מבוא 1. בפניי בקשה שהוגשה על ידי עו"ד ליאור מזור, הנאמן לביצוע הסדר נושים של החייב אבנר הוטה (להלן: "הנאמן"), לאשר לו, בנוסף לשכר טרחה על פי תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונס נכסים ומפרקים ותשלום שכרם), התשמ"א-1981 (להלן: "התקנות") בסך של 107,961 ₪, תוספת מאמץ מיוחד בשיעור של 50%, המסתכמת בסך של 53,981 ₪ בתוספת מע"מ. 2. הכנ"ר ציין בתגובתו, כי בשים לב לאמור בסעיף יג' להוראות נוהל הכונס הרשמי לפסיקת שכר טרחת בעל תפקיד בהליכי פירעון, אין התנגדות לאישור תוספת מאמץ מיוחד בגובה של 30%, ובסך הכל שכר טרחת הנאמן יעמוד על הסך של 140,349 ₪. 3. יצוין, כי בהתאם להצעת הסדר אשר אושרה ביום 28/10/10, התחייב החייב לשלם לנושיו את מלוא החוב המאושר בדין קדימה וכן סך שלא יפחת מ-50% מסכום תביעות החוב הבלתי מובטחות, כפי שאושרו על ידי הנאמן. כן התחייב החייב לשאת בהוצאות ההליך, לרבות שכר טרחת הנאמן והתוספת בגין מאמץ מיוחד. ביצועו של ההסדר היה מושתת, בראש ובראשונה, על פעולות שיינקטו לשם מכירתו בהסכמה של נכס מקרקעין, הרשום על שמו של החייב, המצוי ברחוב אשל 24, קריית ביאליק, ואשר פרודתו של החייב, הגב' ורד הוטה, התגוררה בו. יצוין, כי לחייב לא היה רכוש זולתו של נכס מקרקעין זה. 4. הן בתגובת החייב מיום 22/05/11 והן בדיון שהתקיים ביום 26/05/11, הודיע החייב כי אין לו התנגדות לאישור שכר הטרחה המבוקש על ידי הנאמן, לרבות התוספת בגין מאמץ מיוחד. טענות הצדדים 5. במסגרת הדו"ח הסופי שהוגש על ידי הנאמן ביום 05/05/11, פירט הנאמן את הפעולות שנעשו על ידו במסגרת ההליך, ובשים לב למאמץ ולטרחה שהושקעה על ידו והתועלת שצמחה מכך לנושי החייב. הנאמן ציין, כי מדובר היה בתיק רחב היקף, אשר כרך היקפי חומר משמעותיים וניכרים. כן ציין הנאמן, כי קיים הליכי חקירה נמרצים ומקיפים של גורמים הקשורים לתיק ופעל לאיתור ובדיקה של מסמכים. עוד ציין הנאמן, כי פעל באופן אישי כמגשר ומתווך בין החייב ופרודתו, הגב' ורד הוטה, לצורך תיווך וגישור המחלוקות שנוהלו בינם במשך 10 שנים במסגרת הליכי הפירוד בין הצדדים. במסגרת מאמצים אלה, קיים הנאמן מספר רב של שיחות עם הצדדים וב"כ וכן קיים פגישות תיווך בין הצדדים. מאמציו של הנאמן כללו גם התייצבות לדיון, אשר נתחייב במסגרת ההליכים בין החייב לבין הגב' ורד הוטה בפני ביהמ"ש העליון, בשבתו כבית הדין הגבוה לצדק (בג"צ 657/09). הנאמן ציין, כי במסגרת הדיון שהתקיים בביהמ"ש העליון שטח הנאמן מתווה הסכמות, אשר הפך בסופו של יום למתווה על פיו עלה בידי החייב ופרודתו, הגב' ורד הוטה, לסיים את ההתדיינות בינם, וכך אפשר העלאת הצעת ההסדר שהביאה בסיומו של יום לסיום הליך הפש"ר דנא. הנאמן הוסיף וציין, כי גם לאחר אישור הצעת ההסדר של החייב, נקט במספר פעולות מאומצות על מנת לאפשר את ביצוע הליכי מכירת נכס המקרקעין, לרבות איתור מסמכים בקשר עם רכישת הנכס בשנת 1981, שעה שעסקה זו טרם הושלמה ברישום נכון למועד אישור הצעת ההסדר. מדברי הנאמן עולה, כי נדרש למאמצים לא