רקע 1. בפני בקשת הנתבעים (להלן: "המבקשים") לסילוק התביעה על הסף, בהתאם לתקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מחמת השתק שיפוטי. 2. בתחילה הוגשה הבקשה כשהיא מבוססת על שלושה אדנים נוספים והם העדר עילה, העדר יריבות וניצול לרעה של הליכי משפט. ברם, במעמד הדיון שהתקיים בפניי צמצם ב"כ המבקשים את ההכרעה, בשלב זה, רק לעניין ההשתק השיפוטי, כטענת סף, תוך שמירה על זכותו להעלות את יתר הטענות הנ"ל לדיון במסגרת התובענה העיקרית. 3. לתביעה זו קדמו הליכים אחרים שהתקיימו בין הצדדים בבית משפט השלום בחיפה כתביעות אזרחיות הדדיות, וכן בהליכי פירוק בבית המשפט המחוזי בנצרת, שהביאו להגשת שלל בקשות וערעורים שונים. סופם של ההליכים הנ"ל בא בהסדר פשרה במסגרת הליכי הפירוק, לו ניתן תוקף של החלטה שיפוטית, כאשר על סמך ההסדר האמור, הוגש ההליך המונח בפניי. אודות ההליכים הנ"ל והקביעות שצמחו מכוחם אדרש בהמשך הדברים. כבר כאן יצוין, כי המבקשים לא היו צדדים ישירים להליכים הקודמים, ומכאן מתעוררת השאלה האם בדין יש לקבל את בקשתם לקיומו של השתק שיפוטי מחמת הטענה בדבר העלאת טענות עובדתיות או משפטיות סותרות בשני הליכים נפרדים. ובמה הדברים אמורים? ההליכים המשפטיים הקודמים וטענות הצדדים בבקשה: 4. בכדי להכריע בבקשה המונחת היום בפניי אין מנוס אלא להביא סקירה תמציתית, ככל האפשר, אודות הרקע של הסכסוך שנתגלע בין הצדדים וההליכים המשפטיים שעסקו בליבה של התביעה הנוכחית ואשר בלעדיהם לא ניתן להגיע להכרעה בבקשה. 5. התובעת (להלן: "המשיבה") הינה חברה לפיתוח, תכנון וייצור מוצרי אריזה. הנתבע 1, הינו קיבוץ בית זרע ( נושא מספר 570000786) והנתבעת 2, "ארקל מוצרי פלסטיקה בית זרע (1973), הינה שותפות רשומה מס' 550002422"- (להלן: "המבקשים"). על יסוד החומר שבפניי, ניתן להקדים ולומר כי הנתבעת 2 שנוסדה בשנת 1973 פעלה עד לשנת 2000 כשותפות במסגרת קיבוץ בית זרע. בעקבות הליכי רה-ארגון בקיבוץ הועברה פעילותה של השותפות לאגודה שיתופית השייכת אף היא לקיבוץ שנשאה את השם "ארקל מוצרי פלסטיק אגש"ח בע"מ" (מספר אגודה שיתופית 57-003722-6). מהות הפעילות הייתה זהה, בין אם מדובר באגודה שיתופית ובין אם מדובר בשותפות. האמור לעיל הינו על יסוד כתבי הטענות ואין בו כדי לבסס קביעות עובדתיות או משפטיות, זאת בשים לב לכך שעסקינן בבקשה לסילוק על הסף, אך די בו לצורך ההכרעה בבקשה דנן. 6. בתאריך 20.10.2004 נחתם הסכם בין האגודה לבין המשיבה ובמסגרתו ייצרה הראשונה במפעלה מוצרי פלסטיק עבור המשיבה. המשיבה התקשרה בשני הסכמים : האחד משנת 2003 והשני משנת 2004. על גבי ההסכם משנת 2003 הוטבעה חותמת של "אר-קל מוצרי פלסטיק בית זרע (1973)" וחותמת של "רום דרורי ארקל מוצרי פלסטיק", ואילו על ההסכם משנת 2004 הוטבעה חותמת של "אר-קל מוצרי פלסטיק בית זרע (1973)". 7. כבר כאן ייאמר, כי ההליך הקודם בעניין ההתקשרות החוזית שהייתה בין המשיבה לבין האגודה השיתופית ו/או השותפות שבקיבוץ בית זרע, נפתח דווקא על ידי האגודה שהגישה תביעה נגד המשיבה בבית משפט השלום בחיפה (ת"א 12684/07). 8. ביום 3.7.07 הגישה האגודה תביעה כספית נגד המשיבה ע"ס 297,461 ₪ ונדונה במסגרת ת"א (חי') 12684/07 (להלן: "ההליך בחיפה"). במסגרת תביעה זו, טענה האגודה כי היא התקשרה עם המשיבה בהסכם לייצור מכלי דרבוקס לטובת המשיבה וטענה להפרת ההסכם ע"י המשיבה. 9. ביום 8.8.07 הגישה המשיבה תביעה שכנגד כנגד האגודה ע"ס 2,450,000 ₪, בה נטען כי בין האגודה לבין המשיבה מתנהלת מזה שנים מערכת הסכמים שהתערערה בעקבות הפרת ההסכם מצדה של האגודה. המשיבה טענה לרצונה בקיום החוזה וכיבודו ע"י האגודה. 10. במסגרת ההליך בחיפה הגישה המשיבה שלוש בקשות נפרדות למתן סעדים זמניים, כאשר המשותף לכולן הוא דרישה לקבלת סעדים מכוח אותו הסכם שנערך בינה לבין האגודה. הראשונה, הייתה במסגרת הליך לסעד זמני - בש"א (חיפה) 12854/07 במסגרתו עתרה המשיבה לחיוב האגודה בצו להשיב אליה 2 מתוך 4 תבניות שנמסרו לה למטרת ייצור מוצריה, כאשר בקשה זו על האמור בה, נתמכה בתצהירו של מנכ"ל המשיבה. בקשה זו נדחתה ע"י ביהמ"ש מחמת השיהוי בהגשתה. לאחר מכן, הוגשה בקשה שנייה לסעד זמני במעמד צד אחד שהתמקדה בהשבתה של תבנית ספציפית, כאשר הצו הופנה גם כן כלפי האגודה (בש"א 23982/07). השלישית, בש"א 13142/07, שאף היא עסקה בשחרור תבניות בכפוף להפקדת ערובת בנקאית. 