1. התובעת, חברת קיבוץ אפק, הגישה למוסד לביטוח לאומי (להלן: הנתבע) ביום 11/4/06תביעה לגימלת הבטחת הכנסה החל מחודש אפריל 2006 מכוח חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א - 1980 (להלן: חוק הבטחת הכנסה). במכתב הדחיה, דחה הנתבע את תביעתה בהתבססו על הוראתו של סעיף 3 לחוק וציין כי תביעתה של התובעת לגימלה החל מחודש 4/06 נדחית מאחר והיא חברת קיבוץ. 2. לטענת התובעת, עם תום חופשת הלידה בה שהתה לאחר הולדת בתה ביום 9.12.05, לא הייתה לה כל הכנסה מלבד קצבת ילדים. לטענתה, נאמר לה על ידי הקיבוץ כי מכיוון שאינה עובדת אינה זכאית לתמיכה מהקיבוץ. לטענת התובעת, לא היתה לקיבוץ עבודה להציע לה על אף בקשתה. יצויין, כי התובעת קיבלה תמיכה מהקיבוץ בחודש 2/06 והחל מחודש 5/06 ואולם, עבור חודשים 06/ 4-3 לא קיבלה כל תמיכה מהקיבוץ. 3. בעדותה בפנינו חזרה התובעת על גרסתה והבהירה: "מבחינת הקיבוץ בתקופה שאיני עובדת אני לא זכאית לשום מענק מהקיבוץ, רשת ביטחון זה במידה ואני עובדת עד שכר מינימום אני זכאית להשלמה בשווי רשת שהקיבוץ קבע שמתאימה למשפחה, אני חד הורית ומכורח הנסיבות משלימים לי לרשת על פי התקנון. כל הזמן שנכנסה קצבת לידה שזה כאילו המשכורת שלי קיבלתי גם את הרשת מהקיבוץ וזה מופיע בתלושים. בתקופה שלא עבדתי ולא הייתי זכאית יותר לקצבה מהמל"ל לא הייתי זכאית לשום קצבה בקיבוץ אפק." 4. סעיף 3 לחוק הבטחת הכנסה קובע "סייג לזכאות" ולפיו: "לא יהיו זכאים לגימלה לפי חוק זה - (1) אדם הנמצא במוסד וכל החזקתו היא על חשבון אוצר המדינה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, רשות מקומית או גוף אחר שנקבע בתקנות; (2) אדם המשרת שירות סדיר בצבא הגנה לישראל ואשתו; (3) חבר בתאגיד האחראי לכלכלת חבריו; (4) תלמיד הלומד במוסד שקבע השר בתקנות ובתנאים שקבע, למעט תלמיד הזכאי לגימלה המנוי בפסקה (4) של סעיף 2(א)." לטענת הנתבע, החודש הרלוונטי לתביעה הוא חודש 4/06 בלבד, לנוכח מועד הגשת התביעה. לגופו של עניין, התובעת באה בגדר האמור בסעיף 3(3) לחוק ואינה זכאית לגמלה. 5. בעניין אריק עתיה, חבר קיבוץ אשר הגיש תביעה לגמלה להבטחת הכנסה (ניתן ביום 17.03.03) קבעה כב' השופטת ארד : "בבואנו לפרש הוראה בחוק, שומה עלינו לעמוד על מטרתה ותכליתה של אותה הוראה, כשלעצמה ובהיבט הכולל של החוק. סעיף 3 לחוק הבטחת הכנסה מקים סייג לתשלום גימלת הבטחת הכנסה למבוטחים המצויים במסגרות מסוימות או בגופים המנויים בו, וכל עוד הם מצויים במסגרתם של גופים אלה: "אדם הנמצא במוסד וכל החזקתו היא על חשבון אוצר המדינה"; "אדם המשרת שירות סדיר בצבא הגנה לישראל ואשתו"; "חבר בתאגיד האחראי