השאלה העומדת להכרעתי בתובענה זו היא מי מהצדדים הפר את ההסכם שנכרת ביניהם לקבלת שירותי תקשורת, ומהו הפיצוי שעל הצד המפר לשלם לצד שכנגד. רקע עובדתי: 1. התובעת היא חברה אשר עיסוקה במתן שירותי מיגון ואזעקות (להלן: "כץ מיגון"). 2. הנתבעת היא חברה ציבורית הפועלת מכוח רישיון למתן שירותי תקשורת סלולארית (להלן: "פרטנר"). 3. ביום 16.6.08 חתמו נציגי הצדדים על הסכם לקבלת שירותי תקשורת, ומכוחו רכשה כץ מיגון 11 מכשירי טלפון ניידים. 4. במסגרת הסכם זה התחייבה פרטנר, בין היתר, לספק לכץ מיגון 6 דיבוריות לרכב. אין מחלוקת כי הדיבוריות לא סופקו, ולא הותקנו. 5. ביום 25.6.08 פנה מנכ"ל כץ מיגון, מר איציק כהן, לפרטנר: "לפני כ-10 ימים עברנו מחברת פלאפון לחברתכם. לצורך ביצוע העסקה נציגכם היה בקשר רצוף איתנו כל יום מספר פעמים, לצערי כאשר יש רצון רב לבצע עסקה לא מידעים את הלקוח בכל הפרטים שיתאימו לפעילות העסק לדוגמה - למכשירים שהומלצו לנו לא קיימות להם דיבוריות ברכב. קיימות מספר בעיות אשר נדרשות להם פתרונות אך אין לנו עם מי לדבר, נציגכם לאחר ביצוע העסקה אינו עונה לפניות שלנו. במידה ולא נקבל מענה ופתרון לבעיות הקיימות נאלץ לבטל את העסקה". 6. ביום 22.7.08 שב מר כהן ופנה בשמה של כץ מיגון לפרטנר: "למרות פניות חוזרות ונשנות בטלפון ובפקס עדיין לא הושלמה העסקה איתנו ואין מענה לדרישות העסק, הנציג שטיפל בנו יוסי נמצא בחו"ל ובכל חברת פרטנר הגדולה אין באפשרותכם לשלוח נציג לטפל בענייננו. אנו מודיעים בזאת ובהמשך לשיחת הטלפון עם נציגכם איציק שאנו מבטלים את הוראת הקבע לאלתר ובמידה ולא יגיע נציג עוד השבוע נחזיר את כל הציוד שלכם ואת ענייננו נפתור בערכאות". 7. ביום 12.8.08 נפגש נציג פרטנר מר יוסי בן עזרי עם מר כהן והעלה על הכתב את טענותיה של כץ מיגון: "1. דיבוריות לכל המכוניות, 6 מכוניות. 2. החלפת מכשירים (2-3) עקב אי קליטה החלפה לדור... 3. זיכוי עבור מכשירים + קנסות 4. לדבר עם יהודה (ורד) למה לא חזרו ללקוח. אמר שיש בעיה דור 3. 5. זמן פלאפון 6. פנים אירגוני בין כל המכשירים. * לטיפול ובדיקה מול מנהל". 8. בין הצדדים התנהלו עוד חילופי דברים רבים בעל פה, ואליהם אתייחס בהרחבה בהמשך, בשל היות תוכנם שנוי במחלוקת. 9. ביום 16.12.08 שלחה כץ מיגון באמצעות בא כוחה מכתב לפרטנר, ובו הודיעה על ביטול ההסכם שבינה לבין פרטנר, וזאת בשל הפרתו היסודית. בסעיף 2 למכתב צויין: "אתם הפרתם את החוזה בהפרות רבות חמורות ויסודיות, ובין השאר: לא סיפקתם דיבוריות לרכבים, בניגוד להתחייבותכם; לא סיפקתם שירותים במקומות מרכזיים לשולחתי - בבתים של מנהלים בחברה במבשרת ציון ובגבעת זאב - שלא היתה שם קליטה בטלפונים שלכם". חברת כץ מיגון אף ציינה במכתב זה כי תהא נכונה לשלם את יתרת חובה, ללא קנסות, ולהחזיר את כל המכשירים שבידה וזאת כנגד קבלת אישור על העדר חובות. עיקר טענות הצדדים: 10. ביום 5.2.09 הגישה כץ מיגון תביעה לפיצויי בגין הפרה יסודית של ההסכם. לטענתה פרטנר הפרה את ההסכם בצורה המאפשרת את ביטולו וזאת בשני אופניים: אי אספקת דיבוריות לרכב והעדר קליטה בביתם של שניים מעובדיה. במסגרת כתב התביעה דרשה כץ מיגון בגין נזקיה הממוניים ועוגמת הנפש שנגרמה לה סך של 33,000 ₪. 