טענת פרעתי מזונות

1. בפני ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל מיום 30.4.13 שהגיש המערער כנגד המשיבה. הלכה למעשה נימוקי הערעור מופנים כלפי רצף של החלטות שניתנו על ידי כב' ר' ההוצאה פועל בימים 30.4.13, 25.4.13 (2 החלטות שניתנו באותו היום) ו-3.4.13, אשר במסגרתן היא דחתה את בקשות המערער בטענת "פרעתי" במסגרת תיק הוצאה לפועל (מזונות) המתנהל כנגד המערער. 2. בהתאם להחלטתי מיום 1.6.13 שני הצדדים נתנו הסכמתם כי תינתן החלטה על בסיס המסמכים המצויים בתיק. לפיכך ניתנת הכרעתי בעניין כעת. 3. לצורך שלמות התמונה ובטרם אתייחס ואדון לגופן של טענות הצדדים בערעור שלפני, אציין כי בין הצדדים מתנהלים הליכים נוספים בפני בית משפט זה מזה למעלה משנה. לבית המשפט הוגשו גם תביעה רכושית ותביעה למשמורת, אולם האב הקדים והגיש תביעה כרוכה לבית הדין הרבני וטרם ניתנה החלטתו של בית הדין בשאלת הסמכות לדיון בעניינים אלו. 4. ניתן לומר כי קיים סכסוך ברמה גבוהה ביותר בין הצדדים בכל עניין ועניין. רקע עובדתי 5. המערער והמשיבה נישאו זל"ז כדמו"י בחודש יולי 1993. מנישואים אלו נולדו לצדדים 3 ילדים, --- בן 18, --- בת 16 ו--- בת 10. 6. ביום 7.8.12 הגישה המשיבה תביעה למזונות הקטינים במסגרת תמ"ש 12152-08-12. 7. ההחלטה למזונות זמניים ניתנה על-ידי ביום 17.1.13 לאחר דיון במעמד הצדדים (להלן: "ההחלטה למזונות זמניים"). במסגרת החלטה זו קבעתי בנוגע מזונות הילדים כדלקמן: "35. בכל הנוגע למזונות הבן --- - האב יישא לידי האם בתשלום מזונותיו, מזונות מינימליים של 1,250 ₪ לחודש. ככל שיחפוץ האב להשלים לבן סכומים מעבר לכך הרי שיוכל לעשות כן ואין מקום לחיוב גבוה מעבר לכך במרקם המשפחתי הנוכחי. 36. א. בכל הנוגע למזונות הבת --- והבת --- - האב יישא במזונות זמניים של שתי הבנות לרבות הוצאות אחזקת מדורן ולרבות הוצאות חינוכן השוטפות (למעט המפורט להלן) בסך של 2,000 ₪ לחודש עבור כל בת (סה"כ 4,000 ₪) החל ממועד הגשת התביעה ועד להחלטה אחרת אשר ישולמו עד ל-10 בכל חודש ישירות לידיה של האישה. הסכום הראשון על חשבון חודש 1/13 ישולם בתוך 10 ימים ממועד מתן החלטה זו. ב. בנוסף יישא הנתבע במחצית מהוצאות רפואיות חריגות ל-3 הילדים, לרבות טיפולים רפואיים, איבחונים, טיפולים פסיכולוגיים. בנוסף יישא הנתבע במחצית מהוצאות חינוכיות חריגות ל-3 הילדים, לרבות קייטנה, שיעורי עזר/פרטיים, הוראה מתקנת, חוג אחד לכל בת. ג. יובהר - כי הוצאות אחזקת הבית בגין חלקם של הילדים נכללות בסכום שנפסק." (ההדגשות במקור) 8. כמו כן קבעתי במסגרת החלטה זו בסע' 36. ד. כי: "סכומים שהנתבע שילם על חשבון המזונות מיום הגשת התביעה ועד למתן החלטה זו כנגד קבלות ו/או אסמכתאות יוכלו להיות מקוזזים על ידו." (ההדגשות אינן במקור - ת.ס.פ). 