בשנת 2009, רכש התובע מן הנתבעת מכשיר טלפון מסוג בלקברי (להלן - המכשיר או מכשיר הטלפון). על פי כתב התביעה, בחודש יולי 2012, נחתם הסכם בין התובע לבין הנתבעת, המסדיר את יחסיהם בכל הנוגע לשירותי הרט"ן (רדיו וטלפון). במאמר מוסגר, יש לציין כי ההסכם האמור שצורף, כנספח ג' לכתב התביעה, איננו חתום על ידי אף אחד מן הצדדים. התובע מפנה לכך, שבמסגרת הסכם זה, התחייבה הנתבעת ליתן שירותי תיקון למכשיר. אין מחלוקת בין הצדדים, כי בחודש דצמבר 2012, נזקק מכשיר הטלפון לתיקון וכי לצורך ביצוע התיקון, נמסר המכשיר לידי הנתבעת. עוד מסכימים הצדדים, כי בד בבד עם מסירת המכשיר לתיקון, קיבל התובע מכשיר טלפון נייד חלופי. השתלשלות הארועים, לאחר מסירתו של המכשיר לתיקון אצל הנתבעת, מתוארת באופן שונה על ידי כל אחד מן הצדדים. התובע טוען כי כאשר זומן לקבל את המכשיר בגמר התיקון, נמסר לו מכשיר שאינו ניתן להפעלה. באותו מעמד, מוסיף התובע וטוען, התחייב נציג הנתבעת לספק לו מכשיר אחר, באמצעות שליח. מכשיר הטלפון המקולקל נותר בידי התובע וכך גם המכשיר החלופי. לדברי התובע, כעבור יומיים, הגיע שליח מטעם הנתבעת, אך גם את המכשיר החדש לא ניתן היה להפעיל ואשת התובע סירבה לקבלו. התובע מוסיף, כי ניסיונותיו לתאם מועד חדש להעברת מכשיר תקין נפלו על "אוזניים ערלות". לטענת התובע, נמנעה הנתבעת להשיב למכתביו אשר נשלחו ביום 26.12.12 וביום 9.1.13. כאן מגיעים אנו ללב טענתו של התובע. לדברי התובע, כאשר נואש מהתנהגותה של הנתבעת, ולאחר שהנתבעת נמנעה מלהשיב למכתביו, נאלץ לרכוש מכשיר טלפון נייד חדש, בעלות של 3,054 ₪ ולסיים את ההתקשרות עם הנתבעת. התובע עותר לפיצוי בשווי המכשיר החדש ולפיצוי נוסף בסך 4,000 ₪, בגין עגמת הנפש, השחתת זמנו והוצאותיו. הפרת חוזה? 10. התובע, עותר למעשה, לפיצוי בגין הפרת החוזה על ידי הנתבעת. לאחר שעיינתי במסמכים, שמעתי את הצדדים ובחנתי את מכלול הראיות והטענות המשפטיות, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות. 11. החוזה, אותו לטענת התובע, הפרה הנתבעת, הוא החוזה שצורף כנספח ג' לכתב התביעה. התובע הפנה לסעיף 3 לחוזה, שכותרתו "שירותי תיקונים" וזו לשונו: "בתשלום חודשי קבוע ובתשלום דמי השתתפות עבור כל תיקון, כמפורט בטבלה. בנוסף, קיים תשלום עבור חלפים מעבר לכמות השנתית בשירות. תנאי ההצטרפות לשירות ויתר התעריפים מפורטים ב"הסכם ההצטרפות לשירות תיקונים" המצורף לנספח זה". 12. הסכם ההצטרפות לשירות תיקונים, שהיה אמור להיות מצורף לנספח, לא צורף על ידי אף אחד מן הצדדים. 13. הסעיף אליו הפנה התובע, הינו כללי ביותר. בהנחה (אותה אני מקבלת), שאכן מדובר בהסכם שנחתם בין הצדדים, לא עולה מן הסעיף כל פירוט בענין חובות התיקון והמועדים, בהם התחייבה הנתבעת, לא מפורטים תנאי שירות התיקונים והתנאים לקבלת טלפון חלופי, אין מסגרת זמנים ואין מסגרת תשלומים. את כל אלו, לא ניתן להשלים מכללא או על פי הדמיון. על התובע בגין הפרת אותם תנאים, לצרף לכתב התביעה, את ההסכם עליו הוא מבסס ההפרה. במאמר מוסגר, יצויין כי סעיף התיקונים שהופיע בנספח א' לכתב התביעה, ההסכם שנחתם בשנת 2009, אינו מגלה אף הוא עילת תביעה. 