11. חברת פרטנר הגישה כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד בו טענה, כי כץ מיגון היא שהפרה את ההסכם שנכרת בין הצדדים,שכן הודעת הביטול ניתנה שלא כדין. פרטנר טענה כי יש לאכוף את ההסכם ולחייב את כץ מיגון לשלם בגין השירותים שסופקו לה 8,236.79 ₪; בגין הציוד שסופק לה 14,459.10 ₪; וכן "תשלום בגין הערך השיורי" בסך של 36,463.39 ₪ ובסך הכל 59,159.28 ₪. 12. מובן כי כץ מיגון הגישה כתב תשובה לתביעה שכנגד ובו שבה על טענותיה כי ההסכם הופר הפרה יסודית על ידי חברת פרטנר ועל כן הודעת הביטול ניתנה כדין. המסגרת הנורמטיבית: 13. הוראות סעיפים 6 ו-7 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א - 1970 (להלן: " חוק התרופות") קובעות: "6. לענין סימן זה, "הפרה יסודית" - הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית; תניה גורפת בחוזה העושה הפרות להפרות יסודיות ללא הבחנה ביניהן, אין לה תוקף אלא אם היתה סבירה בעת כריתת החוזה. 7. (א) הנפגע זכאי לבטל את החוזה אם הפרת החוזה היתה יסודית. (ב) היתה הפרת החוזה לא יסודית, זכאי הנפגע לבטל את החוזה לאחר שנתן תחילה למפר ארכה לקיומו והחוזה לא קויים תוך זמן סביר לאחר מתן הארכה, זולת אם בנסיבות הענין היה ביטול החוזה בלתי צודק; לא תישמע טענה שביטול החוזה היה בלתי צודק אלא אם המפר התנגד לביטול תוך זמן סביר לאחר מתן הודעת הביטול. (ג) ניתן החוזה להפרדה לחלקים והופר אחד מחלקיו הפרה שיש בה עילה לביטול אותו חלק, אין הנפגע זכאי לבטל אלא את החלק שהופר; היתה בהפרה גם משום הפרה יסודית של כל החוזה, זכאי הנפגע לבטל את החלק שהופר או את החוזה כולו". 14. בעניינו כץ מיגון טוענת גם כי הפרת החוזה היתה יסודית, וגם כי נתנה לפרטנר מספר התראות וארכות לקיים את החוזה, ורק לאחר שפרטנר לא מילאה אחר ההסכם הודיעה על ביטולו. מכאן שכץ מיגון טוענת כי היא היתה זכאית לבטל את ההסכם בין מכוח הוראות סעיף 7(א) ובין מכוח הוראות סעיף 7(ב) לחוק התרופות. 15. עוד טוענת כץ מיגון כי חברת פרטנר הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן התשמ"א - 1981, ואת הוראות חוק המכר, תשכ"ח - 1968 הנוגעות להטעיה ואי התאמה של הנכס או השירות. 16. אדון בהפרות שכץ מיגון מייחסת לפטרנר אחת לאחת. מדוע לא סופקו דיבוריות לרכבים? 17. כאמור אין חולק כי פרטנר לא סיפקה דיבוריות לכץ מיגון, וזאת חרף התחייבות מפורשת לעשות כן מכוח ההסכם. פרטנר טענה כי במועד ההתקנה המבוקש לא היו בידה דיבוריות מתאימות למכשירים הניידים, ועל כן הציעה כחלופה מכשירי טלפון קבועים בכל הרכבים. עוד טענה פרטנר כי לא היה כל הבדל בעלות המכשירים החלופיים, מבחינת התשלומים של חברת כץ מיגון, שכן הם היו ניתנים באותם התנאים שהובטחו בהסכם. לטענת פרטנר מדובר בהטבה שכן שוויו של כל מכשיר קבוע עולה על שוויה של דיבורית. 