כב' הרשמת דנה בבקשה להגדלת חוב מטעם הזוכים(המשיבים) ובטענת פרעתי של החייב (המערער) וקבעה כי יתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל הינה בסך של 233,929 ש"ח. רקע עובדתי 1. המערער והמשיבה מס' 1 הינם בני זוג שנישאו בשנת 1989 ומנישואיהם נולדו להם 4 ילידם-המשיבים 2-5. 2. נישואי בני הזוג לא עלו יפה, דבר שהביא לניהול הליכים משפטיים רבים ביניהם, בבית הדין הרבני וגם בבית משפט לענייני משפחה. כיום בני הזוג עדיין לא גרושים. 3. בחודש אוקטובר 2007 הגיש המערער בבית הדין הרבני, תביעת גירושין, לה כרך תביעת מזונות אישה, ילדים ומשמורת; בית הדין הרבני בפסק דין מיום 10.8.2010 דחה את תביעת הגירושין (נספח א' לתגובה). 4. ביום 7.11.2007 הגישה המשיבה לבית משפט זה (בפני כב' השופטת אתי בוהדנה) תביעה למזונות אישה וילדים ומשמורת. בתאריך 19.2.2008 קבע בית המשפט כי הסמכות לדון בתביעת מזונות האישה והמשמורת הינה לבית הדין הרבני. בית המשפט, חייב את המערער לשלם מזונות זמניים עבור 4 ילדיו, בסכום של 4,600 ₪, בכל 10 לחודש עבור החודש השוטף מראש החל מ-10.3.2008. כאשר סכום המזונות מוצמד למדד המחירים לצרכן על בסיס מדד שפורסם ביום 15/2/2008. 5. בתאריך 2.9.2008 חייב בית הדין הרבני את המערער במזונות זמניים לאישה כדלקמן: דמי שכירות בגין שתי דירות הסמוכות לדירה בסך של 2,600 ₪ לחודש יועברו לאישה, בנוסף הבעל ישלם לאישה סכום של 4,000 ₪ בחודש בנוסף ישלם הבעל המשכנתא הרובצת על הדירה ומיסי ארנונה, הכל החל מיום 1.8.2008. בהמשך בתאריך 24.9.2008 הפחית בית הדין הרבני את סכום המזונות הזמניים לאישה מסכום של 4,000 ₪ לסכום של 2,000 ₪ לחודש וזאת החל מיום 1.9.2008, כאשר יתר החיובים נשארים על כנם. 6. בתאריך 27/7/2010, נתן בית המשפט לענייני משפחה בטבריה פסק דין בתביעת המזונות של הילדים. בית המשפט פסק מזונות עבור 4 הילדים בסכום של 4,400 ₪ כאשר המזונות מוצמדים למדד המחירים לצרכן על בסיס מדד אשר פורסם ביום 5/7/2010. 7. על פסק הדין מיום 27/7/2010 הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. בתאריך 23.3.2011 ניתן פסק דין בערעור שקיבל באופן חלקי את הערעור לענין שיעור המזונות והתחלת מועד החיוב. בית המשפט המחוזי פסק מזונות לילדים כדקלמן: א. סך של 2,250 ₪ לחודש עבור כל אחת מהבנות xxx החל מחודש 11/07 ועד למועד הגיוס לצה"ל; ממועד בו גויסה כל אחת מהן לצה"ל ועד לתום שרות החובה, יעמוד שיעור המזונות החודשי של כל אחת ,על סך של 750 ₪. ב. סך של 2,300 ₪ לחודש עבור החל מחודש 11/07. ג. סך של 2,500 ₪ לחודש עבור החל מחודש 11/07. סה"כ סכום המזונות נכון ליום פסק הדין הינו 6,300 ₪. ההליך בהוצאה לפועל 8. מהמסמכים שהוגשו בפני עולות העובדות כמפורט להלן. 9. ההליך בהוצאה לפועל נפתח תחילה ע"י המשיבה מס' 1 (הזוכה) לביצוע החלטת בית הדין הרבני למזונות אישה בסך של 4,000 ₪ ביום 25/9/08. 10. בתאריך 2.10.08 הוגשה בקשה להגדלת חוב על יסוד החלטת בית המשפט לענייני משפחה בטבריה בענין פסיקת מזונות זמניים לילדים, אולם בקשה זו לא אושרה בהעדר אישור מסירת אזהרה וסריקת מסמכי פתיחת תיק. 11. בתאריך 10.11.08 הגיש המערער-החייב בקשה בטענת "פרעתי" כנגד קיזוז חוב הזוכה -המשיבה לחייב, ובקשה להקטנת החוב לאור החלטת בית הדין הרבני להקטנת מזונות האישה לסך של 2,000 ₪. 12. ביום 11.10.10 הגישה המשיבה בקשה להקטנת חוב ועדכונו. 13. המערער-החייב הגיש ביום 24.11.2010 בקשה בטענת "פרעתי" לגבי מזונות האישה והילדים. וכן ביקש להקטין את מזונות האישה לסך של 2,000 ₪. 14. ביום 15.5.11 הגישה המשיבה-הזוכה בקשה להגדלת חוב בעקבות פסק הדין בערעור במחוזי (נספח יב' לתגובת המשיבה).המשיבה ביקשה להעמיד את יתרת חובו של החייב ע"ס 340,123 ₪ בהתאם לטבלא שערכה ובה חישוב הסכומים בהתאם לפסק הדין כאשר הטבלה מפרטת,החיובים של המערער-החייב בקיזוז הסכומים ששולמו בפועל על ידו. המערער הגיש בתורו תגובתו ביום 1.6.11 (נספח יג לתגובת המשיבה), המתבססת לשיטתו על טענת "פרעתי" שהגיש כבר ביום 10.11.08 ו 24.11.2010; במסגרת התגובה הוא הוסיף וביקש לקזז סכומים ששילם לטענתו. 15. בתאריך 18.5.11 ראש ההוצאה לפועל קבעה כי חיובי הבעל לענין מזונות אישה וילדים, ידונו בתיק אחד (נספח יד לתגובת המשיבה). 