1. לפני בקשת המבקשת לעיכוב הליכים והפניית ההליך לבוררות וזאת לאור הוראות הסכם לרכישת דירה שנחתם בין הצדדים ביום 31.5.10 (להלן: "חוזה המכר"). 2. המבקשת טוענת כי בהתאם להוראות סעיף 16 לחוזה המכר התחייבו הצדדים שבמקרה של מחלוקת ביניהם יפנה הצד המבקש לפתוח בהליכים לבורר דן יחיד אשר ינמק את החלטתו בכתב והכרעתו תהיה סופית ותחייב את שני הצדדים. סעיף 16 לחוזה המכר קובע: "16.1 אם יהיו הצדדים חלוקים בשאלות ו/או בעניינים הנוגעים ו/או הכרוכים באחריות החברה בעניין ליקויים בדירה ותיקונם כאמור בסעיף 6 להסכם זה תובא השאלה ו/או העניין שבמחלוקת להכרעתו של בורר יחיד שיתמנה ע"י יו"ר ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאים בישראל על פי בקשה בכתב שתופנה על ידי הצד אשר מבקש לפתוח בהליכי בוררות. 16.2 הבורר לא יהיה כפוף לדיני הראיות או לסדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט. הבורר יהיה מוסמך להכריע על סמך מראה עיניו וידיעותיו ותהיינה לו כל הסמכויות המוקנות לבורר על פי חוק הבוררות." 3. המבקשת מפנה בנוסף להוראות סעיף 5(א) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 אשר קובע: "הוגשה תובענה לבית-משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך." 4. עוד מפנה המבקשת לספרה של פרופ' סמדר אוטולנגי בו נאמר: "הגישה של החוק היא שביהמ"ש ישקול אם לסרב לבקשה, שכן המגמה היא, שסכסוך אשר הוסכם למסרו לבוררות - באמת יידון בה. רק אם יש טעם מיוחד שלא לעכב את הדיון, רק אז יסרב ביהמ"ש לבקשה. דבר זה מטיל את נטל ההוכחה על מתנגד לבקשה, ועליו להוכיח ולשכנע את ביהמ"ש מדוע אין לעכב את ההליכים." 5. הבקשה הועברה לתגובת המשיבים שהפנו להוראות סעיף 17.7 לחוזה המכר אשר קובע: "כל סכסוך ו/או תביעה בקשר עם הסכם זה יידונו אך ורק בבתי המשפט המוסמכים במחוז מרכז (בית משפט מחוזי מחוז מרכז או בית משפט שלום בראשון לציון) על פי הדין הישראלי, ובתי משפט אלה יהיו בעלי סמכות השיפוט הייחודיות והבלעדיות לדון בכל סכסוך אמור." המשיבים טוענים כי קיימת סתירה בין הוראות סעיף 16 לחוזה המכר לבין הוראות סעיף 17.7 לחוזה המכר. 6. בתגובה לטענתם של המשיבים, המבקשת טוענת כי לא קיימת כלל סתירה בין הוראותיו הספציפיות של סעיף 16 לחוזה המכר שמתייחס לסמכות העניינית להבדיל מהוראותיו של סעיף 17.7 אשר מתייחסות אך לסמכות המקומית. 7. בתגובה לטענתה של המבקשת טוענים המשיבים כי מכיוון שההסכם נוסח על ידי בא כוח המבקשת, הרי שבעת מחלוקת על פרשנות ההסכם יש לקבל את הפרשנות של הצד אשר לא ערך את ההסכם. 8. סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973 קובע: "(א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו. (ב) חוזה הניתן לפירושים שונים, פירוש המקיים אותו עדיף על פירוש שלפיו הוא בטל. (ב)(1) חוזה הניתן לפירושים שונים והיתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו". 