1. השאלה השנויה במחלוקת בתיק זה היא- האם כדין נשללה זכאותה של התובעת לגמלת הבטחת הכנסה לחודש 5/05? 2. תביעתה של התובעת לגמלת הבטחת הכנסה מיום 30/5/05, נדחתה על ידי הנתבע במכתב דחייה מיום 23/6/05, בנימוק שההכנסה הנחשבת כחלק מהכנסותיה לחודש 4/05 עומדת על סך של 7,497 ₪, וסכום זה עולה על גובה הגמלה לחודש זה, שעומד על סך של 2,333 ₪. 3. התובעת היא אם חד הורית לשני ילדיה, שחר ואושר, ואינה עובדת. 4. אין חולק על כך, כי בתקופה הרלוונטית לתביעה, בן זוגה של התובעת היה מר מאיר אלזמי. מר אלזמי עבד בעיריית קריית אתא, ומוסכם על הצדדים כי בחודש 5/05 משכורתו עמדה על סך של 14,722 ₪ (ברוטו). 5. התובעת, שלא הייתה מיוצגת בהליך זה, מוחה על הדרך בה חישב הנתבע את זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה, ולטענתה, אין להביא את רכיב השכר בגין אחזקת רכב בסך של 2,279 ₪ כחלק מהכנסתו של בן זוגה. עוד טוענת התובעת, כי הוטל עיקול בסך של 7,392 ₪ על משכורתו של מר אלזמי בגין מזונות, ויש לנכות סכום זה מסך הכנסותיו. אולם, בחישוב זכאותה לגמלה, ניכה הנתבע רק סך של 2,240 ₪ בגין המזונות. 6. ביום 8/6/06 הגיש הנתבע לבית הדין, תעודת הציבור מיום 29/5/06, של הגב' רובין אדלה, בה נומקה בפירוט רב, דרך חישוב זכאותה של התובעת לגמלת הבטחת הכנסה. ואלו הם הנימוקים שפורטו בתעודת הציבור: א. על פי סעיף 9(א) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א- 1980 (להלן: "חוק הבטחת הכנסה"), ובהתאם לסעיף 2 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "פקודת מס הכנסה") כל הכנסה החייבת במס, תובא בחישוב ההכנסות לעניין זכאות לגמלת הבטחת הכנסה. הבסיס לחישוב הגמלה הוא השכר הברוטו הכולל את כל המרכיבים החייבים בניכוי מס הכנסה, כגון: שעות נוספות, קצובת נסיעה, קצובת רכב, אחזקת רכב, החזקת טלפון, שווי ארוחות, ביגוד הבראה וכו'. שכר הברוטו הרלוונטי לחודש הגשת התביעה של מר אלזמי, עמד על סך של 14,722 ₪ ברוטו. אחד מרכיבי השכר של מר אלזמי, הינו מרכיב אחזקת הרכב בסך של 2,279 ₪. מאחר ורכיב זה חייב במס, הוא נלקח בחישוב הכנסתו ברוטו של מר אלזמי. ב. בתלוש השכר לחודש 5/05 של מר אלזמי, מופיע עיקול מזונות בסך של 7,392 ₪. לפי חוק הבטחת הכנסה, בחישוב הכנסתו של מר אלזמי, לא ניתן להפחית את תשלום המזונות, מעבר לגובה גמלת הבטחת הכנסה לפי הרכב משפחתו הנוכחי. בחודש 5/05 הרכב משפחתה של התובעת היה זוג + 2 ילדיה של התובעת: שחר ואושר. בדיעבד, הסתבר לנתבע כי בתה של התובעת, שחר, שוחררה מצה"ל ביום 27/4/05. לפיכך, הרכב המשפחה של התובעת הינו זוג + ילד בשיעור רגיל (גיל 55 ומטה). ג. תביעתה של התובעת נדחתה בין היתר, גם בגין אי המצאת אישור מצה"ל על תאריך גיוסה ושחרורה של בתה של התובעת ואי המצאת מסמכים שונים הרלוונטיים לתביעה, כגון: נתונים לגבי גובה ביגוד והבראה שנתיים של מר אלזמי- נתון שהיה מגדיל את השכר הברוטו, מאחר והנתבע לוקח בחשבון את החלק ה- 1/2 של ביגוד והבראה; פסקי הדין לפיהם חויב מר אלזמי במזונות. ד. עם זאת, הנתבע חישב באופן תיאורטי, את סכום המזונות שניתן להפחית, בהתאם לחוק, מסך הכנסתו של מר אלזמי. בהתאם לתקנה 17(7) לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב- 1982 (להלן: "תקנות הבטחת הכנסה"), ניתן להפחית מהכנסתו ברוטו של מר אלזמי את סכום דמי המזונות שהוא משלם לאשתו וילדיו, בתנאי שאלו אינם גרים עימו, ובלבד שהסכום המופחת לא יעלה על סכום הגמלה שהייתה מגיעה לו לפי הרכב משפחתו לולא הייתה לו הכנסה. לולא הייתה למר אלזמי הכנסה מעבודה, במצב משפחתי של זוג+ 2 ילדים (שני ילדיה של התובעת), הוא היה זכאי ל- 2,240 ₪ כגמלת הבטחת הכנסה, וסכום זה אכן הופחת משכרו ברוטו. השכר הנחשב, בסופו של דבר, לאחר הפחתת זיכוי מזונות, 7% מהשכר הממוצע במשק ולקיחת 62.5% מהשכר, הינו 7,407 ₪. סכום זה גבוה מגמלת הבטחת הכנסה, שעומדת על סך של 2,333 ₪, ומשכך נדחתה תביעתה של התובעת לגמלת הבטחת הכנסה. דיון והכרעה: 7. סעיף 11 לחוק הבטחת הכנסה קובע לעניין הכנסות בני זוג כדלקמן: "11. מי שיש לו בן זוג, תהיה הכנסתו לעניין חוק זה צירוף הכנסתו והכנסת בן זוגו, זולת אם השר קבע אחרת בתקנות ובתנאים שקבע". כאמור, אין חולק על כך כי מר אלזמי הוא בן זוגה של התובעת, וכי גובה משכורתו לחודש 5/05 עמד על סך של 14,722 ₪ (ברוטו). הוצאות אחזקת רכב 8. הרישא של סעיף 9(א) לחוק הבטחת הכנסה קובעת: "9.