1.זוהי החלטה בבקשה שהגישו המבקשות, למחיקת התביעה על הסף, לחלופין למחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר" מכתב התביעה, ולחלופי חלופין, להארכת המועד להגשת בקשת רשות להתגונן. החלטתי לדחות את הבקשה למחיקה על הסף, ואת הבקשה ולמחיקת הכותרת, בכפוף לתיקון כתב התביעה ע"י המשיבים. להלן נימוקי הבקשה. 2.המשיבים הגישו נגד המבקשים , כתב תביעה בסדר דין מקוצר. א.המבקשת מס' 1 נתבעת בכתב התביעה לשלם למשיבים את הסכום הנתבע, בעילה של הפרת חוזה שכירות, שנכרת בינה ובין המשיבים (להלן: "החוזה"). כמו כן, נתבעת המבקשת מס' 1, מכח שטר חוב שחתמה לטובת המבקשים, להבטחת התחייבויותיה החוזיות, בהתאם לחוזה (להלן: "שטר החוב"). המבקשת מס' 2 נתבעת מכח ערבותה לתשלום, אשר פורשה ונחתמה על גבי שטר החוב. ב.בסעיף 17 לכתב התביעה מתבקש בית המשפט לחייב את המבקשות לשלם למשיבים סך של 29,040 ₪ - הוא שווי דמי השכירות הנטען לשנת שכירות אחת (לפי 550 דולר ארה"ב לחודש) . כמו כן, מתבקש בית המשפט לחייב את המבקשות, לשלם את כל תשלומי ההוצאות השוטפות בהם מחוייבת המבקשת מס' 1, מכח החוזה, לרבות תשלומי טלפון מים וחשמל. יש לציין, כי התחייבות המבקשת מס' 1 בשטר החוב, הינה לתשלום סך של 20,000 ₪ בלבד, וערבות המבקשת מס' 2 ע"פ שטר החוב הינה כמובן, לתשלום סכום זה. 3.המבקשות עותרות כאמור לשלושה סעדים חילופיים: א.מחיקת התביעה על הסף - 1) מחיקת התביעה כנגד המבקשת מס' 2 על הסף, מתבקשת בטענה של העדר עילת תביעה כנגדה. זאת באשר בכתב התביעה, לא פורט לטענת המבקשות, הבסיס לתביעה נגד המבקשת מס' 2. לטענתן: "...כתב התביעה , אינו מציין כלל וכלל האם הנתבעת מס' 2 חתומה על שטר הבטחון, באיזו מסגרת ואילו נסיבות ניתן השטר ולהבטחת איזה חוב ואיזו עסקה אם בכלל" . 2) בנוסף מתבקשת מחיקת התביעה נגד המבקשת מס' 2 על הסף, משום שערבותה ע"ג שטר החוב הינה לסך של 20,000 ₪, הנמוך מהסכום הנתבע מן המבקשות בתביעה. 3) כן עותרות המבקשות למחוק את התביעה על הסף, בשל אי תשלום אגרה מספקת . זאת משום שכתב התביעה מפרש, כי סכום התביעה הינו 29,040 ₪, בעוד שנתבעים בו סעדים נוספים, של חיוב המבקשות לשלם הוצאות שוטפות, כאמור לעיל. חרף האמור, טוענות המבקשות, שולמה אגרה בגין סך של 29,040 ₪ בלבד. ב.מחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר" - המבקשות עותרות למחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר" מכמה טעמים: 1) כי נתבעו בכתב התביעה לשלם תשלומים שוטפים כאמור, שסכומם אינו קצוב. 2) משום שלא מפורט בכתב התביעה כיצד חושב הסכום הנתבע - 29,040 ₪ , שכן דמי השכירות נקובים בחוזה בדולרים. 3) משום שהמשיבים מודים בכתב התביעה, כי המבקשת מס' 1 שילמה להם דמי שכירות עבור חודש אחד, בסך של 550 דולר ארה"ב, בעוד בכתב התביעה נתבעים דמי שכירות עבור שנה שלמה, כולל החודש האמור. 4.הבקשה למחוק את התביעה על הסף א.סבורני, כי עילת התביעה נגד המבקשת מס' 2, נוסחה באופן חסר ולקוי . כל שנאמר בתביעה לענין זה הינו: "הנתבעת מס' 2 הינה ערבה של שטר הבטחון המצ"ב והמסומן א' לכתב התביעה", כאשר בכתב הערבות עצמו לא נאמר דבר, לענין עיסקת היסוד בגינה נעשה. על המשיבים היה לפרט בכתב התביעה, כי שטר החוב נעשה בקשר עם החוזה, ונועד להבטיח את החיובים שפורטו בו. כמו כן , לוקה כתב התביעה, בכך שלא קצב את סכום התביעה מן המבקשת מס' 2, לסך של 20,000 ₪ בלבד בהתאם לערבותה, ובנפרד מן המבקשת מס' 1. יש להניח כי הדבר נעשה, מתוך חוסר הקפדה בכתיבת כתב התביעה, ולא בזדון. חרף האמור לעיל, אינני סבור כי ניסוח לקוי זה של עילת התביעה, מצדיק מחיקת התביעה על הסף. זאת, הן משום שניתן להבין מכתב התביעה, את הכוונה לקשור בין שטר החוב לחוזה, והן משום שהליקויים בכתב התביעה, ניתנים לתיקון על נקלה. אין מקום למחוק את התביעה על הסף בשלב זה , כאשר ניתן לאפשר תיקון כאמור, ור' לענין זה גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, סיגא, מהדורה שביעית, בעמ' 138-139. ב.