1. התובע הגיש תביעה בגין אי תשלום הבטחת הכנסה לחודשים פברואר עד אפריל 2003. 2. בכתב ההגנה נטען כי התביעה נדחתה מאחר ואישתו של התובע לא התייצבה בתאריכים הנ"ל בלשכת העבודה, כנדרש, וכי החל מחודש 5/03 אושרה זכאותם של בני הזוג. 3. העובדות העולות מחומר הראיות הן אלה: א.ביום 13/2/03 הגישו התובע ואישתו תביעה להבטחת הכנסה. טופס התביעה מולא ע"י הפקידה הגב' אלמוג, שהעידה בתיק זה. ב. עם הגשת התביעה, נמסר לבני הזוג טופס "הצהרה", עליו חתמה אישתו של התובע, ובו נאמר: "אני הח"מ קנבסקי אינה ... מצהירה בזאת כי ידוע לי שעליי לפנות לשרות התעסוקה ולהתייצב כפי שידרש על ידם, ולקבל כל עבודה מתאימה שתוצע לי. ידוע לי כי לעניין חוק הבטחת הכנסה "עבודה מתאימה" הינה כל עבודה התואמת את מצב בריאותי וכושרי הגופני וכי עלי להרשם במדור הבטחת הכנסה או בלתי מקצועיים בשירות התעסוקה. ידוע לי שאם לא אנהג בהתאם להוראות שירות התעסוקה, או שאסרב לקבל כל עבודה מתאימה המוצעת לי על ידו, יגרום הדבר לשלילת הזכאות לגימלת הבטחת הכנסה ...". ג.התובע הננו אקדמאי, רופא במקצועו. אשתו אקדמאית אף היא, מהנדסת במקצוע. ד. אשת התובע החלה להתייצב בשירות התעסוקה, בלשכת האקדמאים, החל מחודש אוגוסט 2002, זאת כפי שעולה מעדותו של מר מטרני. ה. אשת התובע התייצבה בחודשים פברואר עד אפריל 2003, בשירות התעסוקה, בלשכת האקדמאים ולא בחדר הבטחת הכנסה. ו. החל מחודש יוני 2003 החלו בני הזוג להתייצב בלשכת התעסוקה בחדר הבטחת הכנסה, וממועד זה מקבלים הם הבטחת הכנסה, כפי זכאותם עפ"י החוק. ז. משרדי שירות התעסוקה ברחובות בנויים כך שלשכת האקדמאים נמצאת בקומה 3 של הבניין ולשכת הבטחת הכנסה נמצאת בקומה 2 באותו בניין. 4. טענת הנתבע היא כי עפ"י טופס ההצהרה עליו חתמה אשת התובע, היה עליה להתייצב בשירות התעסוקה במדור הבטחת הכנסה או בלתי מקצועיים, ומשלא עשתה כן, אלא התייצבה בלשכת האקדמאים, אין היא זכאית לתשלום הבטחת הכנסה. 5. טענת התובע כי אשתו פנתה עם טופס ההצהרה ללשכת העבודה, למדור אקדמאים, אותו מדור שבו התייצבה קודם לכן, וכי איש לא אמר לה שעליה להתייצב בחדר אחר. לדבריו, הפעם הראשונה בה נושא זה הובהר להם היתה כאשר התייצבו שניהם, לאחר שהתובע סיים תקופת הסתגלות במקום העבודה, וזאת בחודש יוני 2003. 6. להלן אסקור את העדויות שנשמעו: א. עדות פקידת המל"ל הגב' הדרה אלמוג: מעדותה עולה כי היא קיבלה את התביעה שהגישו בני הזוג, כי כאשר מדובר בעולים חדשים הרי שיש בביטוח לאומי מתורגמן או שמזמינים אחד העובדים או אפילו אחד מהקהל, בכדי שהעולים יבינו על מה הם חותמים. לגבי התובע ואישתו, השיבה כי אינה זוכרת אותם אישית. העדה נשאלה: "אם התובע אומר שלא היה בסניף מישהו דובר עברית אני משיבה - תשאלי אותו" ולאחר מכן אמרה "אני אישית לא יכולה לקבל את העולים מחבר העמים ללא מתורגמן". לאחר מכן, בתשובה לשאלת התובע העידה: "אם אתה אומר