1. הצדדים הסמיכו את בית המשפט ביום 30/3/09 למתן פסק דין על סמך החומר שבתיק ולאחר שמיעת טיעוניהם. 2. תביעה אשר הוגשה בסדר דין מקוצר של רשות השידור (להלן : "התובעת") כנגד מר נסר ביבאר (להלן : "הנתבע"), על סך של 4,942.02 (כולל הצמדה וקנסות) בגין אי תשלום אגרת טלוויזיה נכון לשנים 2006-2000. 3. התובעת טוענת, כי ביום 25/9/03 התקבל במשרדיה דיווח ערוץ הקניות (להלן : "הסוחר"), כי הנתבע רכש מקלט טלוויזיה ביום 4/6/00. הנתבע לא דיווח לתובעת, על רכישת המקלט, בניגוד לקבוע בתקנה 5 לתקנות רשות השידור (אגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה), תשמ"א - 1981 (להלן : "תקנות האגרה"). אי-לכך, על סמך דיווח הסוחר, ובהיעדר הודעה על אי החזקת מקלט כמתחייב בתקנה 6, חויב הנתבע בתשלום אגרה על סך 4,933 ₪. התובע התעלם מדרישות התשלום הרבות, אשר נשלחו אליו על ידי התובעת. 4. מנגד, הנתבע טען, כי הטלוויזיה נרשמה על שמו, אולם הוחזקה על ידי רעייתו, אשר הייתה חולת סרטן ובמצב בריאותי לא טוב, וזאת עד - 6/02, עת התקלקלה והופסק השימוש בה. הטלוויזיה הייתה לא איכותית. הנתבע לא ידע, כי יש לדווח הן על רכישתה והן על הפסקת החזקה בה. אילו התובעת הייתה שולחת דרישה לתשלום בשנת 2000, יכל היה לבקש פטור מאגרה, בגין מצבה של רעייתו, לרבות בגין קבלת הבטחת הכנסה. 5. רשות להתגונן ניתנה לנתבע, כאמור בהחלטת כב' הרשמת ספרא ברנע מיום 31/3/08, בטענות, כי רעייתו היתה זכאית בתקופה הנדונה לפטור עקב קבלת הבטחת הכנסה, אי תקינות מקלט הטלוויזיה מ- 6/02 והגשת תביעה בעילה שנוצרה לפני 8 שנים. 6. בדיון שהתנהל בפניי, הוסיפה ב"כ התובעת, כי הנתבע לא הוכיח זכאות להבטחת הכנסה, ומצבה של רעייתו אינו מקנה פטור. מנגד הנתבע טען, כי בתקופה הנדונה רעייתו הייתה מאושפזת, בשלב מסוים הפסיקה לעבוד, לא היה לו כסף לקנות טלוויזיה נוספת, באותה תקופה ממוצע הכנסתו היה 820 ₪ בחודש, הוא פנה בבקשה לקבלת הבטחת הכנסה, אלא שלאור האישורים שהתבקש להמציא לא המשיך בהליך זה, מה גם שהוא לא קיבל כל דרישה לתשלום. הנתבע הגיש שומות מס נכון לשנים 2000 עד 2007. דיון 7. לאחר עיון בחומר שבתיק ושמיעת טענות הצדדים, נחה דעתי, כי דין התביעה להידחות. 8. בתקנה 6 לתקנות האגרה -הודעה על מכירה או העברה של מקלט - נקבע בין היתר, כי אדם המוכר מקלט, יודיע על כך בכתב למנהל, "תוך שלושים ימים ממכירת המקלט או העברתו". בתקנה 8 (א) -חובותיו של סוחר - נקבע בין היתר, כי מכירת טלוויזיה על ידי סוחר, מחויבת הודעה על כך למנהל, "עד ה-5 לכל חודש לגבי מכירות, השאלות והשכרות שבוצעו בחודש שלפני כן" התובעת ביססה את תביעתה על דיווח הסוחר שהתקבל במשרדיה ביום 25/9/03, בעבור רכישת הטלוויזיה מיום 4/6/00, בלא שתיתן כל הסבר המניח את הדעת, הכיצד מבססת תביעה, על