1.בפני תביעה כספית על סך 737,224 ₪ בגין שירותי אדריכלות שלטענת התובעת היא זכאית להם מהנתבעים. אין מחלוקת שבשנת 95' החל ניסיון של הנתבעות 1 ו-3 להקים פרוייקט משותף לשילוב בין צפרות ושריון באופן שעל השטח שבו מחזיקה הנתבעת 3 בלטרון באתר "יד לשריון" יוקם בי"ס שדה, אודיטוריום, מוזיאון ומכון לצפרות [להלן: "הפרוייקט"]. לטענת התובעת, הוסכם בינה לנתבעת שהיא תשמש כאדריכלית של הפרוייקט ובעקבות כך החלה בעבודות של התכנון כולל פרוגרמת שטחים מפורטת ותוכנית בינוי. לטענת התובעת, ביום 3/9/97 אף נכרת חוזה בינה לנתבעת 1 לפיו מונתה כאדריכלית הפרוייקט. לטענת התובעת, בהסתמך על החוזה הנ"ל, המשיכה התובעת בשיתוף מלא עם הנתבע 2 - ד"ר יוסי לשם (שנמחק מהתביעה) וסיימה את שלב התכנון המוקדם, הכינה פרזנטציות של הפרוייקט ופרספקטיבות. לטענת התובעת, הנתבעת 1 הודיעה לה במפורש ביום 3/7/01 שמדובר היה באפשרות למסירה לתובעת של עבודות התכנון בפרוייקט כשההתקשרות היתה מותנית בחתימת חוזה התקשרות בין הנתבעת 1 לנתבעת 3 כשהפרוייקט לא יצא לפועל וכיום פועלות הנתבעות 1ו - 3 להקמת פרוייקט משותף חדש במקום אחר ובעל אופי שונה והתכנון יבוצע על ידי אדריכל מטעם הנתבעת 3 [שזהו הנתבע 4]. לטענת התובעת, מדובר בהסכם מחייב שהיא תהיה אדריכלית הפרוייקט כשעל סמך החוזה/ההתחייבות של הנתבעת 1 היא ביצעה עבודות הכנה שונות כשהנתבעת 1 הפרה הסכם זה. לטענת התובעת, היא סיימה את התכנון המוקדם ולכן היא זכאית ל-66,500 דולר וכן היא זכאית ל-30% מהעבודה שלא בוצעה על ידה בסך של 107,520 דולר [לפי עלות ערך הפרוייקט של 11.5 מיליון דולר]. לטענת התובעת, הפרוייקט המבוצע על ידי הנתבעת 1 בשיתוף עם הנתבעת 3 ובתכנונו של הנתבע 4 הינו אותו פרוייקט ממש שהיא תכננה. לטענת התובעת, הנתבעת 3 שותפה מלאה לפרוייקט והיא אחראית לתשלום שכר חוזה ו/או ראוי לתובעת עבור עבודתה, כשהנתבעת 3 אחראית גם מכוח גרם הפרת חוזה. לטענת התובעת, הנתבע 4 גרם להפרת החוזה בינה לנתבעת 1 ו-3 וביצע הפרת חובה חקוקה עקב התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע. לטענת הנתבעת, הרעיון להקמת מרכז בינ"ל לצפרות בלטרון בשילוב עם השריון הוא רעיון שהגה ד"ר יוסי לשם ששימש כמנכ"ל הנתבעת 1, תוך סיכום עם הנתבעת 3 להקצאת קרקע בסמוך לאתר יד לשריון בלטרון להקמת הפרוייקט כשמדובר היה ברעיון וחזון שפרטיו לא גובשו, שקיומו מוטל בספק רב. לטענת הנתבעת 1, היא פנתה לתובעת להכנת סקיצה ראשונית של הקונספט של הפרוייקט תוך שהבהירה לתובעת שמדובר בפרוייקט שהוצאתו לפועל מוטלת בספק רב והוא מותנה בגורמים רבים כגון שינוי יעוד שטח הפרוייקט וחתימת הסכם בין הנתבעת 1 לנתבעת 3 המסדיר את הקצאת הקרקע ולכן הנתבעת 1 לא יכולה היתה להתחייב או להתקשר בהסכם מחייב עם התובעת. לטענת הנתבעת 1 הפרוגרמה הראשונית היתה פרוגרמה סטנדרטית של בתי ספר שדה אחרים ומדובר בסקיצה ראשונית בלבד. לטענת הנתבעת 1, התובעת לחצה מאוד להתקשר עימה בהסכם ולכן אישרו לה ביום 16/7/95 שהיא תשמש כאדריכלית של הפרוייקט. לטענת הנתבעת 1, התובעת ביצעה מספר עבודות