9. כנקודת מוצא לפרשנות ההסכם יש לבחון את לשונו, ואח"כ לבחון את נסיבות עריכתו ותכליתו. כב' הש' א' ברק בספרו "פרשנות במשפט", כרך 4 - פרשנות החוזה, הוצאת נבו תשס"א - 2001, עמ' 490 מתייחס להליך הפרשנות בדברים הבאים: "תהליך פרשנות החוזה הוא תהליך מורכב וקיים בו היזון חוזר בין מילות המסמך לבין נסיבות עריכתו, כאשר על הפרשן לשקול את אלה מול אלה על מנת לרדת לטיבו של המסמך. התהליך הפרשני הוא רצף. הפרשן נע בחופשיות מהחוזה אל הנסיבות, ומהנסיבות אל החוזה. תנועה זו נפסקת רק בסיום ההליך הפרשני. על תכלית החוזה ניתן ללמוד מתוכו וממהות הסדריו ומבנהו, וכן ממקורות חיצוניים לו, כגון מהלך המשא ומתן בין הצדדים והתנהגותם לאחר כריתת החוזה, חוזים אחרים הקיימים ביניהם, הנוהג המסחרי הידוע להם או שיש להניח שהם ידעו עליו ממקורות אחרים שיש בהם כדי להצביע על תכלית החוזה ומטרתו. (ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2) 265)." 10. במקרה דנן, סעיף 16 לחוזה המכר קובע מנגנון של פניה להליך בוררות במקרה של "שאלות ו/או בעניינים הנוגעים ו/או הכרוכים באחריות החברה בעניין ליקויים בדירה ותיקונם כאמור בסעיף 6 להסכם". יחד עם זאת, הוראות סעיף 17.7 לחוזה המכר מתייחסות למנגנון של פניה לבימ"ש שלום בראשון לציון ובימ"ש מחוזי מחוז מרכז ב"כל סכסוך ו/או תביעה לבתי המשפט המוסמכים במחוז מרכז (בית משפט מחוזי מחוז מרכז או בית משפט שלום בראשון לציון) על פי הדין הישראלי ובתי משפט אלו יהיו בעלי סמכות השיפוט הייחודיות והבלעדיות לדון בכל סכסוך אמור". 11. איני מקבל טענת המבקשת לפיה הוראות סעיף 16 לחוזה המכר מתייחסות לסמכות העניינית בעוד שהוראות סעיף 17.7 לחוזה המכר מתייחסות אך לסמכות המקומית. פרשנות זו אינה מתיישבת עם לשון שני הסעיפים המפורטת לעיל. 12. יתירה מכך, כלל פרשנות הוא כי חוזה הניתן לפירושים שונים, יש לפרשו לרעת מנסחו. בספרה של המלומדת ג. שלו, דיני חוזים, מהדורה שנייה בעמ' 312, נאמר לגבי פרשנות חוזה לרעת המנסח כך: "כלל מקובל בפירוש חוזים הוא שדו-משמעות בניסוח חוזה תתפרש כנגד הצד המנסח (וממילא לטובת הצד השני). תנאי להפעלת כלל זה הוא, שהחוזה או התנייה הנדונה ניתנים לשני פירושים. הכלל חל אפוא רק במקרה של ספק. כאשר לשון החוזה שנוסח בידי צד אחד ניתנת לשני פירושים סבירים, וכפות-המאזניים מעויינות - יועדף הפירוש שהוא פחות נוח למנסח. לעומת זאת, לא יופעל כלל הפירוש נגד המנסח כאשר החוזה מנוסח בבהירות ובאורח חד-משמעי". 13. לאור המפורט לעיל, יש לפרש הוראות חוזה המכר לרעת המבקשת וכאשר הוראות חוזה המכר מתייחסות לשני מנגנונים של פניה להליך בוררות מחד ופניה לבית המשפט מאידך, עדיפה בעיני האפשרות של מתן זכות למשיבים לבחור את הפורום בו יתנהל ההליך. 14. אין להתעלם גם מכך שעסקינן בתביעה קטנה על סך של 13,000 ₪ והמשיבים בחרו למצות את טענותיהם במסגרת בית משפט לתביעות קטנות בהליך מהיר, יעיל, בעלות נמוכה של אגרה וללא עורכי דין. כל זאת להבדיל מהליך בוררות הכרוך בעלויות גבוהות, לרבות תשלום לבורר וייצוג אפשרי ע"י עורכי דין, שספק אם מצדיקות ניהול הליך בדרך זו בהתחשב בסכום התביעה. 15. לסיכומו של דבר, הבקשה לעיכוב הליכים בשל תניית בוררות נדחית בזאת. 16. איני עושה צו להוצאות. 17. המבקשת/הנתבעת תגיש כתב הגנה לתיק וזאת תוך 30 יום מהיום. חוזהפרשנות חוזהפרשנותמקרקעיןחוזה דירהקניית דירה