אסיפה כללית שלא מן המניין

אגודת חסידי חב"ד בארצנו הקדושה, נוסדה כאגודה לפי החוק העותומני והתאגדה כעמותה ביום 29.9.82 (להלן: "העמותה") ופועלת לקידום ערכי חסידות חב"ד בין חבריה ובין המתעניינים בתורת החסידות. עם פטירתו של יו"ר העמותה, הרב שלמה מיידנצ'יק ז"ל, ביום 6.4.04 התגלע סכסוך בין חברי העמותה בקשר עם בחירת מוסדות העמותה. מפאת חשיבות הארועים שאירעו מאז פטירתו של יו"ר העמותה המנוח להכרעה בבקשה שלפני אתאר את השתלשלות הארועים בקצרה. ביום 21.4.04, בסמוך לפטירתו של הרב שלמה מיידנצ'יק ז"ל, כינס מבקש 1 (להלן: "אהרונוב") אסיפה בה התיימרו משתתפיה לבחור את מוסדות העמותה. משיב 1 (להלן: "אשכנזי") לא השלים עם המהלך של אהרונוב ועתר לבית המשפט כדי שיפסול את ההחלטות שנתקבלו באותה אסיפה ובישיבה נוספת שהתקיימה ביום 4.5.04 והתיימרה להיות ישיבת הנהלה. ביום 7.6.04 ניתנה החלטתי בבקשה לסעד זמני שהוגשה יחד עם עתירתו של אשכנזי, לפיה נראה לכאורה שאין תוקף להחלטות שהתקבלו ביום 4.5.04 וביום 21.4.04. בהסכמת הצדדים ניתן להחלטה זו תוקף של פסק דין. לנוכח האמור, פנו המבקשים אל ועד העמותה וביקשו לכנס אסיפה כללית שלא מן המניין כדי לדון בבחירת ועד לעמותה ועוד נושאים שפורטו במכתבם מיום 8.6.04. משחלפו 21 ימים וועד העמותה לא כינס את האסיפה הכללית של העמותה הודיעו החברים, אהרונוב, יצחק גולדברג, מרדכי גורודצקי, נתן וולף, יוסף יצחק חיטריק, שמואל חפר, יהושע יוזביץ', יעקב ליברמן וזוסיא פויזנר על קיום אסיפה כללית שלא מן המניין ביום 13.7.04 בהתאם להוראות סעיף 20 (ב1) לחוק העמותות, תש"ם - 1980. הודעה בדבר קיום אסיפה כללית שלא מן המניין התפרסמה בעיתון הארץ ביום 5.7.04. ביום 13.7.04 פנה בא כחו של אשכנזי, עו"ד דן פרידמן, אל עו"ד רמי אברמוב בא כחו של אהרונוב וטען לפגמים בזימון האסיפה הכללית האמורה להתקיים באותו יום ואף דרש לבטל הכינוס. עוד באותו יום השיב לו בא כחו של אהרונוב כי האסיפה מכונסת לאחר שאשכנזי וחברי הועד האחרים לא שעו לדרישת המבקשים ולא הודיעו על קיום אסיפה כללית. ביום 13.7.04 התקיימה אסיפה כמתוכנן ובה השתתפו שמונה מחברי העמותה. בישיבה זו, נקבע כי תוקף כהונתם של חברי הועד הקודם פג, ולועד החדש נבחרו: אהרונוב, שמואל חפר, מרדכי גורודצקי, יוסף יצחק חיטריק ויעקב ליברמן. באותה ישיבה מצאו המשתתפים כי החברים יוסף גינזבורג, יוסף יצחק ווילשאנסקי, נתן וולף ושלמה רסקין שצורפו לפנקס החברים בין התאריכים 30.5.01 - 21.1.02 לא הגישו בקשה להתקבל כחברים בעמותה, רוב חברי העמותה שבסמכותם לצרף חברים אלה לעמותה לא זומנו לישיבת ועד ו/או אסיפה כללית שעל סדר יומה נושא קבלת חברים חדשים לעמותה ולא התקיים דיון בקבלת אנשים חדשים לעמותה. לנוכח דברים אלה החליטו המשתתפים שאין לכלול את ארבעת החברים בפנקס חברי העמותה. עוד צויין שלחברים אלה נשלחו טפסי בקשה להתקבל כחברים בעמותה ורק נתן וולף הגיש בקשה להתקבל כחבר בעמותה. באותה ישיבה נקבע כי ועד העמותה אישר את קבלתם כחברים בעמותה של נתן וולף, מנחם מענדל גרונר, ישראל ברוך