בפרוייקט של סקיצה ראשונית שנועד להסביר לתורמים באופן כללי במה מדובר, פרוגרמת שטחים, שרטוט ראשוני לחלוקת השטח ושני ציורים. לטענת הנתבעת 1, בשנת 98' החליטה שלא להקים את הפרוייקט והודיעה על כך לתובעת. לטענת הנתבעת 1, לא נחתם הסכם עם התובעת, שכן לא ניתן היה להוציא את הפרוייקט לפועל כי לא נתקיימו התנאים המקדמיים של בעיית שינוי הייעוד של הקרקע, כשהוכנה על ידה טיוטת חוזה בלבד, שנשלחה לתובעת לעיון בלבד ולא לצורכי חתימה, ולא השתכלל ולא נכרת הסכם מחייב. לטענת הנתבעת 1, בשנת 1999 החליטו הנתבעת 1 והנתבעת 3 לבטל את הפרוייקט הישן שלא התקדם ולחפש דרך אחרת להגשמת החזון ובשנת 2000 הסכימו הנתבעת 1 והנתבעת 3 על פרוייקט חדש משותף לשניהם לגבי הקצאת שטח אחר באתר יד לשריון ותכנון פרוייקט חדש ושונה מהפרוייקט הקודם שיתוכנן על ידי אדריכל הבית של הנתבעת 3 - הנתבע 4. לטענת הנתבעת 3, אין לה קשר חוזי או אחר עם התובעת והיא לא ידעה על השתלשלות האירועים וחילופי המסמכים עם התובעת ולא היתה מעורבת בכך. לטענת הנתבעת 3, משהתברר שלא ניתן להסדיר את הזכויות בקרקע במקום שהיה מיועד להקמת הפרוייקט בשטח המצוי מחוץ לאתר יד לשריון עצמו לא היה מנוס מלבטל את הפרוייקט המתוכנן ואח"כ הוחלט על פרוייקט חדש בשטח מצומצם בתוך מתחם אתר יד לשריון בלטרון, פרוייקט שאין לו קשר לפרוייקט הקודם. לטענת הנתבעת 3 לא קיים חוזה בינה לתובעת ולא קיים חוזה בתוקף עם התובעת וכל שידעה היא שהנתבע 2 בחר בתובעת לשמש כאדריכלית הפרוייקט כשזה ייצא לפועל, אם ייצא. לטענת הנתבע 4, הוא משמש כאדריכל הבית הקבוע של הנתבעת 3, תוך ביצוע עבודות תכנון רבות באתר "יד לשריון" על פי הסכם מסגרת בינו לנתבעת 3 כשאין כל זהות בין הפרוייקט שהתובעת טוענת לו לפרוייקט החדש שהוזמן אצלו על ידי הנתבעת 3 כשמדובר באתרי בניה במקומות שונים, תוך שינוי מהותי בפרוגרמות והתפיסות התכנוניות. לטענת הנתבע 4, הוא לא פעל בחוסר תום לב או בהתנהגות לא הולמת, לא גרם להפרת חוזה כשהתובעת מנסה לפגוע בחופש העיסוק שלו, כשהוא לא היה מעורב בחילופי המסמכים בין הנתבעת 1 לתובעת שלא פנתה אליו לתיאום עבודתה למרות שנדרשה לעשות כן. 2.לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בראיות ובסיכומי הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה בחלקה כנגד הנתבעת 1 ולדחות את התביעה כנגד הנתבעים 3 ו-4 וזאת מן הנימוקים כדלקמן: א. כללי - מדובר בתביעה שבסיסה וגרעינה מוצדקים לגבי זכאות התובעת לכספים ושכר מהנתבעת 1, אך התובעת במקום להתמקד בכך וזאת בזמן שלמעשה אין לכך מחלוקת והמחלוקת התמקדה בגובה השכר, ניסתה להתפרס ו"להגיע למחוזות רחוקים" תוך ניסיון ליצור חובות של נתבעים נוספים (נתבע 2 שנמחק, נתבעת 3 ונתבע 4) שאין להם כל חבות תוך ניסיון ליצור חוזה יש מאין ותוך העלאת טענות שאין להן כל ביסוס, כמו הטענות לגבי הפרוייקט החדש שמדובר באותו פרוייקט קודם בבחינת "תפסת מרובה לא תפסת". טוב היתה עושה התובעת לו היתה מתמקדת בתביעה רק כנגד הנתבעת 1 ולא מנסה ליצור חבות כנגד הנתבעים הנוספים תוך הטחת האשמות וחשדות