16. ביום 10.8.2011 ובמסגרת תיק ..., נתנה כב' הרשמת ... ... החלטה, נשוא ערעור דנן, לפיה היא הגדילה את יתרת החוב של החייב והעמידה אותה על סך של 233,929 ₪. החלטת כב' הרשמת התבססה על החישובים שבוצעו מטעם הזוכה כאשר היא קיבלה חלק מטענות הנתבע בענין קיזוז תשלומי המשכנתא והארנונה כמפורט בטבלה ודחתה את רוב טענות החייב -המערער בענין קיזוז סכומים ששילם לטענתו כנגד מזונות האישה והילדים. טענות המערער 17. המערער-החייב הגיש ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל , בטענת "פרעתי" וקביעת יתרת חובו. 18. המערער העלה תחילה טענה כללית לפיה, הוא הוסיף ושילם מזונות מעבר לקבוע בפסק הדין,לטענת המערער, הצדדים חזרו לחיות חיים משותפים בשלום בית תחת קורת גג אחת מחודש 12/2007 עד לסוף 8/2010; כן, בהתאם להליכי שלום הבית הורה בית הדין הרבני בהחלטה מיום 13.8.08 לאישה להקפיא כל הליכי ההצל"פ כל עוד הצדדים מצויים בשלום בית. לטענת המערער, על אף שהצדדים חיו בשלום בית, הוא העביר לידי המשיבה, בהעברות בנקאיות לחשבונה, מזונות אישה וילדים בסך של 6,300 ₪ (+ משכנתא, ארנונה וביטוחים). בנוסף הוא שילם סך של 89,000 ₪ עבור משק הבית. 19. עוד טוען המערער כי , יש לקזז מסכום של 233,929 ₪ שקבעה כב' הרשמת, סך של 205,883 ₪ כמפורט להלן: א. סכום של 89,000 ₪ בגין תשלומים שונים למשק הבית המשותף באמצעות כרטיס האשראי של המערער, בתקופת שלום הבית. לטענת המערער, שגתה כב' ראש ההוצאה פועל שעה שקבעה כי פירוט כרטיסי האשראי אינם מהווים קבלות כדין ולא ניתן להצביע על כך ולהסיק מסקנות, כבקשת החייב, שתשלומים אלה שבוצעו על ידו היו עבור היליד והאישה". לשיטת המערער, בפירוט דפי חיובי כרטיס האשראי עולה בבירור עבור מה בוצעו התשלומים שהינם בעיקר סופר מרקט-כלכלה, ביטוח לרכב שבשימוש הבלעדי של האישה, כבלים, בתי ספר, מתנסים וכיוצ"ב, הכל בתקופות בהם הצדדים וילדים המשותפים חיו יחד בשלום בית תחת קורת גג אחת. המערער מפנה לעדות המשיבה-הודאת בעל דין (עמ'14) שמאשרת לטענתו שהוא משלם הוצאות השוטפות, הוצאות בתי ספר, פלאפונים, וקופת חולים. ב. סכום של 4,737 ₪ ששולמו לקו"פח וסכום של 7,708 ₪ ששולם בגין ביטוח חיים, עבור האישה והילדים; המערער חזר והפנה לאישורים שהגיש בעניין זה ואשר לא קיבלה אותם כב' הרשמת בהוצאה לפועל;לשיטתו מדובר באישורים מקופ"ח מכבי בה מבוטחת כל המשפחה המצביעים על תשלום סך של 4,575 ₪ לאורך כל התקופות וכן ביטוח שיניים בסך של 7,400 ₪. המערער הוסיף, כי באישורים רשום במפורש כי המוטב בביטוח רפואי הינו הבעל, האישה והילדים. המערער מפנה גם להודאת האישה בעניין זה, במסגרת הליכי הוצאה לפועל וגם בפני בית המשפט לעניני משפחה. ג. לשיטת המערער, אי קבלת האסמכתאות שהציג כראיה בפני רשמת ההוצאה לפועל, הינה בטעות יסודה והיה עליה לקבל אותם כפי שהוצגו, בפרט משמדובר בתיק של דיני משפחה כאשר ההלכה היא שבית משפט לעניני משפחה אינו מקפיד קלה כבחומרה בדיני הראיות וסדרי הדין. ד. סכום של 23,400 ₪ בגין דמי שכירות, לתקופה החל מ-10.11.07 עד 10.8.08 אשר גבתה המשיבה לעצמה מהשכרת דירה המצויה בבעלות בני הזוג, זאת ללא כל החלטה שיפוטית בעניין זה; לטענתו, כב' הרשמת טעתה עת לא התייחסה כלל לטענת המערער לקיזוז סכום זה מגובה החוב בתיק. ה. סכום של 65,100 ₪ בגין דמי שכירות שגבתה המשיבה לעצמה מהשכרת דירת המגורים של בני הזוג. המערער הסביר, כי ב 11/2008 עברה המשיבה מדירת בני הזוג והשכירה את הדירה כנגד דמי שכירות בסך של 2,100 ש"ח לחודש למשך 31 חודשים.; לטענת המערער, כב' ראש ההוצאה לפועל טעתה עת לא התייחסה כלל לטענתו לקיזוז סכום זה מהחוב בתיק. ו. סכום של 7,588.5 ₪ כספים שכב' ראש ההוצאה לפועל הורתה בהחלטתה מיום 16.5.11 לשחרר לידי הזוכה-המשיבה, מתוך הכספים שהיו מעוכבים בתיק, כאשר בפסק הדין היא לא הפחיתה את סכום זה מחובו של המערער בתיק ובכך טעתה. ז. סכום של 5,988 ₪ בגין ניתוק ממירים של "יס". לטענת המערער, מאז שעזב את הבית באוגוסט 2010, ביקש לנתק את חברת הלווין "יס", אך המשיבה מסרבת לאפשר לאנשי חברת הלווין "יס", לקחת את הציוד הקצה בשווי של 5,988 ₪. המערער מפנה להודאת המשיבה לטענתו בעניין זה; לשיטת המערער, ראש ההוצאה לפועל, טעתה עת לא התייחסה לטענותיו בעניין זה ולא קיזזה סכום זה. ח. סכום של 8,350 ₪ חלקה של המשיבה בחוב המשותף לבני הזוג; לטענת המערער, בסמוך למועד הפירוד של בני הזוג ניתנו שיקים לאנשים נושים בסך כולל של 16,700 ₪, בהמשך ולאור דרישות הנושים ומתוך חשש להיגרר להליכים משפטים, שילם המערער מכיסו את מלוא הסכום באמצעות הלוואה מאחותו. למערער קמה זכות קיזוז כנגד חובה האישי של הזוכה-המשיבה כלפיו (שכן פתחה את תיק הוצאה לפועל למזונות אישה בלבד). 20. המערער מעלה שתי טענות נוספות כנגד החלטת כב' הרשמת בהוצאה לפועל: א. כב' הרשמת שגתה שעה שלא קבעה כיצד ובאיזה אופן ישולם החוב בתיק (פריסת תשלומים), בפרט משמדובר בחוב כבד וכאשר האישה-המשיבה עומדת על דרישתה לשלום בית, סירוב לתת גט, סירוב לפירוק השיתוף . ב. כב' הרשמת שגתה שעה שחייבה את המערער בסכומים הנקובים בפסק הדין המחוזי כשהם נושאים הצמדה באופן רטרואקטיבי מחודש 11/2007, זאת על אף שבית המשפט המחוזי לא פסק כי הסכומים שפסק יישאו הפרשי הצמדה. 