הלנת שכר טופס 161

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (הנשיאה אורלי סלע; ס"ע 9898-11-11) מיום 13.5.12, בהן נדחו בקשות המבקש לתיקון פרוטוקול ולחיוב המשיבה בהוצאות ושכר טרחה בגין תשובתה לעניין טופס 161. 2. בבית הדין האזורי מתבררת תביעת המבקש כנגד המשיבה לפיצוי בגין הלנת שכר, לפיצויי פיטורים, לתשלום תנאים נלווים, לתשלום הפרשות לביטוח מנהלים ולקרן השתלמות. במעמד הדיון בתיק, מיום 18.3.12, הודתה באת כוח המבקש, כפי העולה מפרוטוקול הדיון, כי "אנו חישבנו את פיצויי ההלנה לפי הלנת שכר ולא לפי הלנת פיצויי פיטורים. לאור זאת, אני מבקשת לתקן את כתב התביעה ולהעמיד את פיצויי ההלנה על סך של 17,000 ₪". בהתאם הורה בית הדין קמא על תיקון הסכום כמבוקש. בתום הדיון קבע בית הדין האזורי כי לא ניתן להתקדם בתיק מאחר והתביעה הכספית בחלקה הגדול אינה מכומתת. בית הדין הקציב למבקש מועדים להגשת בקשות מקדמיות מטעמו והורה לו לעדכן את בית הדין באשר להגשת הבקשות המקדמיות, ולמתן החלטה בהם וכן להשיב על השאלה - כיצד יש בכוונת המבקש להמשיך בניהול התביעה. 3. ביום 25.3.12 הגישה באת כוח המבקש "בקשה לתיקון פרוטוקול ובקשה לעיון מחדש", בה טענה כי דבריה נרשמו תוך עיוות הדברים באופן מלא. באת כוח המבקש טענה כי במעמד הדיון מסרה שפיצוי ההלנה חושבו לפי חוק הגנת שכר, המשווה את פיצוי הלנת פיצוי פיטורין לפיצוי הלנת שכר, וכי הסכמתה להעמדת גובה הפיצוי על סך של 17,000 ₪ הינה טעות משפטית, אשר נבעה כתוצאה מדברי בית הדין. אשר על כן, ביקשה באת כוח המבקש לבחון מחדש ההחלטה לפיה פיצוי ההלנה בגין פיצוי פיטורים יעמדו על סך של 17,000 ₪ בלבד. 4. ביום 27.3.12 הגיש המבקש הודעה בה הלין כי טופס 161, אשר נתקבל מהמשיבה, נעדר תאריך, אינו חתום, ולא הוגש לפקיד שומה. בתגובת המשיבה, מיום 17.4.12, נטען כי המשיבה אינה יכולה לחתום על טופס 161 מבלי שהמבקש, העובד, ימסור הצהרותיו למשיבה, המעבידה, באמצעות מילוי טופס 161א. לחלופין, כך טענה המשיבה, בידי המבקש אפשרויות אחרות. המבקש יכול לקחת את טופס 161 לא חתום לפקיד השומה יחד עם טופס 161א, באמצעותו יוכל פקיד השומה להזין את הצהרות העובד למחשב ולבצע עבורו חישוב המס במקור. קיימת אפשרות נוספת - שהמשיבה תחתום על טופס 161, מבלי שהמבקש מילא אחר טופס 161א. אולם אז ינוכה מלוא המס במקור. ביום 19.4.12 הגיש המבקש תגובתו להודעת המשיבה. המבקש טען כי אין באי חתימה על טופס 161א כדי להוות תנאי מתלה לחובת מעסיק למסירת טופס 161. המבקש טען כי על המשיבה לחתום על טופס 161 גם אם יגרם חיוב של ניכוי מס במקור וכי לא מוטלת על העובד החובה להמציא טופס 161א. לטענת המבקש, מאחר והמשיבה לא מסרה טופס 161 קודם לכן, נמנעה ממנו אפשרות משיכת כספי הפיצויים בפוליסה וכתוצאה מכך נגרם לו נזק של עשרות אלפי שקלים. 5. בהחלטת בית הדין האזורי, מיום 13.5.12, נקבע כי: "1. לא ברור מדוע עומד התובע על סירובו לחתום על טופס 161א כנדרש. 2. התובע יחתום על טופס 161א בתוך עשרה ימים מקבלת החלטה זו. 3. לא יחתום התובע על הטופס - תפעל הנתבעת על פי האופציה השלישית כפי שפירטה בתגובתה לבקשה. 4. בית הדין ממליץ לצדדים לבוא בדברים על מנת לנסות ולהגיע להבנות ובכך לחסוך הן מזמנו של בית הדין והן מזמנם של הצדדים" 6. בהחלטה נוספת של בית הדין האזורי מאותו היום קבע בית הדין קמא כי אין מקום להיעתר לבקשה לתיקון פרוטוקול ולבקשה לעיון מחדש. בית הדין קבע כי באת כוח המבקש אינה עותרת לתיקון טעות קולמוס אלא לתיקון מהותי בדבריה. בית הדין ציין כי במהלך הדיון עקבו הצדדים כולם אחר התשובות ואחר הדברים שנאמרו והוקראו במהלך הקלדתם. בית הדין האזורי קבע כי גם אם תתקבל הטענה לפיה הדברים לא נרשמו כהלכה בפרוטוקול, הרי שהמשך הדיון כולו התבסס על אותה הבנה שגויה. משכך הסעד