1. ביום 11/3/10 הגיש התובע לביצוע שטר על סך 7,530 ₪ ז"פ 19/10/08 אשר נמשך מחשבונם של X בבנק הבינלאומי לפקודת המרכז הארצי למחשבים בע"מ (להלן: "הנפרעת") וחולל בציון נה"ב. 2. ביום 5/5/10 הגיש הנתבע התנגדות ובקשה להארכת מועד. אין ספק כי במועד הכנת ההתנגדות לא היה ב"כ הנתבע ער לכך שבתיק ההוצל"פ טרם הוקלדה מסירה של האזהרה ולכן צירף בקשה להארכת מועד. בבקשה נאמר כי אזהרה התקבלה אצל הנתבע ביום 20/3/10 או בסמוך לכך , אך ההתנגדות הוגשה במועד בו הוגשה, לאחר שהנתבע לא הגיע לפגישה במשרדו של בא כוחו כדי לחתום על התצהיר, בשל נסיעה דחופה לסין ביום 14.4.10 , לרגל עסקיו. 3. לגופו של עניין, טען הנתבע כי ביום 18/9/08 נחתם בינו לבין הנפרעת הסכם זיכיון, במסגרתו ניתנה לו האפשרות להודיע על הפסקת הפעילות תוך 6 חודשים ותבוצע השבה הדדית. הנתבע מצהיר כי במעמד חתימת ההסכם או בסמוך לכך נערכה עבורו הזמנת סחורה שהוגדרה על ידי הנפרעת בסיסית והכרחית בשווי של 47,079 ₪, שתמורתה שולמה ב - 5 המחאות. השטר נשוא תיק זה הינו ההמחאה השנייה בסידרה . ההמחאה הראשונה על סך 16,725 ₪, אשר מועד פרעונה 19/9/08, נפרעה ותמורתה הועברה לנפרעת. 4. הנתבע מוסיף ומצהיר כי למחרת חתימת ההסכם ביקש ממנהל הנפרעת לבטל את העסקה ובתגובה נעשו נסיונות לשכנע אותו לחזור בו מכוונתו, עד אשר הודיע באופן סופי על רצונו לבטל את העסקה. בעניין זה צירף המבקש להתנגדות מכתב ביטול עסקה שנמסר לגב' ענת במשרדי הנפרעת ביום 23/10/08. הנתבע צירף להתנגדות תביעה שהגיש כנגד הנפרעת המתבררת בבית משפט השלום בעכו בתיק 15678-05-09. הנתבע סיפר כי בהליכי גישור שהתקיימו במסגרת תביעה זו סיפר לו מנהל הנפרעת מר יונה כי כל השטרות שמסר לנפרעת הופקדו בחשבונה של הנפרעת אצל המשיב למשמרת. עוד נטען כי לאחר ביטול ההמחאות פנה פקיד מסניף המשיב אל מנהל הנפרעת וביקש ממנו לבוא ולקחת בחזרה את ההמחאות. 5. היום התקיים דיון בהתנגדות במסגרתו נחקר המבקש על האמור בתצהירו. במסגרת חקירתו של המבקש הוצגו השטרות המקוריים, שעל צידם האחורי הוטבעו המילים "משמורת פועלים". המבקש סירב להתייחס לדף החשבון של הנפרעת אשר הוצג לעיונו ולאור התנגדות ב"כ המבקש, לא הוגש לתיק כמוצג. המבקש סיפר כי מנהל הנפרעת הפעיל עליו לחץ כדי שיחזור בו מכוונתו לבטל את ההסכם, אך הוא החליט סופית שלא להיכנע ללחץ ולהבטחות, לאחר שהתברר לו כי המצגים שהציג לו מנהל הנפרעת הם מצגי שווא. במסגרת החקירה הגישה ב"כ המשיב לתיק תדפיס מרשם החברות ממנו עולה כי ביום 19/4/07 שיעבדה הנפרעת את כל השטרות המופקדים בחשבונה למשיב בתיק זה. 6. לאחר גמר חקירתו של המבקש סיכמו באי כוח הצדדים את טענותיהם בעל פה. ב"כ המבקש טען כי המשיב אינו אוחז כשורה בשטר. עוד נטען כי כאשר הנתבע מעלה טענה לכישלון תמורה מלא כלפי הצד הקרוב, על האוחז בשטר להוכיח את מעמדו כאוחז כשורה במסגרת ההליך העיקרי. ב"כ המשיב טענה כי לא ניתן כל טעם המסביר מדוע ההתנגדות לא הוגשה במועד ולכן יש לראות את המבקש כמי שהתעלם מההליך השיפוטי. נטען כי טענת המבקש לכישלון תמורה מלא קרסה לאור הודעת המבקש לפיה ויתר על החזרת סכום השטר הראשון במסגרת הליכי הגישור. עוד נטען כי המבקש עצמו ציין בנספח ד' להתנגדות כי סיבת הביטול הינה המיתון ולא כישלון תמורה כזה או אחר. ב"כ המשיב טענה כי על