11. יצוין כי ביסוד כל הבקשות לסעדים זמניים, אשר כולן נדונו במסגרת התביעה העיקרית בחיפה, עמדה ההצהרה המשותפת של כל הצדדים, אלה המצהירים מטעם המשיבה ואלה המצהירים מטעם 'האגודה', בדבר יצירת הקשר החוזי בין שני גופים אלה. עד לשלב זה התייחסו הצדדים אחד כלפי רעהו כבעל הדין הנכון והראוי לתבוע ולהיתבע. 12. ברם, התפנית בהליכים הקודמים התרחשה עם מתן צו להקפאת הליכים נגד האגודה ביום 07.01.09 [פר"ק (נצ') 113/09)- (להלן "הליך הפירוק")], בעוד שהתביעה בחיפה עודנה מתנהלת, בטרם נשמעו הוכחות הצדדים ולאחר הגשת תצהירים מטעמם. לטענת המבקשים, המשיבה אף הגישה במסגרת הליך זה תביעת חוב והייתה שותפה להסדר הנושים שגובש באותו הליך, כך על-פי הנטען. 13. בעקבות מתן הצו להקפאת ההליכים בעניין 'האגודה' קבע בית משפט השלום בחיפה בהחלטתו מיום 1.10.2009, כי "לעניין התביעה הנגדית- בהסדר הנושים שאושר בפס"ד מיום 19.4.09 נקבע כי תביעות והליכים משפטיים כנגד האגודה (התובעת והנתבעת שכנגד בעניין שבפנינו) שהוגשו לפני צו ההקפאה, או שעילתם נולדה לפני מועד מתן צו ההקפאה, יימחקו מיד לאחר אישור הסדר הנושים על ידי ביהמ"ש. לאור קביעה זו, לא ניתן להמשיך בבירור התביעה שכנגד שהוגשה בבימ"ש זה. לעניין התביעה העיקרית- יש צורך בקבלת אישור הנאמנים לעניין המשך ניהול תביעה זו בביהמ"ש, ולצורך כך מתבקשת עו"ד הגב' לדר להגיש הודעה מתאימה ...". בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטה זו ע"י המשיבה נדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 09.12.09. 14. ביום 20.10.09 הגישו הנאמנים של האגודה בקשה למתן הוראות במסגרת תיק הפירוק, בגדרה ביקשו להתיר ל'אגודה' להמשיך בניהול ההליך נגד המשיבה זאת לאור סיכוייה הטובים של התביעה שעומדים לה, כטענתם, ובכדי להועיל לקופת הנאמנות. בקשה זו אושרה על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת בהחלטתו מיום 23.02.2010. 15. באשר לתביעת החוב של המשיבה כנגד האגודה, הנאמנים של האגודה בחנו תביעה זו והחליטו לדחותה. על הכרעה זו של הנאמנים הגישה המשיבה ערעור במסגרת הליכי הפירוק לבית המשפט המחוזי בנצרת. ביום 04.05.10 התקיים דיון בתביעת האגודה נגד המשיבה בבית משפט השלום בחיפה, במסגרתו טען ב"כ המשיבה להעדר יריבות, שכן לשיטתו בעל הדין הנכון הוא המבקשת 2 ולא האגודה. בהחלטה מאותו מועד קבע בית המשפט, כי "במידה והנתבעת [המשיבה כאן] מעוניינת להגיש בקשה לתיקון כתב הגנה ולסילוק התביעה על הסף מחוסר יריבות, היא מתבקשת לעשות זאת תוך 30 יום. הבקשה תועבר לצד השני ישירות שתגיב עליה בתוך 14 יום. החלטה לגבי דרך המשך ניהול ההליך תינתן בגוף החלטה שתתייחס לבקשה לסילוק התביעה על הסף". 16. במהלך דיון שהתקיים ביום 27.06.10 בבית המשפט המחוזי בנצרת בערעור שהוגש ע"י המשיבה (פר"ק 113/09) נתן בית המשפט תוקף של החלטה להסכם פשרה שהושג בין הצדדים להליך שם, והם "ארקל מוצרי פלסטיק אגש"ח בע"מ", המיוצגת ע"י הנאמן, עו"ד עמית פינס, מן הצד האחד, והמשיבה, מן הצד השני, זאת בכפוף לתיקונים כפי שנרשמו בגוף פרוטוקול הדיון. מפאת חשיבותו, אביא את תוכן הסכם הפשרה שכולל את התיקונים שצוינו בפרוטוקול הדיון, כלהלן: "1. לסילוק סופי ומוחלט של כל התביעות ו/או הטענות ו/או הדרישות של הנאמנים ו/או האגודה כנגד דרפלסט ושל דרפלסט כנגד הנאמנים ו/או האגודה כפי שעולות בתביעה האזרחית ובערעור על הכרעת החוב, ומבלי להודות באחריות דרפלסט לטענות האגודה כפי שבאות לידי ביטוי בתביעה האזרחית ומבלי להודות באחריות הנאמנים לטענות העולות בערעור על הכרעת החוב תשלם דרפלסט לנאמנים סכום סופי כולל של 25,000 ₪ (להלן "התשלום"). 2. בתוך 7 ימים מיום מתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה זה, תמציא דרפלסט לידי הנאמנים המחאה על סך של 25,000 ₪ לפקודת הנאמנים. 