זוהי תביעה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה. להלן עובדות המקרה וטענות הצדדים, כפי שעולה מחומר החקירה המהימן עלינו: 1. התובע, יליד 1946 , תושב הכפר אום אל פחם, נשוי פעם שניה + 1, עובד במשרד הדתות בשכר חודשי של 2,578 ₪. התובע הגיש בתאריך 14.1.97 תביעה לנתבע לתשלום גמלת הבטחת הכנסה. 2. בתאריך 12.3.97 דחה הנתבע את התביעה הנ"ל בטענה, כי לתובע יש הכנסה מנכסי נדל"ן שהוריש לו אביו. לכן, אינו נכלל בגדר הזכאים לגמלה המבוקשת לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א- 1981 והתקנות שהותקנו על- פיו. כן הגיש התובע תביעה נוספת להבטחת הכנסה ב- 7.11.00 אך נדחה ביום 7.1.01 (ראה תיק ב"ל 1947/01 ) מאותם הנימוקים. 3. כתוצאה מדחיית התביעה על- ידי הנתבע, פנה התובע לבית הדין השרעי בטייבה על מנת לקבל צו ירושה שבו ייכתב, כי הוא ויתר על חלקו בירושת אביו לטובת אחיו- מחמוד. הצו המבוקש ניתן בתאריך 30.7.97, ובתאריך 3.8.97 המציא התובע את הצו הנ"ל לנתבע. 4. במכתב שנשלח לתובע מאת הנתבע בתאריך 2.12.97 הודע לו, כי החלטת הנתבע מיום 12.3.97 בעינה עומדת, וזאת בהסתמך על תקנה 11 (1) לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב- 1982 הקובעת, כי נדרשת תקופה של 5 שנים ממועד מסירת הנכס במתנה לאחר ועד למועד שבו התובע יפסיק להיחשב כבעל הנכס. הנתבע הכיר בתאריך הוצאת הצוואה כמועד שבו ויתר התובע על ירושת אביו. לפיכך ולצורך הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה, התובע הנו הבעלים של הנכס עד לתאריך 30.7.02. 5. התובע טען, כי בשנת 1986, לאחר מות אביו, ויתר על חלקו במקרקעין שהוריש לו האב, לטובת אחיו- מחמוד. וכי רק בשלהי יולי 97, עת הוצא צו ירושה- נהפך ההליך הנ"ל לרשמי וזאת בעקבות בקשת הנתבע, כי ימציא את המסמכים הנדרשים להוכחה שאין בבעלותו נכסים אחרים, למעט דירה בגודל של 80 מטר, שבה הוא ובני משפחתו מתגוררים. להלן דברי התובע, כפי שנמסרו בעדותו בביה"ד: (עמ' 3- 4 לפרוטוקול): "ש.ביום 30.7.97 ניתן צו ירושה ובצו ירושה הזה כתוב שהסתלקת מחלקך בירושה לטובת אחיך מחמוד זה נכון? ת.כן. ש.למה הסתלקת מהירושה לטובת אחיך מחמוד? ת.מה אסור להסתלק מרכוש לטובת האח. ש.מתי הסתלקת? ת. מתי שאבא שלי נפטר בשנת 1986 ש.אתה אומר עכשיו שבשנת 1986 הסתלקת לטובת אחיך מחמוד? ת.אחרי שנפטר אבא שלי בשנת 86 אני הסתלקתי מחלקי בעיזבון לטובת אחי מחמוד. אני לא זוכר את התאריך המדויק מתי הסתלקתי מחלקי בעיזבון". ובהמשך: "ש.אם הסתלקת לפני, אז מדוע ב- 7/97 הוצאת צו ירושה ולא לפני כן? ת.כי ביקשו ממני להוציא צו ירושה, אמרתי שאין לי שום נכסים. ביטוח לאומי ביקש ממני להראות להם צו ירושה, וגם השמאי של ביטוח לאומי שביקר אצלי בבית, והלך לבתים של האחים שלי". 