1.הנתבע ואחר (להלן ביחד - השוכרים) שכרו מהתובעת דירה, המצויה ברח' התפוח 23 במוצא עילית (להלן - הדירה), לתקופה שמיום 08/07/07 ועד ליום 07/07/08 בדמי שכירות בסך 1,800 ₪ לחודש (1,920 ₪ כולל תשלום בסך 120 ₪ לחודש שהשוכרים התחייבו לשלם לתובעת בגין ארנונה) על פי חוזה מיום 28/06/07 (מוצג מ/1) (להלן - חוזה השכירות). השוכרים פינו את הדירה ביום 13/02/08 (לטענת הנתבע) או ביום 14/02/08 (לטענת התובעת), לטענת הנתבע נוכח בעיות רטיבות קשות בדירה והימנעות התובעת מלטפל בהן על אף פניות השוכרים. 2.תביעת התובעת מורכבת מהסכומים דלהלן, המסתכמים בסך 8,229 ₪, אף שתביעת התובעת היא בסך 7,137 ₪: · סך 5,426 ₪ בגין חוב דמי שכירות לשבוע אחד (08/02/08-14/02/08) ובגין דמי שכירות לחודשיים בגין אי-מתן הודעה מראש של חודשיים על פינוי הדירה בהתאם לסעיף 19 לחוזה השכירות; · סך 823 ₪ בגין חוב חשמל; · סך 100 ₪ בגין חוב מים; · סך 200 ₪ בגין נזקים שהותירו השוכרים; · סך 180 ₪ בגין נקיון הדירה לאחר פינויה על ידי השוכרים; · סך 1,500 ₪ בגין "הוצאות פרסום הדירה מחדש, הוצאות בית המשפט, איבוד זמן, פניה לעו"ד ועוגמת נפש רבה", כלשון התובעת בסעיף 13 לכתב התביעה. בהמשך נדון בנפרד בתביעת התובעת בכל אחד מהעניינים האמורים, תוך התייחסות לטענות הצדדים. חוב דמי שכירות ואי-מתן הודעה מוקדמת על פינוי הדירה 3.לפי כתב תביעתה תובעת התובעת חוב דמי שכירות לשבוע אחד, מאחר ולטענתה פונתה הדירה על ידי השוכרים ביום 14/02/08, בעוד ששילמו דמי שכירות בגין התקופה עד ליום 07/02/08 בלבד, וכן תובעת היא חודשיים דמי שכירות נוספים בגין אי-מתן הודעה מוקדמת של חודשיים על פינוי הדירה, לטענתה בניגוד להוראות סעיף 19 לחוזה השכירות. 4.הסך של 5,426 ₪, שנתבע על ידי התובעת בענין זה, שגוי, שכן הסכום המגיע עבור דמי שכירות לחודשיים ושבוע הוא 4,050 ₪ (4,320 ₪, אם כוללים גם חיוב בגין ארנונה). 5.זאת ועוד: לאחר קבלת כתב הגנתו של הנתבע על צירופיו, התברר לתובעת שנקלעה לטעות וכי בפועל שולמו דמי שכירות בגין התקופה עד ליום 07/03/08 (ראו עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 4-5). 6.אם כך, תביעת התובעת בענין מצטמצמת לדמי שכירות לחודש ושבוע, דהיינו סך 2,250 ₪ (2,406 ₪, אם לכלול בחיוב גם תשלום עבור ארנונה). 7.מאחר והתובעת העידה כי הדירה הושכרה לאחר החל מיום 01/04/08 בדמי שכירות הגבוהים מאלה שהשוכרים שילמו (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 15-20), מצטמצמת תביעת התובעת בענין אי-מתן הודעה מוקדמת לדמי שכירות לפרק זמן של שלושה שבועות בלבד (מיום 08/03/08 ועד ליום 31/03/08), שכן אין התובעת זכאית לכפל דמי שכירות לתקופה שמיום 01/04/08 ועד ליום 14/04/08 (דהיינו גם מהנתבע וגם מהשוכר ששכר את הדירה לאחר פינויה על ידו). לפיכך, תביעת התובעת בענין מצטמצמת למעשה לסך 1,350 ₪ בלבד (1,440 ₪, אם לכלול חיוב בגין ארנונה). 8.לטענת הנתבע, דין תביעת התובעת בענין זה להידחות, מאחר ועזיבת השוכרים את הדירה נבעה מבעיות הרטיבות הקשות שנתגלו בה והעדר טיפול בהן על ידי התובעת, חרף בקשת השוכרים. עוד טען הנתבע כי למעשה שילמו השוכרים דמי שכירות ביתר, כי פינו את הדירה ביום 13/02/08 ושילמו דמי שכירות עד ליום 07/03/08. 9.טענת הנתבע מקובלת עלי. 10.סעיף 19 לחוזה השכירות מתייחס לפינוי הדירה על ידי השוכרים מבלי שאירע כל מעשה או מחדל המאפשר להם להביא את חוזה השכירות לידי סיום. הוא מאפשר פינוי הדירה, בתנאים המפורטים בו, במקרים שבהם לולא האמור בסעיף, לא היתה עומדת לשוכרים הזכות לפנות את הדירה. הסעיף אינו גורע מהסעדים העומדים לזכות השוכרים במקרה של גילוי אי-התאמה בדירה או במקרה של הפרת חוזה שכירות על ידי התובעת. 11.