1. זוהי תביעה לתשלום דמי אבטלה על פי הוראות פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק). 2. התובע עבד בחברת י.ב. מ. גלובל סרוויסס בע"מ (אשר קודם לכן היתה חברת תדיראן מערכות מידע בע"מ) (להלן- המעביד) מיום 2.7.69 ועד לפיטוריו ביום 30.11.00. במהלך תקופת עבודתו, נחתם בין התובע למעביד ביום 22.2.95, הסכם עבודה אישי מיוחד אשר העניק לתובע, תנאי עבודה אישיים משופרים במקום תנאי ההסכם הקיבוצי החל אצל המעביד. בין השאר נקבע, כי במקרה של סיום העבודה, ישקול המעביד מתן מענק פרישה מיוחד מעבר לפיצויי הפיטורים, שחרור הקרנות השונות ותקופת הסתגלות (סעיף 6 ה' להסכם נספח ב' לתצהיר התובע). עם פיטוריו מהעבודה, סוכם בין התובע למעביד, כי יקבל בנוסף לפיצויי הפיטורים, גם מענק פרישה אשר יצורף לפיצויי הפיטורים. בסעיף 6 להסכם הפרישה (נספח ג' לתצהיר התובע) נקבע, כי לתובע תהא האפשרות לבחור באחד משני המסלולים הבאים: קבלת כל הכספים המגיעים לו עם סיום יחסי עובד ומעביד ולחילופין, ביצוע פריסה בסכומים החייבים במס לתקופה שמיום הפרישה ועד המועד בו יגיע התובע לגיל 65, מועד בו יהיה זכאי לקבל פנסיה ממבטחים. התובע בחר באפשרות השניה, דהיינו פריסת הכספים המגיעים לו עד לגיל 65. בנוסף הוחלט, כי הסכומים החודשיים יועברו לו באמצעות מבטחים. התובע דאג להבטיח באמצעות נספח להסכם הפרישה, כי במקרה מוות חו"ח, ימשיך המעביד להעביר את הסכומים החודשיים לידי שאריו של התובע או לחילופין להעביר להם את יתרת הפיצויים המגיעים (נספח ג' 1 לתצהיר התובע). בהמשך להחלטתו זו של התובע, ערכו התובע והמעביד חישוב של הכספים המגיעים לתובע בהתאם להסכם הפרישה (נספח ד' לתצהיר התובע). המעביד הודיע למבטחים, כי העובד יהיה זכאי לגימלה חודשית בסך 15,606 ש"ח וזאת מיום 1.12.00 ועד להגיעו לגיל 65 (נספח ה' לתצהיר התובע). על סמך ההסכמות המפורטות לעיל, נחתם "הסכם פרישה מוקדמת" בין התובע, המעביד ומבטחים. במבוא להסכם זה, נאמר בין השאר כדלקמן: "והואיל והפורש והחברה הגיעו ביניהם להסכמה כי הפורש יפסיק את עבודתו בחברה בתאריך 30.11.00 תוך נתוק יחסי עובד - מעביד ויקבל פנסיה מוקדמת ע"ח החברה ובאחריותה (להלן פנסיה מוקדמת) באמצעות מבטחים בתנאים כפי שיקבעו להלן בהסכם זה. והואיל ומבטחים הסכימה לתת לחברה שירות לפיו תקבל מן החברה כספים והיא תבצע עבור החברה את תשלום הפנסיה המוקדמת לפורש ותשלום דמי הגמולים לצורך המשכת החברות במבטחים, הכל בכפוף להסכם זה להלן". בסעיפי ההסכם עצמו מוסדר התשלום החודשי הקרוי "פנסיה מוקדמת" כמו גם הניכויים מכח הדין אשר ינוכו מתשלום זה. בפועל מקבל התובע את הסכום החודשי כפי שהוסכם, דהיינו סכום חודשי ברוטו בסך 15,606 ש"ח ממנו מנוכים דמי ביטוח לאומי, מס בריאות ומס הכנסה. הנתבע דחה את תביעתו של התובע לקבלת דמי אבטלה בטענה, כי הסכומים אותם מקבל התובע ממבטחים, הינם בגדר פנסיה ועל כן, אין הוא זכאי לדמי אבטלה. 3. סעיף 175 לחוק הדן בדמי אבטלה למקבל קצבת פרישה קובע כדלקמן: "(א) הזכאי לדמי אבטלה ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מקצבת פרישה, ינוכה מדמי האבטלה המגיעים לו ליום לפי סעיף 167, סכום השווה להכנסתו היומית שמקורה בקצבה כאמור. (ב)………………….. (ג)………………….. (ד) בסעיף זה "קצבת פרישה" - קצבה המשתלמת עקב פרישה מכל אחד מאלה: (1)עבודה; (2)שירות בצבא הגנה לישראל; (3) שירות במשטרת ישראל; (4) שירות בבתי הסוהר". לטענת התובע, אין מדובר במקרה דנן ב"קצבת פרישה" כמשמעותה