1. בתביעה שלפנינו מבקש התובע לחייב את המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע"), לשלם לו גימלת הבטחת הכנסה, לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן: "חוק הבטחת הכנסה"), וזאת בנוסף לקיצבאות זיקנה המשולמות לתובע ולאשתו, לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - "חוק הביטוח"). 2. ביום 12.9.2004, פנה התובע בכתב למשרד הראשי של הנתבע, וביקש לקבל הסבר לסכומי קיצבאות זיקנה המשולמות לו ולאשתו, וכן לגבי הסכומים המנוכים מהקיצבאות בגין ביטוח בריאות. מנהלת מחלקת זיקנה ושאירים בסניף הנתבע בחדרה השיבה לתובע, במכתבה מיום 13.10.2004, כדלקמן: "בתאריך 10.10.04 נשלח אליך מכתב תשובה בו צוין כי קיבלת את כל ההפרשים המגיעים לזכותך. קיצבתך כוללת תוספת השלמת הכנסה. מהקיצבה החודשית מנוכה ביטוח בריאות בסך 84 ש”ח. גובה קיצבת זיקנה זוגית לחודש בתוספת השלמת הכנסה - 2,795 ש”ח. באפשרותך להרוויח מעבודה 1,184 ש”ח מבלי לפגוע בגובה הקיצבה המשולמת לך ולאשתך". 3. בכתב התביעה שהגיש לבית הדין, מסתמך התובע על חוברת "הזכויות שלך בביטוח לאומי", בהוצאת המוסד ( להלן: "החוברת"). בחוברת מפורטים סכומי הגימלאות להבטחת הכנסה. "הסכום הקובע" לזוג (ללא ילדים) בני 55 שנים ומעלה, הוא 3,795 ש”ח (נכון לינואר 2003). ככל שהצלחנו להבין נכון את תביעתו של התובע, טענתו היא, כי יש לשלם לו את "הסכום הקובע", בסך 3,795 ש”ח, וזאת בנוסף לקיצבת הזיקנה + השלמת הכנסה המשולמת לו ולאשתו, כפי שהצהיר לפרוטוקול: "אני אומר שאני זכאי לקבל מהנתבע 3,795 ש”ח, ומאחר ואני מעל גיל 55 שנים, אני זכאי לקבל עוד 2,612 ש”ח, ובסה"כ - 6,407 ש”ח" (עמ' 4 לפרוטוקול). 4. מטעם הנתבע הוגשו שתי תעודות עובד ציבור; האחת בחתימת גב' פנינה סקה - עוזרת ראשית גימלאות זו"ש, סניף הנתבע בחדרה מיום 17.2.2005 (שצורפה לכתב ההגנה - להלן - "תע"צ ראשונה"), והשניה מיום 11.10.2005 בחתימת גב' ויגירה נאגר - מנהלת מדור גימלאות זו"ש בסניף חדרה (להלן - "תע"צ שניה"). 5. אלה העובדות העולות מכתבי הטענות, המסמכים שהוגשו, וטענות הצדדים : א) התובע, יליד 2.5.1938, עלה ארצה מרוסיה ב- 20.10.2002 ביחד עם אישתו. ב) גב' תמרה שיידין, אישתו של התובע, ילידת 16.6.1939. ג) התובע הגיש תביעה לקיצבת זיקנה ביום 3.8.2004. לתובע מלאו 65 שנה ב- 5/03, ואולם על פי הצהרתו הוא המשיך לעבוד, והפסיק את עבודתו בפועל ב- 1.4.2004 (ר' סעיף 13 לתביעת התובע לקיצבת זיקנה). ד) תביעת התובע לקיצבת זיקנה אושרה בתחולה מ- 4/04. על פי האמור בתע"צ הראשונה, זכאותו של התובע לקיצבת זיקנה הוקדמה לאפריל 2004, בתוספת 2% ותק, וכן השלמת הכנסה מ- 8/04, תוך הבאה בחשבון של הכנסות האישה מקיצבת זיקנה. ה) בתע"צ הראשונה מפורטים כל הסכומים ששולמו לתובע ולאישתו כקיצבאות זיקנה והשלמת הכנסה, וזאת עד חודש ינואר 2005 (כולל). ו) בתע"צ השניה מפורטים הסכומים ששולמו לתובע ולאישתו לכל שנת 2005. על פי התע"צ השניה, נוצר לאשת התובע חוב על חשבון קיצבת זיקנה בסך של 4,041 ש"ח, וזאת בעקבות הכנסותיה מהעבודה בגיל המותנה. 