מבוטלים לאיתור חומר מגנזך רשות המסים וכן למספר רב של פגישות עם נציגי רשות המסים, משרד עו"ד מאיר הפלר ז"ל, נציגי עיריית קריית ביאליק, לצורך קבלת האישורים הדרושים, ולמאמצים מורכבים ביותר לאיתור המוכרים ולשכנועם ליתן בידיו ייפוי כוח 30 שנה לאחר ביצוע עסקת המכר, לשם רישום זכויותיו של החייב במקרקעין. הנאמן תיאר בתגובתו, כי קיים גם הליכים מאומצים לצורך מכירת הנכס ולמקסום מחירו, באופן שהציג את הנכס בפני למעלה מ-40 פונים, הוסיף ופנה למתווכים לצורך הגדלת החשיפה, ערך התמחרות שהעלתה משמעותית את שיעור ההצעות, עד שלבסוף עלה בידו למכור את הנכס בסך העולה ב-15% על השיעור לפיו הוערך הנכס במכירה שלא במסגרת מימוש כפוי, וכ-30% למעלה מהמחיר לפיו הוערך הנכס במכירה במימוש כפוי. הנאמן מציין, כי מאמציו וטרחתו לא היו לשווא ותודות לאלה, עלה בידו לגבות סך משמעותי ביותר לנושים, אשר אילולא מאמציו לא היה נגבה ולו מקצתו. 6. ב"כ הכנ"ר, בתגובתו מיום 22/05/11, נאות לאשר לנאמן תוספת מאמץ מיוחד בגובה של 30% ולא פירט נימוקיו להחלטה. בדיון שהתקיים ביום 22/05/11 טען ב"כ הכנ"ר, ובניגוד לפרקטיקה המקובלת, כי מלשון תקנת 13(א)(1) לתקנות, על ביהמ"ש להיזקק לבקשות המוגשות על ידי הכנ"ר בלבד. כן ציין ב"כ הכנ"ר, כי הפעולות המצוינות על ידי הנאמן אינן עולות בגדר החריג המצדיק תוספת מאמץ מיוחד, ונכונותו של הכנ"ר להסכים לתשלום בגין מאמץ מיוחד בשיעור של 30% היא בשל העובדה שהפעולות שנקט הנאמן הביאו להעשרת קופת הפש"ר, ושעה שפעולות אחרות אולי לא היה בהן להעשיר את הקופה. עוד ראה ב"כ הכנ"ר לציין, כנימוק לאי היעתרות לבקשת הנאמן, את העובדה, כי מדובר בהליך שלא נמשך זמן רב, שכן זה הסתיים תוך שנתיים מהמועד שבו הועלתה הצעת ההסדר. ב"כ הכנ"ר הוסיף וטען, כי הינו סבור כי לחייב אין מעמד לעניין השאלה, האם מגיע לנאמן שכר עבור מאמץ מיוחד, אם לאו. דיון 7. נאמן רשאי לעתור לפסיקת שכר טרחה המבוססת על הוראות תקנה 8(א) לתקנות, ואולם אין בכך כדי למנוע מהנאמן לבקש פסיקת סכום נוסף בהתאם להוראות תקנה 13(א) ו-13(א1) לתקנות, וזאת בגין מאמץ מיוחד. (ראה: בש"א (ח') 6052/03, עו"ד מטר נביל נ' הכנ"ר, מחוז חיפה 01/02/04 (להלן: "עניין עו"ד מטר נביל"). 8. לשון תקנה 13 הינה כדלקמן: "(א) ב12. בעל תפקיד לא יעסיק במסגרת תפקידו פקיד, עורך דין, רואה חשבון, מנהל חשבונות, כלכלן, מהנדס, שמאי או בעל מקצוע אחר אלא באישור מראש מאת הכונס הרשמי או מבית המשפט. היתה ההוצאה בעד ההעסקה כאמור צפויה להגיע לסכום של 100,000 שקלים חדשים ומעלה, תינתן לנושים המובטחים הזדמנות להשמיע את עמדתם קודם למתן האישור.