21. לבסוף, המערער מבקש לקבל את הערעור ולהורות עת קיזוז הסכום בסך של 205,883 ₪ וביטול ההצמדה וריבית בתיק. תגובת המשיבה 22. המשיבה מבקשת לדחות את הערעור. לשיטת המשיבה, המערער העלה טענת "פרעתי" וקיזוז, באופן כללי ובלתי מפורט כנדרש, והוא לא הרים את נטל ההוכחה הרובץ עליו. היא מפנה לפסיקה בעניין זה. 23. המשיבה התייחסה לסכומים הנטענים של המערער וטענה: א. באשר לסכום של 89,000 ₪ ששולם בכרטיסי אשראי : לטענת המשיבה אין במידע בדפי כרטיס האשראי כדי להוציא את המערער ידי חובתו. לשיטת המשיבה, על מנת הוכיח טענת "פרעתי", יש לעמוד בשלושה תנאים מצטברים: אחד, על המערער להציג קבלות בגין הצרכים; שנית, על המערער להראות כי נשארה יתרה חיובית לאחר הפחתה של הצרכים והצריכה האישית שלו; שלישית, הזוכה הסכים במפורש כי הצרכים הינם במקום תשלום המזונות. לטענת המשיבה, המערער לא עמד בתנאים אלה, לא הציג קבלות והמשיבה לא הסכימה כי אספקת מצרכים הינה במקום תשלום המזונות. היא הוסיפה, כי תמיד קיים חוסר במוזנות והיא משלימה אותו באמצעות הלוואות. בכל מקרה המשיבה הוסיפה וטעה כי מדפי כרטיס האשראי עולה כי ישנן עסקאות שאין להן כל קשר למזונות ילדים ואישה. ב. באשר לתשלום דמי ביטוח רפואי: לשיטת המשיבה, בהתאם להחלטת כב' השופטת בהודנה בפסיקת מזונת זמניים ובפסק הדין, על המערער לשלם הוצאה זו. המשיבה הוסיפה, כי המערער לא צירף אישורים רשמיים בגין הוצאה זו וגם אין הפרדה באישורים שצירף לגבי כל תשלום ותשלום. בכל מקרה טוענת המשיבה, כי לא הוכח שהסכימה לכך שתשלום ביטוח רפואי, יבוא במקום תשלום מזונות. מה גם, שכיום היא זו שמשלמת את הוצאות הביטוח הרפואי. ג. באשר לסכומים בגין דמי שכירות: מדובר בטענות סתמיות שלא הוכחו. לטענת המשיבה, הכנסתה היחידה של המשיבה בזמן הרלוונטי להליכים המשפטיים, הינה מיחידות הדיור. אין כל חיוב של המשיבה כלפי המערער- בעניין זה ומשכך לא קמה לבעל כל זכות לקיזוז. ד. באשר לשחרור כספים מעוכבים: מדובר בטענה סתמית שלא הוכחה. היא הוסיפה, כי כיום התשלומים נעשים באמצעות מערכת ממחושבת, כאשר חובו של המערער צומצם מסך של 70,275 ₪ לסך של 64,576 ₪ ולראיה צירף דף חשבון מלשכת ההוצל"פ. ה. באשר לתשלום סך 5988 ₪ עבור ציוד הקצה של "יס": המערער לא הוכיח שדרש את ציוד הקצה, ולא המציא אישורים בדבר תשלום בפועל לסכום הנטען. ו. באשר לתשלום חלק בחוב המשותף הנטען: המערער הודה בדיון בפני ראש הוצאה לפועל מיום 16.6.11, כי השיקים נשוא החוב הנטען לא שולמו וחזרו. היא הוסיפה, כי אין מדובר בחיוב של הזוכה כלפי החייב. מה גם שמדובר ב"זכות קיזוז נטענת", שנויה במחלוקת שאין מקום לבררה במסגרת טענת "פרעתי", אלא במסגרת תביעה מתאימה. 24. באשר לשתי טענת המערער הנוספות: לדידה של המשיבה, טענות בדבר אופן תשלום החוב, אין מקומן בהליך של ערעור ויש להעלות בהליך המתאים. בכל מקרה הוסיפה, כי המערער הינו אדם אמיד בעל רכוש רב כולל כספים ונכסים. 25. באשר לטענות בדבר הפרשי הצמדה: לשיטת המשיבה, יש לשלם את חוב המזונות בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה וזאת בהתחשב בכך: ראשית, המערער הכיר בדיון מיום 7.2.08 בפני בית המשפט לעניני משפחה, בחובתו לשלם את מזונות העבר. אך בהמשך "התעלם" מכך; שנית, כב' השופטת בהודנה קבעה מפורשות, בהחלטה בדבר מזונות זמניים וגם בפסק הדין, כי סכום המזונות שלא ישולם במועדו ישא ריבית והצמדה כחוק; ושלישית, בית המשפט המחוזי קבע בפסק דין כי יש להוסיף לדמי המזונות את ההפרשים המתחייבים. 26. לא רק זאת, המשיבה הוסיפה וטענה, כי ראש ההוצאה לפועל טעתה בחישוב לטובת המערער בסכום של 57,108 ₪. 27. ביום 15.12.11 התקיים דיון בערעור וב"כ הצדדים חזרו והפנו לטענותיהם בכתב הערעור ובתגובה לו. במהלך הדיון, עו"ד וכניש, הודיעה (עמ'5 ש'1-3) כי המערער חוזר בו מטענות הקיזוז תוך שמירה על זכותו להגיש תביעה כספית מתאימה מבלי שהדבר יהווה השתק עילה או השתק פלוגתה בסכומים הנטענים. כך, למעשה עיקר הדיון התמקד בטענות לענין ההצמדה וגם בדרך חישוב החוב. יחד עם זאת, אתייחס לכל טענות המערער לרבות טענות הקיזוז. דיון והכרעה 28. תחילה אתייחס לטענת פרעתי אשר העלה המערער לפיה, גם בתקופה בה חזרו לחיות ביחד בשלום בית, מחודש 12/2007 עד לסוף 8/2010, הוא הוסיף ושילם מזונות אישה וילדים בסך של 6300 ₪, בהעברות בנקאיות לחשבון המשיבה. בהקשר זה צירף המערער לבקשתו השנייה מיום 24.11.10 בטענת "פרעתי", דפי בנק שלו המעידים על ביצוע העברות כספים מחשבונו לחשבון המשיבה. 29. כב' הרשמת קבעה בהחלטתה מיום 10/8/2011 (עמ'3) כי החייב-המערער לא הוכיח טענותיו בענין התשלומים שביצע לטענתו למשך כל התקופה החל מחודש נובמבר 2007 ועד מאי 2011, מעבר לסכומים בהעברות הבנקאיות . 