בוטמן ויוסף יצחק חיטריק (נספח ה להמרצת הפתיחה המתוקנת). אשכנזי ומשיבים 3 - 5 לא השלימו עם ההחלטות שהתקבלו ביום 13.7.04 וקבעו אסיפה כללית, ביום 28.7.04 בביתו של אשכנזי. ביום 28.7.04, בשעה היעודה, 11:00, נכחו במקום האסיפה אשכנזי, אהרונוב, יעקב ליברמן, שמואל חפר, מרדכי גורודצקי, נתן וולף, יוסף יצחק חיטריק, ישראל ברוך בוטמן ומנחם מענדל גרונר. בשעה 11:05 הגיע יוסף יצחק ולישנסקי. לגרסת המשיבים, עם כניסתו של יוסף יצחק ולישנסקי למקום האסיפה הוחלט על ידי אהרונוב ואנשיו לאשרר את החלטות האסיפה מיום 13.7.04 ואהרונוב שנבחר ליו"ר האסיפה הכריז על נעילתה. בין אשכנזי לאהרונוב התפתח ויכוח בשאלת חוקיות ההחלטות שהתקבלו באסיפה מיום 13.7.04. באותו שלב החלו אנשיו של אהרונוב לצאת מהמקום. בינתיים, הגיעו שלמה רסקין וזושא פויזנר אנשיו של אשכנזי, אלא, שאז כבר יצא אהרונוב, ואשכנזי ואנשיו נותרו לבדם. הנותרים קיימו אסיפה שבראשה עמד אשכנזי ובה הוחלט לבחור באשכנזי, יוסף גינזבורג, גרייזמן שמואל, יוסף יצחק וילשאנסקי, דוד אבא זלמנוב, זושא פויזנר ושלמה רסקין כחברי הועד בעמותה. באותה אסיפה הוחלט לקבל את נחמן מיידנצ'יק וראובן קופצ'יק כחברים חדשים לעמותה. עוד הוחלט שאסיפת הועד שהתקיימה ביום 13.7.04 חסרת תוקף וכל החלטותיה בטלות לרבות מינויו של אהרונוב ליו"ר. המבקשים אינם משלימים עם ההחלטות שהתקבלו בישיבה המאוחרת שהתקיימה ביום 28.7.04 (להלן: "האסיפה המאוחרת"). בהמרצת פתיחה 1156/04 עתרו המבקשים להצהיר שהאסיפה המאוחרת התכנסה שלא כדין, הינה חסרת כל תוקף וכל החלטה אחרת ו/או מעשה שנעשה בהסתמך על החלטות שהתקבלו באסיפה המאוחרת הינם חסרי תוקף. בבקשה שלפני, עתרו המבקשים לצו מניעה זמני האוסר על המשיבים 1 - 5 לפעול על פי החלטות שהתקבלו באסיפה המאוחרת. דיון א. כדי לעמוד על חוקיות ההחלטות שהתקבלו באסיפה המאוחרת, אין מנוס מבחינת נפקותם של האירועים שקדמו לאסיפה המאוחרת. ב. ראשית יש לבחון האם נפל פגם בכינוס האסיפה הכללית שלא מן המנין, מיום 13.7.04 ו/או בהחלטות שהתקבלו באותה אסיפה. סעיף 20 (ב) לחוק העמותות תש"מ - 1980, קובע: "הוועד רשאי לכנס בכל עת אסיפה כללית שלא מן המנין, ועליו לעשות כן לפי דרישה בכתב של ועדת הביקורת, של הגוף המבקר או של עשירית מכלל חברי העמותה." סעיף 20 (ב1) לחוק קובע: "לא כינס הועד את האסיפה הכללית שנדרשה כדין, תוך 21 ימים מיום שהוגשה הדרישה לפי סעיף קטן (ב), רשאים הדורשים לכנסה בעצמם, ובלבד שהאסיפה תתקיים בתוך שלושה חודשים מיום שהוגשה הדרישה כאמור; האסיפה תכונס, ככל האפשר, באותו האופן שבו מכונסות אסיפות בידי הועד." ביום 8.6.04 שלחו החברים אהרונוב, נתן וולף, יהושע יוזביץ, יצחק גולדברג, חיטריק יוסף יצחק, יעקב ליברמן, גורודצקי מרדכי, חפר שמואל ופויזנר זוסיא, דרישה לועד העמותה לזמן אסיפה כללית שלא מן המנין (נספח ד להמרצת פתיחה מתוקנת). דרישה זו לא נענתה ולא מצאתי בתשובת המשיבים הסבר מדוע לא כונסה אסיפה כללית שלא מן המנין על פי דרישת החברים. משלא נענתה הדרישה לכנס אסיפה כללית שלא מן המנין