1. פתח דבר א. זוהי בקשה לביטול עונש מאסר של חודשיים, שהוטל על המבקש על ידי שופט בית משפט השלום בנתניה, בתיק מעצרים 411/94, מכוח סמכותו על-פי סעיף 72 לחוק בתי משפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. ב. הבקשה הוגשה כחוק לנשיא בית המשפט העליון, והוא הסמיך אותי לדון בה. 2. העובדות להלן, בתמצית עיקרי העובדות הדרושות לבירור הבקשה: א. המבקש נעצר אור ליום 13.7.94, לאחר שנערך חיפוש בדירתו, כשוד בביצוע עבירות של אחזקה וסחר בסמים; והובא מספר שעות לאחר מעצרו, בפני בית משפט השלום בנתניה להארכת המעצר ב-12 ימים להשלמת החקירה והגשת כתב אישום. ב. במהלך הדיון בבקשה להארכת המעצר, בקש המבקש מבית המשפט לדחות את הדיון על מנת שיוכל להיות מיוצג על ידי עו"ד; ומשלא נעתר בית המשפט לבקשתו, הגיב "בדרך של אלימות, בדרך פרועה ומבישה, הרים קולו בצעקות כדי להביע אי הסכמה להחלטת בית המשפט". המבקש נקרא על ידי בית המשפט לסדר אך על אף שהותרה והוזהר המשיך להפריע לקיום הדיון. ג. בשל התנהגותו האמורה - שלא נפסקה גם לאר אזהרות כאמור - הטיל השופט על המבקש עונש מאסר בפועל למשך חודשיים, בהתאם לסמכות הנתונה לו בסעיף 72 הנ"ל. ד. בבקשה לביטול עונש המאסר, מדגיש בא-כוח המבקש - אשר טען לשולחו בטוב טעם - כי התנהגותו האמורה של המבקש נבעה מרצונו להיות מיוצג על ידי עורך דין וכי לא היה בכוונתו לפגוע בכבודו של בית המשפט. ה. המבקש, שהיה נוכח בדיון, ביקש להביע התנצלותו וצערו על האירוע. 3. ההכרעה בבקשה א. בית המשפט הינו היכלו של החוק ומעוזו של האזרח; ומי שבא בשעריו חייב בכבודו. אין לו לבית המשפט גייסות להגן על כבודו ולהבטיח התנהגות הולמת מצד המתייצבים בפניו; ואלה מתחייבים מן האמון שהציבור נותן בו ומן ההכרה שזו הדרך היחידה לאפשר לבית המשפט למלא את יעודו. בבסיס כוחו של בית המשפט עומדת יראת הכבוד כלפיו; ואין בית המשפט יכול לעשות שימוש בכוחו אלא במקום שיראת כבוד שוררת בו. הפרעה לדיוני בית המשפט, מהווה קריאת תיגר כנגד הסמכות שהפקיד בידיו הציבור להבטחת שלטון החוק; ומחובתו של השופט, כמשמשו של אותו ציבור, להבטיח שיכולת יישומה של הסמכות תישאר בידיו. אשר על כן, בדין רואה בית המשפט בהפרעה לדיוניו - ובמיוחד כאשר אלה נמשכים גם לאחר התראה ואזהרה - מעשה חמור החותר מתחת ליכולתו למלא את תפקידו; ובדין מגיב הוא באמצעים קשים, על מנת לסלק כל מכשלה העומדת על דרך פעולתו ועל מנת להבהיר לכל מי שהדברים אינם ברורים לו מה צפוי למי שמפריע לבית המשפט למלא את חובתו לציבור. ב. ומן הכלל אל הפרט. במקרה דנן, סירב המבקש להשלים עם דחיית בקשתו לייצוג והגיב בהתפרעות באולם בית משפט; ועתה מביע הוא צער כן על התנהגותו ומבקש להתחשב ברקע שקדם לה: חיפוש בדירתו באישון לילה, ליל חקירה ללא שינה ואי מתן הזדמנות להיות מיוצג על ידי עו"ד. דומני כי יש ברקע האמור - ובמיוחד באי מתן ההזדמנות להיות מיוצג על ידי עו"ד - כדי למתן את התגובה המתחייבת להתפרעות באולם בית המשפט; וזאת, כמובן, מבלי להצדיקה. לטעמי, ראויה היתה בקשתו של המבקש להיות מיוצג על ידי עו"ד להתייחסות אחרת מצד המדינה. בנסיבות הענין לא היה הכרח לקיים את הדיון בבקשה להארכת המעצר לאלתר - שעות ספורות לאחר המעצר - וניתן היה לילך לקראת המבקש ולדחות הדיון בבקשה ל-24 שעות על מנת שיוכל לממש זכותו להיפגש עם עו"ד ולהיות מיוצג על ידו בדיון בבקשה להארכת המעצר (ראה: סעיף 29(ה) סיפא לחסד"פ (נ"מ) התשמ"ב-1982). עם זאת, אין בכך, כאמור, כדי להצדיק התפרעות באולם בית המשפט; שהכל מסכימים שגם - ובמיוחד - בנסיבות קשות, מתחייבים איפוק וריסון ושמירה על כבוד המעמד. ג. לאור כל האמור לעיל, החלטתי להיעתר לבקשה באורח חלקי: עונש המאסר שיהיה על המערער לרצות בשל ההפרעה לדיונים יועמד על 15 ימי מאסר בלבד. אולם בית המשפטדיוןהתפרעות