3. לאחר מתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה זה, ולאחר התשלום כמפורט בסעיף 1 לעיל, יפנו הצדדים לביהמ"ש הדן בתביעה האזרחית בבקשה לדחיית התביעה האזרחית שהגישו האגודה נגד המערערת ללא צו להוצאות ולהחזר האגרה אשר שולמה ע"י האגודה בהתאם לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשנ"ז-2007. בד בבד, מסכימים הצדדים לתיקון כתב התביעה שכנגד בתביעה האזרחית באופן שתידחה התביעה כנגד האגודה ו/או הנאמנים ללא צו להוצאות. הנאמנים מסכימים להשבת הפקדון שהופקד במסגרת ההליך בבימ"ש שדן בתביעה האזרחית. באשר לתביעה הנגדית של המערערת כנגד האגודה, יתבקש ביהמ"ש לבטל את החלטת המחיקה, להחזיר את התביעה ולתקן את שמות הנתבעים כך שהתביעה של המערערת תהיה אך ורק כנגד קיבוץ בית זרע ושותפות ארקל בית זרע (1973) בלבד. 4. הסכם פשרה זה ממצה את כל התביעות /או הטענות ו/או המחלוקות הקיימות ו/או העתידיות בין הצדדים בקשר לתביעה האזרחית ו/או לערעור על הכרעת החוב ו/או לאירועים הנזכרים בהם, והוא מחליף ומבטל כל מצג, הסכם והסכמה, בכתב או בעל פה, ששררו, אם שררו, בין הצדדים בעניינים האמורים בו קודם לחתימתו. 5. יובהר כי אין בהסכם פשרה זה כדי לגרוע מזכותה של דרפלסט כדי לתבוע צדדים שלישיים בקשר עם האירועים נשוא התביעה האזרחית ו/או הערעור על הכרעת החוב ולרבות הגשת תביעה כנגד קיבוץ בית זרע ו/או שותפות ארקל בית זרע (1973), ככל שלמערערת יש עילת תביעה כנגדה. 6. מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 5 לעיל, מתחייבת בזאת דרפלסט כי במידה ותוגש על ידה תביעה בגין העילות האמורות בתביעה האזרחית ו/או בערעור על הכרעת החוב כנגד צדדים שלישיים, ותוגש כנגד הנאמנים ו/או האגודה הודעת צד ג' על ידי נתבע אחר תיחשב דרפלסט כמי שכבר פרעה את כל שייפסק באותו פסק הדין כנגד הנאמנים ו/או האגודה, כך שהנאמנים ו/או האגודה יופטר מכל חובה לשלם סכום כלשהו למוסר ההודעה לצד ג' ומוסר ההודעה האמורה יופטר כדי חלקו של הנאמנים ו/או האגודה. 7.כל שינוי בהסכם זה או ויתור של צד על זכות מזכויותיו לא יהיו בני תוקף, אלא אם נעשו בכתב ונחתמו על-ידי כל הצדדים להסכם זה. 8. אף צד לא יהא רשאי להמחות ו/או להסב את זכויותיו ו/או התחייבויותיו על פי הסכם זה לצד ג' כלשהו". (ההדגשה שלי- ש.נ) 17. בית המשפט המחוזי בנצרת אישר את הסכם הפשרה ונתן לו תוקף של החלטה, כלהלן: "... על כן ובהתאם לבקשתם של ב"כ הצדדים, אני מאשר את הסכם הפשרה פ/1 בכפוף לתיקונים כפי שנרשמו בפרוטוקול הדיון לעיל, ונותן לו תוקף של החלטה שיפוטית. למען הסר ספק, היכן שנקבע בהסכם הפשרה עניינים שלבימ"ש השלום שדן בתביעה הסמכות כגון ביטול המחיקה והתרת תיקון כתב התביעה, או החזרת אגרות ופקדונות, כל אלה יוכרעו ע"י ביהמ"ש בפניו מתנהלת התובענה ואין לראות בהחלטה זו משום הכתבה לבימ"ש השלום בעניינים אלה". (ההדגשה שלי- ש.נ) 18. לאחר אישור הסכם הפשרה ע"י בית המשפט המחוזי בנצרת, חזרה המשיבה לבית משפט השלום בחיפה בבקשה לשינוי זהות בעלי הדין בתביעה שם. כן עתרה בבקשה להשבת הפיקדון שניתן על ידה להבטחת התביעה של האגודה (כנגד התבניות שעוכבו על ידי המשיבה). ב"כ הנאמנים הסכים לבקשה, ובכלל זה להשבת הפיקדון לאור תשלום סכום הפשרה ע"י המשיבה לקופת הנאמנים. בית המשפט, כב' השופטת כאמלה ג'דעון, נעתר חלקית להסכם פשרה שהושג בין הצדדים וקבע כדלקמן: "1. לבקשת הצדדים, הנני נותנת להסכם הפשרה הוגש על ידן והמסומן פש/1 תוקף של פסק דין. 2. לאור ההסכמות שאליהן הגיעו הצדדים, הנני מורה על דחיית התביעות ההדיות שהוגשו במסגרת התביעה דנן, הראשונה היא תביעתה של ארקל מוצרי פלסטיק אגודה שיתופית חקלאית בע"מ כנגד דר פלסט בע"מ, והשנייה היא תביעתה הנגדית של דר פלסט בע"מ כנגד ארקל מוצרי פלסטיק אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, ללא צו להוצאות. 3. בנוסף, ולאור הסכמת הצדדים, הנני מורה על השבת הפיקדון שהופקד על ידי פלסט במסגרת התביעה דנן לידיה של דר פלסט באמצעות בא כוחה. 4. במסגרת ההסכמות שהוגשו בין הצדדים, סוכם כי ארקל מוצרי פלסטיק אגודה שיתופית חקלאית בע"מ תמחק מהתביעה הנגדית שהוגשה על ידי דר פלסט בע"מ, ובמקומה יצורפו שתי נתבעות חדשות שמהוות שתי ישויות משפטיות שונות. 