30. מקובלת עלי קביעת כב' הרשמת בהוצאה לפועל בענין זה. 31. ראשית, יש לציין כי טענת פרעתי מעוגנת בסעיף 19 לחוק; לפי סעיף 19(א) לחוק הנ"ל, "נתונה לראש ההוצאה לפועל הסמכות לברר ולפסוק בטענות החייב, שהוא מילא או שאינו חייב למלא אחר פסק -הדין, ואין ראש ההוצאה לפועל מוסמך לפסוק בתביעות אחרות, שיש לחייב נגד הנושה " (ע"א 449/83 משה רבהון נ' ל' גליקמן בע"מ, פ"ד לט(3) 250 , 251-252 (1985). 32. לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, על החייב מוטל נטל ההוכחה להוכחת טענותיו. באשר לטענת "פרעתי", היא בדרך כלל טענת הודאה והדחה שבה רובץ נטל השכנוע עד הסוף על החייב ואיננו עובר לזוכה (ספרו של דוד בר אופיר, שם עמ' 189; ע"א 357/72 שנסי עזיז נ' סוראיה בצלציוני, פ"ד כז(1) 741 , 744-745 (1973); אולם במהלך הדיון יכול לעבור אל הזוכה הנטל להביא ראיות לסתור (ראה, ספרו שם, עמ'189). 33. שנית,ולגופו של ענין ,בהתאם להחלטת בית הדין הרבני מיום 13/11/2008 הליכי ההוצאה לפועל הוקפאו- ולא בוטלו- למשך 3 חודשים .בנוסף,בית הדין הרבני הוסיף, כי " לעת עתה אין כל שינוי בהחלטות שכר ניתנו והם מחייבות את שני הצדדים, ועל הבעל לשלם את המוטל עליו ע"פ ההחלטות השונות, גם ללא הליכי הוצל"פ". כך למעשה אין שינוי מבחינת החיוב בתשלום מזונות,ועל הבעל היה לשלם המזונות גם בתקופת שלום הבית. 34. המערער הסתפק כאן בהעלאת טענת "פרעתי" וכי שילם מזונות אישה וילדים בסך של 6,300 ₪, בתקופה ארוכה החל מחודש 12/2007 ועד ליום הגשת בקשתו ,ולראיה צירף דפי בנק חלקיים המעידים על העברות בנקאיות שביצעו לחשבון הזוכה המשיבה. אין מחלוקת בין הצדדים לגבי התשלומים שבוצעו בהעברות בנקאיות לחשבון המשיבה ע"י המערער, הזוכה ובבקשה להגדלת החוב צירפה טבלה בה פירטה בן היתר התשלומים אשר ביצע החייב בפועל לתקופה מחודש 3/2008 ועד חודש 5/2011 לגבי כל חודש וחודש כאשר כל התשלומים בוצעו בהעברות בנקאיות,טבלה זה כוללת אותם תשלומים בהעברות בנקאיות שהוגשו ע"י המערער כראיה ואף מעבר לכך. טענתו של המערער לתשלום המזונות מעבר להעברות הבנקאיות הינה טענה כללית,סתמית ובלתי מפורטת בדבר נסיבות התשלומים כגון, מקור התשלום, מועדי התשלום, סכומי התשלום או נסיבות/ראיות אחרות שיש בהן לתמוך בגרסתו ,ועל כן ובצדק דחתה כב' הרשמת טענות אלה. 35. עתה, אתייחס בקצרה לטענות הקיזוז של המערער, אחת לאחת. 36. בהקשר זה יש לציין כי אמנם הסמכות לדון בטענת קיזוז לא נקבעה במפורש בסעיף 19 לחוק, אולם הלכה פסוקה היא, כי במסגרת טענת "פרעתי" ניתן יהיה להוכיח את הקיזוז (רע"א 191/87 יעקב רבין נ' בנק ברקליס דיסקונט בע"מ, תק-על 87(2), 661 (1987). הוצאות משק בית בסך של 89,000 ₪ 37. הרשמת דחתה את טענת הקיזוז כאן; היא קבעה כי "דפים אלה אינם מהווים קבלות כדין ולא ניתן להצביע על כך ולהסיק מסקנות, כבקשת החייב, שתשלומים אלה שבוצעו על ידו הינם עבור הילדים והאישה" (עמ'4-5). 38. מקובלת עלי קביעת ראש ההוצאה לפועל כי לא ניתן לקזז סכומים אלה מחוב המזונות , גם אם מנימוקים אחרים ונוספים . אכן מעיון חוזר בדפי החשבון עולה כי מדובר בתשלומים שונים בגין אחזקת בית, מכשירים סלולארים, רכב וכ'ו. אולם, אין ללומד מדפים אלה כי המערער ביצע תשלומים אלה, עבור ולצורך צרכיהם של הילדים והאישה. כן המערער לא הגדיר ולא הוכיח את התשלומים שביצע באופן מלא וגם לא את מועדם המדויק. 39. ודוק, טענת קיזוז יש להעלות בצורה מפורטת וברורה, ויש להציג במדויק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת, ואין די בהעלאת טענת קיזוז בעלמא (ע"א 579/85 ב"ש 288/86 ב"ש 332/86 משה אריאן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מ(2) 765 , 767-768 (1986) 40. בכל מקרה והעיקר, הספקת מצרכים וטובין ע"י הבעל-האב, אינה באה במקום תשלום מזונות לאישה וילדים, בהעדר הסכמתם מראש לכך, גם אם הם חיו בשלום בית תחת קורת גג אחת. וכאן לא הוכח שהסכמה זו ניתנה ע"י האישה והילדים, אלא הדבר נעשה ביוזמתו ועל פי רצונו של המערער בלבד. 41. אבהיר, שעה שעסקינן בתביעת מזונות, בה נפסק חיוב עקרוני ומתמשך בתשלום סכום קצוב כל חודש, אין הבעל-האב, יוצא ידי חובתו, לאור נטל הראיה המוטל עליו לפי סעיף 19 (א) הנ"ל, אם הוא טוען לתשלום חיוב המזונות בדרך אחרת ושונה בה הוא בחר- אספקת וכיסוי צרכים בסכום זהה לזה שנפסק. 42. בית-המשפט חייב את המערער כאן במזונות המשיבה וילדיה בשיעור חודשי מוגדר וקצוב בהתבסס על מערכת נתונים עובדתית שהוכחה בפניו. אם חל שינוי בנסיבות, כמו למשל כאן הצדדים חזרו לגור תחת קורת גג אחת, יכול היה המערער לנסות ולהוכיח באופן ברור , כי סכום המזונות בו חוייב, הועבר בשיעור זהה, לידי המשיבה והילדים -הזכאים, בהסכמתם, אך בשינוי צורה בדרך טובין ומצרכים או בדרך דומה אחרת. אך כאמור, המערער לא הוכיח הסכמה זו מצד האישה אשר אף ציינה במפורש כי לא הסכימה לכך. 43. לענין זה ראה ע"א 779/76 יעקב שוחט נ' איוט כרמלה שוחט, פ"ד לב(1) 580 , 584-585 (1978): "אולם כל עוד עומדת ההחלטה של בית-המשפט המוסמך בעינה, לא יצא המערער ידי חובתו כאשר הביא עדות על כך שהאשה שהתה חלק מן הזמן במחיצתו ואף נסעה עמו לחוץ-לארץ וכי רכש מזונות במכולת, בסכום שלא הוגדר ולא הוכח באופן מלא ובמועדים שלא תוארו במדוייק. במילים אחרות, תקפה של החלטה שיפוטית מחייבת, בדבר תשלום קצוב, אינה בטלה מן העולם ללא הוכחה ברורה, כי לפחות ניתנה, בהסכמה, הספקת מצרכים וטובין אחרים בסכום זהה לזה שנפסק בבית המשפט.. ". ראה גם תמ"ש (משפחה ת"א) 20292/96 ס.