18. חברת כץ מיגון לא התייחסה לטענה שהוצעו לה מכשירים חלופיים, באף אחד מהמכתבים ששלחה לפרטנר, וגם לא באף אחד מכתבי הטענות שהוגשו על ידה. אף בתצהירים שהוגשו על ידי מספר עובדים של כץ מיגון, לא הייתה כל התייחסות לטענה זו. 19. מר דהן, אחד מעובדי חברת כץ מיגון, שהיה שותף למשא ומתן עם פרטנר טען גם בחקירתו הנגדית כי פרטנר לא עשתה דבר בעניין הדיבורית ( שורות 24-25 בעמוד 8 לפרוטוקול מיום 4.7.11). 20. אך בחקירתו הנגדית של מר כהן, שהוא כזכור מנכ"ל כץ מיגון ומי ששלח את המכתבים מטעמה, התברר כי אכן הוצעו מכשירים קבועים לרכב במקום הדיבוריות: "ש. הדיבוריות אמרת שחשוב לך לקבל 4-5 דיבוריות, הציעו לך איזה שהוא פתרון לזה מפרטנר? ת. מה שהוא טען שאין דיבוריות מתאימות למכוניות כרגע וזה נמשך שבועיים שלושה ולא יודע איך הדברים הסתיימו, אבל בכל מקרה אנחנו לא קיבלנו דיבוריות למכוניות. ש. יש כאן התקשרות שנמשכה כמה חודשים ואתה אומר שאחרי שבועיים שלושה אתה לא יודע מה קורה עם הדיבוריות? ת. נכון כי לא היתה להם תשובה מדויקת. ש. הציעו לכם מכשירים קבועים לרכב? ש. לא הסכמנו לקבל אותם כי לא רצינו. לא רצינו עוד מכשיר נוסף וזה גם עולה כסף. ש. נכון שהציעו לכם אותם במנגון של זיכוי מלא? ת. לא זכור לי". (שורות 19-26, בעמוד 5 לפרוטוקול, שם). 21. מעדות זו ניתן ללמוד כי אכן פרטנר הציעה מכשירים קבועים כחלופה לדיבוריות וכץ מיגון סירבו להצעה. 22. חיזוק למסקנה זו עולה מכך שבמכתב השני ששלחה כץ מיגון לפרטנר ביום 22.7.08 היא לא טענה דבר בכל הנוגע לדיבוריות, אלא טענה טענות כלליות בנוגע לחוסר התייחסות. נראה כי בשלב זה כבר הוצעה החלופה של טלפון קבוע, ועל כן כץ מיגון לא יכלה לטעון דבר בנוגע לדיבוריות. 23. להתרשמותי סירובה של כץ מיגון לחלופה היה בחוסר תום לב ובניגוד להוראות סעיף 39 לחוק החוזים התשל"ג - 1973. כאשר מדובר במוצר חלופי, אשר עונה על כל הדרישות של דיבורית, ואף עולה עליו, הרי שנדרשים נימוקים ממשיים לסירוב לקבלו. נימוקים כאלו לא הוצגו על ידי כץ מיגון. מר כהן לא היה בטוח בדבר העלות של החלופה ורק טען "לא רצינו מכשיר נוסף". טענה זו הינה טענה סתמית ולהתרשמותי מדובר בניסיון להתחמק מקבלת המכשירים הקבועים ולהכשיל את קיומו של ההסכם. 24. על כן אני קובעת כי פרטנר ניסתה למלא אחר ההסכם במלואו ולספק לכץ מיגון מכשירי טלפון קבועים לרכב, אך כץ מיגון סירבה. מכאן שבעניין זה לא הפרה פרטנר את ההתקשרות בין הצדדים. האם קשיי קליטה בשני בתים מהווים הפרה של ההסכם? 25. כץ מיגון טענה בפני, וטענה זו לא נסתרה, כי בשני בתים היה קושי בקליטת שיחות במכשירים הניידים שסופקו על ידה. מדובר בביתו של מר כהן במבשרת ציון ובביתו של מר שמואל צרפתי שבגבעת זאב. מר צרפתי אף הוסיף וציין כי מכשיר אחד מתוך 11 המכשירים שרכשה כץ מיגון, ניתן לאשתו, ועל כן למעשה היו שלושה מכשירים שהקליטה אליהם הוגבלה בבית המשתמש. 