5. לצערי, לא אוכל להעתר לבקשה זו. החלפת בעלי הדין כמבוקש על ידי הצדדים משמעה ניהול התביעה מחדש בכל הקשור לתביעה הנגדית ולנתבעות החדשות שיצורפו. 6. התביעה דנן נפתחה בשנת 2007 ומאז התנהלו בה מספר ישיבות ומספר הליכים, ואין הצדקה בשלב זה להתחיל את הדיון בתביעה הנגדית מחדש בהתחשב בנסיבות החדשות, וזאת בשים לב לזכותה של דר פלסט להגיש תביעה חדשה נפרדת כנגד אותן נתבעות חדשות, וזכותה להגיש בקשה לפטור מאגרה בגין הגשת התביעה הנ"ל, בהתחשב בהליכים שהיו. 7. .... ". (ההדגשה שלי- ש.נ). מכאן נולדה התביעה הנוכחית. 19. המבקשים טוענים, כי בכל ההליכים הקודמים שניהלה המשיבה כנגד האגודה טענה הראשונה, כי האגודה היא בעלת דין ראויה ונכונה, עמה היא התקשרה בחוזה וניהלה יחסים עסקיים (המבקשים מפנים לאמור בסעיפים 5 ו-6 לכתב ההגנה מטעם המשיבה בהליך בחיפה), ולכן היא מנועה היום מלהפנות את אותן הטענות בדבר ההתקשרות בהסכם והזכויות העומדות לה, לכאורה, מכוח של אותו הסכם, כלפי בעל דין אחר - קרי המבקשים. בהתאם להלכה הפסוקה, כך נטען, חל איסור על העלאת טענות עובדתיות או משפטיות סותרות, ומשכך יש לקבוע כי חל בענייננו השתק שיפוטי החוסם את התביעה דנן. נדבך נוסף לתחולתו של השתק שיפוטי מצוי בהיעתרות בית המשפט לבקשת המשיבה למתן סעד זמני, כאשר ציווה על האגודה להשיב תבניות ספציפיות לחזקתה של המשיבה. גם מטעם זה מנועה היום המשיבה מלטעון לקיומו של צד אחר להסכם - קרי המבקשים בענייננו - במקום 'האגודה'. 20. מנגד, טוענת המשיבה כי לנוכח ההסכמות שהושגו בינה לבין האגודה בהליכים הקודמים, ואשר באו לידי ביטוי במסגרת התיקונים שתועדו בפרוטוקול הדיון מיום 04.05.2010 ובהסכם הפשרה שהושג ביניהם, גילתה המשיבה כי היא הוטעתה באשר לזהות הצד המתקשר והביעה באופן חד משמעי, שאינו משתמע לשני פנים, כי בכוונתה להגיש תביעה חדשה כנגד בעל הדין הנכון ואף שמרה על זכותה לעשות זאת במסגרת הסכם הפשרה שקיבל תוקף של החלטה שיפוטית ע"י בית המשפט המחוזי בנצרת. לאור זאת, אין תחולה למעשה בי-דין או לכלל ההשתק השיפוטי המונעים בעדה הגשת תביעה כנגד המבקשים, כפי שנעשה בהליך דנן. 21. עוד טוענת המשיבה, כי ההלכות של השתק שיפוטי אינן רלוונטיות לסוגיה שבענייננו, שכן המשיבה חזרה בה מטענתה, כי האגודה היא יריבתה בתביעה הקודמת והגיעה להסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין לתיקון כתב התביעה וצירופו של הנתבע הנכון- קרי המבקשים. לעומת זאת, על מנת לדחות תביעה מכוח דוקטרינת ההשתק השיפוטי, יש לקיים אחר "כלל ההצלחה הקודמת" הקובע שתנאי להחלתו של כלל 'ההשתק השיפוטי' הוא שבעל דין העלה טענה בהליך קודם וטענתו התקבלה, דבר שלא מתקיים בנסיבות העניין שלפנינו. לגרסתה, מקום שנדחתה תביעת המשיבה כנגד האגודה, תוך הסכמה על תיקון התביעה והוספת המבקשים כצד להליך, הגם שהסכמה זו לא אושרה ע"י בית משפט השלום בחיפה שסבר שיש מקום להגשת תביעה חדשה, אין מניעה מלטעון כי המבקשים הם יריביה האמתיים של המשיבה במסגרת ההליך דנן. עד כאן סקירת ההליכים וטענות הצדדים. דיון ומסקנות 22. אחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבה ובתשובה לה הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות, כפי שיפורט להלן: 23. לפי תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984, רשאי בית המשפט בכל עת לדחות תובענה על הסף מחמת מעשה בית דין או מכל נימוק ענייני אחר. דחיית תביעה על הסף הינו אמצעי חמור שיש לנקוט בו רק במקרים קיצוניים ודרסטיים ובית המשפט מעדיף תמיד הכרעה עניינית על פני פתרון דיוני (ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני, ל"ו (2) 151). 