נ' ס, תק-מש 98(2), 68 , 69 (1998); תמש 64423/97 פלוני נ' פלונית, פורסם באתר נבו. ביטוח רפואי 44. הדברים נכונים גם לגבי התשלומים שביצע המערער כטענתו עבור ביטוח רפואי (סכום של 4737 ₪ וסכום של 7708 ₪). 45. צדקה כב' ראש ההוצאה לפועל, עת דחתה את טענת המערער לקיזוז סכומים אלה (עמ'4). גם אם ישנה ראיה והוכחה לגובה הסכומים והמוטבים הרי, כאמור לעיל ,המערער לא הוכיח כי ישנה הסכמה מצד הזוכים, המשיבה וילדיה, כי תשלום הביטוח הרפואי הנטען, יקוזז מסכום המזונות . 46. בהקשר זה הפנה המערער כטענתו להודאת המשיבה (עמ'13-14 -לדיון בפני ראש ההוצאה לפועל וגם עמ'7 לדיון בתמש 5040/07) כי המערער נושא בתשלומים שונים לרבות בתי ספר, פלאפונים וגם ביטוח רפואי וכו' (ראה טענת ב"כ המערער עמ'3 לדיון מיום 15.12.11), אולם לדעתי אין בכך כדי להושיע למערער. 47. מעיון בפרוטוקול הדיון בפני ראש ההוצאה לפועל ובפני כב' השופטת בוהדנה אליהם הפנה המערער, ניתן ללמוד, לכל היותר, כי המשיבה הסכימה לכך שהמערער שילם חלק מהוצאות שונות, כגון פלאפונים, כבלים וקופ"ח (כאשר לא ברור מועד התשלום וגובהו) , אולם אין ללמוד מכך בענין גובה הסכומים ,מועד תשלומם לענין טענת הקיזוז מה גם שאין ללמוד בכך על הסכמת המשיבה כי תשלומים אלה יבואו במקום המזונות בהם חייב. 48. לסיכום: אני קובעת, כי אין לקזז את הסכומים הנטענים בגין הוצאות משק בית בסך של 89,000 ₪, ולא בגין ביטוח רפואי (בסך 4,737 ₪ ו - 7,708 ₪). טענות קיזוז שנויות במחלוקת 49. סמכותו של ראש ההוצאה לפועל, לעסוק בסוגיה המונחת בפניו, נבחנת על פי התשובה לשאלה, "האם הסוגיה עוסקת בביצועם של פסק דין או החלטה, הניתנים לאכיפה, אשר הוגשו לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל; או שמא, הסוגיה שבפני ראש ההוצאה לפועל, חורגת ממתחם הביצוע, ועניינה הכרעה בסכסוך חדש, החיצוני לביצועו של פסק הדין"? (ע"א (מחוזי ת"א) 3033/04 קרדוב יזום והשקעות בע"מ נ' טל חיות חברה לבניין בע"מ, תק-מח 2006(4), 9245 , 9248 (2006) 50. ככלל נהוג להבחין בן זכות קיזוז קיימת לבין זכות קיזוז נטענת (רע"א 5336/06 עו"ד גיל פרמינגר נ' עיריית חיפה, תק-על 2007(1), 4865 , 4867 (2007). א. זכות קיזוז קיימת: " פירושה זכות שקיומה אינו שנוי במחלוקת, כאשר הזוכה הודה במפורש בקיומה או שזו זכות חלוטה ושוב אין הזוכה יכול להלין על קיומה. זכות קיזוז קיימת תיתכן גם "כאשר ניתן פסק דין סופי במחלוקת אחרת שהייתה בין הזוכה לחייב" (ע"א 5336/06 לעיל) . טענה כזו ניתן לטעון במסגרת טענת "פרעתי" . ב. זכות קיזוז נטענת : "שהינה זכות קיזוז השנויה במחלוקת. טענה כזו אמורה להעמיד לטוען עילת הגנה בפני תביעת יריבו ובירורה של טענה כזו חורגת מגדר סמכותו של ראש ההוצאה לפועל הדן בטענת "פרעתי" (ע"א 5336/06 לעיל) ראה גם ספרו של דוד בן אופיר, שם, עמ' 196(א)-196ב-ג) 51. הרציונאל העומד ביסוד ההתייחסות השונה לסוגי טענת "פרעתי" השונים מתבסס על הגדרת תפקידו של ראש ההוצל"פ, שהוא בעיקר ביצוע פסקי דין וחיובים מוחלטים אחרים, מבלי לקבוע זכויות של בעלי הדין, אלא במקרים מסוימים ומיוחדים בלבד ואין לראש ההוצל"פ סמכות לדון בתביעות שיש לחייב כנגד יריבו. 52. לענין זה ראה,(ע"א (מחוזי ת"א) 3033/04 קרדוב יזום והשקעות בע"מ נ' טל חיות חברה לבניין בע"מ, תק-מח 2006(4), 9245 , 9249 (2006); עש"א (ק"ש) 27728-01-11 המאגר הישראלי לביטוח רכב "הפול" נ' משה רזניק, פורסם באתר נבו.; ע"א (מחוזי ת"א) 3033/04 קרדוב יזום והשקעות בע"מ נ' טל חיות חברה לבניין בע"מ, תק-מח 2006(4), 9245 , 9249 (2006). 53. שאר טענותיו שלהלן של המערער הינם בגדר טענות שנויות במחלוקת, שאין מקום לבררן במסגרת טענת "פרעתי" ואין לראש ההוצאה לפועל, סמכות לדון בהן: א. באשר לסכומים בגין דמי שכירות - כאן ישנה מחלוקת בין הצדדים, עובדתית וגם משפטית, לרבות בשאלת עצם זכות המשיבה לדמי השכירות, גובה דמי השכירות, וגם פרטי הדירות המושכרות (ראה גם טענות ב"כ הצדדים בדיון מיום 15.12.11 עמ'3), מדובר בזכות קיזוז נטענת ולא מוכחת ויש לבררה במסגרת הליך בבית המשפט. ב. באשר לתשלום סך 5,988 ₪ עבור ציוד הקצה של "יס": גם כאן ישנה מחלוקת בין הצדדים בשאלה מי מתנגד להוצאת ציוד הקצה, אם המערער דרש ציוד הקצה ואם המשיבה סרבה לכך, וגם בשאלת עצם תשלום סכום נטעןזה,גם טענה זו הינה טענת קיזוז נטענת והמקום לברר אותה היא בהליך בפני בית המשפט. ג. באשר לסכום של 8350 ₪ חלקה של המשיבה בחוב המשותף לבני הזוג; כאן ישנה מחלוקת בשאלת קיומו של חוב משותף של הצדדים, (ומה עלה בגורלם של השיקים נשוא החוב הנטען), וכן בשאלת עצם תשלום חוב זה וגובהו. ד. ברור אם כן ,כי מדובר בטענות שנויות במחלוקת המהוות חלק ממסכת התחשבנויות מסועפת בין הצדדים, וכרוכות בהכרעות עובדתיות ומשפטיות, כאשר טרם התגבשו לכלל חיוב חלוט הניתן לקיזוז כנגד חוב בגין פסק דין חלוט המבוצע בהליכי ההוצאה לפועל. כספים מעוכבים 54. הצדדים חלוקים בשאלה אם הסך של 7588.5 ₪ שהיה מעוכב בתיק הוצאה לפועל והועבר לזוכה, קוזז מחובו של החייב. 