התפטרות לפני לידה ללא קבלת מכתב פיטורים

נטען כי במהלך ההיריון הודיעה העובדת כי אין בכוונתה לשוב לעבודה לאחר הלידה, היות ו"לא משתלם לה לעבוד", משום שהקצבה מהמוסד לביטוח לאומי שתקבל כאם חד הורית. בית הדין לעבודה התובעת רשאית הייתה לפעול אל מול המוסד לביטוח לאומי למיצוי זכויותיה, גם בהעדר מכתב פיטורים ולהוכיח את טענתה כי פוטרה. העדר מכתב פיטורים, כשלעצמו, אינו מונע קבלת דמי אבטלה, והיה על התובעת לעמוד על זכותה לקבל דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי ולא מהמעביד (ראה: דב"ע נז/39-3 אליק בביוב נ' נפתלי גפן, ניתן ביום 2.6.97; ע"ע 212/06 ימית א. ביטחון נ' אלי אפרים ואח', ניתן ביום 12.11.08). ##להלן פסק דין בנושא התפטרות עובדת בהריון לפני הלידה:## 1. בפנינו תביעתה של X (להלן:"התובעת"), לתשלום זכויות סוציאליות בשל פיטוריה במהלך חופשת הלידה,שכר עבודה לחודשים 9/07 ו- 10/07 בסך 9,606 ₪, דמי הודעה מוקדמת בסך 4,803 ₪, הפרש פיצויי פיטורים לתקופה שהנתבעת הייתה מנועה על פי חוק לפטרה, בסך 2,402 ₪, פיצוי בגין הפגיעה בזכות לקבל דמי אבטלה בסך 10,412 ₪, פיצוי בשל פיטורים שלא כדין ובניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה בסך 20,000 ₪, בתוספת פיצויי הלנת שכר ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים. להלן השתלשלות העניינים: 2. ביום 7.8.07,התובעת עתרה לבית הדין, בעוד היא שוהה בחופשת לידה, בטענה כי הנתבעים מסרבים להחזירה לעבודה בתום חופשת הלידה, שאמורה להיות ב-1.9.07 לחילופין הם מסרבים לתת לה מכתב פיטורים. 3. בכתב ההגנה שהוגש על ידי הנתבעים , נטען בין היתר, כי במהלך ההיריון הודיעה להם התובעת, כי אין בכוונתה לשוב לעבודה לאחר הלידה, היות ו"לא משתלם לה לעבוד", משום שהקצבה מהמוסד לביטוח לאומי שתקבל כאם חד הורית בנוסף לעבודות ניקיון שתבצע יפיקו לה הכנסה גדולה יותר. הנתבעים צרפו לכתב ההגנה,מכתב התפטרות, שלטענתם נמסר להם על ידי התובעת, כחודש לפני שיצאה התובעת לחופשת לידה ,לפיכך לטענת הנתבעים יש לדחות את תביעת התובעת על הסף. 4. ביום 11.10.07, הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן (בש"א 5571/07), בו הוסיפה התובעת את רכיבי התביעה הבאים: פיצוי בשל פיטורים שלא כדין, דמי הודעה מוקדמת,פיצוי בגין אי קבלת דמי אבטלה,לחילופין פיצוי בגין אי קבלת דמי אבטלה עד למועד החזרה לעבודה (כלומר, במועד זה, התובעת עדיין קיוותה שתוחזר לעבודה). 5. כתב ההגנה לתביעה המתוקנת, הוגש ע"י ב"כ הנתבעים ביום 15.11.07. במסגרת כתב ההגנה, חזרו על טענותיהם כמקודם בדגש על כך שהתובעת התפטרה ביוזמתה ואילו הייתה מעוניינת לעבוד ולהתפרנס, היו שמחים להמשיך ולהעסיקה. 6. בהתאם להסכמה דיונית מיום 21.1.08, אשר קיבלה תוקף של החלטה, הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן ביום 24.2.08, והפעם באמצעות עו"ד, אשר במסגרתו תבעה, שכר עבודה ופיצויי הלנת שכר, בנוסף לרכיבי התביעה להם עתרה קודם לכן. ביום 27.3.08, הנתבעים הגישו כתב הגנה מתוקן. 7. ביום 2.7.09, הנתבעים הגישו בקשה דחופה למתן החלטה בבקשה למחיקה על הסף כנגד הנתבעים, מאחר ולטענתם- הם לא היו המעסיקים של התובעת, אלא חב' "דני גולן הנדסה בע"מ"-שבבעלות הנתבע 2, כפי שאף צוין בתלושי השכר של התובעת . 8. ביום 7.7.09, ניתנה החלטה הקובעת כי, לאחר עיון בבקשה ובתגובה לבקשה, העניין יידון במסגרת דיון ההוכחות ובפסק הדין הסופי. שהרי שאלת קיומם של יחסי עבודה היא שאלה משפטית שהקביעה המשפטית שלה נסמכת על מערכת של עובדות הדורשות הוכחה. לפיכך לא היה מקום לדון בבקשה למחיקת התביעה על הסף בטרם יערך דיון הוכחות. להלן עיקר העובדות הצריכות לענייננו: 9. הנתבעת 1- בזמנים הרלוונטיים לתביעה, ניהלה מעון בביתה הפרטי לילדים בגיל הרך. 10. הנתבע 2- הינו בעלה של הנתבעת 1, והוא הבעלים של חברת "דני גולן הנדסה בע"מ". 11. התובעת- הועסקה כמטפלת במעון -בביתם של הנתבעים, החל מחודש 10/04 ועד ליום 24.5.07 - המועד בו יצאה לחופשת לידה. ביום 30.5.07 ילדה התובעת את בנה. 12. לבקשת התובעת, בתום כל שנת עבודה, בטרם יצאה התובעת לחופשת קיץ בת שבועיים (בזמן שמעון הילדים היה סגור),שולמו לה פיצויי פיטורים וזכויות חלקיות, בכפוף לחתימתה על טופס היעדר תביעות, ולאחר מכן הייתה חוזרת להמשך עבודה במעון . 