9. ביום 18.2.13 פתחה המשיבה תיק הוצאה לפועל שמספרו 03-05595-13-1 בלשכת ההוצאה לפועל וזאת לצורך גביית דמי מזונות וכן גביית מחצית מההוצאות החריגות. הזוכה, המשיבה בתיק זה, צירפה שתי טבלאות, טבלה אחת בגין חוב המזונות לתקופה שבין 8/12 (מועד הגשת תביעת המזונות) ועד 1/13 כולל (מועד מתן ההחלטה על מזונות זמניים) ובה ציינה סך של 31,500 ₪ (לפי חישוב של 5,250 ₪ בחודש - 4,000 עבור הבנות ו-1,250 עבור הבן). טבלה שנייה בגין הוצאות חריגות על סך של 2,295 ₪. סה"כ 33,795 ₪. 10. ביום 3.4.13 עתר המערער ללשכת ההוצל"פ בבקשה דחופה בטענת "פרעתי". במסגרת הבקשה טען המערער כי אין הוא חב בחוב כלשהו למשיבה, ואף יותר מכך, לטענתו הזוכה, היא המשיבה, חייבת לו כספים בסך של 19,488 ₪. 11. בתצהיר שצירף לבקשה בטענת "פרעתי" פירט המערער את טענותיו בהרחבה וטען: "8. מקובלת עלי דרישת המשיבה לתוספת חלקי בהוצאות החריגות לתקופה הרלבנטית בשיעור של 2,295 ₪ ובקשתה להגדלת החוב ב-400 ₪ נוספים כפי בקשתה בנומרטור 130579800. 9. נוכח כל האמור לעיל מסתכם חובי למשיבה בגין מזונות זמניים לילדינו לתקופה שמיום 7.8.12 ועד- 30.1.13 ובהתאם להחלטה מיום 27.1.13 (כך בתצהיר - ת.ס.פ), בסך של - 32,610 ₪ בלבד. 10. בהתאם להחלטת בית המשפט נספח א' לעיל אטען כי מהסכום הנ"ל אני זכאי לקזז סך של 52,497 ₪ בגין תשלומים ששילמתי ישירות עבור הילדים ואשר כלולים ברכיבי המזונות הזמניים ו/או ההוצאות המשלימות להם כפי שנקבע בהחלטה מיום 27.1.13 ובהתאם לחשבוניות כמפורט להלן: מחצית חלקה של המשיבה בתשלומי משכנתא ששילמתי לחודשים 9.12- 2.13 סך של 18,896 ₪ לפי פרוט שמצ"ב ומסומן א'. מחצית מכלל הוצאותי השוטפות, עד מועד הגשת הבקשה דנן, הכלולות במזונות הילדים סך של 15,311 ₪ לפי הפרוט המצ"ב ומסומן ב' (הוצאות אלה כלולות בסכום המזונות שנפסק). מחצית מהוצאות משלימות למזונות סך של 2,756 ₪ לפי הפרוט המצ"ב ומסומן ג'. החזר משיכות של המשיבה מחשבוני האישי בבנק איגוד במהלך חודשים 9.12 - 1/13 - סך של 15,535 ₪. לפי הפרוט המצ"ב ומסומן ה'. ..... 11. אשר על כן אטען כי לאחר קיזוז בהתאם להחלטה נספח א' של תשלומים ששילמתי בגין מזונות הילדים לתקופה שמיום 7.8.12 ועד 30.1.13 מסתכם חובה של במשיבה כלפי בסך של 19,488." 12. ביום 3.4.13 דחתה כב' רשמת ההוצאה לפועל א' יהלומי את בקשתו של המערער בטענת "פרעתי" על הסף. במסגרת החלטה זו התייחסה כב' הרשמת באופן מפורט וספציפי לגופה של כל טענה שהעלה המבקש ודחתה את טענותיו לגבי כל אחד מהרכיבים שציין: "אני סבורה כי החייב הגיש בקשה בטענת "פרעתי" שלא בהתאם להוראות הדין. [..] במילים אחרות, החיוב בתשלום המזונות הינו חיוב מוחלט, אשר איננו מאפשר לחייב לפרוע את חיוביו על דרך אחרת. [...] לא ניתן לקזז תשלומי משכנתא מחוב מזונות. תשלומי משכנתא אינם מזונות - חיובו של בן זוג להמשיך ולשלם את תשלומי המשכנתא הרובצת על הדירה המשותפת של בני הזוג, איננו עניין של מזונות. כאשר