התובע היה צלם טלויזיה עצמאי הנוהג לתעד בקביעות בוידאו נושאים שונים בתחום החדשות ובכלל זאת הפגנות ופעילות בנושאים חברתיים ופוליטיים. לטענטו הוא הבעלים של זכויות היוצרים בסרטונים אשר אותם הוא מצלם. התובע טען כי הוא נוהג דרך קבע להעלות סרטונים שהוא מצלם לחשבונו באתר היוטיוב ומאפשר לציבור כולו לצפות בהם באופן חופשי. בנוסף, כך לטענת התובע ישנה אפשרות ליצור קשר עמו באמצעות משלוח דואר אלקטרוני, על מנת לקבל הרשאה לעשיית שימוש בסרטונים תוך משא ומתן על קבלת התמורה והקרדיט לתובע. לטענת התובע, פורסם בידי הנתבעת , באתר של הנתבעת באינטרנט ובחשבונה באתר היוטיוב סרטון באורך של כ 2.5 דקות. הסרטון מורכב מחמישה קטעים, מהם ארבעה לקוחים מארבעה סרטונים אשר צולמו בידי התובע, כל זאת ללא פניה אל התובע וללא קבלת הרשאה ממנו. התובע טוען כי פנה אל הנהלת אתר יוטיוב בדרישה להסרת הסרטון שהעלתה הנתבעת וזו אכן פעלה בהתאם. לטענת התובע הוא פנה ביום 23/7/13 במכתב אל הנתבעת והעלה טענותיו בפניה, אך הללו נדחו בידי הנתבעת תוך שהיא מביעה נכונות לפרסם התנצלות והבהרה באתר הנתבעת. לטענת הנתבעת, היא עשתה שימוש לא מהותי, הוגן ומינורי בקטעי סרטים, אשר בדיעבד הסתבר כי צולמו בידי התובע, תוך שהיא מפנה באופן ראוי והוגן למקור הפרסום. לטענת הנתבעת, התובע העלה את הסרטים לאתר היוטיוב , אך לא עשה זאת תחת שמו ואף לא ציין באתר כי הוא בעל הזכויות בהם. הנתבעת נטלה מתוך הסרטים המלאים אותם יצר התובע, מספר דקות מכל סרט ויצרה ארבעה סרטונים קצרים, אליהם צורף סרטון נוסף אחר אשר מקורו אינו בתובע ואת הסרט המלא הציגה באתר האינטרנט שלה ובחשבונה באתר היוטיוב. הנתבעת טענה כי התובע העלה את הסרטים המקוריים אשר צילם לאתר היוטיוב , אך לא עשה זאת תחת שמו המלא ואף לא ציין באתר כי הוא בעל הזכויות בהם ומשכך הסרטים לא כללו כל אינדיקציה נראית לעין לזהות היוצר או בעל הזכויות. בהתאם לחזקות המופיעות בסעיף 64 לחוק, כאשר מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה, חזקה היא שאותו אדם הוא יוצר היצירה. אם מופיע שם בדוי, חלה אותה החזקה ובתנאי שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור. הנתבעת הודתה בפה מלא כי אכן עשתה בסרטוני התובע שימוש בעת הצגתם כיצירה בת חמישה חלקים המורכבת ברובה מסרטוני התובע , באתר האינטרנט שלה ובחשבונה ביוטיוב. בית המשפט ציין כי אין חולק כי לתובע זכות יוצרים בסרטונים נשוא התובענה בהתאם להוראות ס. 11 לחוק זכות יוצרים התשס"ח 2007. הנתבעת כלל לא הכחישה כי התובע הוא זה אשר צילם את הסרטונים נשוא התובענה ואף לא הכחישה כי נטלה מהם חלקים ויצרה מהם סרט המורכב מחמישה חלקים, מתוכם ארבעה חלקים הינם סרטונים אשר צילם התובע, אותם הציגה באתר האינטרנט שלה וכן בחשבונה באתר היוטיוב. בית המשפט קיבל את בתביעה באופן חלקי ופסק כי הנתבעת תשלם לתובע בגין הפרת זכות היוצרים והזכות המוסרית ביצירותיו סך של 16,000 ₪. זכויות יוצרים (הפרת)