בין הצדדים נכרת זיכרון דברים ביום 24.03.09 לפיו המשיבה התחייבה למכור למבקש דירה ברחוב יהודית 2 בירושלים. לאחר החתימה על זיכרון הדברים רשם המבקש הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין בירושלים על זכויותיו בדירה לפי זיכרון הדברים. בכתב התביעה נתבקש בית המשפט להורות על בטלות זיכרון הדברים ועל ביטול הערת האזהרה שנכתב על פיו מטעמים שאינם מעניינה של בקשה זו. המבקש הגיש כתב הגנה ובד בבד עתר להעברת התובענה לבית משפט השלום בירושלים בשל חוסר סמכות עניינית של בית משפט זה לדון בתביעה. לדברי ב"כ המבקש, אין מדובר בתובענה במקרקעין והסמכות העניינית צריכה להיקבע לפי שווי הנושא. במקרה זה, שווי הדירה לפי זיכרון הדברים הוא 620,000 ₪ ובנסיבות אלו התובענה באה בגדר סמכותו של בית משפט השלום. מנגד טען ב"כ המשיבה כי הסמכות להורות הן על ביטול הסכם המכר והן על מחיקת הערת אזהרה היא בסמכותו של בית משפט זה ומשכך יש לדחות את הבקשה. הדין עם המשיבה. בית המשפט המחוזי הוא בעל הסמכות הייחודית לפסוק בשאלת ביטולו, תוקפו ואכיפתו של חוזה מכר מקרקעין (ע"א 476/88 אשתר נ' נפתלי, פ"ד מה(2) 749, 755). הטיב בית המשפט (ת.א. (י-ם) 6196/04 עמאד נ' פארג, פורסם במאגרים [14.3.05]) להגדיר את הכלל כך: "וזה הכלל: תביעה לביטול הסכם להעברת זכויות בעלות במקרקעין כמוה ככל תביעה שעניינה זכויות והסמכות העניינית נקבעת לפי שווי הנושא. כאשר מדובר במקרקעין רשומים, והזכויות נרשמו בספרי המקרקעין, כך שיש צורך לשנות את הרישום לנוכח ביטול ההסכם, הסמכות נתונה לבית המשפט המחוזי בהיות התובענה תובענה הנוגעת למקרקעין. כאשר אין בסעד המתבקש בתובענה כדי להביא לשינוי ברישום הזכויות, אין מדובר בתובענה "הנוגעת למקרקעין", והסמכות תקבע על פי שווי הזכות הנדונה." במקרה זה, זכות הבעלות אכן עדיין לא נרשמה על שמו של המבקש, אך לזכותו קיימת הערת אזהרה, ולא זו בלבד שבכך די להקנות את הסמכות לבית משפט זה, אלא שגם הסמכות להורות על מחיקת הערת אזהרה נתונה לבית המשפט זה ולא לבית משפט השלום (ראה ע"א 540/88 ג'י. אי. ג'י. השקעות נ' רשם המקרקעין בפתח תקווה, פ"ד מט(2) 735, 743; ה"פ (ת"א) 865/05 לוין נ' אפרים חלבי ובניו, חברה לבניין והשקעות בע"מ, פורסם במאגרים [18.1.06]). הבקשה נדחית אפוא, והמבקש ישלם למשיבה הוצאות בקשה זו בסך של 1,500 ₪ בצירוף מע"מ. חוזהמחיקת הערת אזהרהביטול חוזההסכם מכרהערת אזהרה