1. בפני תביעתו של התובע להשבת הסכומים ששולמו עבורו למוסד לביטוח לאומי (להלן "המל"ל"), בגין דמי ביטוח אבטלה. 2. התובע עבד כמנכ"ל חברת א.מ.י.ר.י ציוד טכני והנדסי בע"מ (להלן "החברה", "המעביד"). 3. ביום 5.11.08 פוטר התובע מעבודתו (העתק מכתב המודיע לתובע על סיום עבודתו צורף כנספח לכתב התביעה). 4. בדיון שנערך בפני ביום 7.11.10 תומצתה המחלוקת המשפטית הנטושה בין הצדדים וצומצמה לשאלה, האם קיימת לתובע זכות תביעה כנגד המל"ל להשבת הסכומים שנוכו משכרו והועברו למל"ל על ידי החברה, כחלק עובד, לאחר שנת 2004. 5. כפי שצוין בהחלטה מיום 7.11.10, אין חולק כי התובע הינו הבעלים של 30% ממניות החברה וכי מדובר בחברת מעטים. 6. כמו כן אין חולק כי משנת 2004 שונה חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן "החוק") באופן שהתובע נחשב לעניין החוק כבעל שליטה בחברת מעטים, ועל כן אינו מבוטח בביטוח אבטלה. 7. התובע טוען כי גם לאחר שתוקן החוק בשנת 2004 המשיכה החברה לשלם עבורו דמי ביטוח לאומי הן חלק מעביד והן חלק העובד, באמצעות ניכוי משכרו. בכך עשה המל"ל עושר ולא במשפט. לטענתו משמשלם דמי הביטוח הוא למעשה התובע ולא החברה (החברה הייתה רק צינור לניכוי הסכומים), על המל"ל להשיב לו את חלק העובד שהופרש משכרו עבור ביטוח אבטלה. 8. לטענת המל"ל אין לתובע מעמד משפטי המאפשר לו לתבוע את השבת הסכומים. לטענתו, רק החברה רשאית לעשות כן, ומשהחברה מצויה בהליכי פירוק, על המפרק לפנות למל"ל לעניין זה. בסיכומים שהוגשו מטעם המל"ל נטען כי לאור סעיף 342(ב) לחוק הביטוח הלאומי, כשם שהמעביד חייב בתשלום דמי הביטוח בעד עובדו השכיר, כך רק למעביד קיימת זכות השבה, ככל שקיימת. הכרעה: 9. החל מחודש ינואר 2004 תוקן חוק הביטוח הלאומי ונקבע כי בעל שליטה בחברת מעטים אינו מבוטח בביטוח אבטלה. בסעיף 6ב' לחוק הביטוח הלאומי, שכותרתו "מבוטח שהוא בעל שליטה בחברת מעטים", נקבע כי "הוראות פרקים ז' וח' לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים". (פרק ז' לחוק עוסק בזכאות לדמי אבטלה). סעיף 335 לחוק, שכותרתו "הוראות יסוד" (לעניין תשלום דמי ביטוח), קובע בס"ק (ה) כי "מבוטח לפי פסקה (1) להגדרת מבוטח שבסעיף 158 למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח אבטלה". 10. התיקון לחוק קבע כי בעל שליטה בחברת מעטים לא יהא מבוטח בביטוח אבטלה החל מיום 1.1.04. התיקון האמור חל מכוח חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו - 2004), התשס"ג-2003. 11. דברי ההסבר לחוק, אשר פורסמו בהצעות חוק -הממשלה, ביום 30.4.03, דנים בבעייתיות שבסיווגו של מבוטח כעובד שכיר או כעובד עצמאי. מדברי ההסבר עולה כדלקמן: "... לסיווגו של מבוטח כעובד שכיר או כעובד עצמאי, השלכה על תשלום דמי הביטוח וכן על תחולת ענפי הביטוח לגביו, שכן עובד עצמאי אינו מבוטח לפי פרקים ז' וח' שבחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה - 1985 (בפרק זה - חוק הביטוח הלאומי), שעניינם ביטוח אבטלה וביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק מעביד. בשנים האחרונות נדרש בית הדין לעבודה לתביעות רבות שבהן עלתה שאלת מעמדו הביטוחי של מי שהוא בעל שליטה בחברה או בעל מניות בה, וקבע להלכה, כי דירקטור ובעל מניות בחברה עשויים להיחשב כעובדים שכירים של החברה, בהתמלא תנאים מסוימים. דע עקא, שבנושא זה נותרה אי בהירות רבה, וציבור המבוטחים וכן גם המוסד שבים ונקלעים לצורך לבחון את מערכת היחסים שבין תובע דמי האבטלה לבין החברה, בנסיבות שבהן חדלה החברה להתקיים.