אחד מבני הזוג משלם החזרי חוב המשכנתא הרובצת על הדירה שבבעלות שני בני הזוג, הוא מגדיל את הונו של בן הזוג השני בכך שהוא מגדיל מדי חודש את חלקו "הנקי" של אותו בן זוג במחצית הדירה. ומכאן שנושא החיוב בתשלום משכנתא הוא עניין הקשור בקניין וברכוש המשותף של בני הזוג ואין לענין זה ולא כלום לחובתו וחבותו של בעל ואב במזונות אשתו וילדיו. [...] כך גם לגבי נספח ב' - תשלומים לחברת יס - כאשר נקבע כי ניתן לקזז תשלומים רק תשלומי אחזקת הבית בגין של חלקם של הילדים בלבד לתקופה שמהגשת התביעה (אוגוסט 2012) ועד למתן ההחלטה ולא לאחר מכן. הוצאות כגון מורה נהיגה וטסט - אינן חלק מדמי המזונות ו/או ההוצאות החריגות ואף הן אינן ניתנות לקיזוז מחוב המזונות. כך גם לגבי החזק משיכות מחשבון החייב - מדובר בטענות שמקומן במסגרת ההתחשבנות הרכושית שבין הצדדים ולא ניתן לקזזם מדמי המזונות של הקטינים. אשוב ואציין כי החייב רשאי לקזז מחוב המזונות אך ורק דמי מזונות ששילם לידי הזוכה ישירות, ולא כל הוצאה אחרת, או מחצית הוצאה חריגה שנקבעה כחריגה בהחלטת בית המשפט ושולמה במלואה ע"י החייב. [..] בנסיבות אלה אני דוחה את הבקשה על הסף. לפנים משורת הדין, איני מחייבת הפעם את החייב בהוצאות." 13. ביום 25.4.13 המערער הגיש 3 בקשות נוספות בקשה נוספת להוצל"פ לקיזוז סכומים מסוימים מהסכומים בהם חב וכן בקשה לעיכוב ההליכים. בבקשתו התמקד בקיזוז מחצית מתשלומי המשכנתא ששולמה על-ידו לאחר ההחלטה על המזונות הזמניים בסך של 3,134 ₪ וכן בקיזוז המזונות עבור בנו הבגיר בסך של 1,250 ₪ בחודש. כב' ר' ההוצל"פ דחתה את בקשה הזו וקבעה שוב כי: "כפי שכבר קבעתי בהחלטתי המפורטות בנומ' 801 מיום 3/4/2013, לא ניתן לקזז תשלומי משכנתא מחוב המזונות". כב' הרשמת חזרה על נימוקי החלטתה בעניין אי היותם של תשלומי המשכנתא רכיב במזונות. בכל הנוגע לבקשה לעיכוב הליכים קבעה כב' ר' ההוצל"פ כי יש לדחות את הבקשה וחזרה על קביעותיה מההחלטה מיום 3.4.13 בדבר חוסר זכאותו של החייב לקזז את תשלומי המשכנתא ותשלומים אחרים להם הוא טען. 14. יצויין עוד כי כב' רשמת ההוצל"פ פנתה בבקשת הבהרה לבית משפט זה לגבי החלטתו מיום 17.1.13 בנוגע לתוקף החיוב במזונות עבור הבן הגדול מעת שבגר, ועניין זה הוכרע על ידי ביום 26.6.13. בהחלטתי מיום 26.6.13 קבעתי כי יש להפחית את דמי המזונות שמשלם האב עבור בנו הבגיר בסך של 1,250 ₪ בחודש החל מיום 12.3.13 (יום הולדתו ה-18). וכך קבעתי: "אשר על כן אני מורה כי חיובו של האב במזונות הבן פסק עם הגיעו לבגרות ביום 12.3.13. פועל יוצא, כי ככל שחוייב האב בחוב מזונות המתייחס לבן החל מיום 12.3.13 חיוב זה בטל." 15. ביום 30.4.13 ניתנה ההחלטה האחרונה של כב' ר' ההוצל"פ נשוא הערעור שבפניי (להלן: "ההחלטה"): "להעביר העתק לזוכה. בקשותיו של החייב כבר נדונו ונדחו בהחלטותיי המפורטות והמנומקות בנומ' 801 ו-804. אציין