קשים כלפיהם לגבי תום ליבם והתנהגותם, חשדות שאין מאחוריהן דבר. באופן כללי אני קובע שלא קיים חוזה בין התובעת לנתבעת 1, לא מדובר באותו פרוייקט שנעשה בסופו של דבר אלא בפרוייקט חדש לגמרי שנעשה ללא קשר לעבודת התובעת כשהתובעת זכאית, כפי שהיתה זכאית כל הזמן, לשכר / שכר ראוי בגין העבודה שביצעה. מדובר בחזון - רעיון מקורי של יצירת שילוב בין שריון לצפורים, שילוב שנראה דמיוני וככזה היה ברור לצדדים שמדובר בגיבוש קונספט ראשוני להשגת תרומות, שהפרוייקט מותנה בשינוי ייעוד של הקרקע ובהסדרת נושא הקרקע ושלא ברור אם יבוא חזון ורעיון זה לידי ביצוע. הפרוייקט החדש שנעשה לבסוף בשיתוף פעולה בין הנתבעות 1 ו-3 הוא פרוייקט חדש לחלוטין, הן במיקומו, הן בקונספט שלו, הן בגודלו, הן בפונקציות שלו, הן בתכנונו ואין לו כל קשר לפרויקט הקודם ואני מקבל ומעדיף בעניין זה את עדות עדי הנתבעים על פני עדות התובעת שמנסה "להלביש" את הפרוייקט הישן על החדש תוך התעלמות מכל השינויים המהותיים הקיימים בין שני הפרוייקטים. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שהתובעת השקיעה עבודה רבה בפרוייקט, שהיתה חפצה ביקרו, ניסתה לקדם את הרעיון כמיטב יכולתה ושהיא היתה אדריכלית, הפרוייקט הישן שבוטל ולכן היא זכאית לשכר, בעוד שהנתבעת 1 מנסה, שלא כדין, להמעיט מחלקה של התובעת בפרוייקט ומהשכר לו היא זכאית, למרות שהיא מודעת לכך שמגיע לה שכר. באיזון הראוי בין התובעת לנתבעת 1 יש לפסוק לתובעת את שכרה. חבל שבמקום תביעה מצומצמת לשכר ו/או שכר ראוי כנגד הנתבעת 1 בלבד והסדר שיכול היה לבוא לידי גמר לפני שנים (ראה בפרוטוקול הדיונים שהיו בפני כב' השופטת שבח), בחרה התובעת להרחיב שלא לצורך את תביעתה הן בהיקפה והן כנגד נתבעים נוספים שלא היה מקום לצרפם מלכתחילה לתביעה, גם אם התובעת כועסת עליהם, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהתנהגותה והבעת רגשותיה. ב. דחיית התביעה כנגד הנתבעים 3 ו-4 הנתבע 4 הינו אדריכל הבית של הנתבעת 3 וכשהפרוייקט עבר לאתר של הנתבעת 3 טבעי שהפרוייקט ייעשה על ידו. הנתבע 4 אף היה זה שהיה על התובעת לתאם עמו מראש את כל שלבי התכנון, דבר שלא נעשה על ידה (ראה נספח יא לתביעה). הטענות הקשות שהפריכה התובעת כלפי הנתבע 4, הן טענות ללא כל ביסוס ראייתי, כשהתובעת לא הוכיחה ביצוע כל עוולה של גרם הפרת חוזה/הפרת חובה חקוקה/חוסר תום לב ו/או אחרת על ידי הנתבעים 3 ו-4. אני מקבל את עדותם של מר עינב - הנתבע 4, מר קרן ומר ענבר, מטעם הנתבעים 3 ו-4 וקובע שלא מדובר בשותפות עסקית שנעשתה לשם הפקת רווחים בין הנתבעת 3 לנתבעת 1, אלא בהתקשרות שנעשתה אך ורק בין התובעת לנתבעת 1 (כפי שהתובעת עצמה הודתה בעדותה), כשכל המסמכים והתכתובות הלרוונטיים לעניין התקשרות התובעת הינם עם הנתבעת 1 בלבד שהיתה במו"מ ובקשר בעניין זה עם ד"ר לשם מטעם הנתבעת 1. הנתבעת 1 לא התכחשה מעולם לקשר בינה לתובעת ושהיא זו שאחראית לתשלום שכרה (תוך מחלוקת לגבי זכאותה לשכר), כשההסכמים לשכר היו רק עם הנתבעת 1, כשהתובעת עצמה מחד טוענת אף להסכם מחייב בכתב עם הנתבעת 1 ומאידך