בקשת צד ג' להפרדת הדיון בהליך שבין הנתבעת לבין צד ג'. בקשה נוספת של צד ג' להתיר לו הגשת תביעה שכנגד. הנתבעת מתנגדת לשתי הבקשות הנ"ל ועל סמך נימוקי ההתנגדות מדגישה היא אף את התנגדותה לאפשר לצד ג' להתגונן בטענת קיזוז אשר הועלתה בכתב הגנת צד ג'. תחילתו של ההליך בסדר דין מהיר בתביעה כספית שהוגשה ב - 1.9.10 לפיצוי כספי בסך 8,176 ₪ בטענה כי רכבו של התובע תודלק בטעות בבנזין במקום בסולר. הנתבעת שלחה הודעת צד ג' אל המבקשת בטענה כי מדובר בתחנת דלק המוחזקת ומנוהלת על ידה ובטענה כי בין הצדדים הסכם אשר מכוחו אחראית צד ג' לכל תקלה מן הסוג הזה. צד ג' התגוננה בין השאר בטענה כי במערכת היחסים שבין הצדדים קיבלה על עצמה המודיעה אחריות למעשים ו/או מחדלים כאלה שבגינם הוגשה התביעה ובנוסף לכך הועלתה טענה של קיזוז בגין חובות וחיובים בהיקף כספי גדול שחבה על פי הטענה המודיעה לצד ג' מכוח טענות חוזיות ונזיקיות שאינן קשורות לתיק זה ואשר בגינן מתנהלים בין הצדדים הליכים בערכאות אחרות ואף כאלה שטרם הגיעו לדיון. מתברר שבין המודיעה לבין צד ג' סכסוך מר, מורכב וממושך ודי להזכיר את ההליך בתיק אזרחי 30172-01-10 המתנהל בביהמ"ש המחוזי מחוז מרכז במסגרתו תבעה צד ג' את המודיעה לתשלום סך של 15.5 מליון ₪. מכיוון שטענת הקיזוז מוגבלת מטבעם של דברים למסגרת הכספית בהליך דנן, הוגשה בד בבד על ידי צד ג' בקשה להארכת מועד להגשת כתב תביעה שכנגד שלא ניתן היה, עקב מורכבות העניין, להגישה בד בבד עם הגשת כתב ההגנה כנגד הודעה לצד ג'. כך הסביר ב"כ צד ג' את בקשתו: "כתב ההגנה כולל טענת קיזוז, 'התחומה' מטבעה בסכום התביעה (וההודעה), באותן עילות שייכללו בתביעה שכנגד, כך שעילות אלה תידונה ממילא במסגרת כתב ההגנה. עם זאת, המבקשת זכאית להגיש גם תביעה שכנגד וגם במסגרת הודעה צד ג' בסדר דין מהיר וכו' וממילא אין הגיון להפריד את הדיון בין הגנת המבקשת לבין תביעתה שכנגד שעניינן אחד". בסעיף 4 ל"בקשה למתן רשות להגשת תשובה לתגובה" הוסיפה צד ג': "אי התרת התשובה לתגובה, עלולה לפגוע קשות בהמשך ניהול התיק שכן אם תינתן החלטה על סמך טענותיה המשפטיות המוטעות (לדעת המבקשת) של המשיבה מבלי לאפשר למשיבה להציג את המצב המשפטי הנכון לאשורו, יוותר המצב על כנו, כך שבמסגרת ההליך הנוכחי תידון המחלוקת שבין המבקשת למשיבה 'דרך' כתב ההגנה ובכך יפגע ההליך הנוכחי ותיפגע מטרתו". הטענות המשפטיות של המודיעה, השגויות לדעת צד ג', הוצגו במסגרת תגובה לבקשות הנ"ל של צד ג'. עמדת המודיעה היא שהחברה צד ג' אינה רשאית להעלות טענת קיזוז כפי שהועלתה בכתב ההגנה שהוגש מטעמה ואיננה רשאית להגיש תביעה שכנגד שכן טענת הקיזוז ו/או התביעה שכנגד אינן מתיישבות עם לשון הוראות פרק ט"ז 1 לתקנות סדרי הדין ועם מטרתן לאפשר ניהול הליך בסדר דין מהיר בצורה יעילה וקצרה. לדידה של המודיעה, צד ג' ככלל, אינו זכאי על פי תקנות סדרי הדין להוסיף לכתב ההגנה תביעה שכנגד ואף טענת הקיזוז שמבקשת החברה צד ג' להציג איננה במהותה אלא תביעה שכנגד כזו. החברה צד ג' גורסת, ואף תומכת עמדתה בפסיקה, כי ניתן להגיש תביעה שכנגד בד בבד עם הגשת כתב הגנה כנגד הודעה לצד ג' ובוודאי שאין כל מניעה מבחינת תקנות סדרי