6. ב"כ הנתבע לעומת זאת טען, כי לפי תקנה 11(1) לתקנות הבטחת הכנסה (לעיל), יש לחשב את ההכנסה מהנכסים שהוריש האב לתובע כהכנסת התובע עצמו בתקופה שבין התאריכים 30.7.97 ועד 30.7.02 ולפיכך אין התובע זכאי לגמלת הבטחת הכנסה בתקופה האמורה. לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כדלקמן: 7. תקנה 11(1) לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב- 1982 קובעת כדלקמן: "הועבר נכס שהיה בבעלותו או בחכירתו של התובע גמלה או של בן זוגו, לאדם אחר ללא תמורה, או בתמורה סמלית יראו את הנכס כשייך למעביר הנכס- (1) אם הנכס הועבר תוך חמש שנים שלפני מועד הגשת התביעה לגמלה". 8. התובע הציג בפני ביה"ד מסמכים מעירית אום אל פחם לעניין תשלום ארנונה ומסים שונים לעירייה. ממסמכים אלו מבקש הוא להוכיח, כי אין לו נכסים אחרים פרט לדירה שבה הוא מתגורר יחד עם בני משפחתו. 9. אין במסמכים הנ"ל ולא כלום כדי לשמש כראיה בביה"ד בנוגע לחלוקת הבעלות במקרקעין ע"י התובע ואחיו. שווי כל המקרקעין שהורישו הורי התובע מגיע לסך של 492,500 ש"ח כאשר חלקו של התובע בירושה הוא רק 55,903 ₪. חלק מהחלקות הן חלקות קטנות של מטרים ספורים בלבד, אשר ספק רב אם ניתן היה למכור אותם. בשאר המגרשים בנו האחים של התובע ובני משפחותיהם את בתיהם ועסקיהם. 10 .לעניין צו הירושה - הצו ניתן על ידי בית הדין השרעי , בו אושר ויתורו של התובע על חלקו בירושת אביו לטובת אחיו. עוד בתאריך 30.7.97. 11. כן, המציא התובע לביה"ד אישור ממס רכוש המאשר, כי זכויותיו במקרקעין נכון לתאריך 6.3.02 הן בעלות על דירת מגורים בגוש 20409 בחלקה 80 בלבד. 12. אין באישור ממס רכוש דלעיל, כדי להצביע על המועד בו העביר התובע את זכויותיו במקרקעין , שהועברו מאחיו ביחס תקנה 11(1) לעיל. 13. התובע טען בביה"ד, כי בשנת 1986 העביר את זכויותיו בירושת אביו לאחיו מחמוד, וכי רק בשלהי יולי 1997 - עת ביקש ממנו הנתבע להוכיח את טענתו בדבר העברת זכויותיו בירושה לאחיו, פנה לביה"ד השרעי לקבלת צו ירושה. בתצהירו הצהיר התובע כדלקמן: "אבא שלי נפטר ביום 22.6.1986. לאחר פטירת אבא שלי ... הסתלקתי בחלקי בעיזבון לטובת אח שלי ששמו מחמוד וכן ויתרתי על זכויותיי במקרקעין ובנכסים שהיו רשומים על שמו לטובת אח שלי....ויתרתי ביום 30.7.1997 באופן רשמי על חלקי בעיזבון .." בעדותו בביה"ד העיד התובע: "ש.ביום 30.7.97 ניתן צו ירושה ובצו ירושה הזה כתוב שהסתלקת מחלקך בירושה לטובת אחיך מחמוד זה נכון? ת.כן. ש.למה הסתלקת מהירושה לטובת אחיך מחמוד? ת.מה אסור להסתלק מרכוש לטובת האח. ש.מתי הסתלקת? ת. מתי שאבא שלי נפטר בשנת 1986 ש.אתה אומר עכשיו שבשנת 1986 הסתלקת לטובת אחיך מחמוד? ת.