13. לטענת התובעת, במהלך ההיריון ובטרם יצאה לחופשת לידה, הוסכם בינה לבין הנתבעים, כי בתום חופשת הלידה היא תחזור לעבודה ביחד עם בנה וינוכה משכרה סך של 1,000 ₪ עבור הטיפול בבנה במעון. להפתעתה, במהלך חופשת הלידה, זמן לא רב לפני המועד הצפוי לחזרתה לעבודה, נודע לה (מאחת האמהות של ילדי המעון),שהנתבעת 1, קבלה עובדת חדשה, והודיעה להורי הילדים במעון, כי התובעת לא תשוב לעבודה בתום חופשת הלידה. התובעת יצרה קשר טלפוני עם הנתבעת 1, "לתדהמתי היא אמרה לי שאני הודעתי שאני לא רוצה לחזור לעבודה,דבר שמעולם לא אמרתי ולא היה" (ת/1). לטענתה, כבר ביום למחרת פנתה התובעת לבית הדין,בבקשה להורות לנתבעת 1 להחזירה לעבודה ולחילופין למסור לה מכתב פיטורים. 14. מנגד טוענים הנתבעים כי, התובעת מסרה מכתב התפטרות,עוד בטרם יצאה לחופשת לידה, והודיעה שאין בכוונתה לשוב לעבודה לאחר הלידה. (בעניין מכתב ההתפטרות נרחיב בהמשך). להלן עיקר טענות התובעת: 15א. לטענת התובעת, רק במועד יציאתה לחופשת לידה, היא קיבלה לידיה לראשונה תלושי שכר חלקיים החל מחודש 10/05 (לשם קבלת דמי לידה), אשר הונפקו להפתעתה על שם החברה שבבעלות הנתבע 2, חרף העובדה שבפועל היא הועסקה על ידי הנתבעת1 ומעולם לא עבדה בחברה או אצל הנתבע2. ב. לטענת התובעת, במהלך חודש 12/06, בעודה בחודש השלישי להריונה, סבלה מדמומים,אשר הצריכו מנוחה- מה שהוביל לויכוחים בינה לבין הנתבעת1 , בשל היעדרותה של התובעת מהעבודה אשר הקשו על הנתבעת1 את עבודתה, היות והייתה זקוקה לעזרתה של התובעת שהייתה מטפלת יחידה (מלבד הנתבעת), במעון אותו ניהלה. ג. לטענת התובעת,בתום ימי המחלה, היא זומנה לשיחה ותחת לחץ כבד מצד הנתבעים 1 ו-2, כתבה מכתב התפטרות שנמסר לנתבעים. לאחר מסירת מכתב ההתפטרות, בתום שיחה ממושכת, סוכם כי התובעת תחזור לעבודה כבר ביום למחרת והצדדים יראו במכתב כמבוטל והתובעת אכן חזרה לעבוד ברצף עד למועד יציאתה לחופשת לידה . ג. במהלך חופשת הלידה, התובעת הופתעה לגלות, כי הנתבעת1 איננה מעוניינת עוד בהמשך העסקתה, ואף שכרה עובדת אחרת במקומה, ורק לאחר שהנתבעת 1, סרבה להחזירה לעבודה או לחילופין לתת לה מכתב פיטורים, היא עתרה לבית הדין לקבלת הסעדים המגיעים לה על פי דין. להלן עיקר טענות הנתבעים: 16. א. לטענת הנתבעים, יש למחוק את התביעה נגדם על הסף, מאחר ואין כל יריבות בינם לבין התובעת, שכן המעסיקה של התובעת, הינה חב' "דני גולן הנדסה בע"מ" והיא אשר שילמה את משכורתה של התובעת והנפיקה לה תלושי שכר והנתבעים גם הם היו עובדים שכירים של החברה . ב. לטענת הנתבעים, היות וכל טענות התובעת מופנות אך ורק כלפי הנתבעת 1, ואין כל טענה כנגד הנתבע 2, יש למחוק את התביעה כנגד הנתבע מס'2. ג. לטענת הנתבעים, התובעת התפטרה מעבודתה מרצונה החופשי ולמגינת ליבם של הנתבעים,אשר ניסו לדבר על ליבה שתחזור לעבודה לאחר סיום חופשת הלידה. לטענתם, הסבירה להם התובעת, כי תוכל לעבוד פחות ולהשתכר יותר אם תעבוד ב-"שחור" וגם תקבל קצבה מהמוסד לביטוח לאומי, בשל היותה אם חד הורית, ולכן העדיפה להתפטר. ד. לטענת הנתבעים, מעולם הם לא לחצו על התובעת להתפטר ולא הסכימו כי מכתב ההתפטרות מבוטל. ובשל התפטרות התובעת,אין היא זכאית לרכיבי התביעה אותם תבעה. ה. לטענת הנתבעים, למרות שידעו כי התובעת לא עתידה לחזור לעבודה במעון, הם הלוו לה כספים ל רכישת מוצרים לקראת הלידה. ו. לטענת הנתבעים, ככול הנראה, כאשר הבינה התובעת שעם תום חופשת הלידה היא לא תהיה זכאית לקבל דמי אבטלה במשך חודשיים, ללא מכתב פיטורים היא פנתה לנתבעים לקבלת מכתב אך הם סרבו בשל היות הדבר לא מוסרי בעיניהם. דיון והכרעה בקשה למחיקה על הסף: 17. ביום 23.4.09, הנתבעים הגישו בקשה למחיקה על הסף של התביעה דנן כנגדם. לטענתם, הם לא היו המעסיקים של התובעת, אלא, חברת "דני גולן הנדסה בע"מ" (להלן-החברה), אשר בבעלותו של הנתבע2, היא זו ששילמה את משכורתה וגם הנתבעים הינם עובדים שכירים בחברה בדיוק כמו התובעת. בנוסף טענו הנתבעים כי, בשנה הראשונה לעבודתה, הועסקה התובעת על ידי הנתבעת1 (להלן-ענבל), ולאחר מכן עברה לעבוד בחברה. בטרם עברה התובעת לעבוד בחברה, שולמו לתובעת כל הזכויות הסוציאליות המגיעות לה לרבות פיצויי פיטורים. 18. מנגד טענה התובעת כי, שם החברה כשמה כן היא-חברה לבניין- והיא איננה עוסקת בתחום בה היא עבדה כמטפלת ילדים. לטענתה רק במועד הגשת הבקשה לדמי לידה,גלתה כי החברה, היא זו שהנפיקה לה תלושי שכר, היות ועד למועד זה לא קבלה תלושי משכורת ושכרה שולם לה במזומן. לטענתה-הנתבעת 1 (ענבל), היא זו שקבלה אותה לעבודה ונתנה לה הוראות בעבודה. התובעת סיפרה בעדותה, כי: "בעבודה היא (הנתבעת1-הוספה שלנו, נ.