על פי הודייתו בעבירת איומים בכך שארבעה חודשים וחצי עובר ליום 17/11/09 שלח מהטלפון הסלולרי שלו לטלפון של המתלוננת אשר היתה אותה עת בת זוגו מסרונים שונים, אשר בהם אמר לה "פעם הבאה שאני אגיע אליך לבניין זה לפגוע בך ואני מגיע עם עבריינים מבאר שבע". הנאשם בן 39, ללא עבר פלילי. הנאשם מאז ועד היום לא הסתבך בשום עבירה נוספת. בעניינו של הנאשם התבקש והתקבל תסקיר שירות מבחן. על פי התסקיר הנאשם בעל מודעות נמוכה להתנהגותו ועלול להגיב באופן לא מבוסס ותוקפני במצבים בהם חש עלבון וחוסר אונים. להערכת שירות המבחן קיים סיכון להישנות מעשים בסיטואציות של לחץ אם כי אין לו דפוסים אלימים דומיננטיים. הנאשם מצוי בתהליך של חיפוש עבודה, הוא בוגר 12 לימוד עם זכאות לתעודת בגרות חלקית. הוא השלים לימודי תעודה בקורס שדרים וכתבי ספורט ועובד כנהג מונית. נוכח האמור היה שירות המבחן אמביוולנטי באשר להמלצה להמנע מהרשעה. ב"כ המאשימה עתר שלא להידרש להמלצת שירות המבחן ועתר להרשעתו של הנאשם בדין. לטענת ב"כ המאשימה המדובר בתסקיר שלילי אשר אינו מעיד על הפנמה של הערכים הנדרשים ומאידך איננו מצביע על פגיעה קונקרטית באפשרות התעסוקה של הנאשם. הסנגורית עתרה לאימוץ המלצות שירות המבחן, כאשר הצביעה בין היתר על כך כי כתב האישום תוקן באופן מסיבי ומשמעותי ובסופו של יום מדובר במתלוננת עם בעיות מהימנות לא פשוטות. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים באתי לכלל מסקנה שאין מקום להמנע מהרשעתו של הנאשם בדין. ככלל המדובר בעבירת אלימות אומנם מהרף הנמוך אך כלפי מי שהיתה אז בת זוגו ובענין זה הכלל הוא כי אין מקום להמנע מהרשעה בעבירות מן הסוג הזה. מעבר לכך אוסיף כי הלכת קטב דורשת הצבעה על פגיעה קונקרטית באפשרויות תעסוקה ממשיות. כאן בפנינו הנאשם לא הצביע על פגיעה כזאת. המדובר במי שבגיל 39 עדיין מחפש את דרכו בחיים ללא כל תעסוקה קונקרטית אשר ממילא גם לא ניתן לפגוע בה ולא יכולה להפגע כתוצאה מההרשעה. הסיכון בענין הפגיעה בתעסוקתו העתידית של הנאשם, הינו סיכון ככל סיכון של נאשם אחר ואיננו יוצא דופן במובן המצדיק המנעות מהרשעה. נוכח כל האמור, אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום - איומים- עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין באשר לעונש - הצדדים הסכימו כי יושת על הנאשם עונש מאסר מותנה בלבד וכן קנס. סבורני כי הסכמה זו משקפת את האיזון הראוי בכלל נסיבות הענין ולפיכך אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר על תנאי לתקופה של שלושה חודשים והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירה בה הורשע או כל עבירה אחרת כנגד הגוף לתקופה של שלוש שנים מהיום. קנס בסך של 3,000 ₪. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים אשר תחילתם ביום 1/3/13 ומידי 01 לכל חודש. לא יעמוד הנאשם בביצוע תשלום כלשהוא במלואו או במועדו, תעמוד יתרת הקנס לפרעון מלא ומיידי. ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 יום מהיום. הלכות משפטיות