1. תביעתה של התובעת מיום 25.2.07 לתשלום דמי אבטלה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן:"החוק") בשל אי השלמת תקופת אכשרה מספקת לזכאות דמי אבטלה. על כך הוגשה התביעה לבית הדין. 2. על פי הנטען בכתב התביעה, התובעת הגישה את התביעה למוסד רק ב-1/07, כחצי שנה לאחר פיטוריה, עקב הטעייתה על ידי המוסד מייד לאחר פיטוריה ב-6/06 באשר לזכאותה לדמי אבטלה ועל כן שגה המוסד בכך שהחשיב את חצי השנה לצורך קביעת זכאותה לדמי אבטלה, היות שמייד לאחר הפיטורים, היתה התובעת זכאית לתשלום דמי אבטלה על פי דין. בכתב התביעה פורט כי התובעת פוטרה מעבודתה במוסדות "שערי ציון" בבני ברק ב-6/06, לאחר 7 שנות עבודה רצופות. עם פיטוריה היתה זכאית לתשלום דמי אבטלה על פי דין. על פי הנטען, התובעת מסרה לפקידת המוסד בסניף פתח תקוה שטיפלה בה את כל המידע הרלוונטי על עצמה, לרבות העובדה שבמועד הנ"ל היה רשום על שמה עסק פעיל, אם כי לא רווחי ובתגובה נאמר לה כי בשל עובדה זו היא אינה זכאית לתשלום דמי אבטלה בגין פיטוריה. בנסיבות אלו, התובעת לא נרשמה לאבטלה ולא התייצבה בלשכת התעסוקה באופן סדיר וכמקובל לשם קבלת דמי אבטלה. בתקופה זו פקדו את התובעת, שהיא גרושה ואם חד הורית בת 59 ולה בת שאף היא אם חד הורית, ימים קשים מאוד. מעבר לקשיי היום יום והיקלעותה למצב כלכלי קשה ביותר עקב הימנעות דמי האבטלה ממנה, אמה הקשישה חלתה מאוד ונזקקה לטיפול. לקראת סוף שנת 06' גילתה התובעת בדרך המקרה כי המידע שנמסר לה על ידי פקידת המוסד איננו מבוסס וכי הלכה למעשה היא זכאית לתשלום דמי אבטלה באופן בלתי תלוי בהיותה רשומה כבעלת עסק. התובעת פנתה באופן מידי למוסד ובתחילת 1/07 הגישה תביעה לתשלום דמי אבטלה, תוך שהיא מתחילה לפקוד את לשכת התעסוקה ולהירשם אצל פקיד התעסוקה באופן סדיר וקבוע. 3. במעמד הדיון המקדמי שקויים טענה באת כח המוסד כי מדובר באי השלמת תקופת אכשרה מספקת לזכאות לדמי אבטלה, בשל מועד ההתייצבות הראשונה בלשכת התעסוקה. התאריך הקובע הוא ינואר 07', מועד ההתייצבות לראשונה בלשכת התעסוקה. 4. ב"כ התובעת טען כי אין מחלוקת מבחינת החישוב הטכני של תקופת האכשרה, אך חזר על הטיעון שבכתב התביעה. לטענתו, המוסד לביטוח לאומי אינו מחשב. עליו לברר את התביעה באמצעות פקידיו בטרם תנתן החלטה. זו פעם ראשונה שהתובעת פנתה לתשלום דמי אבטלה, לאחר 7 שנות עבודה רצופות במקום אחד. לטענתו, לא מדובר בניסיון לקבלת משהו שאיננו מגיע לתובעת, אלא זכות שהיא צברה ביושר ובעבודה. על כן, לטענתו, כל הנסיבות מורות שיש ספק גדול לגבי התנהגותו של המוסד ויכול המוסד היה למנוע את העוול על ידי בדיקה והתייחסות לטענות התובעת. עוד הוסיף כי מדובר במוסד שהוא סוציאלי במהותו. הכרעה 5. סעיף 160(א) לחוק קובע מי זכאי לדמי אבטלה: "דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר בסעיף 161..." 6. סעיף 161(א)(2) לחוק, קובע, לגבי עובד שכיר, כי תקופת האכשרה הנדרשת הינה 360 ימי עבודה בתוך 540 הימים שבתכוף ל"תאריך הקובע". על פי סעיף 158 לחוק, "התאריך הקובע" הוא הראשון לחודש שבו התחילה תקופת האבטלה. 7. החוק אינו מגדיר את המונח "תקופת האבטלה", או את המונח "אבטלה". עם זאת, סעיף 163 לחוק מגדיר "מובטל" מיהו, כדלקמן: "רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפני תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו..." (ההדגשה אינה במקור, מ.ל.). אין די בעצם היותו של אדם מחוסר עבודה כדי לענות להגדרת "מובטל" על פי החוק, אלא יש צורך בקיומם של שני תנאים מצטברים נוספים והם: רישומו בלשכת התעסוקה כדורש עבודה וגם, היותו מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו, או בכל עבודה אחרת המתאימה לו. מכאן, ש"התאריך הקובע" הינו הראשון לחודש שבו התייצב המבוטח לראשונה בלשכת התעסוקה. 8. אין חולק כי התובעת התייצבה לראשונה בלשכת התעסוקה בינואר 07'. 9. על פי תדפיס חישוב ימי האכשרה שהוגש לתיק ועליו אין חולק, התובעת צברה 330 ימי עבודה בתקופה של השנה וחצי שקדמה ל"תאריך הקובע" (ינואר 07'). משכך, לא קמה לה זכאות לגמלה. 10. המוסד לביטוח לאומי, וכך גם בית הדין, אינו מוסמך להעניק גמלה מקום שלא התקיימו התנאים המזכים בה על פי הוראות החוק. למוסד נתנה אמנם הסמכה מיוחדת ליתן הענקות מטעמי צדק (סעיף 387 לחוק), אולם הסמכה זו אינה מתייחסת לאי תשלום גמלת דמי אבטלה מחמת אי השלמת תקופת אכשרה לפי סעיף 161 לחוק. בעניין זה כבר נפסק כי המוסד לביטוח לאומי מוסמך להפעיל את שיקול דעתו לפי שורת הצדק, אך ורק על פי המבחנים שנקבעו בסעיף 387 לחוק והתקנות שהותקנו מכוחו, ולא מעבר לכך. (דב"ע מט/102-0 אסתר לרנר נ' המוסד פד"ע כא 270). 11. באשר לטענת ההטעייה או המצג המוטעה שעליו נסמכה התובעת לטענתה, כפי שהועלתה בכתב התביעה, הרי שבית דין זה נעדר סמכות לדון בתביעה שעילתה נזיקית כנגד המוסד לביטוח לאומי. לפיכך, ככל שהתובעת עומדת על טענתה, זו צריכה להתברר בפני הערכאה המוסמכת לכך. מכל מקום, אף אם טעתה התובעת או אף אם נמסר לה מידע שאינו נכון על ידי פקידת המוסד (טענה הטעונה הוכחה), הרי שעדיין אין בכך לצערי כדי להקנות לה זכאות לגמלה, מקום שלא התקיימו לכך התנאים הנדרשים בחוק. 12. לאור האמור ועל אף ההבנה לקשיים שפקדו את התובעת, הרי שכדין נדחתה תביעתה לדמי אבטלה, בהעדר תקופת אכשרה מספקת על פי החוק. דין התביעה שבפני איפוא - להדחות. סוף דבר 13. א. התביעה נדחית. ב. כמקובל בהליכים שעניינם ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות, על אף דחיית התביעה. אם חד הורית / משפחה חד הוריתדמי אבטלה