1. בפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995, על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 29.10.07 אשר קבעה שאין החמרה במחלת העור ממנה סובל המערער בכפות הידיים. 2. המערער, יליד 1963, ספר במקצועו מזה 23 שנים. 3. המשיב הכיר במחלת העור בכפות הידיים, אקזמה כרונית, בגדר "מחלת מקצוע", והחל משנת 2002. 4. ועדה רפואית מדרג ראשון מיום 18.5.04 קבעה למערער 10% נכות צמיתה לפי פריט 80(2) לרשימת הליקויים והחל מיום 12.8.03. 5. המערער פנה בהליך של החמרה לפי תקנה 36. ועדה רפואית מדרג ראשון מיום 9.8.05 קבעה למערער 20% נכות זמנית לתקופה 27.2.05 - 8.8.06. בתום תקופת הנכות הזמנית קבעה הועדה מדרג ראשון ביום 22.8.06 כי אין החמרה במצב וקבעה 10% נכות צמיתה החל מיום 9.8.06. 6. המערער הגיש ערר לועדה הרפואית לעררים וזו, בהחלטתה מיום 16.4.07, דחתה את הערר ואישרה את קביעת הועדה מיום 22.8.06. 7. המערער עתר לבית הדין (תיק בל 3987/07). בהתאם לפסק הדין מיום 2.7.07, שניתן בהסכמה, הוחזר עניינו של המערער לועדה "על מנת שהועדה תשקול מחדש עמדתה בנוגע לשיעור הנכות בגין אקזמה כרונית בשים לב לממצאיה כי באצבע II קיימת דלקת תת חריפה וכרונית עם התעבות של העור, הדגשה של הקווים הטבעיים וסדקים, בעיקר מעל הצד הגבי של המפרקים באותה האצבע" (להלן: "פסק הדין"). 8. בעקבות פסק הדין נתכנסה הועדה לעררים ביום 29.10.07. הועדה התייחסה לממצאים שנקבעו בועדה הקודמת מיום 16.4.07 ולממצאי הועדה מדרג ראשון מיום 18.5.04 שהעניקה למערער 10% נכות צמיתה לפי פריט 80(2) לרשימה. הועדה ציינה כי עפ"י הפרוטוקול מיום 18.5.04 "היו ממצאים של תהליך אקזמטי וניכר עם יובש והתעבות של עור האצבעות של הידיים, הרי שבבדיקתו מתאריך 16.4.07 היה אותו ממצא רק על אצבע II של יד שמ' כאשר נראו קשריות קטנות מעל הצד הגבי של 3 אצבעות נוספות ללא שינויים של אקזמה באיזורים אחרים של הידיים. ממצא זה הוא הטבה לעומת הממצא הראשוני בועדה מחוזית... אך מאחר ומדובר בהחמרת מצב אשר ועדה רפואית מ- 2004 קבעה 10% נכות, לא ניתן להפחית אחוזי הנכות ועל כן הועדה דוחה את הערר וקובעת שלא חלה החמרה". 9. טיעוני ב"כ המערער א. הועדה לא מילאה אחר הנחיות פסק הדין ולא בחנה את ממצאיה ולשון פריט הליקוי, אלא השוותה בין ממצאי ועדות קודמות. ב. הועדה לא נימקה מדוע אין להקנות למערער נכות העולה על 10%, וזאת רק משום הפגיעה באצבע II ובהתאם לפריט 80(4) לרשימת הליקויים, תוך התעלמות מהממצאים בכף היד ותוך יישום פריט הליקוי המתאים לפגיעה באצבע II. 10. לטענת ב"כ המשיב, פעלה הועדה בהתאם לפסק הדין ולא נפלה טעות משפטית בהחלטתה. דיון והכרעה 11. בישיבתה הראשונה של הועדה הרפואית לעררים ביום 27.8.07, בעקבות פסק הדין, דרשה הועדה את בדיקתו מחדש של המערער לצורך מתן מענה להנחיות עפ"י פסק הדין. ב"כ המערער התנגד להעמדתו של המערער לבדיקה מחדש, וחזר על התנגדותו זו גם במהלך הישיבה הנוספת שקיימה הועדה ביום 29.10.07. בנסיבות אלו לא היה מנוס בפני הועדה אלא להתייחס ולהשוות לממצאים שנקבע ע"י הועדה לעררים הקודמת מיום 16.4.07 ועל ידי הועדה הרפואית מדרג ראשון מיום 18.5.04 אשר קבעה למערער 10% נכות צמיתה בגין מחלתו. הועדה הרפואית מיום 18.5.04 קבעה כי מדובר ב- Contact Dermatitis בהסתמך על ממצאים שמצאה הועדה בבדיקתה: "מעל פני אצבעות הידיים סדקים. תהליך אקזמטוטי ניכר עם יובש והתעבות של עור האצבעות של הידיים". בפרוטוקול הועדה לעררים מיום 16.4.07 קבעה הועדה ממצא של הליך אקסמטי רק על אצבע II ביד שמאל ובצורה קלה, ולא נמצאו שינויים אקסמטיים באצבעות האחרות בכף היד. הועדה לעררים מיום 29.10.07, לאחר שבחנה את ממצאי הועדה לעררים הקודמת וממצאי הועדה מדרג ראשון, קבעה כי הממצאים שנמצאו ביום 16.4.07 מצביעים על הטבה לעומת הממצאים שנמצאו ע"י הועדה הרפואית מדרג ראשון. ההטבה אותה מציינת הועדה נובעת מהעובדה שנמצא תהליך אקסמטי רק באצבע II של יד שמאל. מאחר והמערער ביקש שלא להיבדק מחדש ע"י הועדה לעררים, והבדיקה האחרונה שנערכה היתה ע"י הועדה בישיבתה מיום 16.4.07, הרי שממצאיה של ועדה זו שימשו בסיס להחלטת הועדה נשוא ערר זה שבפני ואין בכך משום פגם משפטי בהתנהלות הועדה. בפרוטוקול הועדה מיום 16.4.07 מצאה הועדה כי "השינויים מתמקמים היום רק באצבע II ביד שמאל ובצורה קלה בלבד". משנמצאו הממצאים הרפואיים ניתנים לישום בהתאם לסעיף 80(2) למבחנים, הרי שלא נפלה טעות משפטית בהחלטת הועדה בישומו של פריט ליקוי זה לגבי אצבע II ובקביעתה כי לא חלה החמרה במצבו של המערער. 12. דין הערעור להידחות. 13. אין צו להוצאות. אחוזי נכותנכות