1. בקשת רשות להתגונן כנגד תביעת העיריה לתשלום ארנונה. הטענה היחידה היא שהנכס פטור מכוח סעיף 330 לפק' העיריות. הטענה מתבססת על מכתב העיריה שצורף לתצהיר של המבקשת בחתימת מהנדס דוד רבינוביץ. המכתב נשלח לפי חוק עזר לתל אביב המתייחס למבנים מסוכנים. במכתב מפורטות עבודות שיש לבצע כדי לתחזק את המבנה, כדי למנוע סכנה למחזיקים או לציבור. עיון במכתב מראה כי אין המדובר בעבודות גדולות, אלא בשיפוץ קל יחסית, תיקוני טיח, חלודה, חיזוקים וכו'. מהמכתב ניתן להבין שהמבנה אינו צפוי להריסה. 2. במסגרת טיעוניו הציג בא כח המבקשת צילומים של המקום. מן הצילומים ניתן להתרשם שהיה במקום עסק או מפעל קטן לעיבוד מזון. ניתן להבחין בחדרים תקינים למראית עין ובהם מכונות שונות לעיבוד מזון. בא כח המבקשת טוען כי עקב סכסוך בין מספר בעלים של המבנה, כנראה בני משפחה, מתעכב שיפוץ המקום. 3. לעניין סעיף 330 יש להבדיל בין מבנה הרוס או מבנה שאינו ראוי לשימוש עקב מצבו לבין מבנה הדרוש שיפוץ מסוים, כפי שנדרש במבנים אחת לתקופה ובייחוד במבנים כפי שניתן למצוא בתל אביב. יש להבדיל בין מבנה העומד ריק מסיבות שונות, אפילו לצורכי שיפוץ, לבין מבנה הרוס או הרוס למחצה. מבנה ריק זכאי לפטור של 6 חודשים (פטור שלא נתבקש במקרה זה), כדי לאפשר לבעלים להתארגן , לשפץ וכו', ללא תשלום ארנונה בתקופה זו. 4. באופן כללי המגמה היא לעודד בעלי מבנים לתחזקם, להשכירם או להשתמש בהם בדרך אחרת, במקום להעמידם ללא שימוש לתקופות ארוכות. מצד אחד ניתן לקבל ארכה של 6 חודשים , כאשר המבנה אינו מאוכלס, ומצד שני אין מאפשרים אי תשלום ארנונה לתקופות ארוכות, תוך הזנחת המבנים. 5. אין ספק כי בדרך כלל ניתן בייחוד במרכז תל אביב, באיזור שוק הכרמל, שהוא איזור שוקק פעילות מסחרית , למצוא שימוש כלכלי כמעט לכל מבנה, אם למחסן, אם לעסק ואם למגורים, הכל לפי השימושים שיועדו למבנה בהתאם לתוכנית בניין עיר. 6. בסעיף 330 לפקודת העיריות נקבע- "נהרס בניין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבניין לעירייה הודעה על כך בכתב, ואם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים. אין האמור גורע מחבותו של מחזיק בשיעורי הארנונה שהגיע זמן - פירעונם לפני מסירת ההודעה". סעיף זה מקנה פטור בשני מקרים חלופיים : כאשר הבניין נהרס- הכוונה להרס מוחלט. כאשר הבניין ניזוק- הנזק רב עד למידה שאי אפשר לשבת בבניין. בנוסף קיימים שני תנאים מצטברים : א. אין משתמשים בבניין הלכה למעשה. העובדה, כי עושים שימוש בבניין , שוללת את דבר חדילתו. ב- ע"א 178/87 בטאט נ מנהל מס שבח, פ"ד יז 304, היה בלאי ניכר , אך הנכס לא הגיע למצב של התפוררות. נפסק, כי העובדה, שנעשה בנכס שימוש של קבע מלמדת כי המקום המשיך למלא את ייעודו הפונקציונלי. ב. המחזיק מסר על כך הודעה בכתב לעירייה. בעניין זה נקבע ב- ה"פ 176468/94 סגל נ עיריית הרצליה כי אין לפרש בדווקנות את מילות סעיף 330 לפקודה , ואם יתברר כי בפועל היו לעירייה נתונים אודות מצב הנכס בעת משלוח חיובי הארנונה , ללא צורך בבדיקה פוזיטיבית מבחינתה , אזי יינתן פטור למחזיק. 7. לעניין בנין שנהרס נקבע ב- ע"א 607/72 מדור בהר שלום בע"מ נ הממונה המחוזי על מס רכוש, פ"ד כח(1) 480 , מה שהיה פעם בנין יכול לחדול מלהיות בניין במובן החוק. המקרה הפשוט ביותר הוא זה שהיה בניין ונהרס ואיננו עוד או שהוא מט ליפול ולא יצלח עד לשום דבר. מצד שני, מבנה, אף שאינו מיושב ואינו בשימוש, אינו חדל להיות בנין, ובלבד שהוא עדיין שימושי או ראוי לשימוש. לעניין בניין שניזוק נקבע ב- ה"פ 5047/86 עזבון חסון נ עיריית תל אביב כי השיקול שצריך להדריך את בית המשפט בבואו לקבוע מהו מבנה " שניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו" חייב להיות שיקול אובייקטיבי - כיצד יראה אדם סביר את מצבו של המבנה הנדון. ייתכן מקרה , שבו מבנה מסוים אינו ראוי במצבו לשימוש, אך בהשקעה סבירה ומתקבלת על הדעת , ניתן יהיה להביאו למצב שבו יהיה ראוי לשימוש. במקרה כזה סירובו של בעל המבנה או מחזיקו לבצע את ההשקעה הדרושה, לא יוכל לשמש לו כסות, שמאחוריה יוכל להפעיל את הוראות סעיף 330. (הנריק רוסטוביץ, ארנונה עירונית, עמ' 402). גם במקרה זה ניתן לכאורה לשפץ את המבנה בעלות קטנה יחסית. אמנם, בית המשפט אינו עוסק בשמאות או בהנדסה, אולם עיון במכתב המהנדס, בצירוף דברי המבקשת בדיון, שבקרוב יתחילו בשיפוץ, מצביעים על כך שהשיפוץ הוא אפשרי ומעשי. 8. בנסיבות כאלה, קשה לקבוע שהבניין הוא הרוס או צפוי להריסה, או אינו ראוי לשימוש באופן שיצדיק ביטול תשלום ארנונה. סעיף 330 מתייחס למבנה שנהרס או ש"ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו". במקרה זה אמנם אין יושבים במבנה, אולם אין לקבוע כי המבנה ניזוק באופן שאי אפשר לשבת בו. את הסעיף הנ"ל יש לפרש באופן שניתן לשבת במבנה אפילו אם נדרש שיפוץ מסוים, ואין די בצורך לערוך שיפוץ, כדי להפוך את המבנה למבנה הרוס או שלא ניתן לשבת בו. 9. בנסיבות אלה, לכאורה, רשאי בא כוח התובעת ליטול פסק דין. בא כוח התובעת הסכים לפי הצעת ביהמ"ש לדחות את ביצוע פסק-הדין ב-6 חודשים כדי לאפשר למבקשת לבצע או להשלים את השיפוץ בינתיים ולהשכיר או להשתמש בנכס באופן שיניב הכנסה ממנה ניתן יהיה לשלם את החוב. בנסיבות, אין צו להוצאות. ניתן להגיש פסיקתא. מבנהארנונה