1. תביעתה של התובעת לתשלום דמי אבטלה מיום 3.11.05 נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי, מן הטעם שאינה מובטלת, היות ולא נותקו יחסי עובד ומעביד בינה לבין מעבידה. 2. בכתב התביעה פירטה התובעת כי עבדה כמורה לעברית באולפנים במשרד החינוך במשרה מלאה, מינואר 91' עד אוגוסט 05'. במהלך יולי-אוגוסט 2005 היה גל של פיטורי מורים עקב מצב העלייה ארצה. התובעת היתה מועמדת לפיטורים אך ועדת השימוע התחשבה במצבה ומשרד החינוך הסתפק בצמצום משרתה לחצי. 3. התובעת טענה כי לו פוטרה לחלוטין והיתה מוצאת משרה חדשה חלקית אזי היתה זכאית לתשלום חלקי של דמי אבטלה. לטענתה, יש לראות בה כאילו פוטרה מעבודתה לגמרי ומצאה מייד עבודה חלקית. לטענתה, דמי אבטלה הם קניינו של העובד שעה שהוא זכאי להם ושלילתם מהווה פגיעה בקניינו, בניגוד לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. 4. במעמד הדיון שקויים חזרה וטענה התובעת כי אם היתה מפוטרת לגמרי והיתה מוצאת חלקיות משרה, אז במקרה הזה היתה זכאית להשלמה של החלק החסר. התובעת נסמכה על מידע שבאינטרנט, אלא שמידע זה מתייחס לתשלום השלמת הכנסה על פי חוק הבטחת הכנסה. לטענתה, החלק שפוטרה ממנו הוא ניתוק מלא של יחסי עובד מעביד. התובעת הוסיפה כי גם כיום היא עדיין מועסקת ב-50% משרה במשרד החינוך וכי מצאה עבודה נוספת, אולם עדיין לא הגיעה לאותו גובה שכר שהיה קודם, המצב קשה ומשפחתה גדולה. 5. באת כח המוסד טענה כי בעניינה של התובעת לא נותקו יחסי עובד ומעביד ולכן התובעת איננה מובטלת. ההכרעה 6. פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן:"החוק") קובע מי זכאי לדמי אבטלה: "דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל אשר השלים את תקופת האכשרה..." סעיף 163 לחוק קובע מובטל מיהו, כדלקמן: "רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר... והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו... ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור." 7. מטרת ביטוח האבטלה הוא לאפשר לעובדים אשר נפלטו ממעגל העבודה, קיום בכבוד עד שיקלטו במקום העבודה החדש. (עב"ל 20014/98 המוסד נ' יוסף דיאמנט, פד"ע לד 463). 8. בעניינה של התובעת לא התקיים למעשה התנאי בלעדיו אין להיותו של אדם בגדר "מובטל" והוא - הפלטות ממעגל העבודה. זאת, הואיל ולא פוטרה מעבודתה (ולא התפטרה) ויחסי עובד ומעביד בינה לבין מעסיקה, משרד החינוך,לא נפסקו כלל, הגם שהיקף משרתה צומצם. לפיכך, על פניו, לא קמה לה זכאות לתשלום דמי אבטלה על פי החוק. 9. במצב דברים כפי שפורט על ידי התובעת, היינו: צמצום משרתה לכדי מחצית יכולה היתה התובעת לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה לתשלום השלמת הכנסה על פי חוק הבטחת הכנסה ותביעתה היתה נבדקת לגופה, על פי התנאים הקבועים לכך בחוק זה. 10. משכך, כדין נדחתה תביעתה של התובעת לדמי אבטלה על ידי המוסד ודין התביעה שבפני- להדחות. סוף דבר: 11. התביעה נדחית. 12. כמקובל בהליכים שעניינם ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות, על אף דחיית התביעה. דיני חינוךהבטחת הכנסהמשרד החינוך