ח), הייתה מנהלת אבל בענייני כספים היא הייתה צריכה לקבל את האישור של דני והיא הייתה פונה לדני לקבל את האישור" (עמ' 11 שורה 12 לפ') 19. העקרונות והמבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך קביעת זהותו של המעביד. הותוו, בין היתר, בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בדב"ע נב/142-3 חסן עליאה אלהרינאת - כפר רות, פד"ע כ"ד 535 : "בדרך הטבע תהא הנחת המוצא כי העובד והמשתמש בעבודתו הם הצדדים האמיתיים הניצבים משני עברי המתרס של חוזה העבודה, ועל המבקש להפריך הנחה זו ולטעון כי הצד השלישי הינו המעביד הנכון להוכיח את טענתו. הוא יוכיחה אם ישכיל להראות כי בשני מישורים קיימת התקשרות משפטית (במפורש או מכללא) למתן עבודה בתמורה: בין הצד השלישי לעובד ובין הצד השלישי למשתמש בעבודה. עוד על הטוען להראות כי ההתקשרות המשפטית בין המשתמש בעבודה לבין הצד השלישי לא נועדה לעקוף או להתחמק מחובות המעביד, על פי חוק, על פי הסכם קיבוצי או צו הרחבה וכי אינה מנוגדת לתקנות הציבור או נגועה בחוסר תום לב או בפגם אחר הפוסל אותה ומאיין את תוקפה." 20. בפרשת כפר רות, נקבעו,מבחני עזר שונים, המסייעים לבית הדין בבואו להכריע בשאלת זהות המעביד כגון: מי נהנה מעבודתו של העובד, מי פיקח על עבודתו, מי סיפק לו את הציוד והחומרים ונשא בחובה לתשלום שכרו, מי קיבל את העובד לעבודה ומי היה מוסמך לפטרו, כיצד ראו הצדדים את יחסיהם וכן לשאלת רציפות הקשר, עקביותו וזהותו של הגורם הנושא בתשלומי המס, ממי בקש העובד את חופשותיו, האם העובד השתלב בעיסוקו המרכזי של אותו גורם הנטען להיות מעבידו ומי קובע את תנאי שכרו. דברים אלה נאמרו ביחס לתבנית "העסקה משולשת" שעל פי רוב שותפים לה "קבלן כח אדם" ו- "משתמש בפועל" אך כוחם יפה בשינויים המחויבים אף למקרה דנן בו המעסיקים הנטענים, והמשתמשים בפועל, אשר נהנו מעבודתה של התובעת, מבקשים להתנער ממעורבותם במערכת יחסי העבודה. 21. נקדים לומר, כי גרסת התובעת הייתה עקבית וסדורה, החל משלב הגשת כתב התביעה המקורי (הראשון), ועד לשלב עדותה שהייתה מהימנה עלינו. שוכנענו כי הנתבעים היו המעסיקים של התובעת. 22. לעומת זאת, בגרסת הנתבעים נתגלו סדקים וסתירות פנימיות בעדויות מטעמם, כמפורט להלן; 23. לגרסת הנתבע 2, בתצהירו (נ/1),:"המעסיקה של התובעת הייתה חברת "דני גולן הנדסה בע"מ" אשר שלמה את משכורתה של הנתבעת,הנפיקה לה תלושי שכר ובעצם הייתה הבעלים של הפעוטון בו עבדה התובעת ואנו לא היינו המעסיקים בפועל של התובעת אלא שכירים בחברה בדיוק כמו התובעת...". אולם, במסגרת חקירה נגדית, הנתבע 2 שינה את גרסתו הראשונה,כפי שהובעה בכתב ההגנה ובתצהירו, כאשר העיד, שהנתבעת 2 מעולם לא הייתה שכירה בחברה (עמ' 16 שורה 14 לפ'): "ש.אתה מנהל חברה לבנין? ת.לא, מנהל חברה שעוסקת גם בבנין. מדובר בחברה מסודרת והכל מדווח כדין. ש.כמה עובדים היו בחברה בשנת 2006? ת.שניים - שלושה עובדים בחברה באופן כללי כשכירים. ש.אני אומר לך שהיו שניים, אתה ושני לוי? ת.כן יכול להיות. ש.אני גם אומר לך שלפחות בשנים 2006-2007 אישתך מעולם לא הייתה רשומה כשכירה בחברה? ת.נכון. ש.לא הצלחתם ולא תצליחו להמציא תלושי שכר של התובעת בתקופה שהועסקה על ידי אשתך? ת.בתקופה שהיא עבדה אצלי יש תלושים בתקופה שלא אין, כי היה דיווח כל חודש למל"ל. היא עבדה אצל אשתי, ובתקופה שהיא עבדה אצל אשתי היא הייתה מדווחת כעובדת משק בית. ... (עמ' 19 שורה 14 לפרוטוקול) ש.למה אתה מצהיר בתצהירים שאשתך היא שכירה בחברה, למשל בתצהירך מיום 22/4/09? ת.אשתי לא שכירה ולא הייתה שכירה מעולם, זה לא היה כדאי מבחינה כלכלית ואין הפרדה בין בעל ואשה." 24. עדותו של הנתבע 2, מדברת בעד עצמה, ראשית- הנתבעת 1 שהיא אשתו של הנתבע2, מעולם לא הייתה עובדת שכירה בחברה, כפי שטענו הנתבעים בכתב ההגנה ובתצהיר. שנית-הנתבע2, מודה כי בתקופה שהתובעת עבדה אצל ענבל אשתו- החל מ 11/10/2004 ועד 30/11/2005- לא הוצאו לה תלושי משכורת, והיא דווחה על ידי ענבל למוסד לביטוח לאומי, כמי שמועסקת אצלה במשק בית,עדות זו מחזקת את גרסת התובעת כי היא לא קבלה תלושי שכר כל תקופת העסקתה, והיא התוודעה לעובדה שהיא כביכול עובדת החברה, רק כאשר קבלה תלושי משכורת לצורך הצגתם למוסד לביטוח לאומי לשם קבלת דמי לידה . 25. כפי שעולה מהראיות בתיק דנן,בכל תקופת עבודתה של התובעת, היא הועסקה כמטפלת במעון ילדים אשר נוהל בביתם של הנתבעים, כאשר ענבל- הנתבעת1,הייתה מנהלת המעון והתובעת סייעה לה בעבודה. הנתבעת 1, קיבלה את התובעת לעבודה, נתנה לה הוראות, היא זו שהייתה מאשרת לה חופשות ומשלמת את שכרה. הנתבע 2, היה מאשר את התשלומים לתובעת, והעיד כי הוא לא טיפל בילדים בפעוטון, אך "השיחות (בין ענבל לתובעת)רובם היו בבית, בנוכחותי, איתי, וגם הוויכוחים היו בנוכחותי ותמיד הם שיתפו אותי" (עמ' 19 שורה 4 לפ') . התנהלות הנתבעים אל מול התובעת, יצרה מצג, לפיה עסקינן במעסיקים בני משפחה אחת, הפועלים במשותף ובתאום ונהנים כיחידה כלכלית משפחתית אחת מעבודתה של התובעת במעון ילדים שהוא חלק מהבית בו התגוררו הנתבעים. 