6. התובע מבסס טענותיו, על סכומי הגימלאות להבטחת הכנסה, כפי שפורטו בחוברת שבהוצאת המוסד לביטוח לאומי. לטענתו, על פי טבלת סכומי הגימלה ב- 1/03, ולפי הרכב משפחתו, היינו, בני זוג שמלאו להם מעל 55 שנים, "סכום הגימלה" עומד ע"ס 2,508 ש"ח, ואילו "הסכום הקובע" עומד ע"ס 3,795 ש"ח. התובע טוען, כי על הנתבע לשלם לו ולאשתו, בסך הכל, סך של 6,303 ש"ח לחודש (2,508 ש"ח + 3,795 ש"ח - ר' טענות התובע שהוגשו לבית הדין ביום 30.9.05). קיצבאות הזיקנה משולמות לתובע ולאישתו על פי חוק הביטוח. גימלת הבטחת הכנסה, המשתלמת לתובע ולאשתו היא השלמת הכנסה. שיעור השלמת ההכנסה, נגזר מחוק הבטחת הכנסה. אכן, התובע ואישתו הגישו ביום 22.8.2004, תביעה להשלמת הכנסה, על פי חוק הבטחת הכנסה. תביעה זו אושרה מיום קבלתה. ודוק. שיעור גימלת הבטחת הכנסה (סעיף 5 לחוק הבטחת הכנסה), נקבע באחוזים מהשכר הממוצע, כמשמעותו בסעיפים 1 ו- 2 לחוק הביטוח. שיעור הגימלה באחוזים לשני בני זוג שמלאו להם 55 שנה הוא 37.5% מהשכר הממוצע. לפיכך, טענת התובע כי הוא ואישתו זכאים לסכום של מעל 6,000 ש"ח לחודש - אינו סביר. עובדת הציבור גב' סקה, הסבירה, כי הסכום המקסימלי של גימלת הבטחת הכנסה לזוג ללא ילדים בחודש הגשת התביעה, עמד ע"ס 2,795 ש"ח לחודש. מאחר ולתובע ולאישתו שולמו קיצבאות זיקנה בסך 2,160 ש"ח, הם היו זכאים להשלמת הכנסה, בגובה ההפרש, בסך 635 ש"ח (סעיף 5 לחוק הבטחת הכנסה). סכום זה שולם להם כקיצבת השלמת הכנסה. 7. טענת התובע, כי הוא זכאי, בנוסף לסכומים ששולמו לו, גם "לסכום הקובע" בסך 3,795 ש"ח - אין לה כל בסיס בחוק. גם בחוברת האמורה שהתובע מסתמך עליה, לא נאמר אחרת. לעניין "הסכום הקובע" נאמר שם רק זאת: "הסכום הקובע - סכום זה קובע את זכאותך לקיצבה. אם הכנסותיך והכנסות בן זוגך משכר, מפנסיה או מגימלאות מחליפות שכר נמוכות מהסכום הקובע, תהיה זכאי לקיצבה, בתנאי שאתה עומד בתנאי הזכאות האחרים". הסכום הקובע (סעיף 7 לחוק הבטחת הכנסה ותקנה 9 לתקנות הבטחת הכנסה, תשמ"ב - 1982) משמעו, "סכום הגג" שמי שהכנסותיו עולות עליו - אינו זכאי לגימלה לפי חוק הבטחת הכנסה, אף אם מתמלאים בו חלק מהתנאים האחרים המנויים בחוק זה. דברים אלה הוסברו היטב לתובע, במכתב מנהלת מח' זו"ש מיום 13.10.2004, בו נאמר, כי "גובה קיצבה זוגית לחודש, בתוספת השלמת הכנסה - 2,795 ש"ח. באפשרותך להרוויח מהעבודה 1,184 ש"ח מבלי לפגוע בגובה הקיצבה המשולמת לך ולאישתך". 8. כל גימלה כמשמעותה בחוק הביטוח, היא בגדר "הכנסה" כמשמעה בחוק הבטחת הכנסה (סעיף 9 (א) (1) לחוק הבטחת הכנסה), ועל כן גם קיצבת זיקנה היא בגדר "הכנסה", המובאת בחשבון לצורך תשלום השלמת הכנסה. מאחר והתובע ואישתו מקבלים קיצבאות זיקנה, הם אינם זכאים בנוסף לקיצבת הזיקנה המלאה לקבל גם גימלת הבטחת הכנסה מלאה, אלא רק השלמת הכנסה בגובה ההפרש בין קיצבת הזיקנה המשולמת להם, לבין קיצבת הבטחת הכנסה המקסימלית המשולמת לזוג בלי ילדים, בני 55 שנים ומעלה (ור' סעיף 5 לחוק הבטחת הכנסה). 9. אשר על כן, התביעה נדחית. אין צו להוצאות. הבטחת הכנסה