24. הדוקטרינה של מעשה בית דין (res judicata) מבוססת על הרעיון בדבר כוחו של פסק דין שניתן בסיומו של ההליך השיפוטי להוביל לסיומה המוחלט של התדיינות בין הצדדים באותו הליך או כל מי שהוא ביחסי "קרבה משפטית" עם אחד מהם, כך שאלו לא יוכלו עוד לחזור ולהתדיין ביניהם בעתיד בכל עניין או שאלה שנדונו והוכרעו במסגרת פסק הדין שניתן. כך, משנתן בית משפט מוסמך פסק דין סופי בהתדיינות פלונית, מקים הוא מחסום דיוני בפני בעלי הדין, המונע כל התדיינות נוספת ביניהם בנושא או בשאלה שהוכרעה במסגרתו. כל עוד פסק הדין עומד על כנו, מחייב הוא את הצדדים לו ביחס לכל קביעה עובדתית או משפטית הכלולה בו ואיש מהם לא יכול להעלות, במסגרת התדיינות אחרת ביניהם, טענה העומדת בסתירה לקביעה זו (ע"א 9551/04 אספן בניה ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, ניתן ביום 08.06.2009); ספרה של נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי 3-4 (1991) (להלן: "זלצמן"); ע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 561, 584 (1968)). 25. לצידה של דוקטרינת ההשתק מסוג עילה או פלוגתא, קיימת דוקטרינה נוספת והיא דוקטרינת ההשתק השיפוטי אשר מכוחה מלינים המבקשים על כך שהמשיבה מעלה טענות הסותרות טענות קודמות שהעלתה במסגרת הליך משפטי קודם, שהיא הייתה צד לו בעבר. דוקטרינת ההשתק השיפוטי מתייחסת לכוחו של בעל דין לטעון טענות או עובדות סותרות בהליכים שונים. כבוד השופטת דורנר קבעה בע"א 513/89 Interlego נ' Exin-Lines, פ"ד מח(4) 133 (1994) [להלן - "עניין אקזין"], כי בהתאם לדוקטרינת ההשתק השיפוטי, בעל דין שטען טענה בהליך אחד וטענתו התקבלה, יהא מושתק מלטעון טענה סותרת בהליך אחר, אף אם מדובר ביריב אחר, לגביו לא קיים מעשה בית דין, ואף אם מדובר בטענות נכונות, וזאת מחמת חוסר תום לב וטוהר ההליך השיפוטי. בניגוד לתורת ההשתק, המתמקדת בצדדים עצמם, הדגש במקרה של השתק שיפוטי הוא על היחס שבין המתדיין לבין בית המשפט, ואין חשיבות במקרה זה לשאלה- אם מדובר באותם מתדיינים בשני ההליכים. 26. ההשתק השיפוטי נועד למטרה כפולה, כדברי השופטת דורנר, ולפיה "במישור המשפט הציבורי, הוא נועד לשמור על טוהר ההליך המשפטי, ולמנוע מבעל דין לנצל לרעה את בתי המשפט ובכך לפגוע בהשלטת הצדק; (ב) במישור המשפטי הפרטי, תכליתו היא למנוע תוצאות בלתי צודקות המתחייבות לכאורה על-פי הדין (בהנחה שהטענה המאוחרת היא הטענה הנכונה), וזאת על-ידי השתקת בעלי הדין מלטעון ומלהוכיח בבית המשפט טענות עובדתיות ומשפטיות גם אם הן נכונות" . 27. ברע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות (ניתן ביום 08.03.05 פורסם במאגרים משפטיים), אליו מפנים ב"כ הצדדים בטיעוניהם, הותיר כבוד השופט גרוניס בצריך עיון את השאלה- אם זכייה בדין מהווה תנאי בלתו אין לתחולת ההשתק השיפוטי, וכדבריו: "בפסיקתנו נקבע, בעקבות פסיקה אמריקאית, כי אחד התנאים לקיומו של השתק שיפוטי הוא הצלחה בהליך הקודם ... אעיר, כי איני משוכנע שאומנם הדרישה של הצלחה קודמת תהא בכל מקרה ומקרה תנאי שאין בלתו לתחולתו של השתק שיפוטי. ברם, אין צורך לקבוע מסמרות בסוגיה זו, שכן דרישה זו מתקיימת במקרה הנוכחי ...". עוד נקבע, כי "די בכך, שהטענה התקבלה על ידי בית המשפט אף אם בסופו של יום בעל הדין לא צלח במשפט". כלומר, תנאי הוא שבעל דין שכלפיו נטען השתק שיפוטי זכה בהליך הראשון על סמך טענה שאת היפוכה הוא טוען בהליך השני. ההלכה האמורה נובעת מן החשש שתתקבלנה שתי החלטות סותרות על ידי שני טריבונלים שונים. לפיכך, אם ביהמ"ש הראשון דחה את טענתו של בעל דין, אין מניעה, לאור הכלל האמור, שהוא יעלה טענה סותרת בהליך המאוחר מבלי להתייחס כמובן לעובדה שעדות הסותרת עדות קודמת עשויה לפגוע במהימנותו של העד בהליך השני. נפסק כי "המשמעות של קבלת הטענה בדבר השתק שיפוטי הינה חסימת בעל דין מהעלאת טענות מסוימות בהליך שיפוטי, אפילו מוצדקות הן לגופן, בשל התנהלותו בהקשר לסוגיה הנדונה שדבק בה פגם". עוד נפסק, כי "יתכנו מקרים בהם ימנע מבעל דין מלטעון טענה דיונית, שאפילו נכונה היא ויכולה לסייע בחשיפת האמת, משום שיש בה דופי של חוסר תום לב דיוני" [רע"א 3640/03 דקל נ' דקל, (16.12.2007)]. עיון בפסקי הדין השונים אשר עסקו בשנים האחרונות בדוקטרינת ההשתק השיפוטי מלמד, כי הדרישה להצלחה בהליך הקודם, שנקבעה בפסקי דין שונים בעבר, כתנאי לקיום ההשתק השיפוטי, מוטלת כיום בספק [ראו למשל: עמדתם של כבוד השופטים גרוניס ורובינשטיין בעניין בית ששון הנ"ל, וכן ע"א 1351/06 עו"ד מועין דאוד ח'ורי נ' חברת ארמון ההגמון (קסר אלמוטראן) בע"מ (17.09.07) - להלן: "פרשת ח'ורי"]. עניין זה לא הוכרע במסגרת פרשת ח'ורי מאחר ששם לא הוכחה הסתירה והשאלה נותרה בצריך עיון. בפרשת חו'רי הנ"ל נקבע ,כי ההשתק עשוי לקום מקום שנטענות טענות סותרות או הפוכות וכאשר הטענה המשתיקה והטענה המושתקת תהיינה קוטביות זו לזו, ומכל מקום נדרש צורך בסתירה מובהקת. 