וחלפו 21 ימים מיום הדרישה לכינוס האסיפה הודיעו החברים שלעיל על כינוס אסיפה כללית שלא מן המנין ביום 13.7.04 בשעה 12:00 בכפר חב"ד. על סדר היום שינוי מטרות העמותה, שינוי תקנון העמותה, בחירת ועד העמותה, בחירת ועדת ביקורת, מינוי רואה חשבון ועדכון פנקס חברי העמותה. הודעה כאמור אף פורסמה בעיתון הארץ ביום 5.7.04 (נספח ד להמרצת פתיחה מתוקנת). יצוין, שאשכנזי ידע על קיומה של האסיפה הכללית שלא מן המנין ביום 13.7.04 עוד קודם לקיום האסיפה (נספח ג לתשובת המשיבים). במועד הקבוע, 13.7.04, כונסה אסיפה כללית שלא מן המנין בהשתתפות אהרונוב, יצחק גולדברג, מרדכי גורדוצקי, נתן וולף, יוסף יצחק חיטריק, שמואל חפר, יהושע יוזביץ ויעקב ליברמן. באותה אסיפה נבחרו אהרונוב, שמואל חפר, מרדכי גורודצקי, יוסף יצחק חיטריק ויעקב ליברמן לשמש כחברי ועד העמותה. נראה לכאורה שההחלטות שהתקבלו באסיפה האמורה התקבלו בהתאם להוראות סעיף (ב) לתקנון העמותה. אשכנזי לא השלים עם ההחלטות שהתקבלו באסיפה הכללית שלא מן המנין, ברם הוא לא פעל לביטול ההחלטות שהתקבלו באותה אסיפה. בנסיבות אלה, נראה לכאורה שהאסיפה שלא מן המנין מיום 13.7.04 כונסה כדין, ומבלי לקבוע מסמרות לעניין ההחלטות שהתקבלו באותה אסיפה, נראה לכאורה שאף אלו התקבלו כדין. ג. בסמוך זימנו המשיבים אסיפה כללית ליום 28.7.04 ואף פרסמו הודעה על כך בעיתונות. מהמודעה שפרסמו (נספח ד לתשובת המשיבים) עולה שעל סדר היום עמדו הנושאים הבאים: בחירת ועד העמותה, בחירת ועדת ביקורת ומינוי רואה חשבון. לנוכח האמור לעיל לעניין תוקפה של האסיפה הכללית שלא מן המנין מיום 13.7.04, נראה לכאורה שהמשיבים עשו לעצמם דין והחליטו על כינוס אסיפה כללית למרות שלכאורה במועד זימון האסיפה לא הייתה להם סמכות לעשות זאת מאחר ולא שימשו כחברי ועד. ד. אפילו אניח שאין תוקף להחלטות שהתקבלו ביום 13.7.04, נראה לכאורה שהאסיפה המאוחרת כונסה שלא כדין וממילא אין תוקף חוקי להחלטות שהתקבלו בה. לטענת המשיבים, אהרונוב החליט לאשרר את ההחלטות שנתקבלו באסיפה הכללית שלא מן המנין מיום 13.7.04 ולנעול את האסיפה מתוך חשש שאם יגיעו יתר חברי העמותה המצויים בסמוך לא היו מתקבלות ההחלטות שהתקבלו לכאורה. אשכנזי וחמישה חברי עמותה נוספים החליטו להשאר ולהמשיך את האסיפה כאילו לא ננעלה. ראשית, משנקבע מועד לקיום האסיפה ובמועד הקבוע נכחו חברי עמותה במספר המאפשר את קיום האסיפה הכללית אין למשיבים אלא להלין על חבריהם שלא נכחו במועד. שנית, אפילו אקבל את גרסת המשיבים באשר לאופן התנהלות האסיפה הכללית נראה לכאורה שאהרונוב נבחר כדין כיו"ר האסיפה. בנסיבות אלה ומשהוחלט על ידי אהרונוב לנעול את האסיפה אין המשיבים יכולים לעשות דין לעצמם ולהחליט על המשך האסיפה. אפילו אניח שההחלטות שהתקבלו באסיפה המוקדמת אינן חוקיות, בשל העובדה שאהרונוב נהג בחוסר תום לב כאשר לא המתין לבואם של חברי העמותה שהיו בסמוך למקום האסיפה, אין בכך כדי להכשיר את קיום האסיפה המאוחרת. משננעלה האסיפה המוקדמת על ידי יו"ר האסיפה הנבחר אין המשיבים זכאים לבחור יו"ר נוסף