עת פסיקת שכרו של בעל התפקיד, יביא בית המשפט בחשבון את ההוצאות שהוציא בעל התפקיד במהלך מילוי תפקידו וכן יבחן בכל מקרה, לפי שיקול דעתו, את מידת המאמץ והטרחה שהשקיע בעל התפקיד ומשך הזמן לסיום התפקיד ובהתאם לכך רשאי הוא, מנימוקים שירשמו, להקטין את שכרו או להגדילו. (א1) ביצע בעל תפקיד פעולות החורגות באופן משמעותי ממסגרת התפקידים השגרתיים שבעדם נקבע לו שכר, רשאי בית המשפט - אם הגיש לו הכונס הרשמי בקשה לכך - לקבוע לבעל התפקיד שכר מיוחד בעד הפעולות האמורות, בהתחשב בתועלת שהן הביאו לנושים ולמעונינים האחרים בפירוק. (ב) עיכב בעל תפקיד את סיום תפקידו ללא סיבה מספקת, רשאי בית המשפט, מנימוקים שירשום, להקטין את שכרו". ניתן אפוא להיווכח, כי הוראות תקנה 13 לתקנות חלות על הליכי חישוב שכר הטרחה המבוצעים בהתאם לתקנות. הוראת תקנה 8(א) לתקנות קובעת את הסכום הבסיסי, ולאחר מכן ניתן להגדילו או להקטינו לפי הוראות תקנה 13(א), תקנה 13(א1) ותקנה 13(ב), הכל לפי הנסיבות. מכוח השוואת לשון תקנה 13(א) ו-13(א1) ניתן להניח, כי המאמץ המיוחד בתקנה 13(א) מתייחס לעבודה בהיקף נרחב במסגרת התפקידים המקובלים של הנאמן, ואילו לשון תקנה 13(א1) מתייחסת לפעולות חריגות, החורגות מתפקידיו המקובלים של הנאמן. 9. אין חולק, כי תוספת מאמץ מיוחד הינה החריג ואינה בגדר הכלל, לפיו אין לפרוץ את מסגרת התקנות לעניין פסיקת שכר טרחתו של נאמן, ובייחוד כאשר יש בכך לפגוע בדיבידנד המחולק לנושים. מטרתה של תוספת מאמץ מיוחד היא לתגמל בעל תפקיד אשר עמד בפני קשיים החורגים במובהק מן הרגיל, ביצע פעולות "מיוחדות" ואשר הצמיחו "פירות" להליך הפש"ר. כב' השופטת ורדה אלשייך עמדה, בבש"א 16946/03, ריקמור בע"מ ואח' נ' עו"ד דורון טישמן, נאמן החברות ואח', 27/01/04 (להלן: "עניין ריקמור"), ובבש"א 20157/03, עו"ד דוד ששון נ' הכנ"ר 27/01/04 (להלן: "עניין דוד ששון"), על השיקולים בפסיקת תוספת מאמץ מיוחד, ובלשונה (בעניין דוד ששון): "קביעת שיעור שכרו של בעל-תפקיד, בעיקר כאשר הוא חורג מהתקנות, נעשה תוך איזון בין מספר אינטרסים מנוגדים; מחד גיסא, קיים השיקול כבד-המשקל של מדיניות, לפיו אין לפרוץ את מסגרת התקנות, ובכך לפגוע בדיבידנד המחולק לנושים, אשר לעיתים קרובות שיעורו נמוך ביותר מניה וביה. עניין זה פורט בהרחבה בהחלטתי בעניין טילר שהוזכר לעיר ובהחלטות אחרות, ואין טעם לחזור על כך פעם נוספת במסגרת ההחלטה דנן. מנגד, עומד שיקול אחר, והוא הרצון לתגמל בעל תפקיד על עבודה מאומצת, מקורית ומוצלחת אשר הביאה בפועל תוצאות מוצלחות עבור הנושים; הרציונל העומד מאחורי עניין זה, הוא רצון לתמרץ בעלי תפקיד לנקוט בפעילות מאומצת החורגת מן השגרה הרגילה של התפקיד. קרי; המדיניות השיפוטיות הרצויה מעוניינת לעודד את בעלי התפקיד לנקוט מהלכים, החורגים מ"רף המינימום" של תפיסת ומימוש הנכסים המצויים בהישג-יד; כך למשל, איתור נכסים מוברחים ונקיטה בהליכים מול צדדי ג' שמטרתם הגדלת המסה לחלוקה, נקיטת שיטות מקוריות להגדלת התמורה ממסת הנכסים, וכיוצא באלו. מן הדין למצוא דרכים ראויות לתגמל בעלי תפקיד על פעולות אלו, ולהפוך את המאמץ הרב הכרוך בהן לכדאי; במקרים חריגים, יתכן ויהיה מקום לחרוג מן הנוסחאות הרגילות של התקנות". 