ביטול חוזה טעות בכדאיות

התביעה שלפניי, עניינה חוזה שנערך בין התובעת לנתבעת, לצורך קבלת טיפול להסרת שיער מהגוף, תמורת סך של 5500 ש"ח. לאחר חתימת החוזה, ולאחר שהתובעת כבר שילמה את התמורה בגין העסקה (בתשלומים באמצעות כרטיס האשראי) ולאחר שכבר קיבלה טיפול אחד מתוך הסדרה, פנתה לנתבעת על מנת לבטל את החוזה ולקבל את כספה בחזרה. המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב השאלה, מהו החוזה הקיים בין הצדדים? לטענת התובעת, הנתבעת התחייבה בע"פ כי הסרת השיער תהיה מאזורים רבים בגוף. הנתבעת מאידך טוענת, כי הצדדים חתמו על חוזה בכתב והאזורים המפורטים בחוזה הכתוב עליו חתומה התובעת, הם האזורים שבגין הסרת השיער בהם, נחתם החוזה. טענות התובעת: כעולה מכתב התביעה וכן מעדותה של התובעת בבית המשפט, עולה כי : " הגעתי למכון של טלי, עשינו עסקה שילמתי 5500 ₪ עבור הסרת שיער... ציינתי בפניה 3 מקומות שאני רוצה להסיר את השיער, ישבנים, מפשעות וידיים לגבי הרגליים והפנים, היא אמרה שתפנק אותי ותיתן לי הכל. לשאלה מה היה בחוזה, זה על המקומות האלה וגם רגליים ופנים, ההסכם היה בע"פ... ( עמוד 1 שורות 8 ואילך לפרוטוקול ) ...אני מאשרת שזו חתימתי על גב ההסכם. טלי רימתה אותי ושינתה את ההסכם אחר כך ולא קיבלתי עותק. מדובר במרמה" ( הדגשה שלי א.ל.) ביום חתימת החוזה, ביצעה התובעת טיפול ראשון שכלל את האזורים הבאים: רגליים, מפשעות חצי יד, ישבן ובית שחי. כשהתובעת הגיעה לטיפול שני ודרשה, לבצע טיפול בכל הגוף, נמסר לה שהחוזה אינו כולל את כל הגוף ולכן תקבל את הטיפול בהתאם לכתוב בחוזה. היות והתובעת סברה כי החוזה בין הצדדים כלל את כל הגוף וכי ההתחייבות כלפיה ע"י הנתבעת היתה בע"פ, דרשה לבטל את החוזה בין הצדדים ולקבל בחזרה את כל התמורה ששולמה על ידה, בצירוף 5,000 ₪ עוגמת נפש. האם אכן הפרה הנתבעת את החוזה בין הצדדים? או שמא התובעת התחרטה על העסקה וביקשה לבטלה, רק בשל טעות בכדאיות העסקה? האם חתמה התובעת על החוזה בשל טעות? על מנת להכריע במחלוקת בין הצדדים, יש להכריע תחילה מה הם תנאי החוזה בעסקה נשוא התביעה. האם החוזה החתום על התובעת, או שמא חוזה אחר, בע"פ? החוזה בין הצדדים בדיון העידה נציגת הנתבעת, הגב' אביטל כהן, שהינה מנהלת הנתבעת. הגב' כהן העידה והגישה לבית המשפט, את החוזה שנחתם בין הצדדים וסומן ע"י בית המשפט נ/3. לטענתה: "סיפרה כי היא מטופלת באמריקן לייזר... ורוצה 2 טיפולים ברגליים, ו-3 בבית שחי, בשאר האזורים, ישבן, חצי יד טיפול מלא ( 10 טיפולים) ...לא הבטחתי לה בכל הגוף. מציגה מחירון מיום 21/4/13 וזה המחירון שהיה תקף בחתימת ההסכם. עבור כל הגוף גובים 18,000 ₪...מצרפת חוזה מקורי שם מצויין בעמוד 1 כולל מפשעות, חצי ישבן ובית שחי. ..." החוזה עליו נסמכת הנתבעת הוגש לבית המשפט במעמד הדיון וסומן נ/3 והוא אף נסרק לתיק בית המשפט. עיון בחוזה בין הצדדים עליו חתומה התובעת, ( ראה עמוד 2 שורה 12 לפרוטוקול) מלמד כי על פי החוזה עליו חתמה התובעת, הטיפולים נשוא העסקה הינם: מפשעות, חצי יד וישבן טיפול מלא. מאידך, באשר לטיפולים באזורי גוף אחרים, מצויין מפורשות בעמוד 3 לחוזה כי העסקה גם כוללת " 3 טיפולים בית שחי, 2 טיפולים רגליים". טענת התובעת כי הנתבעת רימתה אותה והוסיפה תנאים לחוזה מאוחר יותר, לא הוכחה כלל ולמעשה נטענה בעלמה. ההנחה כי התובעת תקבל טיפול לכל הגוף, תמורת 5500 ₪, אינה סבירה, לאור המחירון שהוצג בפניי (נ/1). ככל שהצדדים חתומים על החוזה והתובעת טוענה למרמה ולהוספת תנאים שלא הופיעו מלכתחילה, הנטל להוכיח זאת, הינו מוגבר והתובעת אפילו לא הביאה ראשית ראיה להוכיח טענות חמורות