(א)בחוק זה,"הכנסה" - הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל...". 9. סעיף 1 לפקודת מס הכנסה קובע מהי הכנסה: "הכנסה" - סך כל הכנסתו של אדם מן המקורות המפורשים בסעיפים 2 ו-3, בצירוף סכומים שנקבע לגביהם בכל דין שדינם כהכנסה לעניין פקודה זו". 10. סעיף 2 (2)(א) לפקודת מס הכנסה קובע: "2. מס הכנסה יהא משתלם, בכפוף להוראות פקודה זו, לכל שנת מס, בשיעורים המפורטים להלן, על הכנסתו של אדם תושב ישראל שהופקה או שנצמחה בישראל או מחוץ לישראל ועל הכנסתו של אדם תושב חוץ שהופקה או שנצמחה בישראל, ממקורות אלה: .... (2)(א) השתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו; תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד, אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד שהועמד לרשותו של העובד; והכל - בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו" (ההדגשות אינן במקור). 11. אם כן, סעיף 2(2)(א) לפקודת מס הכנסה קובע מפורשות, כי תשלום בגין אחזקת רכב ייחשב כהכנסה. 12. משכך, צדק הנתבע שהביא בחשבון הכנסותיה של התובעת את רכיב אחזקת הרכב ששולם למר אלזמי במשכורתו בחודש 5/05, ודין תביעתה של התובעת, בהקשר זה, להידחות. דמי מזונות: 13. כאמור, על משכורתו לחודש 5/05 של מר אלזמי הוטל עיקול בגין דמי מזונות, בסך של 7,392 ₪. לטענת התובעת בחישוב זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה, על הנתבע היה לנכות משכרו של מר אלזמי 7,392 ₪ בגין תשלום דמי מזונות, ולא סך של 2,240 ₪ כפי שעשה בפועל הנתבע. 14. תקנה 17(7) לתקנות הבטחת הכנסה קובעת מהם התשלומים שאינם נחשבים כהכנסה: "17.לענין הזכאות לגימלה ושיעורה לא תיחשב כהכנסה - ... (7) סכום מהכנסתו של אדם, השווה לסכום שהוא משלם על פי פסק דין למזונות לאשתו - אם היא אינה חיה עמו תחת קורת גג אחת, או לילדיו - אם הם אינם עמו, ובלבד שסכום זה לא יעלה על הסכום הגבוה מבין אלה: (א) סכום הגמלה שהייתה מגיעה לו לפי סעיף 5(א) לחוק, לולא הייתה לו הכנסה; (ב) סכום הקצבה המשתלם לפי סעיף 200 לחוק הביטוח לפי הרכב המשפחה של משלם המזונות, אם הוא זכאי לקצבת נכות לפי פרק ה' או לפי פרק ט' לחוק הביטוח". 15. סעיף 5(א) לחוק הבטחת הכנסה קובע את שיעור הגמלה שישתלם לזכאי: "5.(א) הגימלה לזכאי שאין לו הכנסה תהיה בסכומים המחושבים לפי התוספת השניה, בהתאם להרכב משפחתו, כדלקמן: (1) למי שהגיע לגיל פרישה, למי שמשתלמת לו קצבת זקנה או קצבת שאירים לפי חוק הביטוח, ולמי שמשתלמת לו קצבת תלויים לפי סימן ח' בפרק ה' בחוק הביטוח - בשיעורים הנקובים בטור א' בתוספת השניה, לפי הענין, כשהם מוגדלים ב-7%; (2) למי שלא משתלמת לו קצבה כאמור בפסקה (1) - (א) אם טרם מלאו לו 55 שנים - בשיעורים הנקובים בטור ב' בתוספת השניה, לפי הענין; (ב) אם מלאו לו 55 שנים - בשיעורים הנקובים בטור ג' בתוספת השניה, לפי הענין; (3) להורה יחיד - לפי הפרטים 7 או 8 בתוספת השניה, לפי הענין. (ב) הגימלה לזכאי שיש לו הכנסה תהיה בסכום השווה להפרש שבין הגימלה, שהיה זכאי לה לפי סעיפים קטנים (א) או (ה) לולא ההכנסה, לבין ההכנסה". 16. מלשון החוק והתקנות ותנאי הזכאות לגמלה הקבועים בהם עולה, כי כדין חישב הנתבע את זכאותה של התובעת לגמלת הבטחת הכנסה. 17. משאלו הם פני הדברים, דין התביעה להידחות. 18. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. הבטחת הכנסהאחזקת רכברכב