26. כץ מיגון טענה כי פרטנר לא עשתה דבר בכל הנוגע לבעיות הקליטה והניתוקים, וכי אילו היו יודעים מראש שאין קליטה באזורים אלו לא היו מתקשרים בהסכם עם פרטנר. 27. בחקירתו הנגדית של מר כהן הסתבר כדלקמן: " ש. האם נציג המכירות יוסי נפגש איתך? ת. בעסקה ואחר כך אצלי בבית. ש. למה הוא בא אליך הביתה? ת. כי היו לי בעיות של קליטה. ש. הרי אמרת שרק מוקדנית דיברה איתך. ת. זה ההתייחסות היחידה שהיתה הבחור בא אלי הביתה, מהמוקד זה דברים באויר כל פעם מוקדנית אחרת וכל פעם סיפורים בהמשכים. ש. האם נכון שהגיע טכנאי כדי לבדוק קליטה? ת. יוסי היה אצלי בבית באיזה יום שישי, בא עם המכשיר שלו יש לו דור 2 לנו יש דור 3 ואמרתי לו שאין לי קליטה בבית בשום מקרה וכל נסיעה שלי ממבשרת לקרית יובל כל הזמן ניתוקים אז הוא הציע לי להחליף לדור 2. לא הגיע אלי טכנאי. הסוכן היה אצלי בבית ואמר שיש פתרון לזה הוא הביא מהנדס או טכנאי אני לא הייתי בבית אשתי היתה, בדקו ואמרו שצריך להוסיף אנטנות בבית ולזה לא הסכמתי". (שורות 25-34 בעמוד 4 ושורות 1- 3 בעמוד 4 לפרוטוקול שם). 28. מכאן שגם בנושא זה נלמד כי פרטנר התייחסה לתלונות, ואף הציעה פתרונות, אך חברת כץ מיגון בחרה שלא לציין זאת בפני בית המשפט. 29. מתצהירו של מר משה גולדשטיין, מי שהיה בתפקיד רפרנט רשת בתקופה הרלבנטית, עולה כי בבדיקה שערכה פרטנר התברר שאכן מכשירים סלולרים מדור 2 קולטים טוב יותר מהמכשירים מדור 3 במקומות הספציפיים הנ"ל. עוד עולה מתצהיר זה, כמו גם מתצהירו של יוסי בן עזרי, שערך את הביקור בביתו של מר כהן, כי לא הוצע למר כהן להחליף את מכשירו החדש במכשיר דור 2, אלא לעשות שימוש במכשיר שלו בשירותי דור 2. כפי שעולה מהתצהירים, חברת פרטנר היתה יכולה לשנות את ההגדרות במכשירים, כך שכאשר מר כהן יגיע לביתו, הוא יוכל להפעיל את המכשיר כמכשיר דור 2. עם צאתו מביתו, יכול היה מר כהן לשוב ולהשתמש במכשיר כדור 3. מר גולדשטיין ומר בן עזרי לא נחקרו בעניין הצהרה זו ועל כן, ובשים לב לעדותו של מר כהן, הרי שאני קובעת כי לא הוצע למר כהן לקבל מכשיר מדור 2 אלא להשתמש בטכנולוגית דור 2 בביתו. 30. אף כי ניתן להבין מדוע סירב מר כהן להוסיף "אנטנה" כלשונו לבית, בשים לב לחשש מקרינה ולצורך בקידוחים בקיר הבית, הרי שלא ניתן להבין מדוע לא הסכים לנסות את הפתרון של שינוי הגדרות במכשיר. ההבדלים בין מכשירי דור 2 לדור 3 נוגעים בעיקר ליכולות הגלישה של המכשירים, וזאת כפי שעולה מההסכם בין הצדדים, אך מר כהן לא טען כי חשובה לו הגלישה מהבית אלא דווקא האפשרות לעמוד בקשר רציף עם עובדיו. מכאן שגם בעניין זה אני קובעת כי הסירוב לנסות פתרון חלופי, היה בחוסר תום לב. 31. להשלמת התמונה יצוין כי כץ מיגון טענה שחברת פרטנר הייתה צריכה להודיע מראש כי קיימים אזורים ללא קליטה או עם קשיי קליטה. מר גולדשטיין העיד כי קליטה היא דבר שמשתנה כל העת, אך למיטב זכרונו הקליטה במבשרת די טובה. מר גולדשטיין כלל לא נשאל בכל הנוגע לקליטה בגבעת זאב. 32. מעדויותיהם של מר כהן ומר צרפתי עולה כי היתה קליטה חלקית בביתם. כך העיד מר צרפתי למשל כי הוא היה יכול לדבר בחצר אך לא בתוך הבית, ומר כהן העיד כי לעיתים היתה קליטה ולעיתים לא. בנסיבות אלו לא נראה כי פרטנר היתה יכולה לדעת מראש שלא תהיה קליטה דווקא בבית של מספר מעובדי כץ מיגון, שכן לא הוכח כי מדובר באזורים בהם הקליטה בעייתית במיוחד. 