שוב בתמצית כי בהחלטה לחיוב בדמי מזונות זמניים נשוא תיק זה נקבע כי הוצאות אחזקת הבית בגין חלקם של הילדים נכללות בסכום שנפסק וכי סכומים ששילם הנתבע על חשבון המזונות (ואני מדגישה על חשבון המזונות בלבד) מיום הגשת התביעה ועד למתן החלטה זו כנגד קבלות ו/או אסמכתאות יוכלו להיות מקוזזים על ידו. משכך, איני סבורה שניתן לקזז מחוב המזונות של החייב לשלושת ילדיו הקטינים, תשלומים ששילם בגין חשבונות טלפון, חשמל, מים, וכיו"ב. למעלה מן הצורך יצוין, כי אף אם היה לכאורה מקום לקזז תשלומים אלה מחוב המזונות, אין ביכולתי להעריך את גובה הסכום לקיזוז כאשר אין חולק כי חשבונות אלה הינם עבור התא המשפחתי כולו (לרבות האישה) ולא ניתן לדעת מהו חלקם של הקטינים בלבד. הבקשה נדחית". 16. ביום 8.5.13 הגיש המערער את הערעור נשוא פסק דין זה. ביום 21.5.13 הפקיד המערער ערובה להבטחת הוצאות המשיבה בסך של 7,000 ש"ח. 17. במקביל להגשת הערעור הגיש המערער בקשה לעיכוב ו/או ביטול הליכי גביה בהוצאה לפועל. המשיבה הגישה תגובתה לבקשה זו וכן הוגשה תגובת המערער לתגובת המשיבה במסגרתה התבקש המערער לצרף דף חשבון עדכני על יתרת גובה החוב בהוצאה לפועל. לפי המסמכים שצירף המערער לתגובתו גובה יתרת החוב בהוצל"פ עומד על 20,188 ₪ (נכון ליום 26.5.13). 18. ביום 1.6.13 הוריתי על עיכוב הליכי ההוצל"פ לחוב הקיים בלבד בכפוף להפקדת סכום של 20,000 ₪ לצורך הבטחת החוב. תמצית טענות הצדדים בערעור שבפניי 19. לטענת המערער, המדובר בטענת פרעתי ויש לקזז את הסכומים ששילם על חשבון מזונות הילדים. לטענתו שגתה כב' רשמת ההוצאה לפועל שדחתה את בקשותיו לקיזוז שכן לטענתו כל הרכיבים אותם ביקש לקזז הינם למעשה הרכיבים המרכיבים את החבות במזונות. 20. המערער טוען כי יש לקזז מסכום החוב בתיק המזונות סך של 40,207 ₪ לפי הפירוט הבא: · 15,311 ₪ בגין תשלומים המהווים רכיבי מזונות - ובתוך כך כלל תשלומים בגין קופ"ח, ביטוח דירה, בזק, ועד בית, ארנונה, רופא שיניים לבן הבגיר, חשמל, סל תרבות של הילדים ב"---", טלפונים ניידים של שלושת הילדים, יס כבלים, וכו'. · 2,756 ₪ בגין הוצאות חריגות - ובתוך כך כלל תשלומים על הבחינה הפסיכומטרית של הבן ---, שיעורי נהיגה וטסט עבור ---, ביטוח בריאות וחיים לאם, משקפי ראייה עבור --- ותשלום ארנונה. · 18,896 ₪ - מחצית תשלומי המשכנתא - לחודשים שמפתיחת תיק המזונות ועד מתן ההחלטה על מזונות זמניים. · 3,134 ש"ח מחצית תשלומי משכנתא - ששילם המערער במקום המשיבה לבקשתה לאחר ההחלטה על מזונות זמניים. 21. המערער טען בבקשותיו בפני ההוצל"פ וכן בערעור זה כי יש לישם את סעיף 36.