1.בפני תביעתה של התובעת לאשר את זכאותה לקבלת דמי אבטלה מהנתבע. 2.הנתבע דחה את התביעה במכתבו מיום 15/9/08 בנימוק כי התובעת הינה בעלת שליטה בחברת מעטים בהתאם לקבוע בסעיף 32 לפקודת מס הכנסה ועל כן אינה זכאית לקבל את גמלת דמי האבטלה. 3.התובעת עובדת בחברת "א.ח.ש מתכות בע"מ" לשעבר "אלומת היופי בע"מ", חברה המצויה בבעלות אמה, הגב' שמחה אדרי. 4.במסגרת עבודתה בחברה, מנהלת היא סניף של חברת "איל מקיאג'" הנמצא בזכיינות אצל אמה, וממוקם בקניון גירון באשקלון. 5.כדי לנהל את החנות, עברה התובעת חודשי הדרכה בשכר בחברת איל מקיאג' בתל אביב והשתלמה בסניפי החברה דוגמת באר שבע ורחובות. 6.התובעת החלה לארגן ולסדר את החנות לקראת פתיחה בתאריך 1/12/06. החנות נפתחה רשמית ביום 22/12/06. 7.ביום 27/4/07 ילדה התובעת ויצאה לחופשת לידה. בתקופת חופשת הלידה החליפה אותה מנהלת בשם ג'נט אלל שפוטרה בתחילת יולי 07 בשל אי התאמה, ומאחר והתובעת מסיימת את חופשת הלידה ב19/7/07, לא הובאה לה מחליפה נוספת. 8.התובעת טוענת כי אינה בעלת שליטה בחברת מעטים, וכי אמה היא בעלת השליטה והתובעת למעשה ניהלה את החנות וקיבלה שכר ככל עובד שכיר אחר. 9.הנתבע טוען כי התובעת אינה זכאית לדמי אבטלה, שכן יש לראותה כבעלת שליטה בחברה, וזאת לאור העובדה שאמה הינה בעלת המניות היחידה בחברה, והתובעת היא זו שניהלה את העסק בפועל. לטענת הנתבע, בנסיבות אלו שעה שמדובר בעסק משפחתי, יש לראות את התובעת כבעלת שליטה בעקיפין, גם אם אינה רשומה כבעלת מניות . 10.התובעת, שאינה מיוצגת, העידה בפני וכן העידה אמה הגב' שמחה אדרי שהוזמנה מטעם הנתבע. שתי העדות הסכימו כי הודעתן בפני חוקר הנתבע תהווה את תצהיר העדות הראשית שלהן. הכרעה 11.כדי להכריע האם בדין נדחתה תביעת התובעת לקבלת דמי אבטלה, עלינו לבחון את הגדרת בעל שליטה הקבועה בסעיף 32 לפקודת מס הכנסה : ""בעל שליטה" - מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה: (א)ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה; (ב)בזכות להחזיק ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה או בזכות לרכשם; (ג)בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים; (ד)בזכות למנות מנהל; "קרובו" - כמשמעותו בסעיף 76(ד); "חבר" - בעל שליטה שיש לו לבדו או יחד עם בן-זוגו, או שיש לבן-זוגו, במישרין או בעקיפין, לפחות 5% מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה או מהזכות להחזיק או לרכוש כל אחד מאלה או מהזכות לקבל רווחים; ובלבד שלא יובאו בחשבון לענין זה זכויותיו של בן-זוג שנרכשו לפני הנישואין או שנתקבלו בירושה;" בסעיף 76 לפקודת מס הכנסה מוגדרת חברת מעטים : "(א)הוראות פרק זה חלות על כל חברה שהיא בשליטתם של חמישה בני-אדם לכל היותר ואיננה בת-חברה ולא חברה שיש לציבור ענין ממשי בה (להלן - חברת מעטים). (ב)"חברה שהיא בשליטתם של חמישה בני-אדם לכל היותר", לענין פרק זה - חברה שחמישה בני-אדם או פחות מזה, ביחד, שולטים שליטה ישירה או עקיפה בעניניה של החברה, או יכולים לשלוט, או זכאים לרכוש שליטה כאמור, ובפרט - אך בלי לגרוע מן הכלל האמור - כשהם, ביחד, מחזיקים או זכאים לרכוש, רובו של הון המניות או של כוח ההצבעה של החברה, או רובו של הון המניות שהוצא, או אותו חלק ממנו שהיה מזכה, במקרה של חלוקת כל הכנסת החברה בין החברים, לקבל את רובו של הסכום המתחלק. (ג)"בת-חברה", לענין סעיף זה - חברה שמניות שלה, המייצגות לא פחות משמונים אחוז של הון מניותיה, הן בידיהן או בשליטתן של חברה או חברות שאין הוראות פרק זה חלות עליהן. (ד)כשבאים לקבוע, אם חברה נמצאת בשליטתם של חמישה בני-אדם או לא, ייחשבו לאדם אחד - (1)אדם וקרובו; "קרוב", לענין זה - בן-זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן-הזוג, ובן-זוגו של כל אחד מאלה; (2)אדם ובא כוחו; (3)שותפים בשותפות. (ה)שום דבר האמור בפרק זה אינו מונע מהשיג בערעור, בהתאם לסעיפים 153-158 על החלטתו של המנהל בהשתמשו בכוח שניתן לו בסעיפים 77 ו-78." 