זוהי בקשת המשיבים להארכת המועד להגשת כתב תשובה מטעמם לעתירתו של העותר, שעניינה ביטול רישיונו להחזקת נשק, שניתן לו לפני כ- 30 שנה וחודש מאז מידי שנה. העתירה מכוונת נגד פקיד רישוי לכלי יריה, שקיבל את ההחלטה על ביטול הרישיון מחמת תיק חקירה שנפתח נגד העותר בגין חשד לביצוע עבירת תקיפה, על אף שביום 12/1/2009 החליטה קצינת המשטרה לסיים את החקירה בנימוק ש"נסיבות הענין אינן מצדיקות המשך חקירתך - העמדתך לדין" (נספח ג' לעתירה) ההחלטה בדבר ביטול רישיונו של העותר להחזקת נשק ניתנה ביום 20/5/2010 (לאחר שקודם לכן הותלה הרישיון בהחלטה מיום 23/2/2010). הערר שהגיש העורר ביום 14/6/2010 נגד החלטת הביטול, נדחה ביום 30/8/2010, דהיינו כעבור 75 יום מיום הגשתו, הגם שהחוק קובע מועד של 30 יום למתן ההחלטה בערר. העתירה הוגשה ביום 16/9/2010 - ועד היום לא זכה העותר לקבל כתב תשובה לעתירתו. בהחלטתי מיום 19/9/2010 הוריתי כי המשיבים יגישו כתב תשובתם לעתירה עד ליום 15/11/2010. ביום 9/11/2010 הגישו המשיבים בקשה למתן ארכה להגשת כתב תשובה בנימוק הבעייתי ש"עד כה טרם נתקבלה עמדת המשיבות לעתירה". נעתרתי לבקשה אך משום שב"כ העותר הסכים לה באדיבותו, בצייני בהחלטה, כי "לולא הסכמת ב"כ העותר, לא היה בנימוק שביסוד הבקשה כדי להיעתר לה". בדיון הנדחה שהתקיים בעתירה, ביום 13/12/2010, לא היתה הופעה מטעם המשיבים עקב שביתת הפרקליטות. בדיון זה קיבל ב"כ העותר את המלצת בית המשפט והסכים לדחיית הדיון בתנאי שיפסקו הוצאות הן לעותר שהתייצב והן לבא-כוחו. עוד ביקש כי המועדים שבית המשפט יקבע למשיבים יהיו קצובים ולא ארוכים מדי. באותו דיון הארכתי את המועד להגשת כתב תשובה עד ליום 30/12/2010 ודחיתי את הדיון להיום, 6/1/2011. בינתיים הסתיימה השביתה, וביום 3/1/2011 הוגשה הבקשה הנוכחית למתן הארכה ולדחיית מועד הדיון. בנימוקי הבקשה הנוכחית נטען, כי בתום השביתה מצא ב"כ המשיבים על שולחנו ערימת התיקים שהצטברה במשך 43 ימי השביתה. כן צוין בה כי בתגובה שקיבל מהמשיב 3 (המשרד לבטחון פנים - משטרת ישראל) ולאחר עיון בתיק החקירה, שהינו הבסיס לביטול רישיון הנשק של העותר, עולה כי אין בידי ב"כ המשיבים תשתית מלאה לביסוס עמדתם בעתירה. לפיכך ביקש להאריך את המועד להגשת כתב תשובה ל- 60 ימים נוספים. קבעתי את הבקשה לדיון משלים להיום, שאם תדחה, יתקיים הדיון בעתירה לגופה אף מבלי שהוגש כתב תשובה. בטיעונו היום ציין ב"כ המשיבים, ככל שהדברים נוגעים לגופו של ענין, שאם בית המשפט ייעתר לבקשתו, כי אז תהיה חקירה והדברים שיאמר פה עלולים להיות שיבוש חקירה ולכן נמנע מלומר אותם. על כך התרעם ב"כ העותר בטוענו כי התיק האמור נסגר ואין מקום היום לעכב את הדיון בעתירה אך משום החלטת ב"כ המשיבים לעשות בירור נוסף עם המשטרה בטרם הגשת כתב תשובתו. ב"כ העותר חזר בדיון על בקשתו לפסיקת הוצאות בגין הדיון הקודם ובגין הדיון היום - הן לב"כ העותר והן לעותר עצמו. ב"כ המשיבים לא חלק על כך כי עצם דחיית הדיון הוא "דבר רע". לטענתו יכול היה ב"כ העותר לוודא מראש אם תהיה הופעה מטעם הפרקליטות בדיון בעת השביתה אם לאו. בכל מקרה טען כי יש להותיר ענין זה לסוף ההליך. לאחר ששקלתי את נימוקי הבקשה וטענות הצדדים, מצאתי עצמי מתלבט. מצד אחד זכאי העותר לכך שעתירתו תתברר סוף סוף, לאחר שרישיונו להחזקת נשק בוטל בראשית השנה הקודמת ולאחר שהפרקליטות לא הגישה את כתב התשובה עד היום עקב השביתה, למעט הארכה שניתנה לה בהסכמת ב"כ העותר על בסיס נימוק שלטעמי לא הצדיק הארכת המועד, דהיינו,שהמשיבים טרם העבירו לפרקליטות את עמדתם, ולאחר שהדיון הקודם נדחה עקב העדר הופעה מטעם המשיבים בשל שביתת הפרקליטים. מצד שני, בית המשפט מכיר בזכות השביתה בהיותה חלק מזכויות היסוד של העובדים במדינת ישראל, ולפיכך יש להביא נתון זה כשיקול להיעתר לבקשת הדחייה. ברם, גם למימוש זכויות יש מחיר, ולא דין הוא שדווקא העותר ישא בנזקים, בין לגופו של ענין ובין בנזקים בדמות של הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. לאחר ששקלתי את הדברים לכאן ולכאן, על רקע כל החומר שבפניי ולאור טענות הצדדים, ולאחר שהבאתי בחשבון כי הדיון בתיק זה התארך שלא לצורך עקב אי המצאת עמדת המשיבים לידי הפרקליטות והבאתי בחשבון את השהיית החלטתה של וועדת הערר כמבואר לעיל, מורה אני כלהלן: 1. המשיבים מבקשים ארכה של 60 יום להגשת כתב תשובתם. בנסיבות המקרה קוצב אני ארכה של 10 ימים בלבד להגשת כתב התשובה, דהיינו עד ליום 16/1/2011 שעה 13:00. כתב התשובה יומצא על ידי המשיבים גם למשרדו של ב"כ העותר בתוך אותו מועד. אם התשובה לא תוגש ולא תומצא בתוך המועד האמור, יהיה העותר זכאי לבקש פסק דין בהעדר כתב תשובה. 2. הדיון בעתירה נקבע ליום 17/1/2011 שעה 10:00. 3. המשיבים ישאו בהוצאות העותר ובא-כוחו בסך 3,000 ₪ בגין שתי הישיבות שקוימו עד היום, בלא קשר לתוצאות הדיון בעתירה. הארכת מועדכתב תשובהמסמכים