10. עצם העובדה שהליך הפש"ר תלוי ועומד אך כ-4 שנים, ומעת מינויו של הנאמן חלפה תקופה של כשנתיים ימים והנאמן הצליח להביא למימוש הצעת ההסדר בלא הגשת בקשות רבות שהצריכו את תגובת הכנ"ר וקיומם של דיונים רבים בפני ביהמ"ש, תודות למהלכי הנאמן ולהתנהלותו, לא רק שאין בכך כדי לשלול תוספת בגין מאמץ מיוחד, אלא להיפך. דווקא ניסיונו של הנאמן לברר את המחלוקות עם הנושים, החייב, פרודתו של החייב, הגב' ורד הוטה, וצדדים שלישיים מחוץ לכותלי ביהמ"ש, ללא הטרדת הכנ"ר וביהמ"ש, היא זו שמחייבת מאמץ מיוחד. ובלשונו של כב' השופט רון שפירא בעניין עו"ד מטר נביל: "סבור אני כי המדיניות הראויה צריכה לעודד נאמנים וכונסים לעשות את כל שניתן ללא היזקקות לסיוע בית המשפט ובהתאם אין לשלול תשלום עבור מאמץ מיוחד מהטעם שלא היה צורך בפניה לבית המשפט". זאת ועוד, יש לברך על עצם השלמתו של הליך פש"ר בפרק זמן קצר, ובאופן שהנושים אינם נדרשים להמתין שנים ארוכות לקבלת דיבידנד בגין תביעות החוב שהוגשו על ידם, ובוודאי שאין בכך כדי לשלול תוספת מאמץ מיוחד מבעל תפקיד בנסיבות הראויות. 11. אין הכרח, כי תוספת השכר בגין המאמץ המיוחד שייפסק יהיה בשיעור של 50% דווקא. לעניין זה, על ביהמ"ש לאזן בין התשלום הראוי לנאמן ובין הכספים שהצטברו בקופת הפש"ר וההשלכה שיש לתשלום עבור המאמץ המיוחד על היתרה שתחולק בין הנושים, שעה שככלל, ובשונה מנסיבות ענייננו, דווקא הנושים הם אלה הנפגעים מתוספת השכר בגין מאמץ מיוחד ואין זה ראוי, בפרט בנסיבות בהן הסכומים שנצברו בקופת הפש"ר דלים, כי אלה ייפגעו מעל לצורך מפסיקת תוספת שכר בגין מאמץ מיוחד. 12. לענייננו, די אם אעיר כי בנוסף לפעולות החריגות בהיקפן שביצע הנאמן, אשר לא חרגו מגדר תפקידו השגרתי של הנאמן ואשר פורטו על ידו במסגרת הבקשה, ביצע הנאמן שורה של פעולות החורגות מגדר תפקידו של בעל תפקיד בהליך פש"ר, אשר דרשו ממנו מאמצים, השקעת שעות עבודה רבות, יוזמה ומקוריות, ואשר איפשרו בסופו של יום לחייב להציע הצעת הסדר ולאפשר מימושה וכן לדיבידנד משמעותי לנושים, שלא נפל מ-50%. בנסיבות המקרה, נטל הנאמן יוזמה אישית, עת שנקט בהליכי גישור ופעל כמתווך ומגשר אישי לחייב ולפרודתו, אשר ניהלו הליכי פירוד עקובים מדם ביניהם למשך למעלה מ-10 שנים, אשר התמקדו בין היתר בנכס המקרקעין שרשום על שמו של החייב, אשר בנייתו הושלמה לאחר נישואי החייב ופרודתו, אשר בו התגוררו השניים שנים רבות עד לפרידתם ומאז התגוררה בו פרודתו של החייב, הגב' ורד הוטה. במסגרת הליכים אלה, נפגש הנאמן אין סוף פעמים עם הצדדים ובאי-כוחם, תיווך ביניהם, הציע לחייב ולפרודתו הצעת פשרה במסגרת הסכסוך האישי ביניהם, הופיע לדיון בפני ביהמ"ש העליון (בג"צ 357/09) בשבתו בבית הדין הגבוה לצדק, שם שטח הנאמן בפני ביהמ"ש העליון את מתווה ההסכמות שנרקם על ידו, מתווה אשר אושר לבסוף על ידי החייב ופרודתו, הגב' ורד הוטה, ואשר איפשר את פינויה של הגב' ורד הוטה מהנכס ואת מימושו. הודות למהלכים אלה של הנאמן ולמתווה הייחודי שנרקם על ידו, ואשר הביא להסכמות הדרושות במסגרת הסכסוך האישי שבין החייב ופרודתו, נתאפשר לחייב לממש את זכויותיו בנכס המקרקעין במועד נראה לעין ולהציע הצעת הסדר לנושיו, שהתקבלה על דעתם. 13. עוד אין להתעלם, מהיקף הפעולות שננקטו על ידי הנאמן לצורך רישום זכויותיו של החייב ביחס לנכס המקרקעין בלשכת רישום המקרקעין, ובאופן שאיפשר את מכר הנכס, שרישומו לא הושלם חרף רכישתו בשנת 1981. 