55. ב"כ המערער טענה כי לא בוצע קיזוז סכום זה מחובו של החייב בהתאם לתחשיב שבוצע מטעם הזוכה. ואילו ב"כ המשיבה טען, כי הוא מאשר כי הסכום 7500 ₪ התקבל לתיק הוצאה לפועל כפי שמופיע בתדפיס תנועות החשבון ובגינו חובו של החייב זוכה בסכום זה (עמ'5). 56. בדיון מיום 15/12/2011 הוריתי לצדדים להמציא לעיוני את תדפיס תנועות בתיק ההוצאה לפועל בטרם מתן החלטה בתיק,שכן התדפיס לא צורף על ידי אף אחד מהצדדים.המשיבה צירפה רק דף אחד מהתדפיס (נספח כב לתגובה מטעם המשיבה). ב"כ המערער המציאה לתיק תדפיס מלא ביום 25/12/2011.התדפיס סומן ע"י כנספח-1-. 57. בהקשר זה חשוב להתייחס לניהול תיק ההוצאה לפועל ולפעולות שנעשו. מעיון בתדפיס עולה כי תיק ההוצאה לפועל נפתח ע"י המשיבה ביום 25/9/08 לביצוע פסק הדין של בית הדין הרבני בענין מזונות אישה. 58. מעיון בתדפיס התנועות בתיק ההוצאה לפועל עולה כי מאז פתיחת התיק הוגדל החוב באופן אוטומטי בסך של 4000 ₪ בכל חודש , תיק ההוצאה לפועל לא עודכן באופן רציף בהתאם להשתלשלות העניינים לגבי שינוי בסכום ובמועדי החיוב כגון הפחתת מזונות אישה לסך של 2,000 ₪ כמו כן התיק לא הוגדל בגין מזונות הזמניים של הילדים. 59. בנוסף יש לציין כי הזוכה לא עדכנה את תיק ההוצאה לפועל באופן שוטף בתשלומים אשר קיבלה באופן פרטי מהחייב בהעברות בנקאיות(למעט דיווח מרוכז על תקבולים ביום 11/10/2010 ע"ס 61,116 ₪) כפי שחובתה לעשות לפי תקנה 17א לתקנות ההוצאה לפועל תש"מ 1979 הקובעת: 17 א. עדכון תיק : (א) זוכה ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב, שלא באמצעותה;דיווח באמור יימסר ללשכה תוך שבעה ימים מקבלת התקבול. (ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לדרוש מן הזוכה למסור מידע עדכני ושוטף על תקבולים שקיבל מן החייב לשם רישום בדף החשבון הכלול בתיק, וכן רשאי הוא, על פי בקשת החייב, להורות על השהיית הליכים כל עוד לא מסר הזוכה את המידע כנדרש, ולפטור את החייב ממתן ערובה, אם ראה הצדקה לכך לשם מניעת עיוות דין. 60. תיק ההוצאה לפועל אמור לשקף החיובים שעל החייב לקיים והשינויים בחיובים אלה מעת לעת.הואיל והזוכה הוא אשר מבקש לבצע את פסק הדין עליו לעדכן את תיק ההוצאה לפועל בשינויים בחיוב ובתשלומים שמבוצעים ע"י החייב מעת לעת. תדפיס תנועות של תיק ההוצאה לפועל, לא שיקף,אפוא, נכונה את חובו של החייב בהתאם לחיובים השונים ובהתאם לתשלומים ששילם. 61. רק לאחר מתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי מיום 23/3/2011 הגישה הזוכה לתיק ההוצאה לפועל ביום 15/5/2011 בקשה להגדלת חוב ולקביעת חוב המזונות כאשר היא מבצעת חישוב למלוא החיוב מיום 11/07 ועד ליום הגשת הבקשה . המשיבה סמכה את ידיה על טבלת חישוב וגם "חישוב לפי חוק פסיקת ריבית והוצל"פ" נספח י"ב לתגובה כאן, "הטבלא" מגלמת ומפרטת את כל החיובים שחלים על החייב מיום 11/07 וכן את כל התשלומים ששולמו על ידו בהעברות בנקאיות. 62. מעיון בתדפיס החשבון בתיק ההוצאה לפועל ואשר דף ממנו צורף גם כנספח כב' לתגובה מטעם המשיבה עולה כי ביום 18/5/2011 הועבר לזוכה באמצעות תיק ההוצל"פ סך של 7,513 ₪ ואת בהתאם להחלטת כב' הרשמת מיום 16/5/2011 (נספח ב' לכתב הערעור) ,סכום זה אינו מופיע ב"טבלא" של הזוכה שצורפה לבקשה להגדלת חוב ,שכן הבקשה כאמור הוגשה ביום 15/5/2011 והתשלום הועבר לזוכה ביום 18/5/2011 ועל כן יש לקזז סכום זה מיתרת חובו של החייב . פריסת תשלומים 63. לא מקובלת עלי טענת המערער כי כב' רשמת ההוצאה לפועל שגתה שעה שלא קבעה כיצד ובאיזה אופן ישולם החוב בתיק. 64. שיעורי תשלום שנקבעו בפסק דין אינם ניתנים לשינוי ע"י רשם ההוצאה פועל אלא ע"י בית המשפט בלבד. בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל להפנות את בעלי הדין לבית המשפט אם ראה הצדקה לכך כדי לבקש את שינוי השעורים שנקבעו -סעיף 69(ד) לחוק ההוצאה לפועל. הוראת סעיף 69(ד) לחוק חלה גם על תשלומי מזונות שהצטברו בשל אי פרעון במועד כאמור בסעיף 69(ה) לחוק (ספרו של דוד בר אופיר, שם עמ' 220; לענין סעיף 69(ה) ראה גם רע"א 4905/98 פרופסור יוסף גמזו נ' נעמה ישעיהו, תק-על 2001(1), 1440 , 1451 (2001)). 