אשר לעתירה למחיקת התביעה על הסף, בעילה של אי תשלום אגרה מספקת- האפשרות למחיקה מטעם זה, מפורטת בתקנה 100 (4), לתקנות סדר הדין האזרחי - תשמ"ד - 1984. תשובת המשיבים לענין זה הינה, כי בכוונת המשיבים לעתור לפיצול סעדים, בגין סכומי התשלומים השוטפים, לאחר שיתגבש סכום החוב בגין תשלומים אלה - בתום תקופת השכירות. התביעה דנא הוגשה ביום 14.1.04, לאחר שחלפו חמישה חודשי שכירות, ומובן , כי אם היו למבקשת מס' 1, חובות בגין תשלומים שוטפים בתקופה זו, הרי שסכומם כבר התגבש , ולכאורה ניתן היה לתבוע את מלוא החובות האמורים עד למועד הגשת התביעה. משלא נתבעו הסכומים האמורים במפורש, ונתבע סעד של מעין צו עשה במקומם, הרי ששולמה אכן אגרה בלתי מספקת בגין התביעה. אלא שבכך אין די כדי למחוק את התביעה על הסף מכח תקנה 100 (4) האמורה - הסיפא לתקנה 100 (4) מחייב כתנאי למחיקת התביעה על הסף , כי הנתבע לא שילם את האגרה הנדרשת תוך זמן שנקבע לכך. דהיינו, ניתן היה לחייב את המשיבים לשום את הסכומים האמורים, ולחייבם לשלם את האגרה בגינם. בענייננו, אין צורך בהליך כזה, מן הטעם שתשובת המשיבים, והודעתם כי בדעתם לבקש פצול סעדים בגין תשלומים אלה, מהווה ויתור על תביעתם לחיוב המבקשות לשלם את ההוצאות השוטפות, במסגרת התביעה דנא. יש לראות ויתור זה, כבקשה לתקן את כתב התביעה, ולהשמיט ממנו, את העתירה לחיוב המבקשות בתשלום ההוצאות השוטפות. בנסיבות אלה, שוב, יש להעדיף את האפשרות לתקן את התביעה, על פני מחיקתה על הסף. אציין בענין זה, כי מחיקת התביעה בנסיבות, תהא מיותרת וחסרת תועלת, ותוביל רק לסירבול ההליכים ולהוצאות מיותרות. וזאת, באשר המשיבים אינם מנועים מהגשת תביעה חדשה, אותה ינסחו מן הסתם באופן טוב יותר, ובסופו של דבר, לא יהא מנוס מבירור תביעתם. ג.התוצאה אם כן - כי יש מקום לאפשר בשלב זה למשיבים, לתקן את כתב התביעה, ולהמנע ממחיקת התביעה כפוף לתיקון כאמור. 5.הבקשה למחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר" א.טענת המבקשת, כי סכום התביעה אינו קצוב באשר התביעה כוללת סעדים של חיוב המבקשות, בתשלום התשלומים השוטפים, שסכומם אינו קצוב, הינה טענה נכונה, והיא עשויה לבסס עילה למחיקת הכותרת. עם זאת, בית המשפט רשאי להורות לתובע למחוק מכתב התביעה, רכיב שאין לתבעו בסדר דין מקוצר, ולהותיר את יתר התביעה על כנה, כתביעה בסדר דין מקוצר, ור' לענין זה בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה פרלשטיין - גנוסר 2000, עמ' 17. תיקון כתב התביעה כאמור בס' 4.ב לעיל, ירפא את הפגם שבתביעת סכומי ההוצאות השוטפות, שאינם קצובים, ויאפשר המשך הדיון בתביעה, בסדר דין מקוצר. ב.הטענה בענין העדר פירוט החישוב שהוביל לסכום התביעה, אינה מבססת עילה למחיקת כותרת. שער הדולר היציג בכל חודש וחודש הוא נתון מפורסם וידוע, וניתן לבררו בקלות יחסית ולחשב את סכום החוב בהתאם. לפיכך, העדר פירוט החישוב אינו פוגם בעובדת היות הסכום הנתבע סכום קצוב. כמובן - אם סבורות המבקשות כי הטענות בכתב התביעה, מובילות לסכום תביעה שונה מהמופיע בתביעה, רשאיות הן להעלות הטענה במסגרת בקשתן למתן רשות להתגונן, ויכול ותינתן להן במקרה כזה רשות להתגונן, בגין ההפרש בין הסכומים. ג.העובדה שאינה שנויה במחלוקת, כי שולמו דמי השכירות בחודש הראשון, גם היא אינה הופכת את הסכום הנתבע לבלתי קצוב, אך נראה, כי במסגרת תיקון כתב התביעה, על המשיבים לבדוק את הענין, ולהפחית את הסכום הנתבע, אם ימצאו כי יש מקום לכך. 6.התוצאה אם כן, כי בשלב זה נכון ויעיל יהא לאפשר למשיבים, לתקן הפגמים שנפלו בכתב התביעה בהתאם לאמור בהחלטה. כתב תביעה מתוקן, יוגש אפוא תוך 14 יום. נוכח טענת ההגנה שפורטה בבקשה, ישקלו המשיבים אם יש מקום להגיש את התביעה המתוקנת בסדר דין מקוצר, או שמא ניתן להסתפק בהגשת התביעה בסדר דין מהיר. בשל העובדה שכתב התביעה נוסח באופן לקוי, והיות והיה מקום למחוק התביעה על הסף, אלמלא התרתי תיקון כתב התביעה כאמור, ישלמו המשיבים למבקשות, הוצאות הדיון בבקשה, בסך של 2,500 ₪ בתוספת מע"מ. סדר דין מקוצראגרה