הלכה למעשה, לא חלקה התובעת על טענות הנתבע בדבר קיום בעיות רטיבות בדירה: במכתב של בא כוחה מיום 12/02/08 (נספח 1 לכתב התביעה), שנכתב במענה למכתב ב"כ השוכרים מיום 26/02/08 (תאריך שהוא שגוי) (צורף לכתב הגנה), שהתייחס בעיקרו של דבר לבעיות רטיבות בדירה, לא רק שלא היתה כל הכחשה לקיומן של בעיות רטיבות, אלא ברמה העקרונית הובעה נכונות לתקן "כל ליקוי המצוי בדירה"; התובעת עצמה אישרה כי ראתה את הרטיבות בדירה ביום שבהם השוכרים עזבו את הדירה (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 4-5). 12.התובעת עצמה אישרה כי נודע לה על בעיות הרטיבות בדירה "בסביבות ינואר 2008" (עמ' 1 לפרוטוקול, שורות 8-9) (אף שהנתבע טען כי נודע לה על כך עוד במחצית חודש דצמבר 2007 - עמ' 3 לפרוטוקול, שורה 26, עד עמ' 4, שורה 7), אך בכל זאת לא עשתה מאומה על מנת לטפל ברטיבות. ההסברים שביקשה למסור לענין אי-טיפולה בבעיות הרטיבות (עמ' 1 לפרוטוקול, שורה 17, עד עמ' 2, שורה 14) הינם בגדר היתממות. 13.אני מוצא כי נוכח בעיות הרטיבות בדירה והעדר טיפול התובעת בהן, זכאים היו השוכרים לבטל את חוזה השכירות ולפנות את הדירה, ללא קשר להוראות סעיף 19 לחוזה השכירות ולהודעה המוקדמת של חודשיים המוזכרת בו, כפי שעשו בפועל ביום 13/02/08 או ביום 14/02/08. 14.נוכח האמור, אני דוחה את תביעתה של התובעת לתשלום דמי שכירות בגין אי-מתן הודעה מוקדמת על פינוי הדירה. חוב חשמל 15.התובעת תובעת סך 823 ₪ בענין זה. לטענתה, זה החוב בגין התקופה שמחודש אוקטובר 2007 (עמ' 3 לפרוטוקול, שורה 20). הנתבע למעשה אישר כי לא שולם דבר בגין חשמל מאז חודש אוקטובר (עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 23-26). לא עלה בידי התובעת להוכיח את שיעור החוב הנטען על ידה. אולם, הנתבע הודה בחוב בגין חשמל בסך 764 ₪ (ראו הודעתו מיום 16/11/08), ויש מקום לחייבו לשלם את הסכום שבו הודה. חוב מים 16.גם כאן טענה התובעת כי לא שולם עבור מים מאז חודש אוקטובר, והנתבע אישר את הדבר. אף שמבין חשבונות המים שהגישה תהובעת ביום 03/08/08, רק אחד נפל בתקופה הרלבנטית, ניתן להתרשם מחשבון זה, כמו גם משני החשבונות הנוספים שהוגשו (אשר התייחסו לתקופה מוקדמת יותר), כי החיוב הממוצע עבור מים הוא כ- 160 ₪ לחודשיים, וניתן לבצע הערכה של החוב על בסיסי נתון זה. מאחר ועסקינן בחוב עבר ארבעה חודשים וחצי, ולפי סעיף 12(ב) לחוזה השכירות מחויב הנתבע לשלם רבע מהחיוב הכולל עבור מים, יש מקום לחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך 90 ₪. נזקים 17.התובעת תובעת סך 150 ₪ בגין נורה עם בית מנורה שחסרה וסך 50 ₪ בגין מרצפת שבורה. התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח את תביעתה בענין זה, ולפיכך דין תביעתה בענין להידחות. נקיון הדירה 18.התובעת תובעת סך 180 ₪ בענין זה. מעדותה עולה שהיה צורך לנקות את הדירה לאחר פינויה על ידי השוכרים, והיא בעצמה ניקתה אותה (עמ' 5 לפרוטוקול, שורות 13-16). הנתבע אישר כי הדירה לא נוקתה בעת הפינוי (עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 1-2). לאור האמור, יש מקום לפסוק לתובעת את הסך 180 ₪ הנתבע על ידה בענין. הוצאות פרסום הדירה, עגמת נפש, הוצאות בית משפט, ביטול זמן, פניה לעו"ד 19.בשים לב לאמור בפרק הדן בחוב דמי שכירות ואי-מתן הודעה מוקדמת על פינוי הדירה, שהיווה את עיקר התביעה, הן מבחינת מהות הענין והן מבחינת הסכום הנתבע, ולמסקנות אליהן הגעתי שם, אין מקום לפסוק לתובעת דבר בגין הוצאות פרסום הדירה (גם לא הוצגה כל קבלה על כל תשלום בקשר לכך), עגמת נפש, הוצאות בית משפט, ביטול זמן ופניה לעו"ד. סוף דבר 20.לכאורה זכאית התובעת לסך 1,034 ₪ (764 ₪ בגין חשמל, 90 ₪ בגין מים ו-180 ₪ בגין נקיון). אולם, מאחר ושולם לתובעת דמי שכירות לתקופה עד ליום 07/03/08, אף שהדירה פונתה כדין ביום 14/02/08, כך שעל התובעת למעשה להחזיר לשוכרים סך 1,440 ₪ בגין דמי השכירות ששולמו לתקופה שמיום 14/02/08 ועד ליום 07/03/08, יקוזז הסך 1,034 ₪ מהסך 1,440 ₪. נוכח האמור ומבלי לפגוע בקיזוז הנ"ל או לגרוע ממנו, התביעה נדחית ללא צו להוצאות. חוזה שכירותהפרת חוזהחוזהנזקי מיםרטיבותשכירות