ד. בהחלטה למזונות זמניים מיום 17.1.13 ולפיו: "סכומים שהנתבע שילם על חשבון המזונות מיום הגשת התביעה ועד למתן החלטה זו כנגד קבלות ו/או אסמכתאות יוכלו להיות מקוזזים על-ידו." 22. מנגד טוענת המשיבה כי יש לדחות את הערעור. לטענתה המערער פעל שלא על-פי סדרי הדין בכך שכלל בערעור זה טענות שהעלה במסגרת טענת "פרעתי", אלו נדחו ע"י כב' רשמת ההוצל"פ כבר ביום 3.4.13 ועל כן המועד להגשת ערעור על טענות אלה חלף. 23. בנוסף, מפרטת המשיבה את החיובים השונים אותם מבקש המערער לקזז וטוענת לגבי כל אחד ואחד מהם מדוע אין לקזז סכומים אלו מתשלומי המזונות אותם חייב המערער לשלם. 24. המשיבה טוענת כי חובו של המערער בתיק ההוצאה לפועל (נכון למועד 19.6.13) עומד על סך של 26,106 ₪. 25. המשיבה מבקשת כי בית המשפט יידחה את הערעור ויחייב את המערער בהוצאות גבוהות. דיון והכרעה 26. הצדדים הפליגו הפלגה יתרה בטיעוניהם ובהרחבת טיעוניהם במסגרת הליך זה. יודגש, מדובר בערעור ועילות ההתערבות בו ברורות ומובחנות. אין בית המשפט שלערעור יושב ומחליף את שיקול דעת הערכאה הראשונה ואין הוא בוחן מחדש ומכריע בטענות הצדדים. 27. נדמה כי שני הצדדים חפצים כי בית המשפט יכריע בעניין זה מראשיתו, ולא כך היא. על מנת לסבר את האוזן היקף המסמכים שהוגש הינו רב ביותר ומעבר לצורך הנדרש לבירור טענות הצדדים. כך הערעור משתרע על פני 155 עמודים כולל נספחים ותשובה המשיבה משתרעת על פני 68 עמודים כולל נספחים. בנוסף, ההליך דרש התנהלות עניפה בין הצדדים וניתנו עד עתה 18 החלטות בתיק. עניין זה יבוא לידי ביטוי בהוצאות ההליך. 28. לאחר בחינת טענות הצדדים והמסמכים שצורפו ולאחר בחינת החלטות ר' ההוצאה לפועל - דין הערעור להדחות על כל מרכיביו, כל עניניו ובהתייחס לכל ההחלטות הנזכרות בו של ר' ההוצאה לפועל. 29. ראשית לכל, ועל מנת שלא להרבות הליכים נוספים בין הצדדים, אציין כי ניתן היה לדחות את הערעור רק מהפן הפרוצדוראלי. המערער הגיש את הערעור על החלטת ר' ההוצאה לפועל מיום 30.4.13. אולם בערעור בחר להתייחס לשורה של החלטות שלא נשאו חן בעיניו. זאת לא ניתן לעשות מבחינה פרוצדוראלית וניתן היה לדחות את הערעור ככל שהוא מתייחס להחלטות אחרות שהמועד להגשת ערעור לגביהן חלף ולא הוגשה כל בקשה להארכת מועד לגביהן. 30. לא ניתן במסגרת ערעור זה לדון ברצף של החלטות של ר' ההוצאה לפועל על פי בחירתו של המערער. על כל החלטה והחלטה היה על המערער להגיש ערעור, אם חפץ היה לשנותה. אולם ועל מנת שלא לנהל שוב הליכי סרק ומאחר ומדובר בכל ההחלטות בדיוק באותו נושא (שהמערער שב ופנה לגביו בצורות שונות לר' ההוצל"פ), מצאתי כי יש מקום לבחון את הדברים גם מהפן המהותי. 31. גם מהפן המהותי דין הערעור להדחות. 32. נקודת המוצא לבחינת הערעור הינה החלטות ר' ההוצל"פ. לא ניתן לדלג על משוכה ולהתעלם מהחלטות המנומקות שניתנו ולבקש כי בית המשפט יכריע במחלוקת בין הצדדים משמע לא ניתנו החלטות קודמות. 33. המערער לא התמודד כלל עם טענות בשלהן ניתן לבחון התערבות של ערכאת הערעור בהחלטות ר' ההוצל"פ. 34. יתרה מכך, בחינת החלטות ר' ההוצל"פ מעלה כי ההחלטות הינן מפורטות, מנומקות וברורות עובדתית ומשפטית. לא מצאתי כל עילה בשלה יש להתערב בהחלטות שניתנו. 