14. גם לגופו של ענין, לא מצאתי שהונחה תשתית עובדתית, המלמדת על הפרת חובת התיקון מצידה של הנתבעת, על התעמרות בתובע או על התרשלות במילוי חובותיה של הנתבעת לתיקון המכשיר. 15. לוח הזמנים שהוצג על ידי התובע היה כדלקמן: 19.12.12 - מסירת המכשיר לתיקון בראשונה. 24.12.12 - התובע הגיע לקחת את המכשיר, אך המכשיר לא היה תקין. 26.12.12 - המכשיר הובא באמצעות שליח לביתו של התובע, אך אשת התובע סרבה לקבלו, בטענה שעדיין אינו תקין. 16. על פי גרסת הנתבעת, הנתמכת ברישומיה, בתאריך 8.1.13, נערכה שיחה עם אשת התובע, בה סוכם כי אשת התובע, "תגיע לשלוח מכשיר לתיקון ואנו נמליץ להחליף במעבדה מכשיר" (נספח ה' לכתב ההגנה). 17. בחקירתה הנגדית, אישרה אשת התובע, כי הנתבעת אכן הציעה לה למסור את המכשיר לתיקון ואף הציעה פתרון לבעיה בדרך של החלפת המכשיר (עמוד 3 שורה 30). אשר למועד בו הועלתה ההצעה, לא שללה אשת התובע, את האמור ברישומי הנתבעת. נמצא אם כן, כי כבר ביום 8.1.13, הציעה הנתבעת לתובע לסייע בידו בהחלפת המכשיר במעבדה. יש לציין, כי הגם שהמכשיר רשום על שמו של התובע, בפועל, כפי שעולה מן העדויות, מי שעשתה שימוש במכשיר היתה אשתו. בנסיבות אלו, אני מקבלת את טענת הנתבעת, כי התקשרה לטלפון המצוי בידה ושוחחה עם הגורם הרלבנטי, הציעה לגורם הרלבנטי שירות, תיקון והחלפת המכשיר כבר ביום 8.1.13. אמנם בחקירתה הנגדית, (לאחר תיקון פרוטוקול), הוסיפה אשת התובע סייג, שעל פיו הסכימה לפתרון שהוצע על ידי הנתבעת לתיקון המכשיר, אך זאת בתנאי שידברו עם התובע, אולם אין בהסתייגות זו דבר. הנתבעת הודיעה טלפונית למחזיק במכשיר, הצעתה לתיקונו ולהחלפתו. כשל במסירת מידע זה, בין התובע לבין אשתו (שלא נטען על ידי איש מהם), אינו רובץ לפתחה של הנתבעת ואינו עילה לביטול החוזה על ידי התובע. הנתבעת הציעה תיקון והחלפה והצעתה של הנתבעת להחלפת המכשיר במעבדות הנתבעת, הגיעה ליעדה. 18. בנסיבות אלו, אני קובעת כי התובע לא הוכיח את הנטען במכתביו אל הנתבעת, ועל פיו נסיונותיו ליצור קשר עם הנתבעת, "נתקלו באוזניים ערלות ובחומה בצורה". להיפך. הנתבעת יצרה קשר עם התובע (באמצעות אשתו) והציעה לאשת התובע להחליף את המכשיר, תוך שהיא מבהירה כי תמליץ למעבדה לעשות כן. בנסיבות אלו, לא מצאתי כי החוזה שבין הצדדים הופר על ידי הנתבעת. 19. בכתב התביעה, טען התובע לקיומו של הסכם נוסף, שנערך בעל פה, בינו לבין נציג שירות מטעם הנתבעת. לטענת התובע, התחייב אדם בשם ישראל כריאף, מטעם הנתבעת, לספק לתובע בשליחות מכשיר תקין (סעיף 8 לכתב התביעה). גם בעדותו בפני, ניתן היה להתרשם כי מירב זעמו של התובע, התעורר בשל כך שנדרש לגשת בעצמו לשירות הלקוחות של הנתבעת, במקום שתבוצע שליחות, שתיקח את המכשיר מביתו ותספק לו מכשיר חלופי (ר' המכתבים מטעם התובע שצורפו כנספח יג' לכתב התביעה). אין ספק כי הדרישה להגיע למרכז לשירות לקוחות, איננה נעימה, כרוכה באי נוחות, בטירחה ובבזבוז זמן. עם זאת, התובע לא הוכיח כי ביצוע התיקון באמצעות שליחות דווקא, היה תנאי מתנאי ההסכם שבין הצדדים. הסכמה זו לא הוכחה בכתב, במסגרת תנאי החוזה וגם הסכם בעל פה לא הוכח. התובע לא זימן את נציג הנתבעת, אשר עמו לכאורה נערך אותו סיכום בעל פה, למרות שידע זהותו. הימנעות זו מזימונו של עד, פועלת לחובתו של התובע. 