התובעים הגישו תביעה למתן צו-מניעה קבוע ולסעד הצהרתי שעניינם בזכות למעבר, לחניה ולמניעת מטרד בהתייחס לחניון כלי רכב הגובל בביתם. החניון מופעל על-ידי הנתבעות 3-1 ומצוי בבעלות הנתבעת 4. התובעים טענו כי פעולות שביצעו הנתבעים בחניון יש בהן משום מטרד והפרת חובה חקוקה. כן טענו כי דיירי הבניין שבו הם מתגוררים השתמשו בחניון לשם מעבר וחניה במשך עשרות שנים, ובכך קמה לתובעים זיקת הנאה. הנתבעות טענו, בין היתר, כי לבית-משפט השלום אין סמכות לדון בתביעה. בית-משפט השלום פסק: א. בית-משפט השלום מוסמך לדון בבקשה לצו-מניעה קבוע, ואף מוסמך להידרש לשאלת קיומה של זיקת ההנאה הנלווית לסעד זה . ב. (1) על-פי סעיף 94(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן - החוק), הדן בזיקה מכוח שנים, מי שהשתמש בזכות הראויה להוות זיקת הנאה במשך תקופה של שלושים שנים רצופות רכש את הזיקה והוא זכאי לדרוש רישומה. בפסיקה נקבעו שלושה תנאים המשכללים שימוש במקרקעין לכדי זיקת הנאה מכוח שנים: טיב הזכות נושא השימוש ראויה להוות זיקת הנאה; אופיו ותכונותיו של השימוש הם כאלה המאפשרים לו להיכנס לגדר הוראותיו של סעיף 94 לחוק; תקופת השימוש היא בת שלושים שנה ברציפות . (2) לעניין תקופת השימוש תבוא בחישוב התקופה הקודמת לחקיקת חוק המקרקעין. כמו כן, משתמשים קודמים יבואו בחישוב התקופה הנדרשת בהתקיים שני תנאים מצטברים: זיקת ההנאה היא לטובת מקרקעין; המשתמש המאוחר הוא חליפו של המשתמש הקודם לו. (3) במקרה דנן, לזכויות החניה והמעבר יש אופי של זיקה לטובת מקרקעין והן אינן נושאות אופי פרסונלי. עם זאת, לא נתקיים תנאי החליפות לגבי התובעים. משכך, לא תבואנה במניין אותן שנים מעת רכישת הנכס על-ידיהם. אולם גם אם התובעים אינם עומדים בגדר "חליפים", ואינם יכולים להיבנות מהוספת שנות השימוש שלהם לאלה של קודמיהם, הרי היה וזיקת ההנאה כבר נשתכללה על-ידי קודמיהם, עוד טרם רכשו הם את זכויותיהם, הרי שזו עשויה לעבור אליהם בתור הבעלים הנוכחיים - גם אם לא נרשמה . (4) כדי להוכיח זיקת הנאה לחניה נדרשת ההתייחסות יתר דווקנית, לנוכח חדשנותה של זכות זו לעומת המצב עובר לחקיקת חוק המקרקעין ולנוכח קיומם של אלמנטים של תפיסת חזקה ייחודית בזיקה כזו. כמו כן, על הטוען לזכות חניה להראות בעלות ברכב ורישיון נהיגה, שלא כבזיקת הנאה למעבר. בנסיבות המקרה דנן, נקטע מירוץ ההתיישנות לגבי זיקת ההנאה לחניה, ולא התקיימה תקופת שימוש רצופה של 30 שנה. על-כן, יש לקבוע כי לא נתקיימה לתובעים זיקת הנאה לחניה . (5) לעומת זאת, החניון שימש למעבר הבעלים בנכס במשך 30 השנים הנדרשות, ואף למעלה מכך, עובר לרכישת זכויות התובעים בנכס. משכך, התקיימה לתובעים זיקת הנאה של מעבר, שתוכנה מעבר חופשי ונוח דרך החניון לנכס . ג. (1) על-פי סעיף 44 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], מטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידיו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם. השאלה אם הפרעה מסוימת מהווה פגיעה בשימוש הסביר או בהנאה סבירה ממקרקעין היא שאלה עובדתית, התלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. (2) במקרה דנן, לפחות חלקן של הפעולות אותן ביצעו הנתבעות, יש בהן כדי לחסום ולהפריע את מעברם של התובעים לנכס. באלה יש משום הפרעה של ממש לצורך סעיף 44 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], הקובע את העוולה של מטרד ליחיד. על-כן, יש לקבוע כי התקיימה עוולת מטרד ליחיד. כמו כן, בפעולות הנתבעות יש משום עוולה של הפרת חובה חקוקה. ד. לפיכך, יש לקבל את התביעה בעיקרה, לתת צו הצהרתי הקובע כי קיימת לתובעים זיקת הנאה למעבר חופשי ונוח דרך החניון לנכס ולתת צו-מניעה קבוע המורה לנתבעות להימנע מפעולות המפריעות לתובעים לעשות שימוש בזכות המעבר.. זיקת הנאהחניה