פי ההסכם זכות הביטול של המבקש היתה ניתנת להפעלה רק לאחר שישה חודשי פעילות ואילו במקרה שלנו הודיע המבקש על ביטול ההסכם כחודש לאחר כריתתו, תוך הפרת ההסכם. ב"כ המשיב טענה כי די בקיומה של זכות עכבון למשיב על פי השיעבוד כדי לראות את המשיב כמי שנתן תמורה בעלת ערך לפי סעיף 26 לפקודת השטרות. ב"כ המשיב טענה כי ציון המילה "משמרת" בגב השטרות אינה שוללת קיומה של עסקת ניכיון כפי שארע במקרה שלפנינו. במענה לסיכומי ב"כ המשיב טען ב"כ המבקש כי המבקש ויתר על סכום השטר הראשון לאחר שהתברר לו כי הנפרעת חדלת פרעון. 7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי טענות ההגנה שהעלה המבקש התערערו במידה המצדיקה התניית מתן הרשות להתגונן בהפקדת הסך של 2,000 ₪ , שכבר הופקדו בתיק בית המשפט . 8. הטענה בדבר כישלון תמורה מלא כלפי הצד הקרוב גובלת בהגנת בדים . כאשר הודיע המבקש על ביטול העסקה ביום 23.10.08 הוא עשה זאת לאחר שהסחורה סופקה בפועל ולאחר שהשיק הראשון בסדרה כבר נפרע . ההסבר שנתן ב"כ המבקש לויתור על החזרת כספי השיק הראשון הינו מוקשה , שכן כל עוד לא הוחזרו יתר השטרות בפועל לא היתה למבקש כל סיבה לוותר על החזרת תמורת השיק רק בשל מצבה הקשה הנטען של הנפרעת . כמו כן , לא יכולה להיות מחלוקת כי ביטול ההסכם כחודש לאחר עריכתו אינו תואם את הוראת סעיף 17 להסכם , אליה הפנה המבקש ומדברת על אפשרות ביטול והשבה הדדית רק לאחר חצי שנה של פעילות . 9. כמו כן , לא מצאתי כל מענה מניח את הדעת לטענת המשיב לפיה הוא אוחז בעד ערך בשטר , גם אם השטר הופקד למשמרת , לאור קיומו של שעבוד רשום על כל השטרות המופקדים בחשבונה של הנפרעת ולאור הוראת ס' 26 (ג) לפקודת השטרות . יחד עם זאת , כאשר על השטר מוטבעת חותמת "משמרת" , אין מקום לשלול לחלוטין את האפשרות כי יתברר לאחר הליך משפטי מלא כי לא מדובר בעסקת ניכיון רגילה , אלא בהפקדה למשמרת , במסגרתה התחייב המשיב שלא להפעיל את החבות השטרית עד שיתקיים תנאי מסויים . יצויין כי גירסת המבקש , שהובאה מכלי שני , לפיה המשיב הזמין את מנהל הנפרעת לקחת את השטרות לאחר חילולם , הינה תמוהה למדי ואינה מתיישבת עם ההגיון והשכל הישר . לא ברור איזה אינטרס יש לבנק המחזיק בשעבוד גורף על כל השטרות בחשבון להחזיר שטרות שהופקדו למשמרת רק בשל חילולם . גירסה זו אף אינה מתיישבת עם העובדה כי המשיב הגיש את השטר לביצוע גם נגד הנפרעת . 10. בנסיבות אלה , נראה כי קבלת ההתנגדות הינה במידה רבה מעשה של חסד . לכך יש להוסיף את העדרו של טעם מתקבל על הדעת לאי הגשת התנגדות במהלך 20 הימים שחלפו מאז קיבל המבקש את האזהרה , ביום 20.3.10 או בסמוך לכך . רק בשל העובדה כי לא הוקלדה מסירה של האזהרה , זכה המבקש מן ההפקר וההליכים עוכבו עם הגשת ההתנגדות ביום 5.5.10. 11. מצאתי לנכון להסתפק בסכום הפקדה בשיעור של כרבע מהחוב בתיק ההוצל"פ במועד פתיחתו בהתחשב בכך שבמסגרת ההתנגדות לא חסך המבקש פרטים , לרבות כאלו הפועלים לרעתו . כוונתי לתיאור המפורט של מערכת היחסים בין המבקש לבין הנפרעת ולגירסה שהועלתה בנוגע למועד קבלת האזהרה , חרף אי הקלדת אישור המסירה בתיק ההוצל"פ . 12. אשר על כן , אני מורה על קבלת ההתנגדות . ההתנגדות התקבלה בכפוף להפקדת הסך של 2,000 ₪ , שכבר הופקדו בתיק בית המשפט בעקבות החלטתי מיום 9.5.10.שטרביצוע שטר