28. בע"א 7497/07 יעקב רינגל נ' אליהו לינדאור (ניתן ביום 22.02.2010), ציין כבוד השופט ס' ג'ובראן כי תורת ההשתק השיפוטי הינה "אתר על לוח השחמט השיפוטי בו קיימת התמודדות בין האמת לבין ערכים ואינטרסים אחרים. המשמעות של קבלת הטענה בדבר השתק שיפוטי הינה 'חסימת בעל דין מהעלאת טענות מסוימות בהליך שיפוטי, אפילו מוצדקות הן לגופן, בשל התנהגותו בהקשר לסוגיה הנדונה שדבק בה פגם". לאור חשיבותם של הערכים והאינטרסים העומדים בבסיס תורת ההשתק השיפוטי, ובראשם, כדברי השופט ג'ובראן, עקרון תום הלב, יתכנו מקרים בהם ימנע מבעל דין מלטעון טענה דיונית, שאפילו נכונה היא ויכולה לסייע בחשיפת האמת, משום שיש בה דופי של חוסר תום לב דיוני. במקרים מעין אלו הערך בדבר גילוי האמת נסוג אל מול עקרון תום הלב והאינטרסים הנוספים העומדים בבסיסה של תורת ההשתק השיפוטי, שהרי 'היסוד להשתק השיפוטי הוא יסוד מוסרי' והוא מבוסס על היחס בין בעל הדין לבין בית המשפט וטומן בחובו אינטרסים ציבוריים כבדי משקל (ראו פסקה 17 לפסה"ד וההפניות שם). 29. אחר שעמדנו על תוכנו ומהותו של כלל ההשתק השיפוטי (וכן כלל מעשה בית הדין), השיקולים העומדים בבסיסו וההלכה הפסוקה המחייבת לענייננו, לרבות השאלות שנותרו בצריך עיון, אפנה כעת לבחון האם מתקיים בנסיבות העניין שלפנינו כלל זה. 30. אקדים ואומר, כי אני סבורה שהמשיבה אינה משותקת, באופן עקרוני, מלהגיש תביעה זו המונחת בפניי. אכן, ההלכה הפסוקה מורה כי מקום בו אחד מבעלי הדין מעלה טענות עובדתיות או משפטיות סותרות באותו הליך עצמו או בשני הליכים שונים ניתן להחיל לגביו את כלל ההשתק השיפוטי המונע ממנו מלהתכחש למה שטען במועד מוקדם יותר. יחד עם זאת, על בית המשפט לפרש ולהפעיל כלל זה בהתאם לתכליתו (רע"א 11946/04 דוד לובינסקי בע"מ נ' י.ת. נצר אחזקות בע"מ (22.05.05). הכלל, אשר נגזר מעיקרון תום הלב, נועד לסכל פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט וכן להניא מפני ניצולם לרעה של בתי המשפט (ע"א 513/89 Exin-Lines נ' Interlego , פ"ד מח(4) 133, 199-200). כאשר לא מתקיימת אותה תכלית, ניתן להכיר בחריג לכלל ההשתק השיפוטי. 31. דעתי היא, כי אין לקבל את טענת המבקשים בעניין תחולתה של דוקטרינת ההשתק השיפוטי על המקרה שבדנן, וזאת אף מבלי להיזקק לשאלה האם ניתן להשתיק בעל דין אשר לא זכה בהליך הראשון, אם לאו (פרשת בית ששון הנ"ל). כבר נפסק, כי ישנם מקרים בהם צד שהפסיד בהליך שיפוטי רשאי לשנות את עמדתו המשפטית והדבר הוכר למשל כאשר עסקינן בשלב הערעור, וכדברי בית המשפט בע"א 9984/04 חקשורי נ' בובליל (ניתן ביום 9.5.2010): "סבורני, כי הפסד בערכאה משפטית הינו נתון שעשוי, במקרים מסוימים, להצדיק שינוי מסוים בעמדה המשפטית בשלב הערעור. בעל דין שהפסיד ובפסק הדין נקבעו מסקנות משפטיות המנוגדות לדעתו, רשאי להחליט שהוא מקבל על עצמו חלק מקביעותיו של בית המשפט ולהגיש ערעור על החלק הנותר בלבד. קבלת הדין באופן חלקי עשויה להביא לשינוי בעמדה המשפטית אותה הוא מעוניין להציג". 32. נכון הוא, כי עקרונות אלה בדבר השתק שיפוטי כוחם יפה גם למצב שבו בעל דין מגיש תביעה (עיקרית או נגדית) נגד גוף, לגביו הוא טוען כי עמו הוא התקשר בחוזה, אך בתביעה אחרת ומאוחרת הוא טוען, כי ההסכם היה בינו לבין גוף אחר, זולת זה שלגביו טען בתביעתו הראשונה. לנוכח זאת, יש לומר כי כלל ההשתק השיפוטי יכול למנוע ואף צריך למנוע באופן עקרוני סיטואציה מעין זו. 33. יחד עם זאת, וכאן העיקר בענייננו, ככל כלל משפטי, גם כלל ההשתק השיפוטי צריך להיות מופעל בהתאם לתכלית המונחת ביסודו; וכאשר תכלית הכלל אינה מתקיימת אין מקום להחלתו (ראו עניין דוד לובינסקי הנ"ל). סבורה אני, כי תכליתו של כלל ההשתק השיפוטי אינה מתקיימת כאשר בענייננו עומדת על המדוכה שאלת זהות הגורם המתקשר החתום על ההסכם, אשר מתעוררת לנוכח הטבעתן של חותמות של שתי זהויות משפטיות