לכלכלת חבריו"; ו"תלמיד הלומד במוסד שקבע השר בתקנות ובתנאים שקבע... המשותף לאותם גופים הוא באלה: ייחודם בכך שמעצם טיבם נועדו לספק את צרכי החברים בהם לרבות הבטחת הכנסה; והתמיכה לה הם זוכים, במישרין או בעקיפין, בין היתר, מן המדינה וממוסדותיה. מטרתו ותכליתו של הסייג שהושם בפני מבוטחים המשרתים בגופים אלה, או חוסים בהם, או חברים בהם - גוף וגוף וייחודו - הם למנוע "כפל תשלום" למבוטח, ככל שמדובר בתשלום גימלת הבטחת הכנסה. שכן, חזקה היא שהאחריות להכנסתם של המבוטחים היא על הגופים במסגרתם הם חיים ופועלים הלכה ולמעשה." [ההדגשה הוספה] הש' ארד קבעה: "אם הוכח כי בפועל נותקה הזיקה בין המבוטח לבין הגוף במסגרתו הוא מתקיים ופועל, וכתוצאה מכך אף אין הכנסתו של המבוטח מכוסה עוד, כולה או חלקה, על ידי הגוף האמור - יהא זה המוסד בו הוא חי, צה"ל, הקיבוץ, או המוסד בו הוא לומד - ממילא אין מתקיים עוד הבסיס למניעת "גימלת הכנסה" מן המבוטח. זאת, מן הטעם שנשמט הבסיס למטרת החוק ותכליתו, כאמור. שכן, בפועל אין מתקיים עוד "כפל התשלום" למבוטח, והרי הוא עומד ברשות עצמו, כמוהו ככל המבוטחים האחרים הזכאים מכוח החוק ולפיו לתשלום גימלת הבטחת הכנסה. [ראה עב"ל 1211/05 המל"ל - אריק עתיה, לא פורסם, ניתן ביום 17.03.03]. 6. בעב"ל 1130/04 רחל דיאמונד - המל"ל, (ניתן ביום 8.06.06), קבע כב' השופט עמירם רבינוביץ (בדעת רוב) כי יש לבדוק מס' תנאים על מנת לבחון זכאותו של חבר קיבוץ לקצבה להבטחת הכנסה: א. האם על פי התקנון, מחוייבת האגודה לכלכלת חבריה. ב. האם לא שונה התקנון כדין. ג. האם האגודה היא חדלת פרעון. הש' רבינוביץ קבע למעשה כי כל עוד תקנון האגודה קובע את חובת האגודה לדאוג לכלכלת חבריה ומדובר באגודה שאינה חדלת פרעון אזי: "אם האגודה לא ממלאת אחר חובותיה כלפי חבריה, יש לחבר לכאורה זכות תביעה כנגד האגודה. ישונה התקנון תיבחן מחדש התוצאה." הש' רבינוביץ ציין, כי במידה ומדובר באגודה חדלת פרעון: "יש מקום לשקול, האם יש לראותה כמי שפקעה מחויבותה לכלכלת חבריה, גם אם מהלך הדברים לא איפשר את שינוי התקנון במקרה זה". כב' הש' פליטמן, ציין בפסק דינו: "ער אני לעובדה, כי אפשר שבמהלך השנים האחרונות קיבוצים ומושבים שיתופיים שינוי את פניהם, בכל הקשור לאחריותם לכלכלת חבריהם. הדבר עשוי לעורר שאלות כבדות משקל בתחום הביטחון הסוציאלי..." הש' פליטמן השאיר את הדבר ב"צריך עיון". עוד הוסיף הש' פליטמן: "...