לאסיפה וממילא אינם יכולים להחליט על המשך האסיפה. לעניין זה אוסיף, כי איני מקבל את שיטת המשיבים לפיה יש לראות את המבקשים כמי שהשתתפו באסיפה המאוחרת ונטשו מרצונם את האסיפה. אין חולק שיו"ר האסיפה הנבחר, אהרונוב, הודיע על נעילת האסיפה וחברי העמותה אשר נהגו על פי הודעתו נהגו כדין. לאור האמור עד כאן, נראה שהמבקשים הניחו תשתית ראייתית שיש בה כדי להראות זכות לכאורה לסעד הזמני המבוקש. ה. לטענת המשיבים, המבקשים ידעו על כינוס אסיפה המאוחרת וההחלטות שהתקבלו באותה אסיפה כבר ביום 9.8.04. בנסיבות אלה, הגשת הבקשה לסעד זמני ביום 29.12.04 לוקה בשיהוי המצדיק את דחייתה. המבקשים עתרו לסעד זמני כבר ביום 31.8.04. אומנם עתירתם נדחתה, אולם די בכך כדי ללמד שהמבקשים התנגדו להחלטות שהתקבלו באסיפה המאוחרת ואף עתרון לסעד זמני בקשר עם החלטות אלה. בנסיבות אלה, איני סבור שהמבקשים השתהו בעתירתם ומכל מקום אין בכך כדי להצדיק את דחיית הבקשה. ו. לטענת המשיבים, היה על המבקשים לצרף את זושא פויזנר ודוד אבא זלמנוב כמשיבים לבקשה. הסעד הזמני המבוקש אינו עלול לגרום נזק אישי לחברים זושא פויזנר ודוד אבא זלמנוב שהרי מדובר בניהול ענייניה של העמותה. בנסיבות אלה, אפילו נפל פגם באי צירוף החברים האמורים כמשיבים אין בכך כדי לשלול את זכותם של המבקשים לסעד הזמני. אם וככל שהמשיבים יראו צורך בכך רשאים הם לעתור לצירוף החברים כמשיבים במסגרת התובענה. ז. באשר לטענת המשיבים לעניין צירוף העמותה כמבקשת, רשאים המשיבים ככל שיראו לנכון לעתור למחיקתה ו/או לצרפה כמשיבה בתובענה. מכל מקום גם בכך איני מוצא פגם המצדיק את דחיית הבקשה לסעד זמני. ח. לטענת המבקשים, המשיבים פועלים כנציגי העמותה ואף הורו על ניתוק הטלפון והפקס של העמותה (נספח א), שינו את כתובת העמותה, מחייבים את העמותה בפעולות התפקדות בקרב חסידי חב"ד ואף העלימו את ספרי העמותה. לטענת המשיבים, לא ייגרם למבקשים כל נזק אם לא יינתן הסעד הזמני המבוקש ואילו פסילת חברי הועד שנבחרו באסיפה המאוחרת תאפשר לאהרונוב ואנשיו להמשיך ולהתנהג כנושאי משרה בעמותה. נראה לכאורה שההחלטה שהתקבלה באסיפה המאוחרת, לפיה מונו המשיבים כחברי ועד הייתה שלא כדין. בנסיבות אלה, אין זה ראוי לשלול מהנהלת העמותה בהרכבה עובר לאסיפה המאוחרת את הזכות והסמכות לנהל את העמותה. ועוד. המשיבים מודים שניתקו את קווי הטלפון של העמותה וכי ספרי העמותה מצויים בידיהם. ניתוק הטלפון, שינוי כתובת העמותה ונטילת ספרי העמותה שוללים מחברי העמותה שאינם נמנים על המשיבים, את האפשרות לפעול בשם העמותה ולבקר את פעולותיה ולכך אין להסכים. לפיכך, נראה שהכף נוטה לטובת מתן הסעד הזמני המבוקש. מטעמים אלה החלטתי להיעתר לבקשה. ניתן בזה צו מניעה זמני האוסר על המשיבים ו/או מי מטעמם לפעול על פי ההחלטות שהתקבלו באסיפה מיום 28.7.04 (כמפורט בנספח ו לתשובת המשיבים). תוקף הצו מותנה בהפקדת התחייבות עצמית של כל אחד מהמבקשים. בנסיבות אלה לא ראיתי צורך להתנות הצו הזמני בערבויות נוספות. הוצאות הבקשה תלקחנה בחשבון במסגרת התובענה.דיני חברותאסיפה כללית