זכרון דברים רכב משועבד

1. בפניי תובענה להורות כי התובעת הינה הבעלים של רכב יונדאי מסוג אקסנט מס' רישוי: 3996860 (להלן: "הרכב") וכי זכותה של התובעת לרישום הבעלות על הרכב לשמה כשאין על הרכב כל שעבוד. לחילופין עותרת התובעת לחייב את הנתבעים 1 עד 4 בתשלום נזקיה. 2. העובדות הצריכות לעניין: א. ביום 12.10.08 נחתם זכרון דברים בין הנתבע 5 ובין הנתבעת 1, על פיו נמכר הרכב לנתבעת 1 בסכום של 50,500 ש"ח, כאשר התמורה אמורה היתה להשתלם ביום 29.1.09 סך של 30,500 ש"ח, וביום 15.1.09 סך של 20,000 ש"ח. בגין עסקה זו ניתנו שני שיקים מעותדים. ב.ביום 26.10.08 נחתם בין הנתבעת 1 באמצעות הנתבע 2, מנהלה, זכרון דברים למכירת הרכב (נספח ב' 1 לתצהיר התובעת). בהתאם לתנאים שנקבעו בזכרון הדברים, שילמה התובעת עבור הרכב בשתי דרכים מצטברות: האחת - רכבה מסוג פז'ו 206 ניתן כחלק מהתמורה לנתבעת 1, והשניה - ניתנו שלושה שיקים על סכום כולל של 25,500 ש"ח (שניים נפרעו ביום 26.10.08 בסכום של 23,000 ש"ח ושיק נוסף על סך 2,500 ש"ח לא כובד לאחר שהתברר כי לא ניתן לרשום את הרכב על שם התובעת). ג. הרכב היה משועבד לטובת הנתבעת 4, ואולם החזקה בפועל נמסרה ע"י הנתבעים 1 ו- 2 לתובעת מיד עם גמר ביצוע התשלום. ד. בדיון שהתקיים ביום 29.6.09 הצהיר ב"כ הנתבעים 1 ו- 2 כי על פי השתלשלות האירועים התובעת זכאית לקבל את הרכב. ב"כ הנתבעות 3 ו- 4 הודיע כי יפעל בהתאם להוראות בית-המשפט בכל הנוגע לרישום הרכב. 3. עיקרי טענות התובעת הם: א. התובעת רכשה מאת הנתבע 1 בשיטת "טרייד אין" את הרכב נשוא התובענה. הנתבע 2 הינו מנהלה של הנתבעת 1 ועמו היתה בקשר בעסקה זו וכן בשתי עסקאות קודמות, עת רכשה עבורה כלי רכב. עוד טענה התובעת כי ההכרות עם הנתבע 2 ועסקו נבעה מעסקאות שביצעה אחותה, וכן מכריה עם הנתבעים 1 ו- 2, עת רכשו מהם רכב. ב.בתמורה לרכישת הרכב מסרה התובעת לנתבעת 1 רכב פז'ו ששוויו הוערך ע"י הצדדים ב- 41,000 ש"ח וכן נמסרו 3 שיקים בסכום כולל של 25,500 ש"ח, כאשר נפרע סכום של 23,000 ש"ח בלבד. ג. בהתאם לזכרון הדברים התחייבה הנתבעת למסור את הרכב לתובעת כשהוא נקי מכל שעבוד, וכן לרשום על שמה את הבעלות ברכב. בפועל, לא הוסר השעבוד והבעלות לא הועברה על שם התובעת. ד. זכותה של התובעת להרשם כבעלת הרכב מכח תקנת השוק, וכי על הנתבעות 3 ו- 4 להסיר את רישום השעבוד. ה. לחילופין, באם לא ייעתר בית-המשפט לבקשה, הרי שעל הנתבעים 1 ו- 2 להשיב לתובעת את כספה בסכום של 64,000 ש"ח וכן לחייב הנתבעים בהוצאות נוספות, כמפורט בכתב התביעה. ו. עוד טענה התובעת כי הנתבע 5 אינו זכאי לרשום הרכב על שמו, כאשר הוא לא היה בעליו הרשום והיא זו שרכשה הרכב בתום לב. 4. טענות הנתבע 5 בקצירת האומר הינן: א. הנתבע לא מכר את הרכב לתובעת ואינו צד לכל עסקה עמה. ב. הנתבעים 1 ו- 2 לא היו זכאים למכור את הרכב לתובעת. ג. התובעת התרשלה בכך שלא בדקה את מסמכי הבעלות, שכן לו בדקה זאת היתה רואה כי קיים שעבוד כדין לנתבעות 3 ו- 4. ד.המדובר היה במכר מותנה ולכן תקנת השוק אינה חלה. 5.המחלוקת בין התובעת והנתבע 5 הינה האם רכשה התובעת את הרכב בתום לב והיא זכאית בהתאם לסעיף 34 לחוק המכר להרשם כבעליו. בדיון שהתקיים ביום 6.7.09 העידו מטעמם של הצדדים התובעת עצמה והנתבע 5. הצדדים סיכמו אפוא את טענותיהם. 