14. אין חולק, כי פעולותיו אלה של הנאמן הביאו בסופו של יום ובמידה לא מבוטלת, כתוצאה ישירה ממאמציו הייחודיים, לתשלום דיבידנד בשיעור ניכר לנושים אשר לא היה נגבה, ובוודאי לא בטווח נראה לעין, אלמלא פעולותיו של הנאמן. 15. ככלל, אחד השיקולים המרכזיים הנשקלים ביחס לבקשת נאמן לפסיקת תוספת הוצאות בגין מאמץ מיוחד, הינו המחיר הנגבה מהנושים בגין כך. ואולם, בנסיבות ענייננו, הנושים מקבלים את הדיבידנד המוסכם עליהם בשיעור של 50%, ואשר אושר על ידם, ושכר טרחת הנאמן, לרבות תוספת בגין המאמץ המיוחד, משולמת אף היא מיתרת כספי המכר, ושעה שהנושים נתנו מבעוד מועד הסכמתם להעביר את יתרת תמורת המכר לחייב ולפרודתו, והחייב חזר ואישר הסכמתו לתשלום תוספת מאמץ מיוחד לנאמן. 16. על רקע האמור, אוסיף ואציין כי לא ברורה לי טרונייתו של ב"כ הכנ"ר, על שראיתי בנסיבות אלה לקבל את עמדת החייב לפסיקת השכר בגין תוספת מאמץ מיוחד. על פי הצעת ההסדר של החייב נקבע, כי ישולם לנושים דיבידנד קבוע בשיעור של 50% והחייב יישא בתשלום הוצאות ההליך, לרבות תוספת בגין מאמץ מיוחד. מכאן עולה, כי החייב הינו "הנפגע" העיקרי מהחלטה זו. על כן, ועל פי הוראת סעיף 150 לפקודת פשיטת הרגל, אכן סבורני כי ראוי בנסיבות ייחודיות אלה לקבל את עמדתו של החייב. וראה גם לעניין הפרשנות המרחיבה של הוראת סעיף 150 לפקודת פשיטת הרגל, החלטתה של כב' השופטת ורדה אלשייך בתיק פש"ר 466/93, יחיאל גרבש נ' עו"ד י. שלף ואח'. 17. בשולי האמור אוסיף ואציין, כי לא ראיתי להיזקק לטענת הכנ"ר, לפיה בקשה לתוספת מאמץ מיוחד בגין פעולות החורגות מתפקידיו השגרתיים של בעל תפקיד יכולה לידון אך לבקשת הכנ"ר. לא עלה בידי לאתר, ולו בקשה אחת שהוגשה בהקשר האמור על ידי הכנ"ר לצד עשרות, אם לא מאות, בקשות שהוגשו במהלך השנים על ידי בעלי תפקיד, ואשר הכנ"ר לא ראה מניעה עניינית לדון בהן על רקע הגשתן על ידי בעל התפקיד. יתר על כן, אינני סבורה כי הוראת תקנה 13(א)(1) לתקנות שוללת כשלעצמה הגשת בקשה כאמור על ידי בעל תפקיד. 18. לאור כל האמור, ולאחר ששבתי ושקלתי את טענות הנאמן וב"כ הכנ"ר, לנוכח המאמצים, שעות העבודה הנכבדות, התרומה הייחודית והפעולות שננקטו, אשר בלא ספק חורגות מתפקידו של בעל תפקיד בהליך פש"ר ואשר הניבו במישרין תועלת לא מבוטלת לנושים, הן בקבלת שיעור הדיבידנד והן בקיצור משך ההליכים, ושעה ששכר הנאמן אינו נגרע כלל מהנושים, ראיתי להיעתר לבקשת הנאמן ולאשר לנאמן, בנסיבות אלה, תוספת שכר בגין מאמץ מיוחד בשיעור של 50%. הנאמן יהיה רשאי לקזז מהכספים שהופקדו בחשבון הנאמנות שנפתח על ידו מעבר לשכר טרחה על פי הוראות התקנות, אף את מלוא שכר טרחתו בגין תוספת מאמץ מיוחד, ובהמשך להחלטתי מיום 26/05/11, כמפורט בדו"ח הסופי מטעם הנאמן. 19.תוספות שכרהגדרות משפטיות