1. הנתבע 1 הינו בעל מוסך העוסק בין היתר בתיווך ומכירת טרקטורונים. הנתבע 2 היה בעליו של טרקטורון מסוג פולאריס, אותו רכש התובע. לטענת התובע, הוא ראה את הטרקטורון במוסך הנתבע 1, ולאחר שבירר את הפרטים עם הנתבע 1 וסיכם עם הנתבע 2 את המחיר, נחתם זכרון דברים בין הצדדים. אלא שבשלב מאוחר יותר נודע לתובע כי הוא הוטעה באשר לשנת היצור של הטרקטורון, ובמקום שנת 2001 כפי שהוצג בפניו, הסתבר כי מדובר בשנת ייצור 2000, ולטענתו, אילו ידע את שנת הייצור האמיתית היה משלם על הטרקטורון מחיר מופחת בהרבה מזה ששילם, והוא תובע את הנתבעים להשיב לו סך 3700 ₪, הכוללים את הפרש המחיר ועוגמת נפש. אין מחלוקת לגבי העובדות, באשר לכך שהטרקטורון עמד במוסך, ואת הפרטים הראשונים קיבל התובע מהנתבע 1, עימו חתם על זכרון דברים שבו מופיעה שנת הייצור כ-2001, כשקיים זכרון דברים נוסף עם הנתבע 2 שאף בו מופיעה שנת הייצור 2001. לטענת הנתבע 1 הוא קיבל את הפרטים מהנתבע 2 ולא בדק אותם, ואילו הנתבע 2 טען כי הוא לא ידע את שנת הייצור, והתובע הוא זה שהיה צריך לבדוק את הדברים טרם ההתקשרות. שני הנתבעים טענו כי המחיר ששילם התובע עבור הטרקטורון משקף את ערכו על פי המחירון, בהתאם לתוספות שונות שהתוקנו בו ואין לחייבם להשיב לתובע כספים ששילם. 3. אין ספק כי מי שמתקשר בהסכם צריך לגלות לצד השני את כל הפרטים האמיתיים לגבי המוצר או הנכס נשוא ההתקשרות, כשחובתו של הנתבע 1 שהינו בעל העסק ומקבל שכר עבור התיווך לברר את הפרטים הנמסרים לו, וליתן מידע אמיתי ונכון אודות הממכר, וזוהי גם חובתו הבסיסית והיסודית של המוכר. שני הנתבעים נכשלו בכך, גם אם לא שוכנעתי כי הדבר נעשה מתוך כוונת מרמה. גם על התובע שהוא הקונה חלה החובה לבדוק את העסקה ולוודא את מהות הרכישה, במיוחד במקום בו קיימת חשיבות לשנת הייצור ומחיר הרכב נגזר בין היתר מעובדה זו. על פי התרשמותי, ניכר כי איש מהצדדים לא עשה מאמץ רציני כדי לברר את שנת הייצור טרם נחתמה העיסקה. 4. מחיר הטרקטורון נקבע לכאורה על פי מחירון, אלא שבפועל המחירון אינו משקף את הטרקטורון הספציפי אלא טרקטורון דומה, והמחיר ששילם התובע בפועל קרוב למחיר המופיע במחירון לטרקטורון משנת ייצור 2000, והנזק לו הוא טוען אינו נזק מוכח. יתירה מכך, התובע יכול היה לבטל את העסקה ולקבל את כספו חזרה, אולם הוא בחר שלא לעשות זאת, העביר את הבעלות ואף מכר את הטרקטורון הלאה בשלב מאוחר יותר. 5. כשאני בוחנת את הנסיבות שפורטו לעיל, נראה כי לפתחו של כל אחד מהצדדים רובץ אשם כלשהו, ולא הוכח די הצורך ההפסד לו טוען התובע בהשוואה למחירון, ולא שוכנעתי כי הוא היה יכול להשיג את הטרקטורון הזה במחיר מופחת כפי שטען. יחד עם זאת, על פי זכרון הדברים הוטעה התובע על ידי שני הנתבעים, ובהתחשב באשמו התורם, אני רואה לפסוק לו פיצוי על דרך האומדן בסך של 1000 ₪ . הנתבע 1 ישלם סך של 350 ₪, ואילו הנתבע 2 ישלם סך של 650 ₪. התשלום יבוצע בתוך 21 יום מהיום, ולאחר מכן יתווספו לסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק . בנסיבות הענין אין צו להוצאות נוספות. חוזהזכרון דבריםטרקטורון