שונות (או חליפים במובן זה כמו שבענייננו) על חוזה ההתקשרות ושאר מסמכים אחרים שהוחלפו בין הצדדים לאורך ההתקשרות החוזית (ראו: סעיף 15 לבקשה). בעל דין, אשר ניהל תביעה כנגד צד לחוזה, ובסופו של יום הגיע לכדי הסכמה עם הצד השני שקיבלה תוקף של החלטה שיפוטית, ובמסגרתה אושרה הסכמה בדבר מחיקת התובענה כנגד היריב בהליך הראשון והמותירה בידיו זכות תביעה נגד צד אחר, שאף חותמתו הוטבעה על אותו חוזה באופן המעורר ספק באשר לזהותו האמתית של המתקשר בחוזה, הרי שאין לומר לגביו כי הוא פועל בחוסר תום לב תוך הטעיית בית המשפט, לא כל שכן שבעניינו מתקיים השתק שיפוטי. הסכמה זו אשר "לבשה" כסוי משפטי שוללת מניה וביה את הטענה, כי ההליך הקודם מונע הגשתה של התביעה החדשה המונחת היום בפניי. יושם אל לב, כי כבר במעמד גיבוש הסכם הפשרה ואישורו גילתה המשיבה את רצונה לתקן את התביעה בבית משפט השלום בחיפה ולצרף את המבקשים כצדדים רלוונטיים להליך שם. כבר אז שימרה המשיבה בידיה את הזכות לתבוע צדדים שלישיים, ובכלל זה המבקשים, בנוגע לפרשייה מושא התביעה האזרחית. יואר כי תביעת המשיבה כנגד האגודה לא התבררה עד תום והיא נמחקה בהסכמת הצדדים מבלי שהתקיים דיון לגופן של טענות. מכאן, שלא יצאה תחת ידו של בית המשפט שום קביעה עובדתית בקשר לזהות הצדדים האמתיים לחוזה, באופן הסולל בפני המשיבה את הדרך להגשת התביעה הנוכחית. הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח הצורך לבחון את הקשר בין הכובעים בהם פעל הקיבוץ אל מול המשיבה במסגרת ההתקשרות העסקית מושא התובענה, בין אם זה בכובעו כאגודה ובין אם זה בכובעו כשותפות (להלן- חליפיהם). 34. הסדר הפשרה אליו הגיעו הצדדים בבית המשפט המחוזי בנצרת מלמד, כי כאשר התעוררו בליבה של המשיבה ספקות באשר לזהותו של היריב הנכון, זאת לנוכח החותמות השונות המוטבעות על גבי ההסכם והשינויים שחלו בצורת ההתאגדות של המבקשת 2 משותפות לאגודה בקיבוץ בית זרע; וכן הנסיבות האופפות את החתימה על ההסכם, ביצוע העבודות, ביצוע התשלומים ועוד, מצאו הצדדים לנכון להגיע להסדר פשרה שחוסה תחת המטריה של בית המשפט, ולפיו תישמר בידי המשיבה זכות התביעה נגד המבקשת 2 וכנגד קיבוץ בית זרע שבמסגרתו פעלה המבקשת 2, בין כשותפות ובין כאגודה. אמנם נכון הוא, שהקיבוץ והשותפות לא היו צד ישיר להליכים הקודמים שהתקיימו בהליך הפירוק ואף לא בהליך האזרחי שהתנהל בחיפה, אך אין בעובדה זו, כשלעצמה, כדי להביאני לשינוי מסקנתי האמורה. 35. כבוד השופט משה גל התייחס בבש"א 2263/05 רבוע כחול-ישראל בע"מ נ' רמי לוי שיווק השקמה בע"מ (06.07.05) לעקרון ההשתק השיפוטי מחמת מצג ולאחר שסקר את הפסיקה בנדון קבע כי: "בצד דיני החוזים והנזיקין, התפתחה במשפט האנגלו-אמריקאי מערכת דינים המכונה 'דיני הסתמכות', ומיקומה בין דיני החוזים ובין דיני הנזיקין. אחת הקטיגוריות הכלולות במסגרת זו היא של 'השתק מחמת מצג' (Estoppel By Representation או Estoppel In Pais) בפני הזולת, בנסיבות שבהן ניתן היה לצפות כי הזולת יפעל על סמך המצג, והלה אכן עשה זאת ושינה בשל כך את מצבו לרעה, יהא מנוע מלכפור בנכונות העובדה שהציג. יוטעם, כי אף שהמשפט המקובל הגביל את דין ההשתק למצג עובדתי, כך שלא נכללה בגדרו הבטחה לעתיד (להבדיל מכוונה בהווה לבצע הבטחה בעתיד), דיני האקוויטי נטו להרחיב את תחומיו והחילוהו בנושאים מסוימים גם לגבי התנהגות עתידית. השתק זה מכונה 'השתק שביושר' (שם, 87 ו90)....ואכן, כיום 'יש לראות בדיני ההשתק פן אחד של תורת תום הלב' (רע"א 4982/92 עזרא נ' המועצה המקומית תל-מונד, פ"ד מז(5), 94, 101 מול א'). מכאן, שינוי מצב הצד האחר לרעה, משתיק את יוצר המצג מלטעון טענה הסותרת את מצגו, שכן העלאת טענה כזאת אינה מתיישבת עם חובת תום הלב. ההשתק חל אף לגבי עניין שבדין" (רע"א 7831/99 צוריאנו נ' צוריאנו, פ"ד נז(1) 673, 685 מול ו'-ז'). נובע מן האמור, כי צד היוצר לפני משנהו מצג לפיו לא ינקוט בפעולה מסוימת עד להתמלא תנאים אחדים, והאחר הסתמך על-כך ונמנע מלנסות לממש זכויותיו כלפיו, מנוע לאחר מכן מלטעון לתקפות הפעולה, אף שלא התמלאו אותם תנאים". הוסיף כבוד השופט משה גל וציין, כי: "מכל מקום נראה, כי התנאי השני אינו מחייב שבית המשפט יקבע ממצא פוזיטיבי על יסוד אותה טענה. די אם היה בה כדי להשפיע על מתכונת סיומו של ההליך. בנסיבות אלו יחול ההשתק גם כלפי מי שהעלה טענה בהליך קודם, ובעטיה הסכים הטוען שמנגד למחוק ולבטל את ההליך. עתה ישתיקוהו מלטעון היפוכם של דברים. במילים אחרות: צד הטוען בהליך שיפוטי, כי יימנע מלבצע פעולה מסוימת עד להתמלא תנאים אחדים, מנוע לאחר מכן מלטעון שהוא רשאי לבצע את אותה הפעולה אף אם לא התמלאו התנאים" (שם, פסקה 24). 