טוענת לחבותם של גורמים נוספים שאינם צד להסכם עליו היא עצמה מסתמכת. ג. קבלת התביעה בחלקה כנגד הנתבעת 1 בלבד אני מקבל את טענת התובעת שהיא היתה אמורה להיות האדריכלית של הפרוייקט ואף ישנה התחייבות בכתב לכך של הנתבעת 1 מיום 16/7/95 (נספח ב' לתביעה) שהתובעת תשמש כאדריכלית של הפרוייקט. אני דוחה את טענת הנתבעת 1 לכך שהתחייבות זו בוטלה כשהתובעת אף הוצגה כאדריכלית הפרוייקט [ראה נספח יא' לתביעה, מכתבו של ד"ר לשם לאלוף (במילואים) פלד מיום 19/3/97. יחד עם זאת, אני מקבל את גירסת הנתבעת 1 מפי ד"ר לשם ומר פינצי וכן את גירסת הנתבעים 3 ו-4 (ראה עדות לשם בעמודים 284 - 287) ומעדיף אותה על פני גירסת התובעת, לכך שמדובר בפרוייקט שעיקרו רעיון וחזון שהיה ברור לצדדים כולל לתובעת, שהוא מותנה בשינוי יעוד של הקרקע והסדרת נושא הקצאת הקרקע עם הנתבעת 3, דבר שלא יצא אל הפועל וכן שבסופו של דבר עקב אי יציאת הנ"ל לפועל, בוטל הפרוייקט הישן ונעשה פרוייקט חדש שונה לחלוטין מהפרוייקט הישן. כל זאת מבלי שקיים חוזה בין התובעת לנתבעת 1, מבלי שקיימת שותפות בין הנתבעת 1 לנתבעת 3 ומבלי שישנה אחריות לנתבעים 3 ו-4 לתשלום שכר כלשהו לתובעת. כך, ניתן לראות מנספח יא' לתביעה מיום 19/3/97 שהיה ברור לתובעת שקווי היסוד של התכנון חייבים להשתלב בתכנון הכולל של אתר "יד לשריון" תוך תיאום מראש של כל השלבים עם האדריכל מר עינב - הנתבע 4, דבר שלא נעשה על ידי התובעת, שבמקום זאת מטיחה האשמות בנתבע 4 בניסיון להציגו כמי שגזל ממנה את הפרוייקט. אני מקבל כאמור את גירסת הנתבעת 1 מפי ד"ר לשם ומר פינצי, שלא נכרת הסכם מחייב בינה לתובעת ושמדובר בטיוטה, שהומצאה לבקשת התובעת, לתובעת כדי שתחתום עליה ושהיא ידעה שטיוטה זו כפופה לאישור היועמ"ש של הנתבעת 1 לאחר הסדרת עניין הקרקע, שלא הוסדר, ולכן לא היה קיבול, לא היתה גמירות דעת ולא נכרת הסכם במפורש או במכללא. יחד עם זאת, ניתן ללמוד מחוזה זה את הפרטים שסוכמו בין הצדדים במהלך המו"מ, הן לגבי עלות הפרוייקט (9 מליון דולר), והן לגבי התשלומים שהיו אמורים להיות משולמים לתובעת בגין שכרה ולענייננו - תשלום של 20% עבור תכנון מוקדם. מדובר בסכום המקסימום לו זכאית התובעת, כשאין מחלוקת, גם לפי גירסתה, שהיא לא ביצעה את כל שלב התכנון המוקדם אלא רק 80% ממנו ויש להכריע לכן מהו השכר לו זכאית התובעת בהתאם להכרעה מה החלק באחוזים אותו ביצעה מתוך התכנון המוקדם לו היתה זכאית ל-20% ומזה 3.7% שכר. התובעת עצמה הודתה בכך שלא ידעה על גודל הקרקע, מיקומו, לא בדקה את התב"ע, לא היתה מודעת לזכויות בשטח, והיתה מודעת להתנייה בעניין הקרקע וחשיבות עניין זה. לאור דחיית טענת התובעת לכריתת הסכם מחייב, אין לתובעת זכות לפיצוי מוסכם בגין ביטול ההסכם. זאת, גם בזמן שהתובעת עצמה ידעה שההסכם מותנה שיש בעיות בעניין הקרקע ושמדובר ברעיון וחזון שייתכן שלא יצא לפועל, כמו שקרה בפועל, ולכן גם לא נכרת ההסכם ולכן גם לא ניתן להיבנות מההסכם ולדרוש 30% שכר בגין הפסקת עבודת האדריכל. ההסכם לא נכרת ולא התגבש עקב אי פתרון מהותי ומשפטי לבעיית הקרקע שהתובעת היתה