ו זאת בעיקר בחברות שבהן מספר קטן של בעלי שליטה ועניין, שאז מערכת היחסים שבין בעל השליטה או בעל העניין ובין החברה דומה יותר לפעילותו של עובד עצמאי. בירור מעמדו של המבוטח רק בדיעבד שעה שהוא בא לממש זכותו לגמלה היא בעיתית, וראוי לפיכך להבהיר מראש מה יהיה מעמדו, הן מבחינת חובת תשלום דמי הביטוח והן מבחינת זכויותיו לגמלאות. מוצע לפיכך לתקן את חוק הביטוח הלאומי, ולקבוע בו במפורש כי בעל מניות בחברת מעטים (חברה בת 5 בעלי מניות לכל היותר) המועסק בחברה, וכן מי שהוא בעל שליטה בחברה כאמור ומועסק בה, לא יוכר כעובד שכיר בחברה, הן לעניין תשלום דמי ביטוח והן לעניין הזכאות לגמלאות. מבוטח כאמור יוכר, לפי העניין, כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי...". נ (ההדגשה אינה במקור, מ.ש.) 12. אם כן, כוונת המחוקק בתיקון האמור הייתה כי גם מקום בו בעל שליטה בחברת מעטים הוגדר כעובד שכיר שלה, ושולמו בעדו דמי ביטוח אבטלה, הרי שמקום בו תבע דמי אבטלה מיום 1.1.04 ואילך, לא יראו בו כמי שהיה מבוטח בביטוח אבטלה. 13. כאמור, אין חולק כי התובע הינו בעל שליטה בחברת מעטים. מדברי ההסבר לחוק עולה כי התובע, בתפקידו זה, מעמדו כשל עובד עצמאי לעניין סעיפים ז', ו-ח' לחוק והוא אינו מבוטח בביטוח אבטלה וביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק מעביד. 14. על מנת לדון בטענות הצדדים אביא את סעיף 342 לחוק, העוסק בחייבים בתשלום דמי ביטוח, כלשונו: "342. (א) מבוטח שהוא עובד עצמאי, ומבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, חייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם... (ב) המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד עובדו; היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים ישלם כל אחד מהם את דמי הביטוח כאילו הוא בלבד היה מעבידו, ועל המבוטח יחולו הוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה). (ג) ... 15. המל"ל מנמק טיעונו בהסתמך על סעיף 342 (ב) לחוק, תוך שהוא יוצא מנקודת ההנחה שהתובע הינו עובד שכיר בחברה. משכך, לטענתו, נטל תשלום דמי הביטוח לתובע מוטל על המעביד ולא על התובע ומכאן שרק למעביד קמה זכות השבה, ככל שקמה. אלא שלאור האמור לעיל, התובע הינו במעמד של עובד עצמאי לעניין ביטוח אבטלה ולכן טיעון זה של המל"ל שגוי. אם נמשיך את הרציונל העולה מטענת המל"ל, הרי שהסעיף הרלבנטי לענייננו הינו סעיף 342 (א) ולפיו נטל התשלום מוטל דווקא על המבוטח. מכאן כי יש לקבל את טענת התובע בסעיף 9 לסיכומיו לפיה זהות "המשלם" היא התובע. המל"ל המשיך לגבות מהתובע דמי ביטוח לאומי (חלק עובד) בגין דמי אבטלה מחודש ינואר 2004 עד לפיטוריו ביום 5.11.08. מכאן כי התובע הוא אשר נשא בנטל התשלום והוא הזכאי להחזר. בניגוד לטענת המל"ל, לתובע מעמד משפטי המאפשר לו לתבוע את השבת הסכומים. 16. ראוי גם לציין כי טענת הנתבע ולפיה המעסיק הוא זה שצריך לתבוע את ההשבה, אינה אלא שיש בה להעמיס ולהוסיף בירוקרטיה מקום שאין בה צורך, שכן במהות אין חולק שאין התובע מחויב בתשלום דמי ביטוח בענף האבטלה. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שהמעסיק היא חברה בפירוק, שאז כבר מתבקש התובע למסע ארוך ומיותר כדי לקבל כסף שמלכתחילה לא היה צריך להיגבות ממנו. 17. טענת המל"ל לפיה עובד שכיר יהא זכאי למלוא הגמלאות אף אם מעבידו לא שילם למל"ל דמי ביטוח, שכן המל"ל לא יכול להתנות תשלום גמלאות לעובד שכיר בכך שמעבידו שילם בפועל דמי ביטוח, אינה רלבנטית למקרה דנן משקבעתי שהתובע אינו במעמד של עובד שכיר לעניין דמי אבטלה. 18. לאור האמור לעיל מתקבלת טענת התובע להשבת הסכומים שנוכו משכרו והועברו למל"ל, בגין דמי ביטוח אבטלה. המל"ל ישיב לתובע את הסכומים שנוכו משכרו החל מחודש ינואר 2004. 19. המל"ל ישלם לתובע הוצאות בסך 2,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד התשלום בפועל. דיני חברותשכיריםבעל שליטה בחברהדמי אבטלה