35. כב' ר' ההוצאה לפועל בחנה את כל טענות המערער אחת לאחת ודחתה אותן לגופן ובאופן מנומק עובדתית ומשפטית. היא אף עשתה עימו חסד ועל אף שהגיש את אותה "גברת בשינוי אדרת" שוב ושוב ושוב לא חייבה אותו בהוצאות. 36. גם אם אלך לקראת המערער ואבחן את הדברים לגופם - הרי שלא מצאתי כל עילה להתערב בהחלטות האמורות. ההחלטות הינן מנומקות והמסקנות שהסיקה כב' ר' ההוצאה לפועל מהחומר שבפניה ומנסיבות התיק עולות בקנה אחד עם ההחלטות השיפוטיות שניתנו ועם הפסיקה בעניין זה. 37. מושכלות יסוד הן כי בעת דיון בערעור על החלטת כב' ר' ההצל"פ אין בית המשפט שם עצמו בנעליה של הערכאה הראשונה. אין הטענות נבחנות מחדש במקום הערכאה הראשונה. העילות להתערבות בהחלטה לטענות "פרעתי" של כב' ר' ההוצל"פ הינן במקרים חריגים ויוצאי דופן. ערעור זה איננו מעלה כל שאלה וכל עניין כזה. 38. גם הנימוקים המשפטיים והקביעות המשפטיות של כב' ר' ההוצאה לפועל מקובלים עליי במלואם. 39. אני מקבלת במלואה את קביעתה כי אין מקום לקזז את סכומי המשכנתא ששולמו על ידי המערער על חשבון חיובו במזונות, ועניין זה הוא עניין להתחשבנות רכושית בין הצדדים. 40. כמו כן מקובלים עליי במלואם נימוקיה הנוגעים להוצאות האחרות, אשר חלקם כלל לא ניתן לראות בהן כהוצאות חריגות או חלק ממזונות (למשל הוצאות של המערער עצמו, תשלומים לבחינה פסיכומטרית, שיעורי נהיגה, הוצאות המתייחסות לתקופות לגביהן לא חלה ההחלטה ועוד) וחלקן נוגעות ישירות לפן הרכושי בין הצדדים (משכנתא, משיכות מחשבון הבנק של המערער על ידי המשיבה, תשלום עבור ביטוח בריאות של המשיבה). 41. יתרה מכך, כב' ר' ההוצאה לפועל קבעה כי המערער לא הגיש כדין את הבקשה ב"טענת פרעתי" ולא עמד בנטל ההוכחה הנדרש בבקשות מסוג זה. די בכך על מנת לדחות את הערעור לגופו. 42. הנטל בהוכחת "טענת פרעתי" הינו נטל כבד. המבקש לא עמד בו גם בערעור בפניי. המערער לא הוכיח כי הקיזוזים המבוקשים הינם חלק מהמזונות שנפסקו והמערער גם לא הוכיח כי המשיבה הסכימה כי ישלם לה על חשבון מזונות באופנים אחרים. 43. אשר על כן ומכל הנימוקים לעיל - אני מורה על דחיית הערעור. סיכום 44. אשר על כן אני מורה כדלקמן: א. הערעור על כל חלקיו נדחה. ב. עיכוב ההליכים בתיק ההוצאה לפועל בטל בזה. ג. הכספים שהופקדו ע"י המערער להבטחת חוב ההוצאה לפועל בסך של 20,000 ₪ בהתאם להחלטתי מיום 1.6.13 יועברו למשיבה על ידי מזכירות בית המשפט על חשבון וחלק מחוב ההוצאה לפועל (מזונות) של המערער. ד. המערער יישא בהוצאות המשיבה בהליך זה בסך של 20,000 ₪, אשר ישולמו באופן הבא: סך של 7,000 ₪ יועברו למשיבה מהערובה שהופקדה בתיק ע"י המערער בהתאם להחלטתי מיום 21.5.13. את ההפרש בסך של 13,000 ₪ ישלם המערער בתוך 30 יום, ולא -יישא הסכום ריבית והצמדה. 45.טענת פרעתימזונות