המבוקש - תיקון הפרוטוקול - אינו הסעד המתאים. אשר על כן, ככל שבאת כוח המבקש סבורה כי לא היה מקום לתיקון כתב התביעה הרי שדרך המלך לעשות כן הינה באמצעות בקשה לתיקון כתב תביעה ולא בקשה לתיקון פרוטוקול. בית הדין לא מצא מקום להיעתר לבקשה לעיון מחדש בהחלטה. משבסדרי דין לא מצוי הליך של "עיון חוזר" ולאור ההלכה לפיה משעה שבית הדין סיים מלאכתו בהחלטה, לא ישוב עוד להידרש אליה. לגופו של עניין ולמעלה מן הצריך קבע בית הדין קמא כי ההחלטה התבססה על בקשת באת כוח המבקש ובהמשך לדברי הצדדים במהלך הדיון. יחד עם זאת, משעולה כי בקשת באת כוח המבקש הינה למעשה תיקון כתב תביעתה בשנית, הורה בית הדין - על מנת לייעל את הדיון ולחסוך בבקשות - כי כתב התביעה המקורי יישאר על כנו לרבות הסכום הנתבע ברכיב פיצוי הלנת פיצוי פיטורים וכי כתב ההגנה המקורי יישאר על כנו. בית הדין חייב המבקש בהוצאות בסך של 300 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך של 2,800 ₪, משהותר למבקש לתקן כתב תביעתו בשנית. כנגד שתי החלטות אלו מכוונת הבקשה שלפני. 7. בבקשתו טוען המבקש כי שגה בית הדין האזורי בקובעו כי המבקש סירב לחתום על טופס 161א וכי משתמע מההחלטה שקמה למבקש חובה לחתום על מסמך זה. קביעה זו של בית הדין, כך לטענת המבקש, למעשה סותמת הגולל על תביעת המבקש לקבלת פיצוי הלנת פיצוי פיטורין. אשר להחלטה בעניין תיקון פרוטוקול, טוען המבקש כי, בית הדין האזורי טעה בקביעת ההוצאות בייחוד לאור תוצאות ההחלטה, לפיהם בפועל התקבלו טענות המבקש. המבקש טוען כי הסכום אשר נתבע מלכתחילה בגין הלנת פיצוי פיטורים הוא הסכום אשר על פי הוראות הדין היה צריך להיתבע וכי רק בעקבות שגגה משפטית הסכימה באת כוחו לתיקון כתב התביעה. לטענת המבקש, גם אם לא התקבלה בקשתו לתיקון פרוטוקול ולעיון מחדש עדיין לא היה מקום לפסוק שכר טרחה בשיעור כה גבוה. זאת בנוסף להוצאות שנפסקו לחובתו במעמד הדיון. המבקש טוען כי על אף שמדובר בתובענה בהליך מקדמי נפסקו עד עתה הוצאות בשיעור 5,800 ₪ וכי הותרת סכום ההוצאות בעינו תביא את המבקש לוותר על בירור זכויותיו. 8. לאחר שעיינתי בהחלטות בית הדין האזורי ונתתי דעתי לטענות בבקשה ולכלל חומר התיק, אני מחליט לדחות הבקשה לרשות ערעור. לא שוכנעתי כי בקשה זו עומדת בתנאים הקבועים בסעיף 26(א) סיפא לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט - 1969, באשר למתן רשות ערעור. על האמור אוסיף הדברים הבאים. הבקשה אינה מגלה טעם משפטי להתערבות במסקנות בית הדין האזורי. קביעות בית הדין האזורי - לפיה החלטתו במעמד הדיון התבססה על בקשת באת כוח המבקש וכי הבקשה לתיקון פרוטוקול הינה למעשה בקשה לתיקון כתב תביעה - הינן החלטות המסורות לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. כלל הוא שבית דין זה כערכאת ערעור, אינו נוהג להתערב בשיקול דעתה של הערכאה קמא בהחלטות דיוניות מסוג זה. גם לגופו של עניין לא מצאתי כי נפל פגם כלשהו בהחלטות בית הדין האזורי. בית הדין ציין כי במהלך הדיון עקבו הצדדים אחר הדברים שנאמרו והוקראו במהלך הקלדתם. הסעד המבוקש בפועל - תיקון כתב התביעה - התקבל. באשר לטופס 161 ייאמר כי על פני הדברים, בהיעדר מסירת טופס 161א, אין בידי המשיבה למעשה להעביר למבקש טופס 161 חתום. נחה דעתי כי בידי המבקש עומדים האמצעים הדיונים להוכחת טענותיו בפני בית הדין האזורי במסגרת ישיבות ההוכחות, לרבות באשר למועד חתימת המשיבה על טופס 161, אשר יש בו כדי להשליך, כפי העולה מבקשתו, על תביעתו לקבלת פיצוי הלנת פיצויי פיטורין. נוכח האמור לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת בית הדין האזורי המצדיקה התערבות בית דין זה. 6. סוף דבר - הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובת המשיבה, אין צו להוצאות. מסמכיםטופס 161הלנת שכר