מודעת לה והנה, למרות זאת, מנסה התובעת לטעון לזכאות לפיצוי של 30% משכר העבודה שלא בוצעה עקב הפסקת עבודתה ולהיבנות מאותו הסכם שלא יצא לפועל עקב היותו מותנה בהסדרת נושא הקרקע. מעבר לצורך, התובעת גם לא הוכיחה נוהג מקובל לתשלום הנ"ל, אך בכל מקרה היא לא זכאית לפיצוי הנ"ל, שכן היא היתה מודעת להתניות של ההסכם, לבעיות בקרקע ולכך שייתכן והרעיון והחזון לא ייצא לפועל ולא ייכרת הסכם כפי שקרה בפועל. ד. השכר לו זכאית התובעת מהנתבעת 1 אני סבור שהתובעת זכאית לשכר עבור עבודתה וזאת מעבר למה שהנתבעת 1 (שמודה בזכאות התובעת לשכר), מנסה לטעון תוך המעטה מצד הנתבעת 1 בעבודות שנעשו על ידי התובעת. התובעת לא ביצעה את כל שלב התכנון המוקדם כשהיא היתה גם מודעת לבעיית הקרקע ואי האפשרות לקבוע את מיקום/גודל הקרקע (ראה נ/12), השלמת פעולות הכרחיות לצורך התכנון, תוך ניסיון להגזים בביצוע העבודות שנעשו על ידה כשלא ניתן להתעלם מכך שבשלב ראשון מדובר היה ברעיון ראשוני בלבד, לתרגום החזון למציאות במטרה לגייס כספי תרומות תוך התבססות על פרוגרמה כללית וסטנדרטית (נספח א' לתביעה), כשחלק מהעבודות נעשו על דעת התובעת בלבד וחלקן לא הובאו כלל לידיעת הנתבעת 1. יש לציין שגם התובעת עצמה ראתה את עצמה זכאית לשכר זה בלבד, כעולה ממכתבה מיום 9.9.01 לנתבעת 1. על פי חוות דעת המומחה מטעם הנתבעת 1, המהנדס מר ינקוביץ זכאית התובעת ל-35% מהתכנון המוקדם, בעוד שלפי חוות דעת ועדות המומחה מטעם התובעת האדריכל מר כרמי, היא זכאית ל-80% מהתכנון המוקדם (20% מהשכר לפי 3.7%), כשבמידה ולא הוצגו בפני הנתבעת 1 המסמכים הנוספים שהוצגו בפניו, מסייג מר כרמי את עדותו ומשיב שיתכן ומדובר ב-60% (עמ' 14 לפרוטוקול). בכל מקרה, וגם ללא סייג זה של מר כרמי, שאינו מלא כאמור, אני סבור שבמקרה דנן יש להעמיד את השכר לו זכאית התובעת על פי העבודות שנעשו בפועל בפרוייקט על 60% מהשכר הקבוע בהסכם לגבי תכנון מוקדם, דהיינו 60% משכר של 20% לפי 3.7% מערך פרוייקט של 9 מיליון דולר (ואני דוחה את טענות הנתבעת 1 לגבי ערך הפרוייקט), המהווים 66,000 דולר ו-60% מזה הינם 39,600 דולר, לפי השער היציג שהיה ידוע ביום הגשת התביעה - 12/11/03 - (4.234 ₪ - 1 דולר), וסה"כ 167,666 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 12/11/01 ועד לתשלום המלא בפועל. אני סבור ששכר זה תואם גם את השכר הראוי לו היתה זכאית התובעת בגין עבודתה בהתחשב בפעילות שעשתה ובשעות שהשקיעה בפרוייקט. 3. התוצאה הינה שאני מקבל את התביעה בחלקה כנגד הנתבעת 1 ודוחה את התביעה כנגד הנתבעים 3 ו-4. אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעת סך של 167,666 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 12/11/01 ועד לתשלום המלא בפועל. בנוסף, אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 40,000 ₪, בצירוף מע"מ כדין. אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעים 3 ו-4, לכל אחד מהם, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 40,000 ₪, בצירוף מע"מ כדין. הפרת חוזהחוזהאדריכלות