בכתב האישום נטען, כי המערער נהג ברשלנות בהיותו שיכור, סטה מנתיב נסיעתו וגרם לתאונת דרכים בה פגע רכבו במעקה הבטיחות והתהפך. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נהיגה מסוכנת בשכרות: 1. בפני ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בקרית גת (כב' השופטת ר. בן יששכר) מיום 8.3.11 בתיק ת.ד. 9068/09 על פיו נידון המערער ל-21 ימי מאסר בפועל, תשעה חודשי מאסר על תנאי, חמש שנות פסילה בפועל וכן חויב בפיצויים בסך כולל של 20,000 ₪. המערער חויב גם לחתום על התחייבות בסך 10,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות כמפורט בגזר הדין. 2. כנגד המערער הוגש לבית משפט קמא כתב אישום אשר ייחס לו עבירות של נהיגה בשכרות, סטייה מנתיב נסיעה, נהיגה ברשלנות, חבלות של ממש ונהיגה ללא ביטוח תקף. בכתב האישום נטען, כי המערער נהג ברשלנות בהיותו שיכור, סטה מנתיב נסיעתו וגרם לתאונת דרכים בה פגע רכבו במעקה הבטיחות והתהפך. כתוצאה מהתאונה ניזוק קשות רכב המערער ונחבלו בגופם שלושה נוסעים בהם המערער עצמו. אחד משני הנוסעים האחרים נחבל חבלות של ממש קשות ביותר ואילו המערער ונוסעת נוספת ברכב נחבלו חבלות של ממש. 3. בישיבת המענה כפר המערער בעבירה של נהיגה בשכרות ובאחריות לתאונה וציין, כי לא הודעה לו זכותו להיוועץ בעורך דין. ביום שנקבע לשמיעת הראיות הודיעו הצדדים, כי הגיעו להסדר טיעון על פיו תוקן כתב האישום באופן שחלף העבירה של נהיגה בשכרות יוחסה למערער עבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים וכן נמחקה מכתב האישום המתוקן עבירה של נהיגה ללא ביטוח תקף. עוד הודיעו הצדדים לבית המשפט קמא, כי הגיעו להסדר גם לעניין העונש ולפיו עתרו הצדדים במשותף להטלת 11 חודשי פסילה בפועל על המערער, מאסר מותנה, פסילה מותנית וקנס. ב"כ הצדדים הודיעו לבית המשפט, כי הסדר הטיעון נעוץ בשיקולים ראייתיים, ביניהם קשיים ראייתיים של ממש שהיו למשיבה, להוכחת עבירת השכרות וכן העובדה שבוחן משטרתי לא יצא לזירת התאונה ועל כן לא היו למשיבה ראיות לעניין ממצאים אובייקטיביים. עוד הודיעו הצדדים, כי לא הודע למערער על זכותו להיוועץ עם עורך דין טרם חקירתו במשטרה וכי המערער עצמו נפגע בתאונה. 4. בית משפט קמא לא קיבל את הסדר הטיעון והטיל את העונשים המפורטים לעיל ומכאן הערעור שבפני. בגזר הדין ציין בית משפט קמא, כי אין הלימה בין הסדר הטיעון לבין האינטרס הציבורי, כי אין איזון מתאים בין רכיבי הענישה וזאת גם אם נפלו פגמים בראיות וכי בית המשפט הודיע לצדדים עוד קודם מתן גזר הדין, כפי שעולה גם מפרוטוקול הדיון, כי ההסדר כפי שהוצג לבית משפט קמא מקל, נוכח תוצאות התאונה ואין בכוונת בית המשפט לכבדו. 5. בהודעת הערעור נטען, בין היתר, כי שגה בית משפט קמא משלא כיבד את הסדר הטיעון ומשלא העניק משקל לקשיים הראייתיים כבדי המשקל, אשר לטענת המערער היו מביאים לזיכויו אלמלא הסדר הטיעון. 6. בפתח הדיון בערעור הודיעו באי כוח הצדדים, כי הצדדים הגיעו שוב להסדר טיעון, על פיו יעתרו במשותף לקבלת הערעור באופן שיוטל על המערער עונש פסילה בפועל למשך שנתיים, פסילה מותנית וקנס או פיצוי תחתיו. בהחלטתי מיום 4.4.11 מצאתי לנכון ליידע את הנפגעים בתאונה בדבר השתלשלות האירועים בעניין הנדון והסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים בערעור, אף שאין חובה כזו בחוק. בדיון הנדחה המציאה ב"כ המשיבה את תשובת עו"ד טל, באת כוחו של הנפגע העיקרי בתאונה, מר קיריל אלכסנדרובסקי, אשר היה מאושפז בבית חולים כחודשיים, בעקבות התאונה, ולפיה