1. זוהי בקשה לסילוק התובענה על הסף עקב טענה להעדר עילה לבית משפט זה לדון בה. 2. התביעה הוגשה על סך 120,00₪ על ידי המשיב ועניינה דרישה לפיצוי בגין הוצאת לשון הרע שמקורה בתיק הוצאה לפועל שנפתח כנגדו, מבלי שהיה בסיס חוקי לכך, לטענתו. לטענת המשיב, המשיבה מס' 2 הונתה את המדינה כאשר הציגה בפניה כתב המחאת זכות מזויף על פיו נפתח תיק ההוצאה לפועל לביצוע פסק דין כנגד התובע. לדבריו, מעשים אלו מהווים פרסום לשון הרע ועל כן דורש המשיב פיצוי כספי. תמצית טענות המבקשת 3. ביום 15.4.08 ניתן על ידי כבוד המפקחת על רישום המקרקעין בתל אביב פסק דין כנגד המשיב, אשר חייב אותו לשלם לנציגות הבית המשותף את חלקו בעלויות שיפוצי הבית המשותף בו מתגורר הוא בסך של 40,997 ₪. 4. המשיב הגיש ערעור על פסק הדין אשר נדחה ביום 29.3.11 על ידי כבוד השופטת ברוש בבית המשפט המחוזי בתל אביב. 5. ביום 11.9.08 הוגש פסק הדין לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב על ידי הזוכה - נציגות הבית המשותף. 6. ביום 13.6.10 קבע כבוד הרשם אריה ביטון כי ככל שהמחאת הזכות בתוקף אזי אין מניעה מלפתוח את התיק על שם החברה הקבלנית בהמשך וכדין. כמו כן, קיבל את טענת המשיב בטענת "פרעתי" והורה לסגור את התיק בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב. 7. ביום 5.11.11 הוגש פסק הדין לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים על שם החברה הקבלנית על יסוד כתב המחאת הזכויות שניתן לה מאת נציגות הבית המשותף. 8. לטענת המבקשת, דין התביעה להידחות מחמת העדר עילה שכן אין המדינה יכולה לחוב בגין מעשי מרמה, המוכחשים כשלעצמם, שביצע פלוני, כנטען. 9. עוד, הוסיפה, כי תפקיד פקידי ההוצל"פ הינו לפתוח תיקי הוצל"פ ולקבל בקשות לביצוע פסק דין, והאם אינם הגוף הרלוונטי לבחון טענת זיוף במידה שכלל נטענה. 10. מעבר לכך, גורסת המבקשת כי אין מחלוקת כי ניתן פסק דין כספי המחייב את המשיב לשלם כספים. תמצית טענות המשיב 11. לטענת המשיב, על מנת שהמבקשת תהא מוסמכת לפתוח תיק הוצאה לפועל בשם חליף של זוכה, הרי שיש להציג מסמך שהוציא גוף שיפוטי, בו קובע אותו גוף כי "פלוני", שלזכותו מבקשים לפתוח את התיק, הפך לחליפו של "אלמוני", הזוכה המקורי. 12. לדבריו, המבקשת והמשיבים מס' 2-5 זייפו מסמך הנקרא "המחאת זכות", והצליחו לגרום כי ייפתח תיק הוצאה לפועל לביצוע פסק דין כנגדו. 13. עוד מוסיף הוא כי לא היתה בפני פקידי הוצאה לפועל שום ראייה כי החוזה שמכוחו נתבקשו להחליף את הזוכה, אכן נחתם על ידי מי שמוסמך לחתום מטעם הזוכה. 14. לטענתו, לא היתה רשאית לשכת ההוצאה לפועל לפתוח תיק הוצל"פ ועוד לביצוע, כביכול, של פסק דין כנגד המשיב. תשובת המבקשת 15. בתשובתה, גורסת המבקשת כי מדובר בטענה שעולה לראשונה במסגרת תגובת המשיב, וזה לא הלין על כך בכתב התביעה כי תיק הוצאה לפועל לא נפתח על יסוד החלטה של "ערכאה שיפוטית מוסמכת". מדובר בהרחבת חזית אסורה. 16. יתרה מזאת, המשיב לא טרח לתמוך את טענתו זו בבסיס משפטי ולו מינימאלי. 17. כן מדגישה היא כי ההסכם שהוצג לפקידי ההוצל"פ הינו הסכם שכותרתו "כתב המחאת זכויות" בין נציגות הבית המשותף על ידי הממחה- הנושה- מורשי החתימה מטעם נציגי הבית המשותף, בצירוף חתימתם, וכן על ידי הנמחה- החברה הקבלנית, המשיבה מס' 2. הכרעה 18. