1. זוהי תביעה לגמלת הבטחת הכנסה, על-פי חוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980 (להלן - החוק) לחודש אוקטובר 1982 בלבד. וזה הרקע לתביעה: א) ביום 4.5.1982 הגישה התובעת למוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) תביעה להבטחת הכנסה על טופס שקבע המוסד למבקשים גמלה בפעם הראשונה; ב) תביעתה הנ"ל נדחתה, מאחר ותובעת היתה זכאית לדמי אבטלה, ולמעשה זכות זו לדמי אבטלה נמשכה עד לסוף חודש ספטמבר 1982, כאשר קיבלה דמי אבטלה דרך המוסד; ג) ביום 11.11.1982 פנתה התובעת שוב לשירות להבטחת הכנסה וביקשה שוב גמלת הבטחת הכנסה החל מתום תקופת זכאותה לדי אבטלה; ד) התובעת לא נדרשה למלא שוב את אותו טופס שמילאה במאי 1982, אלא טופס אחר הנושא את הכותרת "תביעה לחידוש זכאות לקבלת גמלת הבטחת הכנסה"; ה) התובעת נימקה את הגשת הבקשה רק בנובמבר 1982, ולא באוקטובר, בזה שהמסמכים על מיצוי הזכות לדמי אבטלה הגיעו לידה רק בנובמבר, ועל כן עד נובמבר לא ידעה שהסתיימה הזכות לדמי אבטלה. טענה זו, שהועלתה בכתב התביעה, לא הוכחשה בכתב ההגנה ועל כן עלי לקבלה; ו) המוסד אישר לתובעת גמלת הבטחת הכנסה רק החל מ-1.11.1982, החודש בו הוגשה התביעה המחודשת, ומכאן תביעה זו לגמלה עבור חודש אוקטובר 1982. מכתב התביעה עולה, כי התובעת טוענת לזכאות לגמלה לחודש אוקטובר ואין התייחסות בכתב ההגנה לעצם הזכאות, אילולא האיחור בהגשה, ועל כן אני קובע, על-פי כתבי הטענות, כי לגופו של עניין התובעת ממלאת אחרי תנאי הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה לאוקטובר 1982, והשאלה היחידה היא האם סעיף 14 (א) לחוק מונע תשלום זה. 2. סעיף 14 (א) לחוק קובע: "גמלה תשולם רק בעד התקופה שתחילתה ב-1 לחודש שבו הוגשה למוסד לביטוח לאומי התביעה לגמלה, ואולם השר רשאי לקבוע בתקנות נסיבות שבהן תשולם הגמלה ממועד מוקדם יותר ולתקופה שקבע". ואמנם השר קבע, על-פי הסמכות שניתנה לו בסיפה לאותו סעיף, הוראות (קנה 6 לתקנות הבטחת הכנסה (כללי זכאות והוראות ביצוע), תשמ"ב-1982; להלן - תקנות הביצוע) אולם המקרה דנן איננו נכנס למסגרת אותה תקנה. 3. על כן צריך היה לדחות תביעה זו, אלא אם כן אגיע למסקנה, כי תביעתה של התובעת לגמלת הבטחת הכנסה ככל שהיא מתייחסת לחודש אוקטובר 1982, אכן הוגשה לפני תחילת נובמבר 1982; זאת אומרת, כי התביעה המהווה בסיס להחלטת פקיד התביעות לאישור הגמלה החל מ-1.11.1982 היתה התביעה המקורית שהוגשה בחודש מאי 1982. ואכן, לאחר ששקלתי את כל הנסיבות הגעתי למסקנה, כי לא מדובר בתביעה "חדשה" שהוגשה בנובמבר 1982, אלא בהמשך של תביעה קודמת ועל כן, טעה פקיד התביעות בזה שסירב לאשר את התביעה גם לחודש אוקטובר 1982. 