1. בפני תביעה לתשלום בגין נזק שנגרם לרכבו של התובע, לטענתו, כתוצאה משטיפת רכבו אצל הנתבעת. לטענת התובע, מסר את רכבו, מסוג פולקסוואגן פולו, לצורך שטיפה אצל הנתבעת. מיד בתום השטיפה, התברר כי מים שהוזרמו בלחץ, פגעו במחשב ניהול המנוע. במחשב אובחנו, לטענת התובע בכתב התביעה, "כמויות מים לא סבירות". בדיון, מסר התובע כי שטיפת רכבו היתה ידנית, באמצעות צינור עם לחץ מים רב. המים שחדרו למחשב, נכנסו דרך הפתחים המצויים ליד שמשת הרכב. לטענת התובע, מסר את רכבו לרחיצה פעמים רבות ומעולם לא אירעה תקלה שכזו. התובע מסר כי היה תור ארוך לרחיצה במכונה ואילו בשטיפה הידנית, היה תור קצר יותר, על כן בחר בשטיפה הידנית. לדבריו, לא הבחין כיצד נשטפו כלי הרכב שקדמו לו. בהמשך, מסר כי הבחין שרכבו נשטף באמצעות צינור, אולם לא חשב שיש עם כך בעייתיות. התובע מסר כי החליף את מחשב המנוע שבע שנים קודם לכן, בשל חלק שנשרף, אולם מאז לא נתקל בתקלה כלשהי במחשב. 2. הנתבעת טענה כי התובע הודה בפני נציגיה כי ביום האירוע, בבוקר, טיפל במחשב הרכב אצל טכנאי פרטי, כאשר המחשב המדובר הוחלף כבר 3 פעמים. מיד לאחר השטיפה, טען באזני נציגי הנתבעת כי התקלה מוכרת לו וכי לאחר שייבש מעט את המנוע, יוכל להמשיך בנסיעה ואכן, אלו סייעו לו בנסיון לייבש את המחשב באמצעות זרם אויר. לדברי הנתבעת, האחריות לאירוע הינה על התובע בעצמו אשר לא טרח להגן על מחשב ברכב באמצעות כיסוי ייעודי הקיים לצורך כך. הנתבעת צירפה מכתב שנכתב על ידי המוסך אשר טיפל בתקלת המחשב, מוסך המצוי בשכנות למקום עסקיה של הנתבעת, ממנו עולה כי המדובר בתקלה נפוצה ולפיכך מתקינים מכסה למחשב, אשר תפקידו להגן עליו. בדיון, מסר בעליה של הנתבעת, אשר נכח במקום בעת האירוע, כי כל כלי הרכב נשטפים במקום באותה שיטה - התזה על הרכב באמצעות צינור, לצורך הסרת אבק, ולאחר מכן הרכב עובר בתוך ה"מנהרה". לעתים, המעבר במנהרה הוא ללא שפשוף המברשות - וזאת אם כך מבקש הלקוח - אולם בכל מקרה, כל רכב שנשטף עובר בתוך המנהרה. גם רכבו של התובע עבר במנהרה ורק לאחר מכן, לאחר שגם נוגב ונוקה מבפנים, התברר כי אינו מניע. נסיונות נציג הנתבעת להניעו הצליחו, אולם לאחר שהרכב הניע, כיבה אותו נציג הנתבעת ביוזמתו, שכן הוא יצא מן הרכב, והרכב לא הניע עוד. התובע אמר לנציג הנתבעת כי אין זו הפעם הראשונה בה יש תקלה במחשב הרכב וכי ככל הנראה, צריך לייבש את המחשב על מנת לפתור את הבעיה. לדבריו, סייע לתובע לנסות ולייבש את המחשב ואף קרא לבעל המוסך השכן על מנת שינסה לסייע. הנתבעת הציגה תמונות של רכב מאותו סוג של רכב התובע, אשר בו מצוי כיסוי למחשב המנוע. 3. שמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות וכן במסמכים השונים שהוצגו לעיוני. אחר אלה, הגעתי לכלל דעה כי דין התביעה להידחות, כפי שיוסבר להלן. 4. התובע הודה כי מכסה המנוע היה סגור במהלך נקיון הרכב וטען כי המים שחדרו אל מחשב המנוע, הגיעו מאזור תחתית שימשת הרכב הקדמית. לא הוכח כי הנתבעת התיזה את המים בעוצמה, ישירות על המחשב באופן שפגע בו, אלא אך שהיו כמויות מים משמעותיות אשר הותזו על הרכב וכאשר אלו חדרו תחת מכסה המנוע, ככל הנראה, ניזוק המחשב. לא הובאה כל ראיה הקושרת את הנזק למחשב אל התזת המים ומעבר לכך, כמויות מים שכאלה יכולות להיות, למשל, גם תוצאה של גשמים כבדים. גם מחוות דעתו של השמאי עולה כי ימים ספורים לאחר האירוע, כבר נמצאה קורוזיה על גבי המחשב. לא ברור האם ייתכן שתוך ימים ספורים זו תהיה התוצאה, או שמא המדובר בנזקים קודמים ולא הובאה כל חוות דעת על כך. אם אכן היה התובע מוכיח כי הנזק נגרם כתוצאה מהתזה ישירה על מחשב הרכב, ייתכן שהיה ממש בטענתו לאחריות הנתבעת לנזקו, אולם בנסיבות אלה, כאשר הרכב נוקה, ככל רכב, באמצעות מים, בין היתר מתוך צינור, איני רואה כיצד ניתן להטיל אחריות על הנתבעת לנזק שנגרם לתובע. לא הובאו ראיות כלשהן לתמיכה בטענת הנתבעת כי התובע הודה שמחשב המנוע הוחלף מספר פעמים, אך גם לא הוצגו בפני כל ראיות שיש בהן כדי לסתור טענה זו. הצדדים נחלקו בטענותיהם באשר לאופן רחיצת הרכב. התובע טען כי רכבו נשטף באמצעות צינור בלחץ חזק בלבד, ואילו הנתבעת טענה כי הרכב נשטף, ראשית, בצינור ולאחר מכן עבר דרך המנהרה שם נשטף שוב. אני מקבלת את גרסת הנתבעת לאופן רחיצת הרכב, בין היתר מאחר שהגרסא מתיישבת עם הגיון הדברים, אך יותר מכך מאחר שהתובע בעצמו הודה במהלך הדיון כי אינו זוכר איך עבר הרכב ממקום למקום. ואולם, גם אם אופן הרחיצה היה באמצעות התזה מצינור בלבד, ולא באמצעות התזה ולאחר מכן מעבר במנהרה, הרי שלא ייתכן שהתזה על מכסה מנוע סגור, שבמהלכה נגרם נזק למחשב הרכב, המצוי תחת מכסה המנוע, תטיל אחריות על הנתבעת. לא הוכח כי הנתבעת חרגה בפעולותיה, כהוא זה, מסטנדרט העבודה הסביר או כי פעלה באופן שיש בו כדי להזיק לכלי רכב.מחשב 5. לאור האמור, אני מוצאת כי התובע לא הוכיח את הסיבה לקרות הנזק למחשב הרכב ואף לא הוכיח כי נפל דופי בפעולות הנתבעת, במהלך רחיצת רכבו, באופן שמוטלת עליה אחריות כלשהי לנזק שאירע למחשב. סוף דבר, אני דוחה את התביעה. אני מחייבת את התובע לשלם לנתבעת סך של 300 ₪ עבור הוצאות ההליך. סכום זה ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. מחשבים ואינטרנטרכבמנועשטיפת מכוניות