שכאלה. התובעת לא היתה עקבית בגרסתה לגבי תנאי החוזה שלטענתה, כללו את כל הגוף. תחילה טענה שזה מה שהובטח לה מאוחר יותר ע"י הנתבעת בע"פ ולאחר חתימת החוזה. לאחר מכן טענה כי הנתבעת שינתה את תנאי החוזה שלא בידיעתה ולמעשה זייפה את החוזה שהוצג בפניי בית המשפט. גרסתה של התובעת באשר להתנהלותה מול הנתבעת בעת חתימת החוזה, לא השאירה רושם מהימן עליי ונראה היה כי התובעת התחרטה על העסקה, יתכן בשל טעות בכדאיות העסקה או בשל נימוק אחר שלתובעת הפתרונים. מאידך, גרסתה ועדותה של הנתבעת בפניי, היתה עקבית קוהרנטית, סבירה ואף מהימנה עליי. משכך אני קובעת כי החוזה שהוצג בפניי ביום הדיון וצורף לתיק בית המשפט וסומן נ/3 הוא החוזה המחייב בין הצדדים וכי לא נערך כל חוזה משלים ו/או מאוחר יותר בע"פ בין התובעת לנתבעת. לאחר ששמעתי את הצדדים והתרשמתי ממהימנותם והמסמכים שהוגשו לתיק בית המשפט, אני קובעת כי התובעת חתמה חוזה עם הנתבעת כך שהתובעת תשלם סך של 5500 ₪ תמורת טיפולים להסרת שיער באזורים הבאים: חצי יד, ישבן ומפשעות - טיפול מלא ( 10 טיפולים). לאזור בית שחי- 3 טיפולים רגליים 2 טפולים, ולא יותר. מעולם לא סוכם בין הצדדים על קבלת טיפול להסרת כל השיער בגוף, תמורת 5,500 ₪. ביטול חוזה בשל טעות ו/או הטעייה ו/או טעות בכדאיות העסקה את סוגיית ביטול החוזה יש לבחון לאור הוראות חוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג- 1973 ולאור הוראות חוק החוזים ( תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א- 1970. האם זכאית היתה התובעת להודיע על ביטול החוזה עקב טעות ואו הטעייה בהתאם להראות סעיף 14 ו-15 לחוק החוזים? סעיף 14 (א) לחוק החוזים קובע כי " מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן היה להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על הטעות, רשאי לבטל את החוזה". סעיף 14 (ב) לחוק החוזים קובע כי במקרה בו מדובר בטעות שלולא הטעות, לא היה הצד מתקשר בחוזה והצד השני לא ידע ולא היה צריך לדעת על הטעות, אזי זכאי הצד שטעה לפנות לבית המשפט בבקשה לביטול חוזה ובית המשפט יבטלו, רק אם ראה שמן הצדק לעשות כן. סעיף 15 לחוק החוזים, עוסק בסוגיית ההטעיה ומאפשר לצד שחתם על חוזה, עקב הטעייה לבטל את החוזה. האם התובעת התקשרה עם הנתבעת עקב טעות? האם התקשרה התובעת עם הנתבעת בחוזה, עקב טעות ואלמלא הטעות לא היתה מתקשרת בחוזה? האם ידעה הנתבעת על הטעות? האם הנתבעת הטעתה את התובעת בעת חתימת החוזה? לאחר שמעתי את הצדדים והתרשמתי ממהימנותם, אני קובעת כי לא היתה כל טעות אשר אילולא הטעות התובעת לא היתה מתקשרת בחוזה וכל שכן, הנתבעת לא ידעה על טעות כזו. כמו כן אני קובעת, כי הנתבעת לא הטעתה את התובעת בעת חתימת החוזה והתובעת חתמה על ההסכם מדעת, תוך הבנה מלאה לטיב העסקה ולתנאיה. במקרה דנן, אכן הודיעה התובעת על ביטול החוזה בין הצדדים. בנסיבות אלו אני קובעת כי הודעת הביטול ניתנה לא בשל טעות ו/או הטעייה בעת חתימת החוזה בין הצדדים, אלא מסיבה אחרת, שאינה ידועה לבית המשפט. יתכן כי ביטול החוזה נבע בשל טעות בכדאיות העסקה, אשר כידוע אינה מזכה בביטול חוזה. היות וקבעתי כי החוזה בין הצדדים הינו החוזה שהוצג בפניי ולא כל חוזה אחר, והיות וקבעתי כי התובעת לא הצביעה על כל טעות ו/או הטעיה שבגינם היתה זכאית לבטל את החוזה, הרי שהחוזה בין הצדדים שריר וקיים והתובעת לא זכאית להחזר התמורה ו/או לפיצוי בגין עוגמת נפש. סוף דבר- אני דוחה את התביעה על כל רכיבה. התובעת תשלם סך של 750 ₪ הוצאות משפט לנתבעת אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום. חוזהטעות בכדאיותביטול חוזה