20. מכל מקום, גם לו הוכח הסכם זה שנערך בעל פה וגם לו הופר (שתי הנחות שלא הוכחו), היתה זו הפרה בלתי יסודית. השאלה מי יבצע את השליחות, באיזה אופן יבוצע התיקון, אינה הפרה חמורה היורדת לשורש העיסקה ואינה מקנה לתובע זכות מיידית לביטול החוזה, מבלי שנתן למפר ארכה מתאימה לתיקון ההפרה (ר' ג. שלו וי. אדר דיני חוזים - התרופות, תשס"ט, בעמוד 607). גובה הפיצוי 21. שאלה זו היא למעלה מן הצורך, שכן לא הוכחה הפרה מצידה של הנתבעת. עם זאת, מאחר ולשאלת הפיצוי הוקדש פרק נכבד בטיעוני הצדדים, אני מוצאת לנכון להתייחס גם לכך. 22. התובע עתר לפיצוי בשווי המכשיר החדש שרכש. 23. בעדותו ביסס התובע טענתו על כך ש "לאחר שהמכשיר החלופי נלקח ממני נאלצתי לרכוש מכשיר חדש" (עמוד 2 שורה 28). לא מדובר בפליטת פה, שכן התובע שב על הדברים גם בהמשך עדותו: "אחרי שהם לקחו לי את הבלקברי, לא היתה לי אפשרות אחרת אלא לרכוש מכשיר אחר" (עמוד 3 שורה 4). התובע טען כי לאחר שהחזיר את המכשיר המקורי ואף את המכשיר החלופי, לא נותרה בידו כל ברירה זולת רכישת מכשיר חדש. 24. עדות זו התבררה כבלתי נכונה. מן המסמכים שצרפו הצדדים, עולה שהמכשיר החלופי הוחזר לנתבעת רק ביום 18.2.13, ואילו המכשיר החדש נרכש על ידי התובע כבר ביום 16.1.13. נמצא אם כן, כי התובע רכש מכשיר חדש, כחודש לפני שהחזיר מכשיר החלופי שניתן לו על ידי הנתבעת ואף לפני שהודיע לנתבעת על ביטול החוזה (דבר שהתרחש רק ביום 23.1.13). לא היתה זו הנתבעת, אשר "אילצה" את התובע לרכוש מכשיר חדש ולא מציאות החיים נטולת טלפון נייד, שכן רכישת המכשיר החדש קדמה לשני אלו. חשקה נפשו של התובע במכשיר חדש, אך אין הוא יכול לגלגל את עלות המכשיר החדש לפתחה של הנתבעת. התובע לא הוכיח הפרת החוזה על ידי הנתבעת ואף לא קשר סיבתי בין ההפרה לבין רכישת המכשיר החדש על ידו. 25. כאשר הסב בית המשפט תשומת ליבו של התובע לקושי הנובע מתאריך רכישת המכשיר החדש, כאמור לעיל, נולדה גרסה חדשה בפיו של התובע, על פיה המכשיר החדש נרכש לצורך אחר, והועבר כתחליף למכשיר שהוחזר לנתבעת. טענה זו לא נטענה בכתב התביעה והיא גרסה חדשה ומתפתחת, שנוסף על היותה גרסה כבושה, ממילא לא הוכחה בראיות כלל וכלל. 26. זאת ועוד, אינני מקבלת את טענת התובע, כי המכשיר החדש שרכש, מסוג אייפון 5, בעלות של כ- 3,000 ₪ הוא המכשיר הזול ביותר האפשרי, כטענת התובע (עמוד 3 שורה 4). גם ללא סקר שוק יסודי, אני דוחה את הטענה כבלתי סבירה. יש להפנות בהקשר זה, לדברי הנתבעת, שעל פיה מכשיר בלקברי חדש, מסוג המכשיר שהיה ברשות התובע, עולה סכום של 1,400 ₪ בלבד (עמוד 5 שורה 19). 