בסעיף זה ולא בתשלום פנסיה הואיל והסכומים החודשיים המשולמים לו באמצעות מבטחים, הינם בפועל כספי פיצויי פיטורים ופיצויי פרישה אשר הומרו בהסכמה לשיטת תשלום חודשי באמצעות מבטחים אשר מהווה "צינור תשלום" בלבד. מוסיף התובע ומפנה לסיכום בדבר חובת המעביד להמשיך את תשלום אותם כספים גם במקרה של מוות חו"ח, חובה שאיננה קיימת במקרה של תשלומי פנסיה. לפי טענה זו, הואיל והתובע היה מקבל את פיצויי הפרישה בתשלום חד פעמי לא היה הדבר מונע ממנו לקבל דמי אבטלה, כך אין למנוע ממנו את תשלום דמי האבטלה גם מקום שכספים אלו משולמים בדרך של תשלום חודשי. לטענת הנתבע, מכח הסיכומים שבין הצדדים וכן מכח התשלום בפועל, מקבל התובע "קצבת פרישה" ואין כל משמעות לכך שלתובע היתה האופציה לקבל סכום חד פעמי בגין פרישתו. 4. משעה שבאים אנו לפרש חוק סוציאלי, יש לפרשו על פי תכליתו תוך בחינת השאלה מהי התכלית החברתית אותו מבקש הוא להשיג. במקרה של ספק, ראוי לפסוק לטובתו של מי שאמור לקבל את הקצבה או את המענק מכח אותו חוק. על תכליתם של דמי האבטלה עמד בית הדין הארצי לעבודה במספר פסקי דין. נקבע, כי דמי האבטלה הם מסוג הגימלאות הבאות להחליף הכנסה של מבוטח שפסקה ותכליתם, ליתן למבוטח שהפסיד את עבודתו שלא מרצונו אצל נותן העבודה שלו, אפשרות להתפרנס ולהתקיים בכבוד עד שימצא מקום עבודה אחר (עב"ל 200014/98 המוסד נ' דיאמנט פד"ע לד' 463. דב"ע נו/345-0 כהן נ' המוסד פד"ע לג' 66). בדב"ע תשן/141-02 בן שלום נ' המוסד פד"ע כב' 297 דן בית הדין הארצי בשאלה האם מכח סעיף 175 בנוסחו הקודם, יש לנכות מדמי האבטלה סכומים שמקבל מבוטח בגין קצבה עקב פרישה שלא ממקום העבודה האחרון של המבוטח. בית הדין הארצי קובע באותו ענין, כי ניכוי מכח אותו סעיף, אמור להיעשות רק בגין קצבה עקב פרישה ממקום העבודה האחרון של המבוטח ולא ממקום העבודה הקודם. בין השאר, אומר בית הדין את הדברים הבאים (עמ' 297): "קצבה ממקום העבודה הקודם נובעת ישירות מעבודה באותו מקום עבודה, ואז קיים היגיון כלשהו בניכוי של קצבה ממקום העבודה שבגינו מגיעה הגמלה שנועדה להחליף את דמי האבטלה, שהרי הן דמי האבטלה והן הקצבה משתלמים על בסיס משכורתו של המובטל ממקום עבודתו האחרון. כך נשמר העיקרון שהמובטל זכאי לדמי אבטלה המבוססים על חלק מהכנסתו בטרם הפך למובטל. "היגיון כלשהו" נאמר, שהרי מרבית העובדים פורשים ממקום עבודתם שקדם להיותם זכאים לדמי אבטלה תוך קבלת פיצויי פיטורים (לעיתים מוגדלים משמעותית), או שהם מבוטחים בביטוח מנהלים או קרן פנסיה, שתחל לשלם את קצבתם רק בהגיעם לגיל 65 ( או לעיתים, 60 באשה). החוק מטיב משמעותית עם קבוצה זו, שהיא גדולה בהרבה מזו המקבלת קצבה עקב פרישה עוד בטרם הגיעה לגיל פרישה;". 5. בהתחשב בתכלית המונחת ביסוד תשלומי דמי האבטלה, סבורים אנו, כי יש לקבל את טענת הנתבע. בפועל מקבל התובע תשלומים חודשיים קבועים כך ששאלת קיומו בכבוד ופרנסתו של התובע, אינם עומדים לדיון. הסכומים המשולמים לתובע הוגדרו בהסכמתו של התובע כ"פנסיה מוקדמת". על פי אופי התשלום והניכויים שמבוצעים ממנו, אכן יש לראות בהם כ"פנסיה מוקדמת". העובדה שהתובע בחר מסיבותיו, לקבל את הכספים המגיעים לו בגין פרישתו בדרך זו במקום בדרך של תשלום חד פעמי, איננה משנה את מהות התשלום ואת אופיו. סעיף 175 מגדיר "קצבת פרישה" כקצבה המשתלמת עקב פרישה מהעבודה. הסכומים החודשיים המשולמים לתובע, עונים על הגדרה זו. משכך, אין התובע זכאי לדמי אבטלה. 6. התביעה נדחית. אין צו להוצאות. פנסיהדמי אבטלה