4. תקנה 7 לתקנות הביצוע קובעת, כי תביעה לגמלה תוגש על טופס שקבע לכך המוסד. ואכן, המוסד קבע טופס להגשת תביעה לגמלה, ואת הטופס הזה מילאה התובעת בחודש מאי 1982. ואולם, כאשר חזרה התובעת בחודש נובמבר, לא נתבקשה למלא מחדש את הטופס הראשון, אלא טופס כאמור בסעיף 1 (ד) לעיל, שכונה "חידוש זכאות". אותו טופס חידוש גם הוא מתייחס לתביעה הראשונה במלים אלו: "...מבקש חידוש הגמלה להבטחת הכנסה. בהמשך לבקשתי והצהרתי מיום... הריני להודיעכם כי...". מכאן למדים אנו, כי גם המוסד לא התייחס לטופס השני כתביעה עצמאית העומדת בפני עצמה, אלא כהמשך לתביעה קודמת, ובנסיבות מקרה זה, כפי שיוסבר להלן, יש להתייחס אליו גם לעניין סעיף 14 (א) לחוק. 5. מטרת סעיף 14 (א), כפי שעולה מתוכנו, וכפי שהובא בדברי ההסבר להצעת החוק (ה"ח 1417, תש"ם, ע' 3, בע' 7, סעיף 15 להצעה) היא: "מטרת הגמלה היא להבטיח הכנסה לקיום שוטף..." ועל כן אין לשלמה רטרואקטיבית. 6. במקרה דנן, מדובר בתובעת שבעבר פנתה למוסד בתביעה לגמלת הבטחת הכנסה. תביעתה נדחתה, לא משום שהיתה לה הכנסה מעל הסכום המזכה אותה להבטחת הכנסה, אלא בגלל הכנסה שמקורה בדמי אבטלה. אולם לא מדובר בהכנסה ממקור עצמאי, אלא הכנסה הנובעת אף היא מקצבה המשתלמת דרך אותו מוסד, אשר דרכו משתלמת גמלת הבטחת הכנסה, ואשר מטבעה איננה קצבה צמיתה, אלא לתקופה מוגבלת בלבד. על כן היה מקום לצפות, כי פקידת התביעות אשר טיפלה בתביעתה הראשונה של התובעת בידעה את הנסיבות המתוארות לעיל, ובהיותה ערה לאמור בסעיף 14 (א) לחוק, לא תדחה את תביעתה המקורית של התובעת באופן החלטי, אלא תתן החלטה הדוחה את התביעה כל עוד התובעת מקבלת דמי אבטלה, והמזמינה את התובעת להודיע למוסד על הפסקת תשלום דמי אבטלה כאשר אז תדון הפקידה שנית בתביעתה. 7. במיוחד כאשר מדובר בביטוח סוציאלי, מן הדין היה לנהוג כך. נראה לי, בהתחשב בנסיבות המקרה ובשוני בטפסים שהשתמש המוסד, שיש לפרש כך את מכתב הדחיה הראשון, על אף שלא נאמר כך במפורש. תמיכה לגישה זו אפשר לשאוב מהכוח שנטלו לעצמם בתי-המשפט ל"אקוויטי", כאשר התייחסו למעשה שהיה צריך להעשות על-ידי השלטונות כאילו נעשה. כאשר מדובר בגוף ציבורי המפעיל ביטוח סוציאלי, לא ייגרע כוח בית-דין זה מכוחו של בית-משפט ל"אקוויטי". 8. על כן נראה לי לקבוע, כי הטיפול בתביעה המקורית שהוגשה לא נסתיים אלא לאחר אישור התביעה לגמלת הבטחת הכנסה בנובמבר 1982, ועל כן מן הדין היה לאשר תביעתה של התובעת גם לחודש אוקטובר 1982. 9. התוצאה היא, כי אני מחייב את המוסד לביטוח לאומי לשלם לתובעת גמלת הבטחת הכנסה עבור חודש אוקטובר 1982. סכום הגמלה ישא הפרשי הצמדה, וכן ריבית בשיעור 3% לשנה החל מיום 1.12.982 ועד התשלום בפועל. הבטחת הכנסהדמי אבטלה