65. ודוק, רשם ההוצאה לפועל אינו רשאי לקבוע תשלומים עבור דמי מזונות שנפסקו ע"י בית המשפט והחייב פיגר בתשלומם, והסמכות היא לבית המשפט לענייני משפחה (ספרו שם עמ' 219). לכל היותר,רשם ההוצאה לפועל רשאי "מטעמים מיוחדים שיירשמו", להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו ופריסת חוב מזונות העבר (סעיף 69(ד) לחוק). 66. אם כן, קביעת כב' הרשמת בדבר סכום החוב של המערער, ללא קביעת שיעורים, הינה בדין יסודה. חישוב החוב והפרשי ההצמדה הצדדים חלוקים בשאלת דרך חישוב יתרת החוב במזונות הילדים והאישה בעקבות הגדלת סכום המזונות של הילדים ושינוי מועד התחלת החיוב , ע"י בית המשפט המחוזי. 67. טוען המערער בסעיף 2(יח) לערעור כי על אף שלא נפסק בבית המשפט המחוזי כי הסכומים-המזונות ישאו הצמדה הרי המערער חוייב בסכומים הנקובים בפסק הדין כשהם נושאים הצמדה באופן רטרואקטיבי מחודש 11/2007.בדיון בפני חזרה ב"כ המערער על טענתה בענין טעות בחישוב החוב ואף העלתה טענה לענין מועד הפחתת החוב בעקבות גיוס הבנות לצה"ל. מנגד ב"כ המשיבה התנגד לטיעון עובדתי זה בטענה שזה לא הועלה בפני כב' הרשמת בתיק ההוצאה לפועל,בנוסף טען ב"כ המשיבה כי המערער לא העלה במסגרת כתב הערעור טענה מפורטת לגבי החישוב מטעמו ,לא הציג חישוב נגד חישוב הזוכה ומשלא עשה כן, נחשב כמי שוויתר על טענתו. 68. אין בידי לקבל התנגדותו של ב"כ המשיבה בהקשר זה. ראשית, החייב ובתגובה לבקשה להגדלת החוב טען בסעיף 6,7 לתגובה לענין מועד הפחתת המזונות עקב גיוס הבנות לצבא,.כמו כן צירף החייב לתגובתו ,טבלה לענין חישוב נגדי מטעמו בענין המזונות בעקבות פסק הדין המחוזי מיום 23/3/2011 וזאת ללא הפרשי הצמדה רטרואקטיביים מיום 11/07. כבוד הרשמת קבעה בהחלטתה כי התחשיב מטעם החייב נומינאלי והחיובים לא הוצמדו כנדרש על פי פסק הדין. כך שטענות אלה כן עמדו בפני כב' הרשמת ואין מדובר בטענות חדשות. שנית, באשר לסמכות בית המשפט הדן בערעור על החלטה בטענת "פרעתי" נקבע, כי : "בסמכות בית המשפט לערעורים לאשר את ההחלטה, לבטלה או לשנותה, לפי ראות עיניו. המיוחד בערעורי הוצאה פועל הוא שערכאת הערעור רשאית לדון גם בטיעונים עובדתיים, אפילו טיעונים אלה לא הובאו כלל בפני ראש ההוצאה לפועל או אם לא הוכחו באורח משביע רצון....שלא בדומה להליך הערעור הרגיל, הליך הערעור על החלטות ראש ההוצאה לפועל מאפשר לערכאות הערעור שמיעה מחדש במובן רחב יותר מהמקובל בסדרי הדין האזרחי" (ספרו של דוד בן אופיר, שם, עמ'213-214). 69. ב"כ הזוכה טען בתגובה לערעור ובדיון לפני כי יש לשלם את חוב המזונות בצירוף הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה קרי 7/11/2007. 70. בדיון בפני הפנה ב"כ הזוכה לטבלה שהגיש(נספח י"ב לתגובה) והסביר אותה (עמ'4), ובאשר להפרשי הצמדה, הוסיף, כי יש לערוך ריבית והצמדה ביחס לסכומים כפי שנקבעו בפסק הדין המחוזי, ביחס להפרשים שלא שולמו מ-7.11.07 ועד היום (עמ'4). 71. מעיון בטבלאות של שני הצדדים שהונחו בפני כב' רשמת ההוצאה לפועל עולה כי שני הצדדים כאחד, לא ערכו חישוב נכון ועדכני לחוב דמי המזונות. הטבלה של החייב אינה נכונה הואיל והיא מקזזת סכומים שהדרישה לקיזוזם נדחתה. גם התחשיבים מטעם ב"כ הזוכה אינם נכונים הואיל והם כוללים חישוב הפרשי הצמדה וריבית לזכומים אשר נפסקו בבית המשפט המחוזי,דבר שאינו עולה מהוראות פסק הדין. 72. בית המשפט המחוזי קבע בסעיף 36 לפסק דינו מיום 23/3/2011 את שיעור המזונות כדלקמן: שעור המזונות החודשיים ל xxx ו- xxx יעמוד ע"ס 750 ₪(חיילות בשירות סדיר למועד פסק הדין -ההערה שלי ג.ג) ,ל xxx ע"ס 2,300 ₪ ול xxx ע"ס 2,500 ₪ ובסה"כ 6,300 ₪. עוד קבע בית המשפט המחוזי בסעיף 42 כדלקמן: "בהתאם למפורט ולשאלת מועד החיוב במזונות,יש להורות כי חיוב המזונות הקבועים כפי שנקבע בפסק דין זה (6,300ש"ח) יחול ממועד הגשת התביעה (11/07),בתוספת ההפרשים המתחייבים,כתוספת מזונות,לתקופה אשר טרם מועד גיוסן של xxx ו-xxx לצה"ל,כאמור. למניעת אי הבנות ולצורך הבהירות אני מפרט את ההכרעות באשר לשיעורי המזונות של המערערים כדלקמן: א. המזונות החודשיים של xxx ו- xxx מחודש 11/07 ועד למועד הגיוס לצה"ל (לפי המועד הרלוונטי,לכל אחתמהן),יעמוד על 2,250ש"ח. ב. מהמועד בו גויסה כל אחת מהן לצה"ל ועד לתום שרות החובה, יעמוד שיעור המזונות החודשי שלהן, על סך של 750 . ג. המזונות החודשיים של xxx יעמדו על 2,300 ₪ וזאת מחודש 11/07. ד. המזונות החודשיים של xxx יעמדו על 2500 ש"ח וזאת מחודש 11/07. בית המשפט לא קבע כי על הסכום של (9,300 ₪-סה"כ הסכומים כמפורט בסעיפים א-ד לעיל) יחולו הפרשי הצמדה וריבית מיום 11/07 ועד ליום התשלום בפועל. חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, נותן בידי בית המשפט(בסעיף 2) שיקול-דעת רחב לגבי פסיקת ריבית והצמדה וכן לגבי מועד התחלת ההצמדה