26. יש לציין, כי לא נטען ולא הוכח על ידי הנתבעים, כי היה שינוי כלשהו בהתנהלותם כלפי התובעת, מאז שעברה לעבוד בחברה כביכול. מהראיות והעדויות שנשמעו, מתקבלת תמונה של עסק משפחתי, אשר בזמנים הרלוונטיים לתביעה, נוהל ע"י הנתבעים במשותף. הנתבעת1,הייתה הרוח החיה בעסק והגורם הפועל האמיתי בעובדת היותה מנהלת הפעוטון ולכן, יש לתמוהה על כך שענבל, התחמקה ממסירת פרטים ומתן עדות, בכל הקשור להעסקת התובעת (למרות שהייתה נוכחת בדיון ההוכחות). דני היה אחראי על ניהול העסק מהפן הכלכלי. 27. לא נעלמה מעניינו טענת הנתבעים - כי התובעת ידעה שעברה לעבוד בחברה, במועד בו קבלה את פיצויי פיטורים בתום תקופת עבודתה אצל ענבל ולפני שעברה לעבוד בחברה ואף חתמה על הסכם "העדר תביעות" . אולם מעדותה של התובעת עולה, כי הנתבעים נעתרו לבקשתה, בשל מצבה הכלכלי, והסכימו לשלם לה פיצויי פיטורים בתום כל שנת עבודה ולאחר מכן להמשיך להעסיקה (עמ' 13 שורה 27 לפ') . כלומר, לא בשל המעבר כביכול לעבוד בחברה, שולמו לה פיצויי הפיטורים, אלא בשל ההסכם בין התובעת לנתבעים וכמענה לדרישתה, שולמו לה פיצויי פיטורים בסוף כל שנת עבודה . 28. לאור האמור לעיל, הגענו לכלל מסקנה כי, חברת "דני גולן הנדסה בע"מ",אשר בבעלות הנתבע2, ככול הנראה רשומה פורמלית כבעלים של הפעוטון, אך שוכנענו כי בזמנים הרלוונטיים לתביעה שימשה ככסות לא חוקית לבעליה בכל הנוגע להעסקת התובעת. מה גם, שהנתבעים לא טרחו להגיש, הודעה צד ג' לחברה, של התביעה דנן, למרות שלטענתם מדובר באישיות משפטית נפרדת. 29. בנסיבות הללו, נראה כי ראוי ומוצדק לקבוע כי מכוח התנהגותם של הנתבעים,הם היו מעסיקים במשותף של התובעת. לפיכך, הטענה לסילוק התביעה על הסף כנגד הנתבעים נדחית בזאת. האם התובעת פוטרה במהלך חופשת הלידה, או התפטרה בטרם יצאה לחופשת לידה 30. בעוד התובעת שוהה בחופשת לידה, היא עתרה לבית הדין בטענה שהנתבעת 1, הודיעה לה במהלך שיחת טלפון אותה יזמה התובעת, כי אין בכוונתה להחזירה לעבודה, לפיכך בקשה מבית הדין,להורות לנתבעים להחזירה לעבודה, או לחילופין, להורות לנתבעים לתת לה מכתב פיטורים. 31. מנגד טענו הנתבעים בכתב ההגנה, כי במהלך ההריון, הם הביעו בפני התובעת את רצונם שתחזור לעבודה לאחר הלידה, אולם, התובעת הבהירה להם, כי לא משתלם לה לחזור לעבודה היות וכאם חד הורית היא תהיה זכאית לקצבת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, ובנוסף לכך היא תעבוד "בשחור" וכך היא תפיק הכנסה גדולה יותר בפחות מאמץ לפיכך הודיעה שלא תשוב לעבודה לאחר הלידה. בנוסף, טענו הנתבעים כי, התובעת מסרה להם מכתב התפטרות כחודש לפני הלידה, ובו נרשם : " הנדון: מכתב התפטרות עקב סיבות אישיות הנני עוזבת את העבודה החל מיום 30-5-07 " 32. יאמר כבר עתה, כי בכל הנוגע לנסיבות כתיבת מכתב ההתפטרות והמועד בו הוא נכתב ונמסר לנתבעים, מסרה התובעת גרסה אחידה ועקבית לאורך כל ההליך, ואילו הנתבעים מסרו גרסאות סותרות כמפורט להלן; 33. בכתב התביעה שהוגש ביום 7.8.07, עתרה התובעת לקבלת סעד של חזרה לעבודה או לחילופין קבלת מכתב פיטורים : "גב' גולן אינה רוצה להחזיר אותי לעבודה וגם לא מעוניינת לתת מכתב פיטורים אני לא מבקשת כלום ממנה רק מכתב פיטורים או להחזיר אותי לעבודה" בכתב התביעה המתוקן אשר הוגש ב- 11.10.07, טענה התובעת בין היתר: "במהלך 12/2006 כאשר הייתה התובעת בחודש השלישי להריונה, סבלה מדימומים חוזרים ונשנים ...בעקבות כך החלו ויכוחים בין התובעת לנתבעת. כעבור שבוע בתום ימי המחלה,זומנה התובעת למשרד הנתבעת ותחת לחצים רבים מצד הנתבעים כתבה מכתב התפטרות שנמסר בו ברגע לנתבעים. עם זאת, יש לציין כי עוד באותו היום לאחר שנמסר מכתב ההתפטרות לנתבעים,ניהלו הנתבעים שיחה ממושכת עם הנתבעת,והוסכם בין הצדדים כי התובעת תחזור לעבודתה ביום למחרת,והצדדים יראו את מכתב ההתפטרות כבטל. ..." בהמשך חזרה התובעת על גרסתה בכתב התביעה המקורי, וטענה כי הובהר לה בשיחה טלפונית כי הנתבעת1 איננה מעוניינת בהמשך העסקתה וכי התקבלה עובדת חדשה במקומה. התובעת בקשה לקבל מכתב פיטורים,אולם היא נענתה בסירוב על ידי הנתבעת1 . התובעת בקשה מבית הדין לקבוע כי היא זכאית לפיצוי בשל פיטורים שלא כדין,דמי הודעה מוקדמת,מכתב פיטורים ופיצוי בשל פגיעה באפשרות לקבל דמי אבטלה . יצוין כי גם בשלב זה, בקשה התובעת מהנתבעים להחזירה לעבודה . 