תביעה זו עניינה תשלום דמי אבטלה. רקע עובדתי 1. התובע קיבל דמי אבטלה מחודש 10/99 ועד לחודש 7/00. בחודשים 1/00 עד 3/00 קיבל התובע דמי אבטלה מופחתים. 2. בחודש 1/00 החל התובע לעבוד באופן חלקי בהוראה בבית ספר תיכון באילת. 3. ביום 23.6.03 נדרש התובע להשיב את דמי האבטלה שקיבל בעד התקופה שמיום 1.1.00 ועד ליום 31.5.00. לטענת הנתבע, לא ענה התובע להגדרת מובטל בסעיף 163 (א) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 ולפיכך נוצר חוב שעל התובע להחזיר לנתבע. 4. תביעתו המקורית של הנתבע עמדה על סך 21,768 ₪ כאשר בהודעתו מיום 26.10.05 תיקן הנתבע את סכום החוב והעמידו על סך של 3,048 ₪. התובע טען, כי התייצבותו בלשכת התעסוקה בחודש 10/99 ועד לחודש 7/00 נעשו על פי הנחיות פקידת שירות התעסוקה אשר הבהירה לו, כי היות ועבודתו הינה במשרה חלקית, יקוזזו ימי עבודתו בהוראה באילת מימי האבטלה המגיעים לו וכי יוכל לצבור עד 150 ימי אבטלה במהלך שנה. לפיכך, חתם בלשכת התעסוקה משך 10 חודשים ולא 6 חודשים כמקובל. 5. הצדדים לא חלקו על העובדות הבאות: א. התובע עבד באילת מיום 5.1.00 ועד ליום 6.4.00. ב. התובע הפסיק לחתום בלשכת התעסוקה לאחר שפקידת לשכת התעסוקה הודיעה לו, כי השלים את מכסת ימי האבטלה. ג. התובע יצא לקורס מורים - שליחים של המנהל לשליחות קיץ 2000 אשר התקיים בין התאריכים 2.7.00 ועד ליום 13.7.00. ד. הנתבע לא אישר את ימי ההשתלמות כימי הכשרה מקצועית אשר נחשבים כימי התייצבות אשר בגינם זכאי התובע לדמי אבטלה. ההכרעה 6. המחלוקת בין הצדדים הצטמצמה לשאלה - האם יש לראות בימי ההשתלמות כימי הכשרה מקצועית הנחשבים כימי התייצבות. 7. הוראות סעיף 173 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 (סעיף 127ז לפי נוסח החוק משנת 1968), קובעות - "(א)(1) זכאי שנשלח להשכרה מקצועית ישולמו לו דמי אבטלה בסכום השווה להפרש שבין התשלומים הניתנים לו לבין 70% מדמי האבטלה שהיה זכאי להם אילו היה מבוטל. (2)... (3)... ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע תנאים לתשלום דמי אבטלה לפי סעיף זה." ואילו תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), תשל"ג- 1973, תקנה 9 קובעת כי: "(א) דמי האבטלה לפי סעיף 127טז ישולמו על יסוד אישור שהוגש למוסד מאת האגף להכשרה והשתלמות מקצועית במשרד העבודה והרווחה כי זכאי השתתף בהכשרה מקצועית". 8. לטענת התובע, ההשתלמות בה השתתף הינה השתלמות לצורך עבודה ועל כן יש לאשרה כ"הכשרה והשתלמות מקצועית" בהתאם לתקנות. יתרה מזו, לטענתו עילת התביעה מקורה בשרשרת טעויות של הנתבע ושירות התעסוקה שכן התובע פעל על פי הנחיות פקידיה. 9. לטענת הנתבע, התובע לא שיתף פעולה, לא התייצב לחקירות אליהן הוזמן ורק לאחר שלילת גמלתו נעתר לדרישת הנתבע והתייצב לבירור העובדות אצל הנתבע. לטענתו, לאחר בירור העובדות הועמד סכום החוב על סך של כ-3,000 ₪ שנוצר עקב עבודה בזמן אבטלה ועל כן בדין נשללה גמלת האבטלה של התובע ואין בית הדין מוסמך לבטל חובות. 10. הוראות סעיף 162 קובעות מהי תקופת הכשרה מקצועית אשר תובא במניין ושם נקבע כי - "(1) הכשרה השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה" (הדגשה שלי-י.א.ש.) ואילו תקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלומים בהכשרה מקצועית לעניין דמי אבטלה) התשנ"ח - 1998 מגדירות אף הן - ""הכשרה מקצועית" - תכנית הכשרה במסגרת מקום עבודה שאישר האגף להכשרה. "אגף להכשרה" - משמעו - "האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה והרווחה". 11. ההשתלמות בה השתתף התובע אינה נכנסת לגדר השתלמות ו/או הכשרה מקצועית המאושרת על פי התקנות. משכך, לא ניתן לאשר את ימי ההשתלמות כימי התייצבות ומשלא התייצב התובע כנדרש בחודש 7/00, חייב הוא בהשבת הגימלה שקיבל ודין טענותיו - להידחות. 12. אשר על כן, התביעה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. דמי אבטלה