27. התובע סבור כי גם לאחר ביטול החוזה בינו לבין הנתבעת, עדיין היה זכאי לתיקון המכשיר. בכך, נתפס התובע לכלל טעות. 28. החוזה בין הצדדים הוא חוזה אחד ואינו ניתן להפרדה, בין החלק שעניינו חוזה למתן שירותים לבין החלק שעניינו תיקון המכשיר. שני אלו כרוכים זה בזה, תלויים באותו תשלום, נמשכים אותה תקופה ושלובים האחד בשני. כותרתו של ההסכם הוא "הצטרפות מנוי קיים לתכנית מעברים" והשירותים הנכללים בחוזה זה, מתייחסים למסלולי חיוב, למהירות חבילות גלישה ובין היתר גם לשירות התיקונים, כאמור בסעיף 3 להסכם. המשך השירות בסיום התקופה בה הוגדר, נדון בסעיף 7 לאותו הסכם. בסעיף זה ניתן מענה להמשך השירות בקשר למסלולי החיוב ולהטבות למיניהן. סעיף ד' מתייחס ליתר השירותים (אלו שלא נזכרו בראשיתו של הסעיף) ועל פיו, "שירותים שאינם בנספח זה... יסופקו כל עוד לא בוטלו, בתנאים ובתעריפים הנהוגים בפלאפון מעת לעת". נמצא אם כן, כי שירות התיקונים, הנזכר בסעיף 3 לאותו הסכם, תקף "כל עוד לא בוטל". כאשר בוטלה ההתקשרות, בטלה יחד איתה ההתחייבות לתיקונים. 29. דברים אלו עולים בקנה אחד עם דיני החוזים והתרופות. ביטול חוזה, מביא לפקיעת החיובים הראשוניים של החוזה, אותם חיובים שלשמם בחרו הצדדים מלכתחילה להתקשר בחוזה. "עם הביטול פוקעים בעת ובעונה אחת הן חיובי המפר והן חיובי הנפגע הניצבים מולם... אף שכוח הביטול מצוי לאחר ההפרה רק בידיו של הנפגע, הרי פועלו של הביטול הוא לעולם הדדי ושוויוני.. הביטול מפקיע לא רק את חיוביו של הנפגע כי אם גם את חיובי המפר התואמים". ר' ג. שלו לעיל, בעמוד 553 ובעמודים 558-559. 30. בנסיבות אלו, משהודיע התובע על ביטול ההסכם ביום 23.1.13, לא היה זכאי עוד לקיום החוזה בחלק הדן בהמשך תיקון וטיפול במכשיר. 31. למותר לציין כי הסכום נוסף שנתבע על ידי התובע, בסך 4,000 ₪ בגין עוגמת נפש, השחתת זמנו והוצאותיו, ננקב מבלי שצורפה כל ראיה בדבר הוצאות שהוציא התובע או השחתת זמנו. בהעדר כל ראיה, מדובר בסכום מופרז. 32. בשולי הדברים אציין כי בכתב התביעה, התייחס התובע, בין יתר טיעוניו, לכשל בביצוע גיבוי של ספר הטלפונים, בעת מסירת המכשיר לתיקון. התובע לא ציין בכתב התביעה כל נזק שנגרם לו בשל הכשל הנטען והעדר הגיבוי לא הופיע כראש נזק בסיכומה של התביעה (סעיף 27 לכתב התביעה). נושא הגיבוי, לא הוזכר על ידי התובע בעדותו בפני ועל כן לא מצאתי מקום להתייחס לטיעוני הנתבעת בהקשר זה. לאור כל האמור לעיל אני דוחה את התביעה. התובע הוא עו"ד במקצועו, ועל כן נעניתי לבקשת הנתבעת והתרתי את ייצוגה באמצעות עורכת דין. בנסיבות אלו, יישא התובע בהוצאות הנתבעת בסך 1,000 ₪. מצאתי לנכון לפסוק סכום נמוך בלבד, על שום שמדובר בתביעה קטנה. הסכום האמור ישולם בתוך 30 יום ממסירת פסק הדין, שאם לא כן יתווספו לו ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד ליום התשלום בפועל. הצדדים רשאים להגיש בקשה לרשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום ממסירת פסק הדין. חוזהפלאפוןסלולר (תביעות)ביטול חוזה