36. נימוק נוסף למסקנתי בדבר אי תחולתו של כלל ההשתק השיפוטי על ענייננו, נמצא בעילה מכוחה מוגשת תביעה זו. במהלך הישיבה שהתקיימה בפניי טען בא-כוח המבקשים, כי "בסופו של דבר מה שקרה, זה נכון, נעשה שימוש בחותמות, זאת לא עילת התביעה. אם זאת היתה עילת התביעה, אולי היה מקום לדיון בזה, אולם עילת התביעה היא שניהלו עסקים מול הנתבעת. איך זה יכול להיות אם האגודה היא זו שנקלעה להקפאת ההליכים. מי שהתרשל זה כנראה עובדים מטעם האגודה, הם אלה שעשו טעות ועשו שימוש בחותמות, זה אותם עובדים של בקשת ההקפאה. אין שום יד ורגל לסיפור הזה של השותפות" (עמ' 4 לפרוטוקול, ש' 10-16). ברם, עיון בכתב התביעה מעלה, כי התובעת אכן מבססת את עילת תביעתה על סוגיית החותמות, ובכך לדידי נתפס ב"כ המבקשים לכלל טעות. ביטוי לכך ניתן למצוא בסעיפים 24 עד 29 לכתב התביעה שם נכתב, בין היתר, כי: "26. לאחרונה התברר לתובעת, כאשר נוהל הליך משפטי כנגדה, כי הנתבעים שמו בחלק מהמסמכים חותמות של גוף אחר הנקרא ארקל מוצרי פלסטיק אגש"ח בע"מ. 27. התובעת לא שמה לב לשינוי באותם חותמות אלא כאשר עמדה על תביעתה לקבל את הכספים המגיעים לה. 28. התובעת איננה יודעת מה היו שיקולים של הנתבעים, אם מחמת טעות או מחמת רמיה ו/או מצגי שווא ו/או הטעיה, אך אין בכך מעלה או מוריד לזכותה של התובעת להגיש תביעה זו כנגד הנתבעים כמי שניהלו עימה מערכת יחסים מסחריים לאורך כל השנים. 29. התובעת תבקש להדגיש כי אין בשינוי נוסח החותמות כדי לשנות את מתחם היריבות המשפטית שהרי התובעת חתמה על הסכם רק עם הנתבעים כאן". 37. דברים אלה המצוטטים למעלה, נכתבו לאחר שהמשיבה ביקשה להדגיש במסגרת סעיף 6 לכתב התביעה, כי "התובעת אינה יודעת את מערכת היחסים המסחרית שבין הנתבע לבין התאגידים שבשליטתו לרבות עם הנתבעת", ולא לפני שהקדימה וציינה בפתח כתב התביעה דנן, כי הליך זה מוגש מחדש בהתאם לפסיקת בית המשפט. אמנם, היה מן הראוי לצרף את החלטת בית המשפט המעניקה לה זכות לפתוח בהליך דנן, אך אין במחדל זה לבדו כדי להובילני למסקנה שאין בידיה של המשיבה כוח תביעה מכוח דוקטרינת ההשתק השיפוטי. 38. לסיכום נקודה זו, אני קובעת כי בנסיבות העניין, לא חל כלל ההשתק השיפוטי. הגשת התביעה הנוכחית התאפשרה ע"י החלטות בתי המשפט המצוינות למעלה. עוד יצוין, כי טענותיה של המשיבה באשר לתוקפן של החותמות והחתימות המופיעות על גבי ההסכמים שנערכו בין הצדדים וכן בדבר קיומו של מצג שווא באשר לזהותו האמתית של המתקשר עמה בהסכמים, מצריכות בירור עובדתית ומשפטי ואין מקומן להתברר במסגרת טענות סף. 39. אף עקרון תום הלב תומך במסקנה האמורה ומוטב היה שבקשה מעין זו לא הייתה מוגשת מלכתחילה. לא יעלה על הדעת שהאגודה - ומי שבא בנעליה - אשר יזמה את הליך המשפטי הקודם, וטענה בתחילתו שהיא הצד הנכון לחוזה ואף ביקשה לתבוע זכויות חוזיות מכוחו, אף שחותמתו וחתימתו של גוף אחר השייך לה מצויות על החוזה ושאר מסמכם אחרים, מגיעה להסדר פשרה עם המשיבה הדוחה את התביעה של האחרונה כנגדה ואף מותירה פתח במסגרת הסכם הפשרה הנ"ל להגשתה של תביעה חדשה כנגד המבקשים - תבוא היום ותטען לקיומו השתק שיפוטי מכוח העלאתן של טענות עובדתיות או משפטיות סותרות ע"י המשיבה. התוצאה 40. לאור שלל הנימוקים שמניתי לעיל, אני מחליטה לדחות את הבקשה. 41. אני מחייבת את המבקשים בהוצאות בקשה זו בסך 3,000 ₪ שתשולמנה למשיבה תוך 30 ימים מיום קבלת עותק החלטה זו . 42. המבקשים יגישו כתב הגנה תוך 30 יום מיום קבלת העתק ההחלטה. 43. לאור לוח הזמנים המפורט למעלה, הדיון הקבוע ליום 20.09.12 יידחה ויישמע ביום 20.12.12 שעה 09:45. 44.כללים משפטייםהשתק / דיני מניעות