33. מכאן שלא הוכח כי פרטנר הטעתה את כץ מיגון או הסתירה ממנה מידע. 34. נוכח התרשמותי כאמור לעיל הרי שאין אני נדרשת לשאלות המשפטיות הנוגעות להיקף ההתחייבות של חברה סלולארית בכל הנוגע למתן שירותים ולזמינותם באזורים השונים בארץ. 35. נוכח התרשמותי מטענות הצדדים ומהעדויות שנשמעו בפני, הרי שאני קובעת כי גם בעניין הקליטה לא הפרה פרטנר את תנאיי ההתקשרות. 36. מסקנתי היא איפוא שפרטנר לא הפרה את ההסכם, וכל הניסיונות להענות לבקשות כץ מיגון, הוכשלו על ידי כץ מיגון עצמה. מכאן שחרף העובדה שכץ מיגון שלחה מספר מכתבים ובהם טענה לכאורה כי היא מאפשרת לפרטנר לתקן את ההפרות, הרי שבפועל לא אפשרה לפרטנר לתת שירות מלא. 37. על כן התביעה העיקרית נדחית, ומסקנתי היא שעם מתן הודעת הביטול והפסקת התשלומים לפרטנר, הפרה כץ מיגון את ההסכם בין הצדדים. התביעה שכנגד: 38. הודעת הביטול והפסקת התשלומים לפטרנר, מהווה כפי שקבעתי הפרה של ההסכם והפרה זו הינה הפרה יסודית כהגדרתה בסעיף 6 לחוק התרופות. 39. השאלה הנשאלת היא מהם הסעדים להם זכאית פרטנר עם הפרת ההסכם. האם נותרה יתרת חוב לתשלום? 40. אין חולק כי כץ מיגון ביטלה את הוראת הקבע לאחר המכתב מיום 22.7.08 אך היות וטרם ביטלה את ההתקשרות, שילמה באמצעות כרטיס אשראי. כץ מיגון הודיעה אמנם על סיום ההתקשרות ביום 16.12.08 אך כל העדים מטעמה העידו כי המשיכו לעשות שימוש במכשירים שסופקו להם מחברת פרטנר עוד מספר חודשים. 41. לטענת פרטנר מאמצע אוגוסט 2008 ועד לסיום השימוש במכשירים ובקווים בפועל בחודש ינואר 2009 לא שילמה כץ מיגון דבר. על פי החשבונות שהגישה פרטנר במסגרת התביעה שכנגד ותצהירי העדות הראשית מטעמה, חובה של חברת כץ מיגון, בגין השירותים שקיבלה עמד על סך של 8,236 ₪. 42. חברת כץ מיגון טענה כי אינה חייבת דבר אך חרף העובדה שטענה טענה מסוג "פרעתי" לא הציגה כל אסמכתאות בדבר התשלומים שביצעה. מר כהן אמנם טען בעדותו כי על פי הכרטסת של חברת כץ מיגון היא שילמה 20,000 ₪ אך טענה זו לא גובתה בכל ראיה לתשלום בפועל. 43. על כן אני מקבלת את טענתה של פרטנר כי יתרת החוב לתשלום בגין שירותי התקשורת עמדה על סך של 8,236 ₪. האם כץ מיגון צריכה לשלם בגין מכשירי הטלפון? 44. כץ מיגון הציעה בהודעת הביטול להשיב לידי פרטנר את כל 11 המכשירים שזו סיפקה לה, כחלק מהסדר פשרה כולל. חברת פרטנר הודיעה במסגרת כתבי הטענות כי היא עומדת על דרישתה לקבל תשלום בגין מכשירי הטלפון, שכן אלו לא הושבו לידה. 45. נוכח טענות אלו, התרשמתי שניתן להגיע להסדר ביניים מכוחו תשיב חברת כץ מיגון את המכשירים לידי פרטנר ולא תחוייב בגינם. על כן ביום 18.4.10 קבעתי בנוכחות הצדדים כי המכשירים יוחזרו לידי פרטנר מבלי שהדבר יהווה הודאה בטענה כלשהי של הצד שכנגד. 