34. ביום 24.2.08, הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן באמצעות עו"ד, בו היא חזרה על גרסתה כפי שהובעה קודם לכן- בכל הנוגע לנסיבות כתיבת מכתב ההתפטרות והמועד בו נכתב. ובנוסף כמתה את הסעדים אותם תבעה בכתב התביעה מיום 11.10.07 . 35. בתצהירה (ת/1)חזרה התובעת על גרסתה הסדורה והעקבית והוסיפה : "...הסיכום עם דני וענבל כלל את הסיכום לגבי הסכום שאני אשלם עבור שהיית התינוק שלי איתי בפעוטון. אני הייתי בהיריון בחודש ה-9 זה היה היריון לא פשוט כאשר בשלושת החודשים הראשונים להיריון סבלתי מאוד ונאלצתי להיעדר מהעבודה. זה היה בסוף שנת 2006 .כתוצאה מסבוכי היריון הומלץ לי לנוח ולהיות בשבועיים שמירת היריון בבית, במנוחה. בפעוטון יש רק 2 עובדים הנתבעת1 ואנוכי. כאשר ענבל שמעה שאני צריכה שבועיים שמירת היריון היא "השתגעה" מכך ואמרה לי: "את לא יכולה לעשות לי את זה"...". לגרסת התובעת, בשל המצב אותו תיארה, דרשו הנתבעים שתעזוב את העבודה במיידי או שתחזור כרגיל לעבודה ללא חופשות מחלה או שמירת היריון והעיקר שלא תיעדר מהעבודה. לטענתה, בעקבות אותה שיחה, היא הוזמנה לביתם של הנתבעים, וענבל ודני בעלה הכתיבו לי מכתב התפטרות. "דני ניסח את הכתוב,הכתיב לי ואני כתבתי. לא היה לי כוח נפשי או רצון לריב, לסכן את העובר או להתנגד . ... אני הייתי במצב גופני ונפשי רגיש במיוחד הייתי מוכנה לחתום על כל דבר רק להימנע מחיכוכים או ממריבות שיסכנו את שלום העובר שלי. ... באותה סיטואציה שאני מתארת השארתי לדני מכתב "פתוח" ללא תאריך בכתב ידי כפי שדרש. לאחר שמסרתי לידיו את המכתב שאני מדגישה שוב היה ללא תאריך ,הציע דני שאני אמשיך לעבוד. הוא ממש שינה את כל הטון שלו,פייס ביני לבין ענבל אישתו ושניהם הבטיחו לי שאוכל להמשיך לעבוד תוך התחשבות מלאה במצבי העדין. הוא התהפך לגמרי והפך להיות רגוע כאילו בצד שלי. שמחתי מאוד וכמובן שהסכמתי וכך היה . באותו יום כבר הייתה שם עובדת נוספת חדשה שעזרה לי ולענבל ..." התובעת חזרה על גרסתה כפי שהובעה בכתבי התביעה שהוגשו על ידה , גם בעדותה בפנינו . 36. מנגד טענו הנתבעים בכתב ההגנה המקורי (הראשון),מיום 19.9.07, כי: "חודש לפני הלידה נתנה הגברת שני לוי מכתב התפטרות וקבלה את כל הפיצויים והכספים המגיעים לה כחוק ואישרה את קבלתם בכתב..." בכתב ההגנה מיום 15.11.07, טענו הנתבעים כי מעולם לא לחצו על התובעת להתפטר "והיא כלל לא התפטרה עד ליום 30.5.07 מועד חתימתה על מכתב ההתפטרות. ... לפיכך, חתמה התובעת על מכתב ההתפטרות ביום 30.5.07 ..." כלומר, לגרסת הנתבעים בשלב זה, התובעת חתמה על מכתב ההתפטרות ביום 30.5.07 -היום בו ילדה את בנה. בסעיף 22 לכתב ההגנה מיום 27.3.08, שינו הנתבעים את גרסתם והודו כי : "בפועל, מכתב ההתפטרות נכתב על דעת התובעת בלבד, המכתב אכן נכתב מספר חודשים לפני עזיבתה בפועל כאשר אז הודיעה הנתבעת על כוונתה להתפטר מייד לאחר הלידה. ... באותו מועד סוכם בין הצדדים כי התאריך אשר יצורף למכתב ההתפטרות יהיה זה של מועד הלידה הנתבעים יטענו כי מעולם לא הוסכם כי ההתפטרות תבוטל" גם במסגרת דיון שנערך בפני כב' הרשם יגאל גלם ב- 21.1.08, אמר הנתבע 2 : "אני מודה כי המכתב שצורף כנספח ב' לתביעה נמסר מהתובעת עוד בחודש 12/06" במסגרת עדותו של הנתבע2, ביום 17.9.09, שוב שינה את גרסתו והעיד לפרוטוקול, כי מה שאמר בדיון בפני כב' הרשם גלם איננו נכון,"אולי טעיתי באותו יום,ואולי הלחיצו אותי,אני חושב שהתאריך שהוזכר על ידי בדיון לא נכון" (עמ' 17 שורה 30 לפ'). במסגרת חקירה נגדית, נשאל: "אני מפנה אותך לסעיף 15 לכתב ההגנה לתביעה המתוקן שהוגש ביום 15/11/07 "לפיכך, חתמה התובעת על מכתב התפטרות ביום 30/5/07...", וזה כמובן לא אמת? ... אני מפנה אותך לנספחים ב' ו- ג', אתה רואה שהתאריך הוא 24/5/07 והתאריך בנספח ב' הוא 30/5/07 וזאת לטענתך האמת להגיד שזה התאריך שבו נכתב מכתב ההתפטרות? ת.כיוון שתאריך לידה זה לא תאריך ידוע מראש לא ידענו בדיוק מתי היא יולדת אז הערכנו את התאריך. ... אני מפנה אותך לכתב ההגנה השלישי שהוגשת, בגרסה שלישית בניגוד למה שטענת בכתב ידך בכתב הגנה מ- 2007 ובניגוד לסעיף 15 לכתב הגנה מס' 2, אתה אומר בכתב ההגנה המתוקן מיום 27/3/08 בסעיף 22, "המכתב אכן נכתב מספר חודשים לפני עזיבתה בפועל..." לאור הגרסה השלישית להודות שמה שאמרת בפני כב' הרשם גלם בדיון הוא אמת? ת.לא. כל העסק היה לפני הלידה, התאריך המדויק אני לא יכול לזכור בוודאות, כי זה לא היה רלוונטי, ואנו השארנו את התאריך פתוח בכוונה, לא ידענו את מועד הלידה. ש.