לאור קביעתו של החריג שבסעיף 3(3) לחוק, סבורני כי ההוכחה שבעניינו של התובע, חבר המושב השיתופי, לא חל החריג האמור, רובצת לפתחו של התובע, ועליו להוכיח טיעונו באופן ברור, שאינו מותיר מקום לספק." דיון והכרעה 7. אין חולק כי עד לשנת 2006, הקיבוץ דאג לכלכלת חבריו, גם כאשר היו הם מחוסרי עבודה, וללא תלות ברצונם לעבוד. [ראה עדותה של הגב' בקר בע' 6 ש' 19-21]. לטענת התובעת, בשנת 2006, שינה הקיבוץ את מדיניותו באופן שהחל משנת 2006, מי שלא מביא הכנסה כלשהי לקיבוץ לא זוכה ל"רשת ביטחון" מהקיבוץ. ["רשת ביטחון"- תקציב מינימום לחבר או משפחה ע"פ תקנון הקיבוץ]. טענתה זו של התובעת נתמכה בעדותה של הגב' בקר, מנהלת משאבי אנוש בקיבוץ, אשר העידה בפנינו, כי בחודשים מרץ-אפריל 2006, לא קיבלה התובעת תמיכה כלכלית מהקיבוץ מאחר שלא היו לה הכנסות כלל. אלא, שלא הוכח בפנינו כי הדבר נובע משינוי בתקנון שבוצע כדין. 8. ב"כ התובעת הגיש את תקנון הקיבוץ כפי שעודכן בשנת 2006 ממנו,לטענתו, ניתן ללמוד על השינויים שחלו בתנאי הקיבוץ לקבלת "רשת ביטחון" ממנו. אלא, שהוראות התקנון לעניין "רשת בטחון" (סעיפים 1-3 בעמ' 2-2 ) כלל לא הובאו בפנינו והוצאו מעותק התקנון שהומצא לנו, דבר האומר דרשני. לא מצאנו בתקנון שהומצא לבית הדין (ואשר לא ברור כלל האם הוגש לרישום אם לאו) כל תיקון הנוגע לשלילת רשת ביטחון למחוסרי עבודה אשר מסרבים לעבודה המוצעת להם, להיפך (ראה סעיף 4 לתקנון הקובע קבלת הבטחת הכנסה מהקיבוץ גם למחוסר עבודה). ברשימת הנושאים שתוקנו לא מופיע צמצום רשת הביטחון אלא הגדרה לרשת בטחון לילדי חצי זוג והוספת רשת בטחון לבנים עד תום השירות הצבאי. 9. גב' בקר העידה בפנינו, כי לא היה שינוי בתקנון וכי הרשם עוד לא אישר שינוי בתקנות. (ע' 6 ש' 11-13 לפ'). ב"כ הנתבע, הגישה העתק מהחלטתו של רשם האגודות השיתופיות מיום 05.08.02, אשר ממנו עולה כי הוגשה בקשה לתיקון התקנון לתקופת ניסיון של שנה, וזו אושרה ביום 05.08.02, על ידי הרשם. לא הוכח כי הוגשה בקשה נוספת לתיקון בשנת 2006, או כי בקשה כזו אושרה כדין ע"י הרשם. עוד נציין, כי מעדותה של הגב' בקר עולה, כי בחודש אוקטובר 2006, בו שוב התובעת לא עבדה כלל, בכל זאת ניתנה לה "רשת ביטחון", כך שלמעשה הקיבוץ לא פעל על פי השינוי הנטען בתקנון. 10. לפיכך, ועל פי כל האמור לעיל, משהוכח כי בפועל לא נהג הקיבוץ על פי השינוי הנטען ולתובעת ניתנה "רשת בטחון" בחודש אוקטובר, ועל אף שהתובעת לא קיבלה תמיכה כלכלית מהקיבוץ בחודשים מרץ- אפריל 2006, משלא הוכיחה "באופן ברור, שאינו מותיר מקום לספק" כי חל שינוי בתקנון הקיבוץ בו היא מתגוררת וכי בניגוד לתקנון הקודם, אינה זכאית לקצבה מהקיבוץ, הרי שדין התביעה להדחות. 11. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. 12. באפשרות הצדדים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו. הבטחת הכנסהקיבוץ