דו"ח שהומצא לה, תוך חריגה מהמועדים הקבועים בתקנות. בהתאם לתקנה 6, דו"ח המוכר היה אמור להימסר לתובעת, לכל המאוחר עד ליום 4/7/00 ובהתאם לתקנה 8, דו"ח הסוחר, היה אמור להימסר לה לכל המאוחר עד 5/7/00. הגשת תביעה ב- 9/7/07, כאשר הדו"ח התקבל אצלה עוד ב- 25/9/03 ,אינה ראויה וגובלת בחוסר תום לב. בנוסף,לא הוצגה כל אסמכתא, כי התובעת שלחה לנתבע דרישת תשלום והוא התעלם ממנה. כל שצורף לתצהירה הוא דו"ח ניהול כתובות, אשר הוא מסמך פנימי שלה ותו לאו. הימנעותה משליחת דרישה זו, כמצופה ממנה, במועד בו נודע לה על רכישת המקלט, כאמור בדו"ח הסוחר, מנעה מהנתבע להתמודד בטרם עת, עם הטענות המופנות כלפיו, ובמיוחד לבקש פטור בגין היות הטלוויזיה מקולקלת, וזאת בהתאם לאמור בתקנה 5(6) לתקנות רשות השידור (אגרות, פטורים, קנסות והצמדה), תשל"ד - 1974 (להלן : "תקנו הפטור"). לעניין זה ראה פסק דינה של כב' השופטת נאות פרי, ת.א. (שלום-חיפה) 712324/07 רשות השידור חיפה נ' נעמן רחמים ירוחם (28/4/08). שם אמנם נידון מקרה בו הנתבע טען כי מעולם לא רכש מקלט טלוויזיה. כב' השופטת פסקה, בהתייחסה לדו"ח הסוחרים, כי יש מידה מסוימת של חוסר תום לב בהגשת תביעה בשנת 2007, לגבי מקלט טלוויזיה שנרכש לכאורה בשנת 96, ושהמידע לגביו היה קיים כבר בשנת 1999. בנוסף פסקה, כי יש טעם לפגם בכך שרשות השידור מבססת את התביעה על דו"ח שהוגש באיחור של 3 שנים, בניגוד לתקנות. לאור האמור לעיל, די בכך, כדי לדחות את התביעה. 11. למעלה מהצורך אעיר, שתי הערות נוספות : א. דין טענת הנתבע לפטור מפאת קבלת הבטחת הכנסה להידחות. בשנת 2004 בוצע תיקון בתקנות הפטור, אשר הורה על ביטול פטור מפאת קבלת הבטחת הכנסה (ראה תיקון: ק"ת 6303, מיום 1/4/04, בעמ' 366). טרם התיקון נקבע בתקנה 5 (8), כי לא תוטל אגרה בעת אחזקת טלוויזיה, אם לדעת המנהל, מוחזקת בידי מי שמקבל גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, ואינו מקבל כל קיבצה לפי חוק הביטוח הלאומי, הכל לפי רשימות שהמציא המוסד לביטוח לאומי לרשות השידור. הנתבע לא המציא כל אסמכתא כי הוא או רעייתו קיבלו הבטחת הכנסה, כל שצרף במסגרת בש"א 3243/08 אישור על זכאות לגמלת נכות כללית של רעייתו. אין המדובר בהבטחת הכנסה. גם אם הכנסת הנתבע, הייתה דלה, אין בה בכדי לפטורו מתשלום האגרה. 8. אין כל משמעות לטענת הנתבע כי רעייתו היא זו שהחזיקה במקלט. המסגרת הנורמטיבית להטלת אגרה קבועה בחוק רשות השידור, תשכ"ה-1965. בסעיף 28א לחוק נקבע, כי "המחזיק במקלט טלוויזיה" ישלם את האגרה בשיעורים המנויים שם. הואיל והתובע ורעייתו גרים בבית אחד, אין ממש בטענתו, ואין זה הגיוני ואין זה ראוי, להטיל על הרשות לתור אחר זהות הצופה ורק אותו לחייב. סיכומו של דבר התביעה נדחית, ללא צו להוצאות. הבטחת הכנסהרשות השידור