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל, והכל מן הטעמים שיפורטו כדלקמן. 19. המשיב העלה טענה לפיה לא ניתן לפתוח תיק הוצאה לפועל עבור חליפו של זוכה אלא רק על יסוד "ערכאה שיפוטית מוסמכת", ברם, זו לא נתמכה בראיות כלשהן. 20. סעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, קובע כי הגדרת "זוכה" היא: "מי שפסק דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו." 21. כן, ראה סעיף 1 לחוק המצאת חיובים, התשכ"א- 1969, כדלקמן: "1. (א) זכותו של נושה, לרבות זכות מותנית או עתידה לבוא, ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב, זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין, לפי מהות הזכות או לפי הסכם בין החייב לבין הנושה. (ב) ההמחאה יכול שתהיה לגבי הזכות כולה או מקצתה, ויכול שתהיה מותנית או על דרך שעבוד." 22. כמו כן, הלכה היא כי חליפו של זוכה יכול להיות גם מי שבא בנעליו מכוח המחאת זכויות. בעניין זה יפים הם דבריו של כבוד השופט (בדימוס) דוד בר אופיר, כדלקמן: "זוכה- מי שפסק הדין ניתן לזכותו או חליפיו. ברור מהגדרה זו כי לא רק הזוכה עצמו הוא בגדר "זוכה" לפי החוק אלא גם חליפיו. כלומר: לא רק יורשיו לאחר פטירתו, אלא גם כל מי שקיבל את זכויותיו של הזוכה מכוח המחאת חיובים או בדרך חוקית אחרת". ראה: הוצאה לפועל הליכים והלכות, חלק ראשון, מהדורה שביעית, עמ' 6(6). 23. כן ראה קביעתו של סעיף 81 א (1) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, כדלקמן: "81א1. (א) תביעה שהיא אחת מאלה: (1) תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב; (2) תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק, ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בכפוף להוראות סעיף זה, ובלבד שסכום התביעה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים ביום הגשתה, והוא אף אם עלה הסכום לאחר מכן מחמת הפרשי ריבית או הצמדה (בסעיף זה - תביעה על סכום קצוב)." 24. מהאמור לעיל, עולה כי החוק אינו מחייב כי תנאי לפתיחת תיק הוצאה לפועל על שם חליף תהא על סמך החלטה שיפוטית של "ערכאה שיפוטית מוסמכת" כטענת המשיב, וממילא, המשיב לא עמד בנטל להוכחת טענתו זו. 25. סבורה אנוכי, כי משהוגש בפני פקידי ההוצאה לפועל פסק דין על ידי הזוכה, ובמקרה דנן, חליפו, רשאית ואף חייבת מזכירות לשכת ההוצאה לפועל לפתוח תיק לביצוע פסק דין. 26. עוד, אציין, כי אין חולק כי המשיב חויב לשלם את אותם סכומים לנציגות הבית המשותף, אשר המחתה זכותה למשיבים, על פי פסק דין של המפקחת על רישום המקרקעין בתל אביב, הגב' אורה קניון, ביום 15.4.08, אשר אושש על ידי בית המשפט המחוזי בפסק דינה של כבוד השופטת ברוש מיום 29.3.11. 27. באשר למשיבים מס' 2-6, הרי משקבעתי כי תיק ההוצאה לפועל נפתח כנגד המשיב כדין, הרי שנדחית התביעה כנגדם גם כן מאותם טעמים ממש. 28. סיכומו של דבר, מטעמים אלה, מורה אנכי כי התביעה תידחה על הסף על פי סמכותי בהתאם לתקנה 100 (א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת דחייה במקרה של "כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע." 29. המשיב ישא בהוצאות הבקשה בסך של 7,500 ₪. הגדרות משפטיותהוצאה לפועל