1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופט אלכס קוגן; בל 42-46-02-09), בו נדחה ערעורה של המבקשת על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 5.1.09 . בהחלטתה קבעה הוועדה למבקשת 10% נכות לפי פריט ליקוי 50(1)(ב)(II) (קטיעת אצבע רגל בלי ראש ה- METATARSUS), 0% נכות לפי פריט ליקוי 50(4)(א) (אצבע פטיש באצבע בודדת). כמו כן קבעה הוועדה כי יש להפעיל במלואה את תקנה 15, כך שהנכות המשוקללת הועמדה על 15%. 2. טענות המבקשת הן בעיקר כנגד קביעת הוועדה בדבר היעדר קיומה של נוירומה בבוהן הראשונה, וקביעתה כי מצב הבוהן מתאים לסעיף ליקוי העוסק בקטיעת אצבע עם ראש METATARSUS. לטענת המבקשת, קיימים חילוקי דעות בעניינים אלה בין קביעות הוועדה לבין האמור בחוות דעתו של ד"ר קאסם אשר הוגשה מטעם המבקשת. המבקשת סבורה כי חילוקי דעות אלה מצדיקים התערבות של בית הדין בהחלטת הוועדה. לטענתה, אין מדובר רק בשאלה של רפואה כי אם בשאלה עובדתית. כמו כן סבורה המבקשת כי, הוועדה לא נימקה מדוע אינה מקבלת את קביעותיו של ד"ר האשם. 3. לאחר שעיינתי בבקשת המבקשת למתן רשות ערעור, בפסק הדין מושא הבקשה, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר שבתיק, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, באשר לא נפלה בפסק הדין טעות משפטית המצדיקה מתן רשות ערעור לפי המבוקש. 4. עיון בפרוטוקול הוועדה מיום 10.11.08 מעלה כי הוועדה בדקה את המבקשת, וביקשה לקבל צילום של כף רגלה בטרם תיתן החלטתה. בהחלטה מיום 5.1.09 (להלן: ההחלטה) סיכמה הוועדה את ממצאיה. מההחלטה עולה בבירור כי הוועדה עיינה בחוות דעתו של ד"ר קאסם והתייחסה אליה. הוועדה לא קיבלה את כל ממצאיו ומסקנותיו של ד"ר קאסם, כמפורט להלן: 4.1.בעוד שד"ר קאסם קבע כי התפתחה נוירומה בבוהן, קבעה הוועדה כי "לא מצאה עדות לנוירומה". משכך, לא קבעה הוועדה סעיף ליקוי הנוגע לקיומה של נוירומה. 4.2.בנוגע לכריתת הבוהן קבע ד"ר קאסם כי בוצעה "קטיעה של כל הבוהן הגדולה מגובה ראש מיטאטרסוס ראשון", וכי סעיף הליקוי המתאים הוא 50(1)(ב)(I) הדן בקטיעת האצבע עם ראש METATARSUS. הוועדה לעומת זאת קבעה כי "עיינה בצילום כף רגל ימין מיום 15.10.08. מצב לאחר קטיעה של בוהן ראשונה כאשר ראש מיטטרוס שמור". לאור ממצאים אלה של הוועדה, היא קבעה כי סעיף הליקוי המתאים למצבה הרפואי של המבקשת הוא סעיף 50(1)(ב)(II), המתייחס לקטיעת אצבע בלי ראש מטטרסוס. 4.3.לעניין הבוהן השנייה בכף רגל ימין - הן הוועדה והן ד"ר קאסם קבעו כי בוהן זו היא במצב של "אצבע פטיש". ד"ר קאסם סבר כי סעיף הליקוי המתאים הוא 50(1)(ג)(I) הדן בכריתת אצבע ברגל, וזאת על סמך קביעתו כי מצב בוהן זו מחייב טיפול כירורגי ו"אולי" קטיעת האצבע. הוועדה לעומת זאת מצאה להפעיל את סעיף הליקוי 50(4)(א) הדן באצבע פטיש בודדת, אשר לא נכרתה. הוועדה ציינה כי "בעניין ניתוחים עדידיים (צ"ל "עתידיים" - ר.ר.) כפי שמציין ד"ר קאסם אין הוועדה יכולה להתייחס וכמו כן אינה מקבלת את מסקנותיו בחוות דעת זו". צדקה הוועדה בקביעתה כי את סעיף הליקוי יש להתאים למצבה הנוכחי של האצבע, ולא למצב העלול להתפתח בעתיד. 5. נמצא אפוא כי הוועדה עיינה בחוות הדעת של ד"ר קאסם, ונימקה כראוי מדוע אינה מקבלת את ממצאיו ומסקנותיו.. משעשתה כן, אין בהחלטתה טעות משפטית, ואין בית הדין מוסמך להתערב בקביעותיה, שהן קביעות מתחום הרפואה. 6. אשר על כן, בהיעדר טעות משפטית בהחלטת הוועדה, צדק בית הדין האזורי בדחותו את הערעור כנגד החלטת הוועדה. לאור האמור - דין הבקשה להידחות. 7. סוף דבר - הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. אין צו להוצאות. אחוזי נכותאצבעותנכותרגליים