בהחלטתי מיום 22.2.07 נמחק על הסף חלק העתירה שעניינו דרישת העותר להשבת אגרת פינוי אשפה שלטענתו נגבתה ממנו ביתר. נותרה דרישת העותר לקבלת פטור מארנונה לפי פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין) 1938 (להלן - הפקודה). לעתירה צורפה בקשה של העותר מיום 16.8.04 לקבלת פטור לנכסי מוסד מתנדב לשירות הציבור, וכן החלטה מיום 17.12.06 של הממונה על מחוז ירושלים במשרד הפנים הדוחה את הבקשה. בגוף העתירה מוצגים שני מסלולים אשר לטענת העותר מזכים אותו בפטור הנדרש. המסלול הראשון הוא סעיף 4(א)(4) לפקודה המעניק פטור לבנין המוחזק על ידי מוסד חינוך. המסלול השני הוא סעיף 5(י) לפקודה המעניק פטור לבנין המוחזק על ידי מוסד מתנדב לשירות הציבור שאושר לכך על ידי שר הפנים. המשיבים מבקשים שבית המשפט יסלק על הסף גם את חלק העתירה המתייחס לבקשת העותר לקבלת פטור על פי הפקודה. לגבי המסלול הראשון טוענים המשיבים כי העתירה מוקדמת, מאחר שהעותר לא הגיש מעולם בקשה לפטור מארנונה מכוח היותו מוסד חינוך. לגבי המסלול השני טוענים המשיבים כי הסמכות העניינית לגביו מסורה לבית המשפט הגבוה לצדק ולא לבית המשפט לעניינים מינהליים. נכון הוא שהעותר לא הגיש למשיבים טופס בקשה לקבלת פטור מארנונה כמוסד חינוך לפי סעיף 4(א)(4) לפקודה. אולם ממכתבו של מנהל אגף השומה והגבייה בעירייה מיום 16.8.04 (נספח ב' לעתירה) עולה כי הוצעו לעותר שתי דרכים בלבד לצורך בקשת הפטור מארנונה (סעיף 5(י) לפקודה ופטור למוסד להשכלה גבוהה). הדבר מתיישב עם האמור בתגובת העותר מיום 3.6.07 לפיו לא ניתנה לו אפשרות להגיש בקשה שלא על פי אחת מדרכים אלו, ובכלל זה במסגרת המסלול של מוסד חינוך. במצב דברים זה אין לומר כי העתירה בהקשר של סעיף 4(א)(4) לפקודה מוקדמת. לעומת זאת, יש לקבל את טענת חוסר הסמכות שהעלו המשיבים באשר לבקשת הפטור של העותר כמוסד מתנדב לפי סעיף 5(י) לפקודה. ייאמר כבר כעת כי העותר השאיר את ההכרעה בשאלה זו לשיקול דעת בית המשפט. היסוד המכונן את הזכאות לפטור לפי סעיף 4(א)(4) הוא עמידת מוסד החינוך בתנאים המפורטים בסעיף. אין הכרח במתן החלטה של משרד הפנים על קיום הזכאות במקרה ספציפי. מעורבותו של משרד הפנים במקרה ספציפי הנה רק כאשר קיימת "שאלה... אם איזה מוסד הוא מוסד חנוך", שאז "יחליט בה הממונה על המחוז שבו נמצא הנכס אשר ביחס אליו נתבעים הפטורין על ידי... אותו מוסד חינוך" (סעיף 14 לפקודה). לא כן סעיף 5(י) לפקודה. היסוד המכונן את הזכאות לפטור לפי סעיף זה הוא מתן אישור שר הפנים לכך שמבקש הפטור הנו אכן מוסד מתנדב לשירות הציבור הזכאי לפטור לפי הסעיף. אישור השר הוא היוצר את הזכאות לפטור. ממילא לא ניתן לתקוף החלטה המסרבת לתת את האישור אלא בבית המשפט הגבוה לצדק, שכן פרט 1 לתוספת הראשונה לחוק קובע כי הסמכות של בית המשפט לעניינים מינהליים בענייני ארנונה הנה "למעט החלטות שר הפנים, שר האוצר או שניהם יחד". ראו ביתר הרחבה בפסקי הדין הבאים שניתנו על ידי: עת"מ (י-ם) 1153/06 העמותה למחקר בריטי במזרח הקרוב נ' הממונה על מחוז ירושלים במשרד הפנים; עת"מ (י-ם) 397/07 רננות - המכון למוסיקה יהודית נ' משרד הפנים; עת"מ (י-ם) 485/07 מרכז משען בע"מ נ' מדינת ישראל). אמנם תוצאה זו יוצרת פיצול בין הערכאות הדנות בשאלת הזכאות לפטור מארנונה על אותו נכס. אולם - ובהמשך למה שנאמר בפסקי הדין הנזכרים - שיקול זה נוגע לדין הרצוי, ואין בו להתיר התעלמות מהוראתו המפורשת של החוק לפיה סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים בענייני ארנונה הנה "למעט החלטות שר הפנים". לא זו אף זו, בית המשפט העליון כבר עמד על כך ש"השיטה שיצר החוק לעניין תקיפת חיוב בארנונה הינה בעייתית" (עע"מ 5640/04 מקורות חברת מים בע"מ נ' מועצה אזורית לכיש), בשים לב לכך ש"תקיפת החלטות בענייני ארנונה נעשית בפני פורומים שונים, בהתאם לעילות המועלות על-ידי המשיג" (עע"מ 3518/02 רג'בי נ' יושב-ראש הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים, פ"ד נז (1) 196, 215). זוהי תופעה ייחודית לתחום הארנונה: "שלא כמו ביחס לארנונה, הרי בהליכים אחרים של השגה מינהלית לא הגביל המחוקק את הטענות שניתן להעלות בהליך ההשגה המינהלית אך לטענות מסוימות" (עע"מ 5640/04 הנ"ל). יחד עם זאת, הובהר (בעע"מ 3518/02, שם) כי לא ניתן להימלט מתוצאה זו ה"מתחייבת... מן ההסדר החוקי הקיים". ועוד נאמר: "אף אם נניח שאינטרס הציבור בריכוז תביעות גובר, לענין אחד, על זכות התובע לתבוע בנפרד עילות שבסמכות ערכאה משפטית אחד, רב המרחק עד למסקנה שהאינטרס הציבורי האמור גובר על חלוקת סמכויות שקבע המחוקק" (ע"א 2618/03 פי.או.אס. (רסטורנט סוליושנס) בע"מ נ' ליפקונסקי, פ"ד נט (3) 497, 520). לאור האמור אני מוחק בשל חוסר סמכות עניינית את חלק העתירה המכוון נגד דחיית בקשת העותר לקבלת פטור מארנונה כמוסד מתנדב לשירות הציבור לפי סעיף 5(י) לפקודה. אינני מעביר את הדיון בעתירה לבג"ץ, כפי שמבקש העותר, הן לנוכח מה שנאמר ברע"א 3748/05בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' שרת התקשורת (בפסקה 8), והן מאחר שחלק מן העתירה ממשיך להידון לפניי ואינו נמחק. המשיבים יגישו תוך 30 ימים כתב תשובה לגבי חלק העתירה התוקף את הימנעות המשיבים מסיווג העותר כמוסד חינוך לפי סעיף 4(א)(4) לפקודה. הדיון בחלק זה של העתירה יתקיים ביום 27.1.08 שעה 12:00. שירות הציבורהתנדבותארנונה