אחרי שנפטר אבא שלי בשנת 86 אני הסתלקתי מחלקי בעיזבון לטובת אחי מחמוד. אני לא זוכר את התאריך המדויק מתי הסתלקתי מחלקי בעיזבון". כן הסביר התובע כי כאמור הויתור הרשמי על הקרקע נעשה עפ"י דרישת הנתבע. (ראה עמ' 4 לפרוטוקול): "ש.אם הסתלקת לפני, אז מדוע ב- 7/97 הוצאת צו ירושה ולא לפני כן? ת.כי ביקשו ממני להוציא צו ירושה, אמרתי שאין לי שום נכסים. ביטוח לאומי ביקש ממני להראות להם צו ירושה, וגם השמאי של ביטוח לאומי שביקר אצלי בבית, והלך לבתים של האחים שלי". יחד עם זאת התובע לא ידע להסביר מה עשה אחיו עם הקרקע שקיבל במתנה וכדבריו: "ש.מה עשה מחמוד עם הקרקע שוויתרת לו על הקרקע? ת.אני לא יודע, אני אין לי כלום חוץ מהבית שלי. אני חושב שנמכרו כל הקרקעות ע"י מחמוד. אין לי נכסים". 14 .מר ג'בארין מחמוד ג'מיל שייח חסאן - אחיו של התובע שזכה לקבל את זכויות התובע במקרקעין מירושת האב, העיד בפנינו כדלקמן: "אבא שלי נפטר בשנת 1986. לשאלה מתי הסתלקו כל האחים לטובתי מהחלקה בנכס אני משיב- שמבחינה מעשית כל האחים שלי הסתלקו מהירושה לטובתי בשנת 1986 אבל באופן רשמי צו הירושה ניתן רק בשנת 1997. אני בטוח שזה היה בשנת 1986. אני מצהיר על כך בתצהיר.... לשאלה רק ב- 30.7.97 הוצאתי צו ירושה אם כבר בשנת 86 הסתלקו- אני משיב שהגיע הזמן לעשות את זה מבחינה רשמית". (עמ' 8 לפרוטוקול). כן העיד האח הנ"ל, כי הוא בנה את ביתו עוד בחיי אביו המנוח, ומתגורר במקום משנת 1985 ואילך עם בני משפחתו ומשלם את הארנונה לעיריה מאז. לכן ויתור מסוג זה הינו ויתור מקובל בין בני משפחה, כאשר הויתור בא לשקף את המציאות הקיימת בשטח. 15. גרסת התובע ואחיו , כל העת בביה"ד וכן בכתבי טענותיהם הנה גרסה אחידה, כי התובע ויתר על חלקו בירושת אביו לטובת אחיו- מחמוד, הלכה למעשה, בשנת 1986, ובתאריך 30.7.97 הפך הויתור בפועל- לויתור רשמי, עת הוצא צו הירושה. מאז שנת 1985 משלם האח את הארנונה, החשמל והמים בגין ביתו הנמצא על הקרקע הנ"ל. 16. התובע ואחיו האמינו אחד לשני ולגביהם התחייבות בעל-פה לויתור על חלק בירושה , וכן מימוש ההתחייבות בעל-פה , שווה אלף מונים יותר מאשר מסמך בכתב. לפיכך, אנו מקבלים את גרסת התובע, כי הסתלק מחלקו בירושה במקרקעין לטובת האח עוד בשנת 1986, כי האח בנה על הקרקע הנ"ל בית עוד קודם לכן ושלם מאז את כל המיסים החלים עליו. התובע בצע את העסקה הרשמית רק בשנת 1997 , עת נדרש לכך על ידי הנתבע. 17. מכל האמור לעיל- אנו קובעים, כי התובע ויתר על הקרקע עוד בשנת 1986 ולא ביום 30.7.97, על כן זכאי לקבל מהנתבע גמלת הבטחת הכנסה מיום 14.1.97 ואילך, וכל עוד התקיימו בו תנאי הזכאות עפ"י החוק. לאור האמור לעיל התביעה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה מתקבלת בזאת. 18. כן ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט בסך 3,000 ש"ח וזאת תוך 30 יום מהיום. ירושההבטחת הכנסה