שכשהגעתם להגיש את התביעה נכנסתם לפקידה הדרה והיא שאלה אם אתם מבינים עברית ואמרתם שאתם מבינים קצת ושלא היה מתורגמן אני משיבה - התובע מדבר מתוך הבטן שלו". ולאחר מכן אמרה: "יש לנו פקידים בסניף דוברי רוסית. אם אנחנו צריכים אנו מזעיקים אותם". ב. עדות מנהל מרחב ת"א של לישכת התעסוקה לאקדמאים, מר מטראנו: ב"כ הנתבע הזמינה לעדות את הפקידה, הגב' בלה, אשר התובע טען כי אשתו היתה אצלה. העד הבהיר כי הגב' בלה לא התייצבה "מסיבות אישיות" וכי הוא מכיר את העניין משיחות איתה וכן מהחומר שהוצג בפניו. לדברי העד, החל מ- 1/4/04 מופנים דורשי עבודה אקדמאים ללשכות האקדמאים גם כאשר מדובר בזכאים להבטחת הכנסה. ואולם במועדים הרלבנטיים, הופנו דורשי העבודה הזכאים להבטחת הכנסה, בין אם אקדמאים ובין אם לאו, למחלקת הבטחת הכנסה ולא למחלקת אקדמאים. לדבריו, דורש עבודה בהבטחת הכנסה מגיע עם מכתב מהמל"ל (הוא טופס ההצהרה) ואילו דורש עבודה רגיל אינו מצוייד בטופס זה, ולכן אין שום אפשרות לטעות. העד אישר כי אשת התובע התייצבה בשירות התעסוקה במדור אקדמאים, בחודשים פברואר עד מאי 2003, ומ- 1/6/03 החלה להתייצב במחלקה המתאימה בשירות התעסוקה. לדבריו, המסקנה המתבקשת היא כי כאשר אשת התובע החלה להתייצב ב- 2/03, היא לא הביאה עימה את הטופס. העד נשאל ע"י בית הדין כמה עובדים יושמו לעבודה בחודשים פברואר עד אפריל 2003, באותו מצב גיל ושפה של התובעת והשיב: "התובעת (הכוונה - אשת התובע, ה.י.), אינה דוברת עברית ואינה שולטת במחשב ולכן קשה מאוד למצוא עבודה עבורה אך אין פה נתונים מדוייקים לגבי עובדים שלגביהם מצאנו פתרון". 7. התובע הבהיר כי אישתו מצאה עבודה, בטיפול בקשישים לאחר חודש יוני 2003, וזאת בכוחות עצמה ולא דרך שירות התעסוקה, וכי היא עובדת בעבודה זו עד היום. 8. לאחר שעיינתי בחומר הראיות, להלן פסק הדין. 9. עפ"י חוק, תנאי לזכאות התובע ואישתו לגימלת הבטחת הכנסה, היא התייצבות בשירות התעסוקה והענות לכל עבודה שישלחו אליה ע"י שירות התעסוקה. אין חולק כי אשת התובע לא התייצבה במחלקה הנכונה בשירות התעסוקה. מאידך, אין חולק כי התייצבה גם התייצבה, בלשכת האקדמאים בשירות התעסוקה, כפי שעשתה גם לפני הגשת התביעה להבטחת הכנסה ב- 2/03. יש לבחון איפה כי אם היתה הצדקה לאי התייצבותה של אשת התובע במקום הנכון, והאם יש בהצדקה זו כדי לזכות את התובע ואישתו בגימלת הבטחת הכנסה לחודשים 03/ 4-2. 10. כאשר התובע ואישתו היו בביטוח לאומי, על מנת להגיש תביעה להבטחת הכנסה, הבהיר התובע לפקידה, הגב' אלמוג, כי הוא מדבר קצת עברית. אכן, העדה הדגישה כי כאשר מגיעים עולים, מתרגמים עבורם את הדברים, ואולם, לא זכרה את התובע באופן ספציפי ובנוסף, לא התייחסה למצב שבו התובע מבהיר כי הוא מדבר עברית. אין מדובר בפונים שאינם דוברים את השפה כלל, שאז, צודקת העדה באומרה כי אין לה דרך להדבר איתך אלא באמצעות מתורגמן. לא מן הנמנע