כשאתה אומר שהשארתם את זה פתוח, ז"א שהמכתב עם התאריך הפתוח נשאר בידיך? ת.לא נשאר בידי אלא הוגש אלי ונשאר בידיי. ש.האם זה אתה שמילא את התאריך כמכתב הפתוח? ת.אני מלאתי את התאריך בהסכמה. ... ש.למה צריך להחזיק מעביד מסוף 2006 מכתב התפטרות פתוח ואח"כ למלא תאריך? ת.היא באיזה שהוא שלב רצתה לעזוב, קשה לה, היא צריכה כסף, כמו שהזכרתי, אנו לקחנו אותו כמו פרויקט, אצלהם בבית אף אחד לא עבד, רצנו לעודד אותה הביתה, קניתי לה טלוויזיה וארון לבית, וכשהיא באה ואמרה שהיא רוצה לעזוב וקשה לה והיא צריכה כסף, הצעתי לה שאני אתן לה את הכסף כל עוד היא יכולה לעבוד, עדיף לה שתעבוד, גם תקבל את הפיצויים וגם יהיה לה משכורת, סה"כ תקופה קשה יש לה ילד. היא רצתה את הפיצויים אני הסכמתי לתת לה, ולא להגיע למעמד בו אני נמצא היום ומכיוון רציתי לתת לה מצד אחד ולא להיקלע למצב הזה, והיא רצתה בכל מקרה לעזוב ולא לחזור, אמרתי לה שאני מוכן לתת לה פיצויים רק שהיא תחתום על מכתב הפיטורים ואני שילמתי לה את כל הכסף. 37. כמפורט לעיל, במסגרת כתבי ההגנה שהוגשו, מסר הנתבע 2, שלוש גרסאות סותרות בנוגע למועד כתיבת מכתב ההתפטרות: הראשונה - חודש לפני הלידה, השנייה- מועד ההתפטרות קרי, 30.5.07, השלישית- מספר חודשים בטרם התפטרה התובעת. לאחר מכן, במסגרת עדותו משנשאל, האם נכון כפי שטען בכתב ההגנה מיום 15.11.07, שהתובעת חתמה על מכתב ההתפטרות ב- 30.5.07, השיב תשובה מתחמקת: "זה לא מדויק". ורק בשלב מאוחר יותר בעדותו, הודה כי מכתב ההתפטרות נמסר לו "פתוח" כלומר ללא תאריך של מועד ההתפטרות. עדות זו תואמת ומחזקת את גרסת התובעת. 38. זאת ועוד, לגרסת התובעת, הויכוחים עם הנתבעים החלו מאז שנאלצה להיעדר מהעבודה עקב הצורך בשמירת הריון למשך שבועיים. הנתבע 2, הכחיש את גרסת התובעת בסעיף 8 לכתב ההגנה מיום 15.11.07- ואף צייר תמונה של יחסי עבודה תקינים,ללא שום בעיות, עד למועד בו עתרה לבית הדין כנגדם,:"לא החלו כל ויכוחים בינם ובין התובעת,עד למועד הגשת כתב התביעה". ברם, במסגרת עדותו, גם בעניין זה, שינה העד את גרסתו והעיד, כי בתקופת ההריון של התובעת, היו ויכוחים בין הנתבעים לתובעת (כפי שטענה התובעת), בין היתר בנוגע להיעדרותה מהעבודה (עמ' 19 משורה 4 לפ'), עדותו מחזקת את גרסת התובעת לפיה,החלו ויכוחים מאז שנעדרה מהעבודה בשל סיבוכי היריון. 39. מהאמור לעיל ומעדותו של הנתבע2, עולה, כי אכן התובעת כתבה את מכתב ההתפטרות ומסרה את המכתב לנתבעים, ללא ציון תאריך. לדידנו, מכתב ההתפטרות נכתב על ידי התובעת, בנסיבות כפי שתיארה אותן התובעת, מספר חודשים בטרם יצאה לחופשת לידה. 40. כאמור, מאחר והתובעת המשיכה לעבוד אצל הנתבעים באותו מקום ובאותו תפקיד, לאחר מסירת מכתב ההתפטרות, ומעשה ההתפטרות לא יצא אל הפועל, אזי חוזה ההעסקה נמשך ברצף, מכוח התנהגות הצדדים ואין למכתב ההתפטרות שהוצג על ידי הנתבעים כל רלוונטיות. מה גם, שהנתבע 2, נשאל בעדותו-"למה צריך להחזיק מעביד מסוף 2006 מכתב התפטרות פתוח ואח"כ למלא תאריך?", והנתבע2 השיב: "היא באיזה שהוא שלב רצתה לעזוב,", כלומר במהלך ההיריון. "... קשה לה, היא צריכה כסף, כמו שהזכרתי, אנו לקחנו אותו כמו פרויקט,... וכשהיא באה ואמרה שהיא רוצה לעזוב וקשה לה והיא צריכה כסף, הצעתי לה שאני אתן לה את הכסף כל עוד היא יכולה לעבוד, עדיף לה שתעבוד, גם תקבל את הפיצויים וגם יהיה לה משכורת" . עדות זו מחזקת את גרסת התובעת, בכל הקשור למועד ונסיבות כתיבת המכתב ההתפטרות, וגם מובילה למסקנה, כי לנתבעים היתה מוטיבציה להביא לניתוקם של יחסי העבודה עם התובעת רק לאחר הלידה, שכן, למרות שרצתה לעזוב את העבודה במהלך ההריון כפי שהעיד הנתבע2, הנתבעים שכנעו את התובעת להמשיך לעבוד ויחד עם זאת, ולמרות זאת, שמרו על מכתב ההתפטרות של התובעת עם תאריך "פתוח", ועשו בו שימוש בחוסר תם לב, כאשר לא אפשרו לתובעת לחזור לעבודה בתום חופשת הלידה, בטענה שיש בידם מכתב התפטרות של התובעת. יש לתת את הדעת גם לכך, שבמכתב ההתפטרות נרשם שהתובעת מתפטרת : "עקב סיבות אישיות" ולא בשל הרצון לטפל בבנה לאחר הלידה, מה שגם מוביל למסקנה, כי הנסיבות שהובילו את התובעת להתפטר, היה בשל מצבה הרפואי במהלך ההיריון. 