6. סעיף 34 לחוק המכר התשכ"ח - 1968, קובע לאמור: "נמכר נכס נד על ידי מי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה היתה במהלך הרגיל של עסקיו, עוברת הבעלות לקונה נקיה מכל שעבוד, עיקול וזכות אחרת בממכר, אף אם המוכר לא היה בעל הממכר או לא היה זכאי להעבירו כאמור, ובלבד שהקונה קנה וקיבל אותו לחזקתו בתום לב". לית מאן דפליג שהרכב שנמכר לתובעת נמכר ע"י סוחר רכב, הנתבעת 1, העוסקת בתחום זה כדבר שבשגרה, ומכירה זו אינה מכירה ראשונה שביצעה הנתבעת 1 ביחסיה עם התובעת או עם בני משפחתה. עוד יצויין כי המוכרת אמנם לא היתה בעלת הממכר, אך היתה זכאית למכור את הרכב הנ"ל כמנהג סוחרי הרכב, שהרי הנתבעת עצמה רכשה את הרכב מהנתבע 5, שאף הוא סוחר רכב. 7. ב- ע"א 5664/93 זהבה כנען נ' U.S.A. פד"י נ"א (1) בע"מ 114 פירטה כב' השופטת שטרסברג-כהן את התנאים אשר יש להוכיח על מנת לזכות בהגנת סעיף 34: א. כריתת חוזה מכר. ב. ביחס לנכס נד. ג. הנכס נמכר ממוכר העוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר. ד. המכירה היא במהלך עסקים הרגיל. ה. קבלת הנכס לחזקת הקונה. ו. תום לבו של הקונה. 8. אשר לחמשת הרכיבים הראשונים של סעיף 34 אין כל מחלוקת כי התובעת עמדה בהם, נחתם הסכם מכר ביום 26.10.08, רכב הינו מיטלטלין, הנתבעים 1 ו- 2 עיסוקם הוא במכירת כלי רכב כסוחרי רכב, וזהו מהלך העסקים הרגיל שלהם, התובעת שילמה את התמורה המלאה וקיבלה את הרכב לחזקתה. השאלה שנותרה לדיון הינה האם התובעת היתה תמת לב. בהתאם להלכה שנקבעה ב- ע"א 716/02 זהבה רוזנשטרייך נ' חב' ארץ ישראל לאוטומובילים בע"מ, נקבע כי "על הקונה לנהוג בהגינות ברכישת הממכר מאת הסוחר המוכרו במהלך הרגיל של עסקיו ותו לא, כשאין לו ידיעה ואין לו יסוד לחשוד בקיומם של פגם או מגבלה כלשהם בזכותו של המוכר". לעניינינו, העידה התובעת כי לא היתה מודעת לכך שיש סכום שהרכב משועבד ומשנשאלה מדוע לא ביררה מהו ערך השעבוד השיבה כי סמכה על הנתבע 2 וזאת לאור ניסיונה, לא זו בלבד אלא משנשאלה מדוע לא קיבלה בעלות, השיבה כי הנתבע 2 הבטיח להסדיר את רישום הבעלות ולשלוח אליה את שטר המכר, כאשר כבר בעבר בעת שרכשה כלי רכב מהתובע, לא היתה מקבלת את העברת הבעלות במקום, אלא שטר העברת הבעלות היה נשלח אליה לאחר שבוע עד עשרה ימים. בנסיבות אלה, סמכה התובעת על הנתבע 2 כי גם ברכישה זו תקבל את רישיון שטר העברת הבעלות על שמה, כפי שנהג בעבר. לטעמי, הרימה התובעת את הנטל להוכיח את תום לבה. 9. עוד אוסיף ואומר, כי זכרון הדברים שנחתם בין התובעת ובין הנתבעת 1, אינו כולל ולו ברמז הוראה כי הרכב משועבד וכי על התובעת לדאוג להסרת השעבוד. לטעמי, לו חפץ הנתבע 5 שכלי הרכב לא יימכר לצד ג' עד שיקבל הוא את התשלום עבורו, היה עליו להכניס סייג כזה בחוזה שנחתם בינו ובין הנתבעת 1. יתרה על כך, עצם העובדה שמועדי התשלום שהוסדרו בין הנתבעת 1 ובין הנתבע 5 עבור הרכב לחודשים ארוכים, מלמדת שלא היתה בכוונתו של הנתבע 5 שהרכב לא יימכר לצד ג', אלא היפוכו של דבר - לנתבע 5 אינטרס שהרכב יימכר ככל המוקדם והתמורה תשולם אף לו ככל המוקדם. 10. ב"כ הנתבע 5 התייחס בטיעוניו לע"א 634/79 טוביה קון נ' דני חסון. אין הנדון דומה לראיה באשר בפסק דין קון נקבע כי תקנת השוק אינה חלה מקום שהעברת הבעלות הינה מותנית באישורו של צד שלישי. כאן לא היתה כל התניה כזו ולפיכך פסק הדין הנ"ל אינו יכול לשמש כאחיסמך לנתבע 5. 11. סוף דבר אני מקבל את התביעה. אני קובע כי התובעת זכאית להרשם כבעלים של הרכב. כמו כן אני מורה לנתבעים 3 ו- 4 להסיר את השעבוד מהרכב הנ"ל, לחתום על כל מסמך הנדרש לכך, וכן לדאוג לרישום הרכב על שמה של התובעת. לצורך כך אני ממנה את ב"כ התובעת - עו"ד לנדאו, ככונס נכסים לרכב הנ"ל, לצורך רישומו במשרד הרישוי על שם התובעת. 12. אני מחייב את הנתבע 5 בהוצאות התובעת וכן בשכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ש"ח, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. כנגד הנתבעים 1 עד 4 - אינני מטיל כל הוצאות. 13.שעבודזכרון דבריםרכבחוזה