הדין להעלות טענת קיזוז כנגד הודעה לצד ג' שנשלחה במסגרת הליך בסדר דין מהיר. לאחר שבחנתי טיעוני הצדדים, אני דוחה בקשת צד ג' להגיש תביעה שכנגד ומקבל הבקשה להפרדת הדיון בהליך שבין הנתבעת לבין צד ג'. תקנות סדרי הדין עיגנו במספר הוראות את הסמכויות הניתנות לביהמ"ש על מנת להבטיח כי הליך בסדר דין מהיר יגשים את מטרתו. כך נקבעו הגבלות בתקנה 214ה(א) על אופן הגשת תביעה שכנגד מצד נתבע בסדר דין מהיר, נשללה בתקנה 214 ו' הזכות האוטומטית להגשת תביעה על דרך של הודעה לצד ג' ללא נטילת רשות, הוקנתה הסמכות לביהמ"ש להורות כי נושא ההודעה לצד ג' ידון לאחר סיום הדיון בתובענה העיקרית או לאחר מתן פסק דין בה, או ליתן כל הוראה אחרת או נוספת ככל המתחייב ממהות העניין. כל זאת לבד מן הסמכות הכללית המוקנית בסעיף 214 יב' להורות כי תובענה בסדר דין מהיר או תביעה שכנגד תועבר למסלול דיון רגיל. על פני הדברים, המחלוקת שבין צד ג' לבין המודיעה, אותה מבקשת החברה צד ג' לפרוש במלוא היריעה על ידי הגשת תביעה שכנגד בהליך דנן אין מקומה כאן ואין לאפשר הצגתה, בדרכי עקיפין, בהליך שעניינו דרישה לפיצוי בסכום של כ - 8,000 ₪ על סמך טענה של טעות בתדלוק. די לנו בכך שערכאות גבוהות ומכובדות ידונו וידושו, ככל הנראה שנים ארוכות, במחלוקת זו, כמקובל במקומותינו. מכיוון שעד כה לא הוגשה תביעה שכנגד ועל סמך ההגבלות המוטלות על הגשת תביעה שכנגד בהליך בסדר דין מהיר ולנוכח המטרות שבבסיס תקנות סדרי הדין לעניין הליכים בסדר דין מהיר, יש לדחות הבקשה בעניין זה. דוחה אני את טענת המודיעה כי אין לאפשר לצד ג' להעלות טענת קיזוז כפי שהועלתה בכתב הגנת צד ג', מאותם טעמים שבגינם אין מקום לאפשר הגשת תביעה שכנגד בנסיבות שנוצרו. חזקה על מחוקק המשנה כי ידע להבחין היטב בין טענת קיזוז לבין תביעה שכנגד כפי שניכר מלשונה של תקנה 52 לתקנות סדרי הדין. מעצם העובדה כי הוטלו הגבלות במסגרת תקנה 214 ה' על אופן הגשת תביעה שכנגד מצד נתבע בסדר דין מהיר ולא הוטלו הגבלות דומות כנגד העלאת טענת קיזוז, מתבקשת המסקנה לפיה לא נמצא לנכון לעשות כן. אולי על סמך ההשקפה שמחסום מן הסוג הזה על דרכו של נתבע מלהעלות טענות הגנה לגיטימיות, איננה מידתית. עם זאת, ניתן לעשות שימוש מתאים בסמכויות הרחבות אשר הוקנו לביהמ"ש על מנת להבטיח שהליך בסדר דין מהיר יקיים את ייעודו, כאשר מוצגת טענת הגנה מן הסוג הזה אשר על פניה נסמכת למעשה על תביעות נגדיות בעילות שונות ורחבות שאינן ממין המחלוקת אשר הוצבה לדיון בהליך העיקרי וכאשר העיסוק בהן יסיט את הדיון למחוזות רחוקים. הרי החברה צד ג' באמצעות בא כוחה מצהירה במפורש כי גם אם לא תיענה בקשתה לאפשר לה הגשת תביעה שכנגד, תוצג מבחינתה המחלוקת הרחבה שבינה לבין המודיעה "דרך כתב ההגנה". מכיוון שכך מורה אני על הפרדת הדיון בין התובענה בהליך העיקרי לבין ההליך שבין המודיעה לבין צד ג' באופן שהליך אחרון זה יבורר, בכפוף להוראות נוספות, אשר יכול ויינתנו בשלב מאוחר יותר, לאחר מתן פסק הדין בתובענה העיקרית. סוף דבר - הבקשה לאפשר הגשת תביעה שכנגד על ידי צד ג' נדחית. הבקשה להפרדת הדיון מתקבלת. הצדדים יזומנו בנפרד לשמיעת הראיות. סדר דין מהירטענת קיזוזקיזוז