בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטים ה' ח'טיב, ז' הווארי, ב' ארבל) אשר דחה את מרבית ערעורם של המבקשים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בטבריה (כב' השופטת א' בוהדנה) אשר דחה חלקית את תביעותיהם. 1.המערערים הם זוג המתגורר בנחלה במושב והיה בעל הזכויות בנחלה זו. הנחלה מורכבת מבית מגורים בעל שתי יחידות דיור, יחידות אירוח, רפת לחלב עם מכסת חלב ושטחים חקלאיים. המשיבה הינה אשתו של בנם המנוח של המבקשים (להלן: המנוח). המנוח הצטרף לאחר שירותו הצבאי לנחלה וקידם את הטיפול בה וברפת. לאחר מספר שנים נישא למשיבה והזוג הצעיר עבר להתגורר בתחום הנחלה. לימים נולדו לבני הזוג שלושה ילדים. בשנת 1995 החלו המבקשים בהעברת ניהול הנחלה למנוח ולמשיבה, כך שהאחריות הבלעדית לניהול הנחלה כולל המשק הוטלה על שכמם. הזכויות בפועל בנחלה הועברו על-פי תצהירי העברה וקבלת זכויות שנחתמו על-ידי המבקשים, המנוח והמשיבה באפריל 2001. באותה העת גם חתמו המבקשים בפני הסוכנות היהודית על אישור "עזיבת משק". בשנת 2003 הועבר במינהל מקרקעי ישראל רישום הזכויות בנחלה מהמבקשים למנוח ולמשיבה. בשנת 2005 הלך המנוח לעולמו עקב מחלת הסרטן שלקה בה. המשיבה יחד עם שלושת ילדיה המשיכו להתגורר ביחידת דיור בתוך בית המגורים שבנחלה, כאשר יחידת הדיור השניה משמשת את המבקשים. המבקשים הגישו שלוש תביעות לבית המשפט לענייני משפחה והדיון בהן אוחד. המבקשים טענו כי העברת הזכויות נעשתה במסגרת הסכם מתנה לפיו התחייבו המנוח והמשיבה בתמורה לדאוג לסיפוק צרכיהם של המבקשים כל ימי חייהם. לטענתם, תקופה קצרה לאחר פטירתו של המנוח החלה המשיבה להתנער מקיום התחייבויותיה כלפיהם ופעלה לנישולם מזכויותיהם. לשיטתם, מדובר בהסכם מתנה עם תנאי מפסיק, ומשהתקיים התנאי קמה עילה לביטול הסכם המתנה ויש להשיב את הנחלה לידיהם. 2.בית משפט השלום דחה את תביעתם העיקרית של המבקשים לביטול הסכם המתנה בקביעה שמדובר בהסכם מתנה בחיוב, וכי ההסכם השתכלל לכדי מתנה גמורה ולפיכך לא ניתן לבטלו. כמו כן נדחתה תביעתם הכספית של המבקשים ותביעתם למתן חשבונות. עם זאת חייב בית המשפט קמא את המשיבה בתשלום הוצאות מחייה למבקשים בסך של 6,000 ₪ לחודש. מנגד אסר בית המשפט על המבקשים להיכנס לתחום הרפת או לעשות כל פעולה שיש בה כדי להפריע למשיבה לנהל את הרפת ואת היחידות בנחלה. כן ניתן צו מניעה קבוע האוסר על המשיבה או מי מטעמה לבצע כל פעולה שיש בה כדי לפגוע בהמשך מגוריהם של המבקשים בביתם בתחום הנחלה. לפיכך נאסר על המשיבה להעביר זכויות בנחלה לצד שלישי כלשהו אלא לאחר קבלת אישור בית המשפט. 3.בית המשפט המחוזי דחה את מרבית הערעור שהגישו המבקשים על פסק דין זה. בית המשפט הבהיר את ההבחנה בין חוזה מתנה עם תנאי מפסיק לבין חוזה מתנה בחיוב. בית המשפט אישר את קביעת בית המשפט קמא כי במקרה זה מדובר בהסכם מתנה עם חיוב לצידו, וקבע כי קביעה זו התבססה על שמיעת העדים על-ידי הערכאה הראשונה, ולפיכך אין להתערב בקביעה זו. כמו כן דחה בית המשפט את טענות המבקשים לגבי קביעותיו של בית המשפט בדבר ביצוע התחייבויותיה של המשיבה בקירוב. עם זאת קבע בית המשפט כי את הסכום החודשי שנפסק לטובת המבקשים יש להצמיד למדד המחירים לצרכן. מלבד זאת נדחו יתר טענותיהם של המבקשים. 4.על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות ערעור זו. המבקשים טוענים כי פסקי הדין של הערכאות דלמטה מעוררים סוגיות שהינן בעלות חשיבות ציבורית רחבה בנושא הענקת מתנה של משק חקלאי ל"בן ממשיך", הפרת חוזה מתנה ויכולתם של ההורים לבטל את החוזה בעקבות ההפרה. כמו כן טוענים הם כי הבקשה מעלה שאלה משפטית בדבר ביצוע חוזה המתנה על-פי דוקטרינת חוזה בקירוב. 5.דין הבקשה להידחות. למרות טענות המבקשים הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית החורגת מעניינם של הצדדים לבקשה ומצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. פסקי הדין של הערכאות דלמטה אך מיישמים את ההלכות הקבועות בעניין האפשרות לביטול חוזה מתנה; ההבחנה בין חוזה מתנה על תנאי לחוזה מתנה שלצידו חיוב; וביצוע חוזה בקירוב. יישום הלכות, כידוע, אינו מהווה עילה למתן רשות ערעור במסגרת ערכאה שלישית (רע"א 2882/05 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בלולו (לא פורסמה, 16.1.06)). אעיר אף מעבר לדרוש כי על פניו התרשמתי שקביעותיהן של הערכאות דלמטה מאוזנות ונכונות. הבקשה נדחית, אם כן. משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות. הפרת חוזהחוזהמקרקעיןמתנהמתנה במקרקעין