מתנגד מרשה לביטול פסק הדין נשוא הערעור. ב"כ המשיבה הודיעה, כי עמדת המשיבה בערעור לא השתנתה, למרות עמדת הנפגע. ב"כ המשיבה חזרה על ההנמקה שעמדה בבסיס הסדר הטיעון והיא, הקשיים הראייתיים הממשיים שהיו למשיבה בהוכחת עבירת השכרות וביקשה לכבד את הסדר הטיעון שבערעור. לטענת ב"כ המשיבה, העונש שהוטל על המערער בבית משפט קמא הוא עונש חריג בחומרתו ואילו העונש המוצע בהסדר הטיעון בערעור, שהוא על דעת פרקליט המחוז, הוא עונש מאוזן. ב"כ המערער עתרה אף היא לקבלת הסדר הטיעון שבערעור וציינה, כי לא היו ראיות בתיק החקירה להוכחת שכרותו של המערער וכן שלא היו ממצאים אובייקטיביים ביחס לתאונת הדרכים שכן בוחן תנועה לא יצא לזירת התאונה. לטענת ב"כ המערער, ההסדר החדש הוא סביר וראוי בנסיבות העניין. 7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת נסיבות העניין נראה לי, כי נכון וראוי לכבד את הסדר הטיעון החדש אליו הגיעו הצדדים בערעור. כפי שעולה מטיעוני הצדדים, היו למשיבה קשיים ראייתיים של ממש בהוכחת עבירת השכרות שיוחסה למערער בכתב האישום. קשיים אלה נבעו מייחוס דגימת הדם שנלקחה מהמערער לצורך בדיקת ריכוז אלכוהול בדמו, למערער. אלמלא הסדר הטיעון, במסגרתו הודה המערער בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, שהיא עבירה קלה יותר מעבירת השכרות שיוחסה לו בכתב האישום המקורי, ספק אם ניתן היה להביא להרשעתו גם בעבירת הנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים שיוחסה למערער בכתב האישום המתוקן. ספק גם אם ניתן היה, אלמלא הסדר הטיעון, להביא להרשעת המערער באחריותו לתאונה, בהעדר ממצאים אובייקטיביים לגבי התרחשות התאונה וסיבותיה, זאת משלא יצא בוחן משטרתי לזירת התאונה. בית משפט קמא היה ער לכשלים הראייתיים המפורטים לעיל, אך קבע, כי משהודה המערער בעובדות כתב האישום המתוקן ובתוצאות החמורות של התאונה, אין הלימה בין נסיבות התאונה ותוצאותיה לבין העונש המוצע בהסדר. אכן, העונש שהוצע במסגרת הסדר הטיעון בבית משפט קמא היה עונש קל מדי ויעיד על כך ההסדר המתוקן אליו הגיעו הצדדים, שהוא הסדר ראוי יותר. אף אם אין בהסדר הטיעון שבערעור כדי למצות את הדין עם המערער, הרי שיש בו מחד גיסא, למעלה מהכפלת עונש הפסילה בפועל שהמערער רשאי היה להסתמך עליה בהסדר הטיעון הקודם ומאידך גיסא, יש בהסדר הטיעון משום הבאה בחשבון של הקשיים הראייתיים הממשיים שהיו למשיבה. על כן נראה לי לקבל את הסדר הטיעון שבערעור. לפני סיום אבקש להעיר, כי שקלתי, אם אין מקום להשאיר את החיוב בפיצוי הנפגעים כפי שהחליט על כך בית משפט קמא, היינו חיוב בפיצוי הנפגע העיקרי בסך של 15,000 ₪ ושל הנפגעת הנוספת בסך של 5,000 ₪. ואולם, משהוברר, כי קיימת תביעה אזרחית של הנפגע העיקרי, לפיצויים בגין נזקיו בתאונה, והוא מקבל תשלום תכוף במסגרתה, לא מצאתי לחרוג מהסדר הטיעון בערעור גם בעניין זה. לפיכך ובקבלי את הסדר הטיעון, אני מקבלת את הערעור. מעמידה את עונש הפסילה בפועל על שנתיים מיום מתן גזר הדין - 8.3.11 (אז נרשם כי יש לראות בהצהרת המערער, לפיה אבד לו רישיון הנהיגה, תחליף להפקדה). כמו כן אני מבטלת את עונש המאסר בפועל ואת יתר העונשים שהוטלו על המערער. הפיצוי לטובת מר קיריל אלכסנדרובסקי יעמוד על סך של 2,000 ₪. כמו כן, ובהתאם להסכמת הצדדים אני דנה את המערער לפסילה מותנית של שנה למשך שנתיים מהיום שלא יעבור עבירה של נהיגה בשכרות או עבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים או עבירה של נהיגה בזמן פסילה. משפט תעבורהשכרותנהיגה פרועה