והריבית. רשאי הוא לפסקם כבר מיום קום העילה, הגשת התביעה או מכל מועד אחר (סעיף 5(א)). בהעדר הוראה מפורשת כאמור אין מקום לחייב בהפרשי הצמדה וריבית ממועד שלפני מתן פסק הדין. ההצמדה והריבית, על-פי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, אינן באות לענוש את מי שחב בחוב, אלא באות להבטיח, כי למרות חלוף העתים ושינויי ערך המטבע ישולם סכום, המשקף את ערכו של הסכום המקורי ביום התשלום בפועל. פסק הדין של בית המשפט המחוזי קבע ,אפוא,ערך ריאלי של סכום המזונות נכון ליום פסק הדין וקבע כי סכום זה יחול מיום הגשת התביעה החל מחודש 11/07. מועד הפירעון על פי פסק הדין לגבי מזונות העבר,הינו ,אפוא,המועד שבו ניתן פסק הדין המחוזי מיום 23/3/2011 אך סכום החיוב הינו בסך של 9,300 ₪ החל מיום 11/07 ,עם ההפחתות הנדרשות כאשר כל אחת מהבנות מגיעה לגיוס. 73. ב"כ המשיבה הוסיף וטען כי בהתאם לסעיף 42 לפסק הדין של בית המשפט המחוזי מיום 23/3/2011 בית המשפט קבע מפורשות כי יש להוסיף לדמי המזונות את ההפרשים המתחייבים. אינני מקבלת פרשנות זו של ב"כ המשיבה כי המילים "בתוספת ההפרשים המתחייבים" בסעיף 42 לפסק הדין של ביהמ"ש המחוזי כאמור לעיל הינה לענין הפרשי ההצמדה והריבית. כעולה מקריאת הסעיף עצמו הרי מדובר בהפרשים המתחייבים כתוספת מזונות לסך של 6300 ₪ לתקופה אשר טרם מועד גיוסן של xxx ו xxx לצה"ל. בנוסף כב' בית המשפט המחוזי פירט בהמשך הסעיף את התוספת של המזונות. עוד טען ב"כ המשיבה כי בהחלטה של כב' השופטת אתי בוהדנה מיום 19/2/2008 בענין מזונות זמניים וכן בפסק דינה מיום 27/7/2010 נקבע כי סכום מזונות שלא ישולם במועדו ישא ריבית והצמדה כחוק מהיום המיועד לתשלום ועד ליום התשלום המלא בפועל. יש לציין כי אין בקביעה זו ולא כלום לענין החיוב בהפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 7/2011 לסכומים שנפסקו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 23/3/2011. מועד הפירעון בהתאם לפסק הדין של בית המשפט המחוזי לגבי מזונות העבר הינו אפוא,המועד שבו ניתן פסק הדין ,במועד זה הסכום הינו ההפרש המתקבל בין סכום המזונות שנפסק בבית המשפט המחוזי למשך כל התקופה החל מחודש 11/07 ועד ליום מתן פסק הדין , לבין הסכום ששולם בפועל ע"י המערער כמזונות זמניים.ההפרש הינו למעשה "החוב שלא שולם במועדו", ולו תתווסף ריבית פיגורים עד למועד התשלום בפועל בהתאם להוראות סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א -1961,וכן גם על כל סכום מזונות חודשי עתידי שלא ישולם במועדו,לאחר מתן פסק הדין. 74. אשר על כן אני קובעת כי אין לחשב הסכומים לגבי הפרשי מזנות העבר שנפסקו ע"י בית המשפט המחוזי בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כפי שבוצע ע"י ב"כ המשיבה ואני מקבלת טענת המערער בענין טעות בדרך חישוב זו. 75. למניעת אי הבנות ולצורך הבהירות אני מפרטת דרך חישוב יתרת החוב כדלקמן: א. על המשיבה להגיש לתיק ההוצאה לפועל תחשיב חודשי נכון לחוב המזונות בעקבות פסק הדין של בית המשפט המחוזי מיום 23/3/2011 באופן שסכום החיוב של מזונות הילדים יחול מחודש 11/2007 ויעמוד ע"ס 9300 ₪ ללא תוספת הפרשי הצמדה וריבית. ב. במועד הגיוס של xxx יופחת סכום המזונות ויעמוד ע"ס 7800 ₪(על הזוכה לצרף אישור לגבי מועד הגיוס). ג. במועד הגיוס של xxx יופחת סכום המזונות ויעמוד ע"ס 6300 ₪(על הזוכה לצרף אישור לגבי מועד הגיוס). ד. סכום המזונות של האישה הינו 4000 ₪ לחודש 8/2008 ו- 2000 ₪ החל מחודש 9/2008. ה. הואיל והחייב היה מעביר סכום אחד עבור מזונות אישה וילדים ,כאשר סכום מזונות הילדים הוא זה אשר הוגדל לאחר מכן הרי מהסכומים אשר שילם החייב כמפורט ב"טבלה"יופחתו תחילה הסכומים עבור מזונות אישה ואת והיתרה תקוזז מהחיוב בגין מזונות הילדים. ו. יש לעדכן תיק ההוצל"פ בסכום ההפרש הכולל המתקבל מסכום המזנות על פי פסק הדין המחוזי(מחודש 11/07 ועד יום מתן פסק הדין ) פחות "הסכום ששילם החייב בפועל לאחר קיזוז מזונות האישה" נכון ליום מתן פסק הדין. ז. לאחר הגדלת החוב עד ליום מתן פסק הדין יעודכן תיק ההוצל"פ בסכום החיוב של החייב באופן שוטף הן לגבי מזונות אישה והן לגבי מזונות ילדים,ואף יעודכנו כל התשלומים ששולמו ע"י החייב בהתאם. ח. כל הסכומים שנתקבלו לתיק ההוצאה לפועל יופחתו מיתרת החוב לרבות הסכום בסך של 7558 ש"ח. ט. אין בהחלטה זו בכדי לגרוע ביתר ההוראות של כב' הרשמת לענין תוספת לחוב את סכום ההוצאות בסך של 15000 ₪ (הוצאות עמ"ש 32198-10-10 ולקזז הוצאות המשפט בסך של 2674 ₪(החלטה מיום 21/7/08 )בהתאם להחלטת כב' הרשמת. י. המשיבה-הזוכה תגיש לתיק ההוצאה לפועל התחשיב תוך 20 ימים מיום קבלת החלטה זו.והבקשה להגדלה תידון בפני כב' רשמת ההוצאה לפועל. 76. לאור התוצאה אליה הגעתי לא מצאתי לחייב מי מהצדדים בהוצאות. טענת קיזוזקיזוזהוצאה לפועל