על רשות מנהלית חל עקרון חוקיות המינהל. כלומר, כל אשר לא הותר לה בחוק, במפורש או במשתמע, אסור לה. זאת במיוחד, כאשר עסקינן בפעולות הפוגעות בזכות הפרט. רשות מקומית חייבת להצביע על הוראת חוק המסמיכה אותה כדין. כך נדרש על פי עקרון חוקיות המנהל: "אם הרשות אינה יכולה להצביע על חוק ממנו נובעת הסמכות לעשות אותו מעשה, המעשה אינו בתחום הסמכות ולכן הוא בלתי-חוקי" [פרופ' י. זמיר, הסמכות המנהלית, כרך א' (תשנ"ו),50; ראו גם ב. ברכה, משפט מנהלי, 25 (כרך א', תשמ"ז)]. "לפי עקרון חוקיות המנהל כל סמכות מנהלית צריכה מקור בחוק או לפי חוק, כגון בתקנה. כיוון שכך, לגבי כל סמכות, שאלה ראשונה היא, מה מקור הסמכות" [פרופ' י. זמיר, שם, 131]. "לרשותה של הרשות המקומית עומדת חזקה התקינות (או החוקיות). על פי חזקה זו, נקודת המוצא הנה כי המינהל פעל באופן חוקי ותקין . omnia praesumuntur rite et solemniter esse acta ניתן, כמובן לסתור החזקה. הנטל מוטל על המבקש לעשות כן. חזקה זו נתקבלה בפסיקה הישראלית (ראו, למשל, רע"פ 1088/86 מחמוד נ. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הגליל המזרחי [4]; בג"צ 7351/95 נבואני נ. השר לענייני דתות [5], בעמ' 128; בג"צ 4146/95 עזבון המנוחה לילי דנקנר נ. מנהל רשות העתיקות [6], בעמ' 793); חזקה זו חלה בכל תחומי המשפט הציבורי... היא חלה ממילא גם לענין פעולותיהן של רשויות מקומיות (ראו: בג"צ 25/82 רוסיניק נ. עירית רעננה [7], בעמ' 772; ע"א 1188/92 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים נ. ברעלי [8], בעמ' 472). עוצמתה של החזקה משתנה על פי הנסיבות. בדרך כלל, ככל שעבר זמן רב יותר מהפעולה המינהלית, גובר כוחה של חזקת התקינות. בצדק ציין השופט זמיר כי: 'החזקה היא שההחלטה ניתנה כדין. לפיכך מי שטוען כי ההחלטה ניתנה שלא כדין עליו הראיה. זאת ועוד: חזקת החוקיות עשויה להוסיף משקל עם הזמן. לאחר שנים רבות יהיה לה משקל רב. אכן, עדיין היא רק חזקה, ולכן עדיין היא ניתנת לסתירה, אך ככל שחולף הזמן יקשה יותר ויותר לסתור אותה' (בג"צ 4146/95 הנ"ל [6], בעמ' 793)." עקרונות משפטייםעקרון חוקיות המנהלרשות מנהלית