שמשהבהיר התובע כי הוא דובר מעט עברית, הובהרו לו הדברים בעברית ישירות ע"י הפקידה ולא באמצעות מתורגמן. כאשר העדה נשאלה על כך, השיבה "תשאלי אותו" וגם "הוא כנראה מדבר מהבטן" והדברים מעידים על כך שבהחלט יתכן שיש אמת בדברי התובע בעניין זה. 11. בטופס ההצהרה לא נאמר שעל המתייצב בשירות התעסוקה להביא איתו את הטופס. כל שנאמר הוא שעליו להתייצב בשירות התעסוקה ולהיות מוכן לפנות לכל עבודה שתוצע לו. אכן, נאמר בטופס שיש להתייצב "במדור הבטחת הכנסה או בלתי מקצועיים בשירות התעסוקה" ואולם ספק אם אשת התובע או אף התובע עצמו הבינו את הדקויות שבהן מדובר. מכל מקום, לא נאמר ע"ג טופס ההצהרה כי חובה להביאו לשירות התעסוקה. לכך יש להוסיף את העובדה שהגב' בלה, שאצלה התייצבה התובעת, לא הופיעה למתן עדות על אף שזומנה. יהיו הטעמים לכך אשר יהיו, בכל מקרה מר מיטרני, שהגיע במקומה, יכול להעיד אך ורק על המסמכים ואינו יכול להעיד על עובדות שהן בידיעתה של הגב' בלה. 12. עובדה נוספת שיש לציינה היא כי מר מיטרני הודה, בהגינותו, כי הסיכוי למצוא עבודה לאשה בגילה ובמצבה של אשת התובע, הוא קלוש. כמו כן, התברר כי אשת התובע מצאה לבסוף עבודה, אך בכוחות עצמה ולא באמצעות שירות התעסוקה, זאת אף שהחל מחודש יוני 2003 החלה להתייצב במדור המתאים בשירות התעסוקה. 13. עובדה נוספת שיש לציינה היא כי החל מ- 1/4/04, ניתנה הנחיה לפיה האקדמאים התובעים הבטחת הכנסה, יתייצבו בלשכת האקדמאים. 14. התרשמתי מעדותו של התובע כי מדובר באדם אינטיליגנטי, רופא במקצועו, כי הוא נלווה לאישתו בכל ההליכים וכי בהיותו דובר עברית, הוא הדובר בשם השניים. כן התרשמתי כי התובע מודע לכך שעל מנת להתפרנס בכבוד, אין מנוס מלקבל כל עבודה, לרבות עבודה של טיפול בקשישים, עבודה אותה מבצעת אישתו כיום, למרות שהיא אקדמאית, מהנדסת במקצועה. 15. המסקנה המתבקשת מכל האמור לעיל היא כי אשת התובע התייצבה בשירות התעסוקה כנדרש, אף כי לא בחדר המתאים, וכי אי התייצבות בחדר המתאים לא נבעה מרצון להונות או לרמות מאן דהוא אלא לכל היותר מאי הבנה של השפה העברית או של ההליכים הדרושים לשם קבלת הבטחת הכנסה. משהובהר כי אשת התובע התייצבה, ולא התחמקה ממילוי חובותיה, סבורה אני שאין לשלול את זכאות בני הזוג להבטחת הכנסה אך ורק מהטעם שלא התייצבו בחדר הנכון. אכן, הובהר כי הדרישה להתייצב בחדר הכללי ולא במדור אקדמאים, נובעת מהעובדה שדורש עבודה הזכאי להבטחת הכנסה, חייב לקבל כל עבודה שאליה יופנה. אך, מאחר והתברר מעדותו של מר מיטרני כי יישומה של התובעת, בגילה, בעבודה, היא קשה ביותר, הרי שגם כאן נראה כי הצדק מחייב לקבל את תביעתה בעניין זה. 16. סוף דבר, מסקנתי היא כי יש לקבל את התביעה ולקבוע כי התובע ואישתו זכאים להבטחת הכנסה בגין החודשים פברואר עד מאי 2003. ככל שקוזזו סכומים מהתובע או מאישתו בגין חודשים אלה, על המל"ל להחזירם, בצירוף הצמדה כחוק. הבטחת הכנסה