1 .התובעת הינה אלמנתו של המנוח ויקטור חיים זטלני ז"ל (להלן: "המנוח"). 2. לתובעת משולמת גמלת שארים מכוח חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), בסכום של 1,671 ש”ח ברוטו נכון לחודש יוני 2004. 3. ביוני 2004 הגישה התובעת תביעה להשלמת הכנסה מכוח חוק הבטחת הכנסה תשמ"א-1980 (להלן: "חוק הבטחת הכנסה"). 4. בהחלטה מאוגוסט 2004 דחה פקיד תביעות את תביעת התובעת להשלמת הכנסה. זאת בנימוק כי הכנסותיה הכוללות של התובעת עולות על ההכנסה המרבית שנקבעה לעניין זה בחוק הבטחת הכנסה; ומשכך אין היא זכאית לגמלת השלמת הכנסה. 5. בעקבות החלטת פקיד התביעות הוגשה התביעה נשוא פסק דין זה. בתביעה טענה התובעת, כי : "פרט לקצבת זקנה על סך של כ-1,500 ש”ח איני משתכרת ואין לי שום הכנסה, סכום זה אינו מאפשר לי קיום מכיוון שגם קצבת הנכות של בעלי בוטלה בשל מותו. אבקש להתחשב במצבי ולהשלים לי את ההכנסה". 6. לדעת הנתבע דין התביעה להידחות בהעדר עילה. 7. מהמסמכים שהוצגו לבית הדין עולה, כי לתובעת תוכנית חסכון בבנק המזרחי ובו סכום בסך של 145,193 ש”ח. כמצוין לעיל, משולמת לתובעת מדי חודש גמלת שארים מכוח החוק בסכום של 1,671 ש”ח. 8. סעיף 5 (א) לחוק הבטחת הכנסה קובע, כי שיעור הגמלה ליחיד, נעדר הכנסה, לו משולמת גמלת שארים - דוגמת התובעת כאן - הוא בסכום של 25% מהשכר הממוצע. מכוח סעיף 5(ב) לחוק הבטחת הכנסה, הגמלה לזכאי שיש לו הכנסה תהיה בסכום השווה להפרש שבין הגמלה לה הוא זכאי לולא ההכנסה - לבין ההכנסה. ראה: סעיף 5 (א) ו-(ב) לחוק הבטחת הכנסה. יוצא מכאן, כי זכאי לגמלה בעל הכנסות העולות על שיעור הגמלה לזכאי נעדר הכנסה - אינו זכאי לגמלה לאור הוראת סעיף 5(ב) לחוק הבטחת הכנסה. 9. סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה קובע, כי גמלה המשולמת מכוח חוק הביטוח הלאומי היא בגדר "הכנסה". כן מגדיר המחוקק בסעיף 9 את המונח "נכס" וקובע, כי "השר רשאי לקבוע בתקנות" כללים בדבר חישוב הסכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס. זאת גם באותם מצבים בהם בפועל לא מופקת הכנסה מ"נכס". 10. תוכנית החסכון בו מחזיקה התובעת היא בגדר "נכס" כמשמעות מונח זה בסעיף 9 לחוק. 11. בתקנות שהוציא השר תקנות הבטחת הכנסה תשמ"ב-1982 נקבע כי: "10(א).כהכנסה חודשית מנכס יראו סכום השווה ל-8% משוויו מחולק ב-12 אף אם אין מופקת ממנו הכנסה, או את סכום ההכנסה החודשית המופקת ממנו בפועל - לפי הסכום הגבוה יותר". 12. לאור העובדה, כי תוכנית החיסכון היא בגדר נכס, הרי שמכוח תקנה 10(א) לתקנות הבטחת הכנסה רואים את התובעת כמי שנהנית מהכנסה חודשית מה"נכס" שברשותה בסכום השווה ל-782 ש”ח. ראה: תעודת עובד ציבור המסומנת נ/3. 13. נכון לחודש ינואר 2004 השכר הממוצע במשק עומד על סכום בסך של 6,964 ש”ח. מכאן ששיעור גמלת הבטחת הכנסה ליחיד לו משולמת קצבת שארים עומד על סך של 1,741 ש”ח (25% מהשכר הממוצע). 14. כמצוין לעיל, לתובעת משולמת קצבת שארים שהיא בגדר הכנסה מכוח סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה, בסכום של 1,671 ש”ח. כאמור לעיל, רואים את התובעת כמי שנהנית מהכנסה חודשית מה"נכס" שבחזקתה בסכום של 782 ש”ח. דהיינו, לתובעת הכנסות אשר עולות על שיעור גמלת הבטחת הכנסה לה הייתה זכאית לולא היו לה הכנסות כלשהן. 15. בנסיבות אלו בהן הכנסותיה של התובעת עולות על שיעור הגמלה ליחיד הנעדר הכנסות במעמדה של התובעת - אין האחרונה זכאית להשלמת הבטחת הכנסה לאור הוראת סעיף 5(ב) לחוק הבטחת הכנסה. 16. מקום שמשולמת גמלת הבטחת הכנסה מכוח חוק, אין פקיד התביעות ובית הדין רשאים לחרוג מהוראות החוק ולהכיר בזכותה של התובעת לגמלה. 17. סוף דבר, התביעה נדחית, ללא צו להוצאות. 18. הערעור על פסק דין זה הוא בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש. הבטחת הכנסה