תביעה זו הוגשה תחילה נגד שלוש החלטות של הנתבע בדבר דחיית שלוש תביעות לגמלת הבטחת הכנסה: תביעה מיום 28.1.07, תביעה מיום 29.1.08 ותביעה מיום 27.4.09. המחלוקת בתיק הצטמצמה לאחר שהתובעת הודיעה כי היא אינה עומדת על תביעתה בכל הנוגע לדחיית שתי התביעות מיום 28.1.07 ו-29.1.08, ואילו הנתבע הודיע כי אישר לתובעת גמלת הבטחת הכנסה על פי התביעה מיום 27.4.09 לחודשים 4/09 עד 11/09, בעילת עבודות שירות. נותרה להכרעה מחלוקת אחת - האם התובעת זכאית לגמלת הבטחת הכנסה עבור חודשיים נוספים על אלה שאושרו לה בגין חודשיים לאחר סיום עבודות השירות, בעילה של אסירה משוחררת. הצדדים ביקשו בסיכומיהם כי בית הדין יכריע במחלוקת נוספת שעניינה חוב ישן בסך 7,355 ₪ (כולל הפרשי הצמדה) שקוזז מתשלומי גמלת הבטחת הכנסה לחודשים 4/09 עד 11/09 ששולמו לתובעת. לעניין זה צירף הנתבע לסיכומיו תדפיסים שונים, אך אין בדעת בית הדין להכריע במחלוקת זו שלא היוותה מחלוקת בתיק עד לשלב הסיכומים ולא נטענו לגביה טענות מטעם התובעת המקימות את עילת התביעה, ככל שישנה, ואין לבית הדין כלים להכריע בה. על התובעת למצות את הליך הבירור מול הנתבע בעניין זה קודם שתבקש הכרעה שיפוטית לגבי חוקיות קיזוז החוב. העובדות הדרושות להכרעה במחלוקת שנותרה, הן אלה: במסגרת הליך פלילי שנוהל נגד התובעת המליץ שירות המבחן על שחרורה של התובעת למעצר בית והתובעת שהתה במעצר בית עד ליום 12.1.09. בתאריך זה היא נדונה לצו מבחן לתקופה של 18 חודשים ולמאסר על תנאי ל-6 חודשים ועבודות שירות. עבודות השירות שביצעה התובעת החלו בפועל ב-7.4.09 והסתיימו ביום 2.12.09. התובעת טוענת כי היא זכאית לגמלת הבטחת הכנסה עבור חודשיים נוספים לאחר סיום עבודות השירות. אמנם תחילה, בהודעתה מיום 9.1.11, התובעת עמדה על תשלום גמלת הבטחת הכנסה בגין חמישה חודשים - שלושה חודשים מיום שחרורה ממעצר בית עד לתחילת ריצוי עבודות שירות וחודשיים נוספים ממועד סיום עבודות השירות. ואולם בסיכומיה צמצמה התובעת את דרישתה לחודשיים נוספים מתום ריצוי עבודות השירות. בעניין זה מקובלת על בית הדין עמדת הנתבע מטעמיו. קיימות שתי עילות זכאות נפרדות למי שמבצע עבודות שירות ולאסיר משוחרר. עילת הזכאות ל"עובד שירות בעבודות ציבוריות" מוסדרת בסעיף 2(א)(8) לחוק הבטחת הכנסה ואילו עילת הזכאות למי ש"ריצה ששה חודשי מאסר רצופים לפחות - כל עוד לא חלפה תקופה של חודשיים למן יום שחרורו" - מוסדרת בתקנה 1א(5)(ד) לתקנות הבטחת הכנסה. אין בסיס לטענה כי מי שסיים לבצע עבודות שירות הוא בגדר מי שריצה חודשי מאסר. מדובר בעונשים שונים במהותם ובתכליתם, הן בהיבט העונשי והן ברציונל שנוגע להצדקה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה. מטרת הענקת גמלת הבטחת הכנסה לאסיר משוחרר היא מתן תקופת הסתגלות לאסיר המשוחרר ואילו מי שמבצע עבודות שירות כלל אינו נדרש לתקופת הסתגלות כזו, שכן מידת ההגבלה על חירותו אינה דומה כלל לזו שמוטלת על אסיר. מי שמבצע עבודות שירות חי בקהילה ומחויבותו לתכנית השירות לתועלת הציבור שהוטלה עליו אינה מצדיקה מתן תקופת הסתגלות לאחר סיום תכנית עבודות השירות. לאור האמור החלטתי לדחות את התביעה לאשר לתובעת גמלת הבטחת הכנסה לחודשיים שלאחר סיום עבודות השירות שלה. בכפוף להסכמות הצדדים כמפורט לעיל, התביעה נדחית, ללא צו להוצאות. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לצדדים. משפט פליליהבטחת הכנסהעבודות שירות