אני מבקשת לקבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, באמצעות פרקליטות המדינה. בתיק זה, בו מתעוררת, לכאורה, סוגיה עקרונית ביחס לאסיר המשתחרר ממאסר, כאשר אחד מתנאי השחרור הוא שהאסיר ישהה במעצר בית כחלופת מעצר ובמהלך היום יהיה חייב לעבור תוכנית טיפולית שיקומית. בבית הדין נטען, כי שירות בתי הסוהר הבטיח לאסיר, כי יקבל גמלת הבטחת הכנסה כל עוד יעמוד בתנאי התוכנית הטיפולית. שירות בתי הסוהר אף סייע לאסיר להגיש את הבקשה למוסד לביטוח לאומי, לקבלת גמלת הבטחת הכנסה. האסיר עמד בתנאי הנ"ל והתייצב במשך ארבעה חודשים רצופים (מתוך שישה חודשים שהתחייב כנראה להיות בתוכנית הטיפולית) ואכן קיבל גמלת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי. לאחר מכן המוסד לביטוח לאומי החליט להפסיק לאסיר את תשלום גמלת הבטחת ההכנסה בטענה, כי הוא מנהל משק בית משותף עם האישה שהסכימה שישהה בביתה במעצר הבית כחלופת מעצר. בהתנהלות הנ"ל של המוסד לביטוח לאומי יש, לכאורה, כדי "להכשיל" תוכניות לשיקום אסירים, ונשאלת השאלה האם לא מן הראוי להוציא הנחיות ברורות בנושא ו/או לתאם עמדות ו/או שיתוף פעולה בין המוסד לביטוח לאומי לבין שירות בתי הסוהר בנידון. להלן עובדות המקרה: 1. התובע התחיל לרצות עונש מאסר בפועל של שנתיים בתאריך 16/5/07 בגין עבירות מין שבהן הורשע. 2. בתאריך 30/10/08 התכנסה ועדת השחרורים והחליטה על שחרור התובע בתנאים מגבילים וזאת החל מיום 1/11/08 רצו"ב עותק מפרוטוקול ועדת השחרורים. 3. התנאים המגבילים היו כדלקמן: "... 3. האסיר ישהה במעצר בית בין השעות 21:00 עד 04:30 בבוקר. 4. האסיר יציית לכל ההוראות המפורטות בתכנית רש"א והמרכב בפתח תקווה, ככתבן וכלשונן... 5. האסיר יתייצב בפני הוועדה לישיבת מעקב בתאריכים: 26/1/09 ו-5/4/09 עד השעה 10:00.... .... האסיר מוזהר שהתנהגות פלילית או הפרה כלשהי של תנאי מתנאי השחרור הנ"ל תגרור בעקבותיה ביטול שחרורו למלוא תקופת התנאי". 4. מאחר וקרובי המשפחה של התובע ניתקו את הקשרים עימו בעקבות עבירות המין בהן הורשע, פנה התובע לחברתו לשעבר, הגב' רבקה וקסלר, המתגוררת בנהריה והעובדת במשרה מלאה ב"בזק", כי תסכים לכך שישהה בביתה במעצר בית והיא הסכימה לכך וחתמה על התחייבות בנדון. כן הוטלה עליה חובת הפיקוח והדיווח על תנאי המעצר. יש לציין כי מערכת היחסים בין התובע לגב' וקסלר נפסקה כחמישה חודשים לפני מעצרו. במהלך תקופת השחרור גב' וקסלר נדרשה להתייצב אחת לשבועיים במרכז לשיקום בפתח תקווה, על מנת לדווח על מהלך המעצר והתנהגות התובע בביתה. 5. התובע השתחרר מהכלא ביום 1/11/08 ועבר להתגורר בבית הגב' רבקה וקסלר בנהריה. 6. התובע יצא כל בוקר מביתה של הגב' וקסלר בנהריה סמוך לשעה 05:00 בבוקר, הלך ברגל מרחק של 1.5 ק"מ לתחנת הרכבת ומשם נסע בשעה 05:30 ברכבת לתל אביב. התובע הגיע בשעה 08:00 בבוקר לעמותת קש"ת, ששם קיים מרכז יום לטיפול בעברייני מין מבוגרים בקהילה. התובע שהה שם כל היום וחזר לנהריה עד השעה 21:00. עמותת קש"ת סיפקה לתובע את הארוחות במהלך היום. 7. התובע שילם מכיסו סך של 500 ₪ כל חודש לעמותת קש"ת. התובע שילם כל יום בגין הנסיעות מנהריה לפתח תקווה וחזרה כ-100 ₪, סה"כ כ-2,000 ₪ לחודש. 8. גמלת הבטחת הכנסה שקיבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי בקושי כיסתה את עלויות הנסיעה ורק חלק מעלויות השהייה במרכז קש"ת, כי התובע קיבל מהמוסד לביטוח לאומי רק 2,000 ₪ כגמלת הבטחת הכנסה בחודש. 9. התובע שהה בלילות במהלך השבוע ובסופי השבוע בביתה של גב' וקסלר ולמעשה חי על חשבונה, כי לא נותר לו כסף מכיסו מגמלת הבטחת ההכנסה שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי כדי להשתתף אפילו באופן חלקי בהוצאות מחייתו. 10. בתאריך 17/2/09 נחקרה גב' וקסלר על ידי חוקר מטעם המוסד לביטוח לאומי על ניהול משק בית משותף עם התובע. 11. בתאריך 18/2/09 החליט הנתבע לדחות את תביעת התובע לגמלת הבטחת הכנסה רטרואקטיבית מיום 4/11/08 בגין ניהול משק בית משותף עם הגב' וקסלר וכן הודיע כי "עקב קבלת גמלת הבטחת הכנסה שלא כדין נוצר לתובע חוב אצל הנתבע בסך של 6,014 ₪ נכון ליום 22/2/09" (ראה סעיף 5 לכתב ההגנה). 12. בעקבות הפסקת גמלת הבטחת הכנסה על ידי המוסד לביטוח לאומי, התובע נאלץ להפסיק את שהייתו במרכז קש"ת החל מחודש מרץ 2009. 13. גב' וקסלר לא היתה מוכנה לממן מכיסה את נסיעותיו של התובע מביתה בנהריה לפתח תקווה ובחזרה וגם לא את שהייתו במרכז קש"ת, בעלות חודשית של 2,500 ₪. לכן התובע חזר לכלא, אך שוחרר פעם נוספת בתנאים אחרים. 14. כיום נדרש התובע להחזיר למוסד לביטוח לאומי את גמלת הבטחת ההכנסה שקיבל מהנתבע כאמור לעיל. השאלה העקרונית המתעוררת כאן היא האם על המוסד לביטוח לאומי להתייחס לגבר או לאישה המסכימים לאפשר לאסיר, כתנאי לשחרורו המוקדם מהכלא, להתגורר בביתם כחלופת מעצר בית ולפקח על תנאי שחרורו, כמי שמנהל עם האסיר משק בית משותף והשולל מהאסיר את הזכאות לגמלת הביטוח הלאומי, על פי חוק הביטוח הלאומי, התשמ"א-1980. השאלה המתעוררת כאן היא - האם אין בכך משום פגיעה, לכאורה, בזכויותיו של האסיר המשוחרר? בשלב זה אני מעכבת את מתן פסק הדין בתיק עד לקבלת עמדת היועץ המשפטי לממשלה בנדון וזאת עד לתאריך 1/7/12. התיק יובא בפני למעקב ביום 3/7/12. בית סוהר / כלאאסיריםהבטחת הכנסה