1. בפני תביעה כספית בסכום של 1,500 ₪, בגין נזק רכוש שנגרם לאופנועו של התובע, כתוצאה מנפילתו בשל בור שהיה פעור במרכזו של הכביש במפגש הרחובות חיים בר-לב ושמעון יצחק. 2. ביום 28.2.05, נהג התובע באופנועו בכביש האמור לכיוון העיר. במהלך הנסיעה נכנס האופנוע לתוך הבור, נפל וניזוק בחלקו הקדמי, הג'נ"ט וגלגל האופנוע נשברו. 3. בעקבות הערת הנתבעת לגבי מועד תיקון האופנוע, על פי קבלה שצורפה לכתב התביעה , תיקן התובע את טענתו לגבי תאריך האירוע, ליום 31.7.07. 4. התובע צירף לתביעתו תמונות בהן מתועד הבור אליו, לטענתו, נפל עם אופנועו, תמונות של הבור, וחשבונית מס על סך 1,205 ₪. 5. בטיעונו בפני ציין שפנה לנתבעת פעמים רבות בעבר ורק לאחר סחבת של שנתיים נדחתה תביעתו. 6. הנתבעת טענה 3 טענות עיקריות: (1) העדר יריבות בינה לבין התובע, שכן הכביש מצוי בטיפולה ותחזוקתה של מוריה חברה לפיתוח ירושלים בע"מ (להלן - מוריה); (2) לא קיים בור בכביש או מפגע העלול להוות סכנה, אלא קילוף קל של האספלט, כתוצאה מבלאי סביר; (3) התובע נהג בחוסר תשומת לב, במהירות, ומבלי לתת את הדעת על לתנאי הרכב שלפניו. 7. הנתבעת הודיעה בסעיף 7 לכתב ההגנה שהיא שומרת על זכותה להגיש הודעת לצד השלישי, ואולם היא לא עשתה כן. 8. מטעם הנתבעת העיד מר ששון מועלם, ממונה על מחלקת האחזקה באגף לשיפור פני העיר. העד הבהיר שלאור ההסכמים בין הצדדים מוריה היא האחראית לתחזוקה שוטפת של הכביש. כמו כן ציין שמעיון בתמונות לא מדובר במפגע והבור אינו מהווה סכנה בטיחותית. דיון והכרעה 9. הכביש שבו נפער הבור הנטען מצוי בתחומה של הנתבעת. סעיף 235(3) לפקודת העיריות, מטיל על העיריות חובה למנוע ולהסיר מפגעים ברחובות אשר בשטחה, בזו הלשון - "בענין רחובות תעשה העיריה פעולות אלה...(3) תמנע ותסיר מכשולים והסגת גבול ברחוב". עולה מהפקודה האמורה, כי הנתבעת אחראית לדרכים המצויות בתחום שיפוטה ולהחזקתם התקינה. בשורה של פסקי דין נקבע, כי על עירייה מוטלת חובת זהירות כלפי המשתמשים בכבישים ובדרכים המצויים בתחומה (ראו לעניין זה ת"א 6069/03 שושנה ציון נ' עיריית חולון, ע"א 862/80 עיריית חדרה נ' זוהר, פד"י ל"ז (3) 757), ת"ק (ח"י) 1416/07 ברוך יעקב נ' עיריית חיפה). 10. אמנם הנתבעת טענה שמכח הסכמים עם מוריה הועברה החזקה במקום למוריה כבר לפני שנים, וזאת במטרה לאפשר לה לבצע את עבודות הרכבת הקלה. יחד עם זאת נמנעה הנתבעת לצרף את מוריה לתביעה. ראוי לציין שעצם העלאת הטענה אין בה די. ראשית, במישור העובדתי ייתכן שמוריה חולקת על כך, ועל כן מן הראוי היה לצרפה כדי לשמוע תגובתה לכך. שנית לעיתים יש מקום לחייב גם את עיריית ירושלים בשל מפגעים בהם נפגעו עוברי אורך, כםי שנקבע לאחרונה על ידי כב' השופט י. ריבלין בת"ק 2496/07 יואב מירזאי נ' "מוריה"-חברה לפיתוח ירושלים , וכן בפסקי הדין המוזכרים שם. מקובלת עלי לחלוטין טענת התובע לפיה מבחינתו הכתובת הינה העירייה, בשל החובה המוטלת עליה, בשל תשלומי הארנונה המשולמים לה, ואין לצפות שהתובע יתור אחר גורם אחר שאולי יתנדב לקחת על עצמו אחריות לתביעה. 11. שאלה שניה הטעונה הכרעה הינה האם אכן היה בכביש בור המהווה מפגע. כפי שנפסק בע"א 176/59 188/59 ראש העיר ואח' נ' ישראל ראש חדש פ"ד טז 310, "לא כל "שקע" שבכביש יכול לשמש עילה להאשים את העירייה ברשלנות, אלא רק שקע המהווה סכנה לרכב, כשנוהגים בו באותה מידה של מהירות וזהירות, שהיא סבירה לאותו כביש בדרך כלל, כלומר, הסכנה צריכה להיות בלתי צפוייה לנהג אף כשהוא יודע או צריך לדעת, שהוא נוסע בכביש לא טוב". 12. מתאורו של התובע עולה שהוא נסע באיטיות, בשעת עומס, אחרי רכב אחר. אמנם בכתב התביעה וכן במכתבים שנשלחו לנתבעת בעבר, צויין תאריך אחר שאינו תואם את מועדי תיקון האופנוע, יחד עם זאת מצאתי שניתן הסבר מניח את הדעת של התובע לטעות. מהקבלה המעידה על ביצוע תיקונים עולה שהאופנוע אכן נגרר מהמקום. עדותו של התובע היתה מהימנה ולא מצאתי מקום לפקפק בגרסתו. מהתמונות שהציג עולה כי הבור נמצא באמצע הכביש. לא מדובר בסדק או בליטה קלה, אלא בבור ממשי אשר נוצר כתוצאה בגרעון באספלט. אמנם סביר להניח שמכונית לא היתה נכשלת ונחבלת בבור האמור, ואולם נראה לי סביר שאופנוע הנתקל בו יינזק באופן שתואר על ידי התובע. 13. אשר על כן אני קובעת שהנתבעת אחראית לנזק. התבעת תשלם לתובע תוך 30 ימים 1,205 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 31.7.06, וכן 500 ₪ הוצאות משפט. אחריות העירייה בנזיקיןעירייהכביש