41. בנוסף לאמור, מחד- טענו הנתבעים כבר בהזדמנות הראשונה (בכתב ההגנה הראשון) ועד לשלב הסיכומים (כולל), כי היו מעוניינים בהמשך העסקתה, ואף ניסו לשדלה, להמשיך בעבודה על מנת שלא תהיה נטל על המדינה. מאידך- לא נענו לבקשתה לחזור לעבודה, אף לאחר שפנתה לבית הדין בעוד היא שוהה בחופשת לידה, בבקשה לחייב את הנתבעים להחזירה לעבודה, כל שטענו הנתבעים מנגד, כי יש בידם מכתב התפטרות. נראה, כי הצהרת הכוונות של הנתבעים -לא הייתה כנה ואמתית, אחרת יש לתמוהה מדוע התמשכו ההליכים והתובעת לא הוחזרה לעבודה אצלם, כאשר ב-1.9.07, העדיפו לקבל עובדת חדשה ולא להחזיר את התובעת לעבודה (ראה: עמ' 20 שורה 4 לפ'. ו- טופס מהמוסד לביטוח לאומי "דין וחשבון של עובדים שהועסקו ...לשנת 2007" . 42. נזכיר, כי הנתבע2, טען שיש למחוק את התביעה כנגדו היות ולא היה מעסיק של התובעת ובכל מקרה כל הטענות מופנות כלפי הנתבעת 1 ולכן יש לסלק את התביעה על הסף כנגדו. ראשית, בתצהירו המפורט, ובעדותו, התייחס הנתבע2, לכל טענות התובעת,לרבות נסיבות מסירת מכתב ההתפטרות, מה שמוכיח כי אכן כן, היה מעורב בתנאי העסקתה של התובעת. שנית, הנתבעת1- שהיא אשתו של הנתבע2, נמנעה מלמסור את גרסתה בתצהיר ו/או בעדות, ביחס לטענות שהועלו כנגדה. כידוע, אי-הבאת עד שהיה עשוי לשפוך אור על הפרשה הנידונה מחזקת את משקלה ומהימנותה של גרסת היריב, במיוחד כאשר מדובר בנתבעת שהיא בעלת דין, שיכלה למסור את גרסתה כנגד גרסת התובעת,והיא מצאה לנכון שלא לעשות כן מבלי שניתן הסבר סביר לכך. ניתן להסיק שאילו הייתה הנתבעת1 מעידה, עדותה הייתה פועלת נגדה ולכן הימנעות זו כשלעצמה פועלת לרעת הנתבעים ביחד ולחוד. 43. מטעם הנתבעים, הוזמנה לעדות הגב' אלנית שוקרון. במסגרת תצהירה (נ/2), מסרה את גרסתה לפיה, היא מכירה את התובעת והיו ביניהן קשרי חברות שנים רבות. העדה הצהירה בין היתר כך: "אני זוכרת כי בזמן שהיתה התובעת בהריון,היא אמרה לי פעמים רבות בפניי ובפניי אחרים כי אין בכוונתה לחזור לעבודה אצל הנתבעים שכן היא רוצה לתת את הטיפול הטוב ביותר לבנה שצפוי להיוולד... אציין כי אני והתובעת היינו חברות טובות מאוד עד לפני שנתיים- אז רבנו ומאז איננו בקשרי חברות אם כי אנו שומרות על יחסי שכנות טובים" במסגרת עדותה , נשאלה העדה: מתי אמרה לה התובעת כי היא לא מתכוונת לחזור לעבודה, והעדה השיבה (עמ' 22 משורה 19 לפ'): "לפני שילדה את הבן שלה וגם אחרי הלידה. ... ש. איפה היא אמרה לך את זה? ת. בבית שלה. ש. פשוט כך סתם הלכה וספרה לך את זה? ת. אני הייתי חברה של התובעת מגיל אפס,כל מה שאני ידעתי עליה היא ידעה עלי,אנחנו רבנו לא מסיבות שקשורות לתיק, לפני שהיא ילדה גם היה לנו וויכוח ,ואז הפסקנו לדבר ורק שהיא ילדה חזרתי לדבר איתה ואז היא סיפרה לי . ש. מה עשית עם המידע הזה? ת. העברתי אותו הלאה. כאמור, נתגלו סתירות פנימיות בעדותה של העדה. בתצהירה, ובתחילת עדותה סיפרה, שהתובעת אמרה לה פעמים רבות, גם לפני הלידה וגם לאחר מכן, שאין היא מתכוונת לחזור לעבודה לאחר הלידה. ברם, בהמשך עדותה סיפרה העדה כי בעקבות מריבה, היא והתובעת לא דיברו ביניהן תקופה ממושכת עד לאחר הלידה,ורק אז הם חידשו את הקשר ביניהן ורק אז סיפרה לה התובעת, כי אין בכוונתה לחזור לעבודה. כלומר, על פי הגרסה השניה- רק לאחר הלידה נודע לעדה שהתובעת לא מתכוונת לחזור לעבודה. 44. זאת ועוד, יצוין כי במהלך עדותם של עדי הנתבעים, נאלץ בית הדין מספר פעמים להעיר לב"כ הנתבעים אשר התערב במהלך חקירתם הנגדית של עדיו ואף ניסה לעזור להם במתן תשובות. לא זו אף זו, בשלב עדותה של הגב' שוקרון, הוצאו מהאולם בזה אחר זה, הנתבעת1 ולאחר מכן הנתבע2, לאחר שניסו לסייע ולהתערב בזמן עדותה של העדה מטעמם. 45. ממכלול הדברים ומשקלולם עולה כי התנהגות והתנהלות הנתבעים, אשר החזיקו במכתב ההתפטרות עם תאריך "פתוח" ועשו בו שימוש בחוסר תם לב, לפני חזרתה של התובעת מחופשת לידה, נוגדת את החוק. לפיכך מתקבלת גרסת התובעת כי היא פוטרה מהעבודה במהלך חופשת הלידה. שכר עבודה לחודשים 9,10/07 ודמי הודעה מוקדמת 46. אין מחלוקת שהתובעת הייתה אמורה לחזור לעבודה לאחר תום חופשת הלידה ב- 1.9.07 . לטענת התובעת בשל פיטוריה במהלך חופשת הלידה בניגוד לחוק עבודת נשים, היא זכאית לשכר עבודה בגין חודשים ספטמבר ואוקטובר 2007 , בסך כולל של 9,606 ₪ ודמי הודעה מוקדמת של 30 ימים בסך של 4,803 ₪ . 47. סעיף 9 (ג)(1א) לחוק עבודת נשים, תשי"ד - 1954 (להלן: "חוק עבודת נשים") קובע כי אסור למעסיק לפטר עובדת בתקופה של 60 ימים לאחר תום חופשת הלידה ו/או לתת הודעת פיטורים למועד החל בתקופה האמורה, אלא בהיתר מאת שר התעשייה המסחר והתעסוקה והשר לא יתיר פיטורים כאמור, אלא אם, התקיימו מספר תנאים מצטברים הקבועים בסעיף. 48. סעיף 9(ג)(3) לחוק עבודת נשים, קובע עוד, כי במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים לא תבוא התקופה האמורה בסעיף 9(ג)(1א). 