12.בתדפיס רשם החברות שהוגש לתיק מצוין כי הגב' שמחה אדרי היא בעלת מניות יחידה בחברה וכן כמנהלת החברה. לכאורה, התובעת אינה נכנסת בגדר הגדרת סעיף 32 דלעיל, אולם יחד עם זאת יש לבחון האם בידיה שליטה עקיפה בחברה יחד עם אמה, כפי שנקבע ברישא לסעיף 32 דלעיל. 13.התובעת הגישה לתיק ביום 26/11/09, בטרם ישיבת ההוכחות, התייחסות מטעמה לפרשנות הנתבע את הגדרת בעל שליטה המופיעה בפקודת מס הכנסה. התובעת טוענת כי פרשנות הנתבע אינה הגיונית מאחר ומובילה למצב בו כל אדם שיש לו קרוב משפחה המחזיק ב-10% מהון המניות בחברה מסוימת מוגדר כבעל שליטה, גם אם אותו אדם אינו עובד בחברה של הקרוב. התובעת טוענת כי הפרשנות הנכונה היא כי כאשר אדם אינו מחזיק באחוז מסוים במניות החברה באופן ישיר בדומה לקרובו, אלא מקבל משכורת הנגזרת מרווחי החברה וכתוצאה מכך משתנה מחודש לחודש, הרי שאין לראותו כבעל שליטה, על אף שמחזיק בעקיפין יחד עם קרובו 10% מהמניות. עוד ציינה התובעת כי בעל שליטה יכול להיות אדם המקבל משכורת מבלי להיות נוכח בעסק ותפקידו אינו חיוני, באופן שלא דרוש לו מחליף, סיטואציה השונה לחלוטין מעובדות התביעה. 14.התובעת בעדותה בפני העידה כי : "ניהלתי את הפעילות השוטפת של החנות שפירושו לסדר את סידור העבודה, לראות קצב מכירות , לעודד מכירות, סידור של החנות מבחינה חזותית. לפי הצורך הייתי מזמינה סחורה מהמחסן של איל מקיאג' והחנות התנהלה על בסיס קונסיגנציה, היינו, הסחורה נותרת בבעלות איל מקאיג' והזכיין מקבל אחוז מסכום המכירות. עבדתי 8 שעות ביום, בדרך כלל בשעות העמוסות יותר, אחה"צ והערב. באתי גם בחופשת הלידה לחנות מעת לעת ולא עבדתי בה ובאתי כדי להסתכל מה קורה וגם באתי עם התינוקת כך שלא יכולתי לעבוד גם אם רציתי. אימי טיפלה בכל העניינים הכספיים . אימי עסקה כל הזמן בצדדים הכספיים של העסק ואני עסקתי בניהול החנות." (עמ' 2 לפרוטוקול) על אף שניסתה התובעת להבדיל בינה לבין אמה בכל הקשור בניהול העסק, הרי שבעדותה בפני חוקר הנתבע העידה לגבי פיטורי המנהלת שהחליפה אותה בזמן חופשת הלידה כי :- "החודש הזה פיטרנו אותה מהחנות כיון שעשתה הרבה בעיות, בורחת מהעבודה מוקדם, מוציאה חופשות מחלה, לא ביצעה את התפקיד כמו שצריך. אנחנו מסתדרות בלעדיה - היא פוטרה בתחילת חודש 7/07." (נ/4 עמ' 4 שורות 17-20) בהקשר זה סבור אני כי יש לתת משקל רב יותר לעדותה של התובעת בפני החוקר, שהיא עדות מוקדמת הניתנת בסמוך להתרחשות. 16.מהאמור לעיל עולה כי התובעת ניהלה את החנות בפועל ואף פיטרה עובדים מהחנות. כמו כן באה לחנות על מנת לפקח על הנעשה בה גם במהלך שהותה בחופשת לידה. 17.זאת ועוד. אמה של התובעת, הגב' שמחה אדרי העידה בפני לגבי מטרת פתיחת עסקה: "המטרה שלי בפתיחת החנות לנהל עסק ולהרוויח מ מנו. כשאני מופנית לעמ' 2 להודעת החוקר אני משיבה כי אמרתי לחוקר המוסד שפתחתי את העסק לעצמי אבל מאחר ובתי היא בעלת המקצוע בתחום האיפור אז היא תעבוד בעסק. רצוני היה שתהיה לבתי פרנסה. אני ניהלתי את העסק, החלטתי על קבלה ופיטורי עובדים. " (עמ' 2 לפרוטוקול) בעניין זה אף העידה באופן ברור יותר בפני חוקר הנתבע : "כל הרעיון של פתיחת העסק היה עבור אלומה שתעבוד" (נ'5 עמ' 2 שורות 19-20) וכן: "המטרה היתה לפתוח לבת עסק כמקור תעסוקה, היא יותר בקטע הזה ובתחום הזה של האיפור" (נ/5 עמ' 5 שורות 11-12) 18. אכן, לתובעת הונפקו תלושי שכר, ואת משכורתה קיבלה בשיק של החברה שהופקד בחשבונה, אולם מהעדויות דלעיל עולה כי התובעת היתה הרוח החיה בעסק, היא היתה אחראית על הזמנת הסחורה, סידור העבודה, פיטורי עובדים וכיו"ב והעסק נפתח למעשה עבורה. המהות האמיתית של ניהול מעין זה, בנסיבות העניין, היא החזקה עקיפה במניות החברה, ועל כן, יש לטעמי לראות בתובעת בעלת שליטה. (ראה ע"א 6357/99 פקיד שומה באר שבע נ' שלם ואח', פד נ"ו (4) 66). 19.סוף דבר, התביעה נדחית ללא צו להוצאות. 20.זכות ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 יום מהיום . לידהדמי לידה