46. במועד ההוכחות התברר לי כי מכשירי הטלפון לא הוחזרו לידי פרטנר והם מצויים עדיין בידי כץ מיגון. מר כהן טען בחקירתו הנגדית כי פרטנר סירבה לקבל לידה את המכשירים חרף החלטת בית המשפט בעניין זה ( שורות 1-5 בעמוד 6 לפרוטוקול). על אף טענה זו לא הכחיש מר כהן כי קיבל מפרטנר מכתב ביום 20.5.10 שבו נדרש על ידי להחזיר את כל המכשירים וכי לא עשה כן. 47. נראה כי גם בעניין זה האשם רובץ לפתחה של כץ מיגון והיא שנמנעה מלהחזיר את המכשירים לידי פרטנר, חרף החלטה שיפוטית מפורשת. 48. היות ומכשירי הטלפון היו והינם עדיין בידי כץ מיגון, ותקופת ההתקשרות חלפה במלואה, הרי שעל כץ מיגון לשלם לפרטנר את מלוא עלותם. 49. על כן ובהתאם לחשבונות מטעם פרטנר, שלא נסתרו, תשלם כץ מיגון סך של 14,459.10 ₪. האם פרטנר זכאית לתשלום בגין "הערך השיורי"? 50. פרטנר טוענת כי על פי ההסכם כץ מיגון מחוייבת לשלם לה את הערך השיורי בגין כל המכשירים שסיפקה לה וזאת בסך של 36,463 ₪. ה"ערך השיורי" משמעו על פי פרטנר, ההפרש שבין מחיר המחירון של כל מכשיר טלפון לבין המחיר המופחת שניתן למנוי במסגרת ההתקשרות עימו. כלומר פרטנר טוענת כי על כץ מיגון לשלם לה את ערכם הריאלי של המכשירים נוכח הפרת ההסכם או במילים אחרות להשיב לידה את ההטבה שנתנה לה עם כריתת ההסכם. 51. בא כוחה של כץ מיגון אמנם חקר את נציג פרטנר בכל הנוגע להפחתת "קנסות היציאה" כתוצאה מתיקון תשע"א(2) לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב 1982 אך הוראות תיקון זה אינן רלבנטיות לעניינו. אמנם התיקון דנן הגביל את הקנסות שחברות סלולריות יכולות להטיל על לקוחות המבקשים להתנתק, אך הוראות סעיף 3 לחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011- 2011 (תיקוני חקיקה) התשע"א - 2011 קובעות כי יחול רק על לקוחות שביקשו להתנתק לאחר יום 1.2.11. מכאן שהתיקון לחוק אינו חל על הודעת הביטול שהגישה חברת כץ מיגון ביום 16.12.08. 52. ערה אני לכך שהוראות סעיף 15 לחוק התרופות מאפשרות לבית המשפט להפחית פיצויים מוסכמים, אך היות וחברת כץ מיגון לא טענה דבר בעניין זה, לא בכתבי הטענות מטעמה ואף לא בסיכומיה הרי שהפיצויים יהיו על פי ה"ערך השיורי" במלואו. 53. כץ מיגון לא חקרה איש מעדי פרטנר לגבי אופן חישוב ה"ערך השיורי", ולא הביאה ראיות מטעמה לסתור את חישובי פרטנר, ועל כן הפיצויי יהיה בסך של 36,463.39₪ . סיכומו של דבר: התביעה העיקרית נדחית והתביעה שכנגד מתקבלת במלואה. חברת כץ מיגון ותקשורת בע"מ תשלם לחב' פרטנר תקשורת בע"מ סך של 62,018.57 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 6.12.09, ועד התשלום בפועל. בנוסף תישא כץ מיגון בהוצאות פרטנר בסך של 1.500 ₪ ובשכר טרחת עו"ד בסך 7,500 ₪. הפרת חוזהחוזהסלולר (תביעות)אורנג' (פרטנר)