49. לאחר שהגענו למסקנה, כי התובעת פוטרה מהעבודה במהלך חופשת הלידה, זכאית התובעת לשכר עבודה בגין 60 ימים לאחר תום חופשת הלידה, ולדמי הודעה מוקדמת כמצוות סעיפים 9 (ג)(1א) ו- 9(ג)(3) לחוק עבודת נשים. 50. התובעת הייתה עובדת במשכורת. עיון בתלושי השכר של התובעת אשר צורפו לתיק מגלה כי, שכרה האחרון בשנת 2007 היה 4,803 ₪ ברוטו לחודש. לפיכך אנו מחייבים את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 9,606 ₪ פיצוי בגין גובה שכר עבודה עבור חודשיים, ודמי הודעה מוקדמת בסך- 4,803 ₪ . פיצויי פיטורים 51. אין חולק כי, התובעת קבלה פיצויי פיטורים עד למועד בו יצאה לחופשת לידה ב- 30.5.07. 52. כאמור, לנתבעים אסור היה לפטר את התובעת עד 60 ימים לאחר תום חופשת הלידה. משכך זכאית התובעת לפיצויי פיטורים, גם בגין התקופה שבה מנועים היו הנתבעים מלפטרה בהתאם להוראות חוק עבודת נשים. קרי חמישה וחצי חודשים ממועד הלידה (שלושה וחצי חודשים בהם שהתה בחופשת לידה בנוסף לחודשיים לאחר חזרתה מחופשת לידה). 53. לאור האמור, אנו קובעים כי הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 2,201 ₪ בגין הפרשי פיצויי הפיטורים, על פי החישוב הבא: 2,201 ₪ = 5.5 חודשיםX 12 : 4,803 ₪ שכר חודשי . התביעה לפיצוי בגין אי קבלת דמי אבטלה 54. לטענת התובעת, אי קבלת מכתב פיטורים מהנתבעים פגעו בזכותה לקבל דמי אבטלה אשר נשללו ממנה בשל היעדר מכתב כאמור. לטענתה, בשל קבלת קצבת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי שהיא קטנה מדמי אבטלה, היא תובעת את שיעור הפגיעה בקבלת דמי אבטלה במשך 4 חודשים בסך 10,412 ₪ . 55. יצויין כי, מכתב פיטורים אינו אחד התנאים הקבועים בחוק לצורך זכאות לדמי אבטלה, הגם שהוא מהווה בדרך כלל אישור של המעביד שהעובד פוטר. החובה לתשלום דמי אבטלה חלה על המוסד לביטוח לאומי בכפוף לתנאים הקבועים בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995. 51. משכך דין התביעה בעניין זה - להדחות. התביעה לפיצוי בשל פיטורים שלא כדין. 56.סעיף 2 (א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה , התשמ"ח - 1988 קובע : "לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייעתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היתם הורים.... בכל אחד מאלה: (1)קבלה לעבודה; (2)תנאי עבודה; (3)קידום בעבודה; (4).... (5)פיטורים או פיצויי פיטורים; (6)...". 57. סעיף 10(א) לחוק שוויון הזדמנויות, קובע בין היתר כי: "לבית-הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות חוק זה, והוא רשאי - (1)לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין ואולם בהליך אזרחי בשל פגיעה כאמור בסעיף 7, רשאי בית הדין לעבודה לפסוק פיצוי שלא יעלה על 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק. (2)...". 58. לטענת התובעת, היא פוטרה שלא כדין, תוך פגיעה חמורה בזכויותיה, לפיכך תבעה פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך של 20,000 ₪ . מנגד טענו הנתבעים כי, למרות התפטרותה של התובעת שולמו לה פיצויי פיטורים ובכל מקרה היו זכאים לפטרה חודשיים לאחר הלידה, כך שלא נגרם לתובעת נזק כה כבד המצדיק פיצויים מיוחדים. 59. נזכיר, כי עסקינן בתובעת שעתרה לבית הדין עוד בהיותה בחופשת לידה, בבקשה להורות למעסיקיה להחזירה לעבודה. 60. בנסיבות העניין, משהתקבלה גרסת התובעת שהייתה סדורה ועקבית, באשר לנסיבות כתיבת מכתב ההתפטרות והמועד בו נכתב, כאשר הנתבעים עשו בו שימוש בחוסר תם לב כנגד התובעת, ונוכח הפגיעה בזכות התובעת לעבוד,למרות פנייתה לבית הדין בעוד היא מצויה בחופשת לידה, מוצאים אנו כי יש להעמיד את סכום הפיצוי על גובה הסך הנתבע- 20,000 ₪. לסיכום: 61. מכל האמור לעיל במצטבר, הגענו לכלל המסקנות הבאות: א. התובעת זכאית לפיצוי בגובה שכר עבודה בסך של 9,606 ₪ . ב. התובעת זכאית לדמי הודעה מוקדמת בסך של 4,803 ₪ . ג. התובעת זכאית להפרש פיצויי פיטורים בסך של 2,201 ₪ . ד. התובעת זכאית לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך של 20,000 ₪ 62. הסכומים האמורים ישולמו לתובעת תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין, שאם לא כן ישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל. 63. כמו כן, הנתבעים ישלמו לתובעת שכ"ט עו"ד כולל מע"מ, סך של 5,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל. 64. לכל צד הזכות להגיש ערעור על פסק הדין לבית דין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. מכתב פיטורים / סיום העסקההתפטרותמסמכיםפיטוריםלידה